בעיר רחובות, שמובילה בכמה תחומים בעולם ההייטק והאקדמיה, יש ציבור רחב של יזמים, מיזמים וחברות הייטק מכל הסוגים. אולם, קהילה מקצועית יזמית מאחדת - אין. לכן, התקיים המפגש הראשון בעיר רחובות עם בכירי המומחים בישראל להקמת קהילות כדי לנסות ולפצח את האתגר: איך מקימים קהילה של סטארטאפים, מפתחים, משקיעים ומנטורים ויוצרים אקו-סיסטם מוצלח לקהילה הזו?
מאת::
אבי וייס, 3.1.19, 07:00
העיר רחובות "עלתה לכותרות" בהיותה העיר הראשונה בישראל, שבה הופעלה מערכת "עיר חכמה" מתקדמת מבוססת טכנולוגיה חדשה של "גלים מילימטריים" (
כמפורט כאן).
ברחובות יש צבר רחב של מדענים (בעיקר סביב מכון וייצמן למדע), מכללות, חברות הייטק רבות וכמובן לא מעט סטארטאפים. בעבר, היה ניסיון לגבש קהילה יזמית ברחובות (
כמפורט כאן), אבל זה לא התרומם ולא תפס תאוצה.
כעת, החלה התארגנות חדשה נוספת, הפעם עם "גב" מהעיריה ומגורמים נוספים ובראשם חברת
Regus, שהשיקה מתחם יזמות חדיש ומודרני ברחובות, בו התקיים האירוע.
האירוע אורגן בהתנדבות ע"י משתתפי תכנית "
תופסים כיוון" המתקיימת ב"
הפלטפורמה" של רחובות. "הפלטפורמה" הוקמה ע"י העיריה והחברה העירונית למען צעירים בגילאי 35 - 18, תושבי העיר רחובות.
אור מנור, (בתמונה למעלה משמאל), יזמת הפורום החדש ברחובות (שטרם ניתן לו שם): "זהו האירוע הראשון שלנו ברחובות, והוא גם אירוע השקת מתחם היזמות של Regus ברחובות.
המטרה שלנו היא להקים קהילה ולכן הבאנו את מיטב המומחים המנוסים לתחום הקמת קהילות יזמות המצויים בישראל, ונעסוק בנושא: איך מקימים ומריצים קהילה מוצלחת בעולם היזמות.
ניהול קבוצות יזמיות הוא טרנד חשוב בעולם היזמות. יש הרבה קהילות, שקמות באופן ספונטני, ביוזמה של יזמים נלהבים, או משקיעים או מנטורים נלהבים, אבל מעטים יודעים איך ממשיכים עם זה הלאה, איך שומרים על המומנטום, איך מטפחים ומקדמים את הקהילות הללו. לכן, רוב הקהילות הספונטניות הללו - נעלמות אחרי זמן די קצר.
המטרה שלנו ברורה: להקים ולפתח קהילה, שתפעל לאורך זמן ממושך ותוביל ליצירת ערך עבור חברי הקהילה, שירצו לתרום ולהשתתף בפעילויות של הקהילה".
אורלי הילל, (בתמונה
משמאל), מנהלת "ה
פלטפורמה" - רחובות: "מודל 'הפלטפורמה' נועד לקדם את הצעירים ברחובות לעולם היזמות בכל התחומים.
המטרה שלנו היא לאפשר לצעירי רחובות להגיע למימוש עצמי ולהגשים את החלומות שלהם בקריירה מוצלחת.
במערכת שלנו יש מנעד רחב של גילאים, 18 עד 35, וזה מחולק לכמה מסלולים. למשל, מסלול המיועד רק לאקדמאים.
אנו רואים את עצמנו כחלק מהקהילה, שצריכה לקום ולהתפתח ברחובות, בעולם היזמות".
איטל בציר-אלשיך, (בתמונה משמאל), ח
ברת מועצת העיר רחובות (מטעם "מרץ"): "אני עומדת בראש רשימת מרץ בעיר וקיבלנו 2 מנדטים במועצת העיר בבחירות, שהיו אך לאחרונה, והצטרפנו לקואליציה העירונית.
קיבלתי להיות מחזיקת תיק האסטרטגיה, היזמות והחדשנות בעיר, והשותף שלי לרשימה קיבל את תיק הצעירים. כך, ששנינו ביחד נפעל מהיום ביחד ובמרץ כדי לקדם את התחומים הללו ברחובות.
אני מגיעה לתפקיד הזה מעולם היזמות ומעולמות השיווק, ואני מאוד מאמינה בשקיפות של העיר והעיריה מול התושבים ולפעילות ביחד עם התושבים.
לכן, ההחלטה הראשונה שלי הייתה להקים 'קבינט' בתחום היזמות והחדשנות, כי יש לנו כבר תשתית טובה של הייטק, אקדמיה ויזמות ברחובות, אבל לא הייתה כל מסגרת מאחדת ומובילה בעיר לתחומים הללו.
אני כמובן מעודדת את היוזמה, שבאה מלמטה, מהצעירים ומהיזמים עצמם.
אני מאמינה, שבכוחות משותפים נוכל לפתח ברחובות אקו-סיסטם קהילתי מוצלח, כי יש לנו תשתית התחלתית טובה ברחובות, שתוכל להוביל את כולם להצלחות"
בתמונה: חברי הפאנל (מימין): ניר קוריס, יותם צוקר, גיל שורקה, נתן לייבזון.
נתן לייבזון, קהילת "איצטדיון הסטארט-אפ": "כיום אני מנהל קהילה, שצמחה במהירות החל משנת 2011, וכרגע יש בה
כ-43 אלף חברים רשומים. אנו מבצעים אירועים, יש לנו ערוץ 'פודקאסט' בשם 'הייטק בפקקים', שמאוד פופולרי בקהילת היזמות, בהובלה משותפת עם
יזהר שי. בעבר הקמתי וניהלתי כמה קהילות. כך, שהניסיון שלי בתחום הזה הוא רחב ביותר.
בעולם היזמות, שאני מכיר, המושג אקו-סיסטם הוא מאוד חשוב. החשיבות היא בהכנסה לאקו-סיסטם הזה את כל הסביבה התומכת של עולם היזמות. יש צורך ליצור שוק ע"י בניית האקו-סיסטם הזה.
ישראל היא שוק די קטן, אבל מעניין וחשוב ליזמים להסתכל גם מה נעשה בשווקים אחרים, דוגמת ארה"ב וסין. הקהילה מסייעת גם בכיוון הזה.
רבים מתבלבלים במושגים
ולא מבינים את המושג של קהילת יזמות.
קבוצת עניין בפייסבוק זו לא קהילה. גם לא בשאר הרשתות החברתיות. קהילה זה דבר, שנבנה לאורך זמן, ודורש קודם כל אינטראקציה פנים אל פנים בין אנשים המגשימים חזון. זה דבר מובנה מאוד, שיש לבנות אותו עם כל המשתתפים הנמצאים באקו-סיסטם. זה דבר חי וצומח ולא העלאת פוסטים וציוצים חד פעמיים ברשת חברתית.
חשוב, שבנוסף לפלטפורמת ה-On-Line, שמקימים לקהילה, שתהיה פעילות Off-Line, פעילות הכוללת האקתונים, תחרויות, מפגשים. האינטראקציה הממשית בין האנשים יוצרת את הקהילה.
חברות גדולות בעולם וגם בישראל, יודעות כבר לזהות די מהר את החשיבות של קהילה בתחום בו הן עוסקות ויודעות לזהות איזו קהילה היא מעניינת עבורן. הארגונים הגדולים וגם הפחות גדולים מבינים כיום,
שקהילות הן הלקוחות שלהם. לכן, כדאי להם לטפח קהילה או קהילות. לכן, תמצאו חברות, שהתחברו לקהילות של עולם היזמות ותומכות בקהילות הללו בכל המובנים, גם הפיננסיים.
ממה שאני רואה ומבין, אני מאמין, שהעתיד טמון בקבוצות של לקוחות, שתהפוכנה לקהילות של ארגונים. הקהילות הללו של הארגונים תבננה את האקו-סיסטם סביב הקהילה, בתמיכה ממשית של הארגון התומך ומקדם את הקהילה".
גיל שורקה, יזם קהילות ותיק: "כיום אני מנהל כמה קהילות ובדרך להקמת קהילה חדשה נוספת. הקהילה הכי חשובה בעיני כרגע היא הקהילה למען מנהלי קהילות. יש בקהילה הזו מעל לאלף מנהלי קהילות והיא המסגרת התומכת למנהלי קהילות בישראל.
קהילה נוספת מוצלחת היא זו, שהקמתי במודיעין, שם אני גר, קהילה, שרצה עם פעילות מוצלחת כשנתיים. אני כרגע בשלבי הקמה של קהילה נוספת בירושלים, עם מיקוד לתחום החרדי.
בעברי, הקמתי וניהלתי קהילה למען אלביט, הקמתי קהילה גלובלית בשם Pitch2Night, שהייתה השלוחה של קהילה כזו, שניהלתי בארה"ב בעת שלמדתי שם, עם פעילות רחבת היקף, שנמשכה במשך כמה שנים. בנוסף, ריכזתי קהילה גלובלית של יזמות עולמית - השלוחה הישראלית. ניהלתי כמה שנים את 'שבוע היזמות העולמי' וגם הייתי פעיל באיצטדיון הסטארט-אפ. כך, שהניסיון שלי בתחום הוא עצום.
העיקר בקהילה זה הקמת אקו-סיסטם, זה מעגל המזין את עצמו וחשוב לטפח אותו. קהילה זה דבר הצומח מבפנים. הרעיון של יצירת קהילה צומח אצלי מבפנים. זו תשוקה להוביל קהילה. אי אפשר לזייף את זה, כי המשתתפים של הקהילה מיד יבחינו, שזה מזוייף. צריך להאמין בקהילה ולהוביל אותה עם מנוע בעירה פנימי".
יותם צוקר, מייסד משותף ומנכ"ל קהילת היזמות Tech 7 של באר-שבע: "ב-4 השנים האחרונות אני מנהל פעילות, שהחלה מאפס ותפסה נפח די משמעותי בעיר באר-שבע. העיריה ביחד עם אוניברסיטת באר-שבע הקימו איזור הייטק בב"ש. אולם, לא נולדה קהילה, שתחבר בין כל השחקנים בב"ש.
החלק החשוב הוא ליצור חזון משותף לכל המשתתפים באקו-סיסטם. זה חייב להיות חזון נטול אינטרסים צרים, כי כל גוף רוצה לנווט את הקהילה לכיוונים המעניינים אותו.
כיום, הקהילה שלנו היא למעשה ארגון גג למגוון רחב של קהילות. יש לנו קהילות לבני נוער, לסטודנטים, ואפילו קהילה בוגרת לבני הגיל השלישי ולפני כחודש פתחנו קהילה לבני 70 פלוס. הקהילות שלנו כוללות עשרות סטארטאפים ועשרות חברות הייטק, וכמובן את העיריה, האוניברסיטה, מכללות ומשקיעים. הצלחנו להרחיב את האקו-סיסטם שלנו גם לבעלי עניין נוספים ובהם חברות ענקיות, צה"ל, חממות ועוד. אנו משלבים את כולם בפורומים שלנו. הקהילה דורשת מהמשתתפים בה לוותר על האגו, ורק כך ניתן לבנות קהילה עם מטרה משותפת.
הבעיה הכי קשה, שהייתה לנו בב"ש היא, שאין אצלנו הרבה משקיעים ואנג'לים. כמעט כולם מרוכזים במרכז הארץ. לפני כשנתיים וחצי, באופן די מקרי מצאתי משקיעים מת"א, שהיו מעוניינים להשקיע בסטארטאפים בנגב, נראה, שזה בא מתוך מניעים ציוניים. הצלחנו לרתום אותם לקהילה שלנו וכעת יש לנו פעילות רציפה של ערבי משקיעים ופעילות משותפת מאוד מוצלחת.
ממה שלמדתי לגבי חסות של ארגונים, הם מעוניינים לראות פעילות רציפה. הם רוצים לראות תכנית עבודה מסודרת. הם רוצים לראות תכנון של פרויקטים לקהילה. רק כך אפשר לרתום חברות גדולות לקהילה.
ממה שאני רואה, יש לא מעט חברות גדולות מהעולם ומהארץ, שמעונינות לתמוך בקהילות, אבל הן רוצות לראות רצינות, התמדה, ולהראות להן, שיש כאן קהילה אמיתית, חיה נושמת ומתפתחת".
ניר קוריס, יועץ למיזמים ולהקמת קהילות, מקים קהילות בארץ ובחו"ל: "אני מאמין, שכדי לבנות קהילה יש לבצע זאת תוך תכנון נכון. יש כיום כלים דיגיטליים לסייע למנהלי קהילה במלאכתם.
זה תמיד מתחיל מקבוצה קטנה של 'משוגעים לדבר', שאחר כך מחפשים שותפים וזה מעגל, שהולך וגדל עם הזמן. לרוב חברי הקהילה הדבר החשוב ביותר זה
הקשרים. קהילה זו יצירת קשרים. זה מה שמבדל קהילה מסתם קבוצה של אנשים, שבאו לשמוע הרצאה. יצירת הקשרים נותנת הרבה כוח לקהילה.
אנו כישראלים יודעים איך לייצר Hub של קשרים. זה כרטיס הכניסה של יזמים לכל מקום. אם יש לך קשרים, אתה יכול להצליח.
הכלי המוצלח ביותר כיום לסיוע למנהלי קהילות זה Facebook Groups, כלי הנתמך ונדחף בצורה חזקה ע"י סניף פייסבוק בישראל. יש עוד כלים, אבל זה כלי עם יתרונות של שפה - בעברית וגם התמיכה החזקה הקיימת סביבו, עם שפע של כלי עבודה לצרכים של מנהלי הקהילה".
בתמונה: בוגרי המחזור האחרון של תכנית "תופסים כיוון" של "הפלטפורמה" מיוזמתה של עירית רחובות, ביחד עם מארגני האירוע הראשון ברחובות, שנועד למטרת הקמת קהילת יזמות ברחובות, ומשתתפי הפאנל:
