ביחידת המודיעין המסווגת של צה"ל נמסרה עבודה בתחום ה- ICT ללא מכרז וגם ללא פטור ממכרז, כנדרש בחוק. כמו שאומר הפתגם: "אם יש חברים, לא צריך פרוטקציה".
מאת: אבי וייס 03/03/13, 07:00
הספר "הבור" פרי עטם של דן מרגלית ורונן ברגמן חשף את תהליכי העבודה והרכש (ליתר דיוק, היעדר כל נהלי רכש) באחת היחידות הסודיות של חיל המודיעין בצה"ל, מה שמכונה בציבור "פרשת הרפז" או "פרשת גלנט". דו"ח חמור של מבקר המדינה, שפורסם אך לא מכבר בינואר 2013, חשף את ההתנהלות הקלוקלת של [כמעט] כל המעורבים בפרשה זו, בצמרת צה"ל ומערכת הביטחון. צה"ל ומשרד הביטחון הודיעו מיד לציבור, שזה יותר לא יקרה ושהם לומדים לקח מהפרשה.
כמובן שזו שטות גמורה וטיוח עיני הציבור. צה"ל – חיל המודיעין ממשיך בשלו, תוך צפצוף ארוך על כל חוק ונורמה שלטונית. כאילו כלום לא קרה.
נודע לי, שביחידת מודיעין מסווגת [שתכונה כאן, כמו כל יתר המעורבים בפרשה: "אאא"], הוחלט, ככל הנראה, שסודיות היא שם נרדף להתעלמות מהחוק ומכל נורמה שלטונית או אחרת. במקרה הנחשף כאן (שמות כל המעורבים והיחידה שמורים במערכת מסיבות די ברורות: שמירה על בטחון המקורות ושמירה על סודות המדינה. הם מסומנים כאן באותיות "אאא"), מדובר בפעילות בתחום ה- ICT, תחום אותו אנו מכסים בצורה נרחבת.
לכן, פניתי אל דובר צה"ל בשאלה הבאה:
"נודע לי שיחידה אאא החלה לממן מחקר בתחום המודיעיני לחברה [אזרחית] שהוקמה במטרה לטפל ב- אאא. לחברה האזרחית קוראים אאא אשר הוקמה ע"י אא, שהוא חבר טוב של הרמ"ט לשעבר אל"מ אא (שגם לו יש תפקיד בחברה זו), שהוא, בין היתר, חבר של סגן מפקד היחידה הקודם אל"מ אא. בנוסף, אא גם היה יועץ של אא ב'אלביט מערכות' תחת אא הקשור לסיפור. לחברה זו יש חברת אחות שנקראת אאא בניהולו של אא, במימון של איש העסקים אא.
לפעילות זו [שהיקפה בסכום משמעותי מאוד] לא יצא מכרז וברור גם מדוע. לא פורסם גם בשום מקום שניתן "פטור למכרז" ולמה.
חברות מסווגות בתחום ה- ICT קיימות בשוק המקומי כבר שנים רבות, החל מ: מטריקס, אלביט, רפאל, אלתא ועוד הרבה קטנות.
אודה להתייחסותכם הדחופה".
צה"ל השיבני בהתחמקות אלגנטית בטענה, שמשרד הביטחון אמור לענות לי. את תגובת משרד הביטחון לא הצלחתי להשיג, לא שלא ניסיתי.
ככה בדיוק זה מתנהל. כך עושה מערכת הביטחון הפקר מכספי הציבור במחשבה, שמעטה הסודיות יכול להסתיר את ההתנהלות הקלוקלת והלא חוקית של יחידות המודיעין המסווגות.
בהערת אגב נוסיף, שיש בתחומים המדוברים מאות חברות, מהן עשרות חדשות, שקמו אך בשנה האחרונה. לפחות מחציתן יכולות לענות על העבודה המבוקשת כולל הסיווג הבטחוני הנדרש. ביטחון המדינה אינו יכול להיות כיסוי לאי קיום מכרז ואפילו לא לאי קיום הליך של "פטור ממרכז", שבו ניתן היה לאפשר התקשרות כספית עם חברה אזרחית אחת, אם אכן יש לה כישורים מיוחדים לנושא המבוקש, מה שאין למתחרותיה.
למה זה קורה כעת?
במשך שנים ארוכות אני מלווה את תחום המכרזים, הזכיות והשת"פים מקרוב. במחצית השנה האחרונה הבחנתי לפתע בשינוי מגמה בתחום זה. פרץ לפתע "הר געש" של "פטורים ממכרזים" בכמויות פנטסטיות, שלא הכרתי עד היום. עשרות עד מאות מיליוני ש"ח זורמים באין מפריע במסלול הזה, מידי חודש.
מדובר במאות פטורים לחודש שנעלמו מ"הרדאר" הציבורי ומכל נורמות של פיקוח על הנעשה בכספי הציבור, תוך התעלמות מהצורך במתן הזדמנות שווה לכל מתמודד להתחרות במכרז, על פי חוק. בשבועיים מאז שהאתר הזה הושק, העלתי למדור "פטורים ממכרזים ICT" פטורים שנראו לי יותר מעניינים, מבין מאות הפטורים שניתנו בשבועיים הללו (ברור שאין לנו את המקום לפרסם את כל הפטורים). לגבי כמה פטורים מוזרים במיוחד, העיליתי ידיעות יותר נרחבות עם תגובת הנוגעים בדבר. דוגמאות: מוקד שירות לקוחות במשרד התחבורה, המכרז התמוה של תאגיד המים של פתח-תקווה.
כך, בחודשים האחרונים אני עד לעלייה מדהימה בכמות הפטורים ממכרזים בטענות של "ספק יחיד" וטענות אחרות המצוצות מהאצבע. גם למכרזים עם "ספק יחיד", כשברור לכל מי שחי כמה ימים בעולם ההי-טק - שהוא לא יחיד.
את "פרס המצויינות" בתחום הפטורים ממכרזים הייתי מעניק החודש למפעל הפיס, שהצליח בתקופה של שלושת החודשים האחרונים לאשר לעצמו לא פחות מ- 110 פטורים ממכרז. שיא של כל הזמנים. במרחק רב מאוד אחרי מפעל הפיס ניצבים: בנק ישראל, האוצר (כן, זה שממונה, בין היתר על ביצוע החוק), רשות שדות התעופה ועוד. יסלחו לי אלה שלא הזכרתי את שמם ברשימה המכובדת הזו. בפרשה הנחשפת כאן בצה"ל, הגדילו לעשות. אפילו "פטור ממכרז" לא עשו. כמו שנאמר: "אם יש חברים, לא צריך פרוטקציה".
השאלה: למה זה התפרץ עכשיו? למה כל כך הרבה גופים ציבוריים מרשים לעצמם "לעשות צחוק" מהחוק, מהנהלים והתקנות? מדוע משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הניזונים מכספי ציבור של כולנו, ממשיכים לכאורה בדרכם, תוך 'צפצוף' סמוי על 'חוק המכרזים' וממשיכים לבזבז כספי ציבור ללא כל חשבון והגיון, ובכמויות אדירות ההולכות וגוברות, ובהתעלם מהמצב הכלכלי? להערכתי, שאינה מבוססת על מחקר מדעי או סקר כלשהו, יש כאן צרוף נדיר של נסיבות: א. יש ממשלת מעבר ואין תקציב מאושר בכנסת, אז אפשר אולי "להשתולל". ב. משרד האוצר עצמו נוקט לכאורה בשיטות הללו (אך לאחרונה דיווחתי על פטורים מאוד תמוהים בתחום השרתים ובתחום מוצרי האחסון עבור כל משרדי הממשלה וגופי הסמך). "אם לגדולים מותר, אזי גם לקטנים מותר", והם לומדים מהגדולים את השיטות של "תפירת מכרזים ופטורים ממכרז". ג. חולשה נתפסת של מבקר המדינה החדש יחסית, מול הרתיעה מקודמו. ד. חולשה נתפסת של היועץ המשפטי לממשלה (וכלל מערכת התביעה). ד. חוסר נכונות של הספקים הנפגעים להוציא כסף עבור עורכי דין ואגרות בתי משפט, כדי להתמודד עם התופעה הזו בבתי המשפט. זאת, משום ש"טחנות הצדק טוחנות לאט" ובגלל ששופטים רבים מתעסקים רק בפרוצדורות ולא במהות של הפטורים, כך שסיכויי ההצלחה של תביעות מסוג זה הם לא גבוהים.
האם יש סיכויים שיכול שינוי בנושא זה בעקבות החשיפה? בספק רב. כשמתרגלים לשיטה קלוקלת, קשה להפטר מהרגלים רעים.
המלצה לגולשים באתר TelecomNews: חומר חדשותי נוסף לדף הבית נמצא בתפריטים המשניים. אתר חדשות זה בנוי כמו עיתון, בו כתבות רבות נמצאות בדפיו הפנימיים. באתר יש כבר מאות רבות של פריטי מידע וכתבות. בדף הבית מצויות, כמו בכל עיתון, רק הכתבות הראשיות. לכן, מומלץ להקליק על התפריטים בסרגל העליון ולמצוא את תחומי העניין. שפע מידע בלעדי ומעניין מצוי בתפריטי המשנה.
.jpg?id=11954635)
