בנציבות השוק האירופאי-EU, משרד Commissioner for the Digital Economy and Society פתח בחקירה ובשימוע ציבורי לגבי פריסת ה-G.fast של DT (דויטשה טלקום, חברת הבזק הגרמנית) וההיתרים שקיבלה מהרגולטור הגרמני לתקשורת - BNetzA לשדרג את רשת הפס הרחב שלה ברחבי גרמניה. ומה אצלנו?
מאת: אבי וייס, 14.5.16, 16:32
"משרד הכלכלה הדיגיטלית והחברה" בנציבות השוק האירופאי-EU, גילה באיחור של כמה שנים, את מה שקוראי את זה יודעים ממזמן: השדרוג ל-Vectoring ול-G.fast של רשת הבזק המדינתית, "הורג" את כל המודלים הישנים של "השוק הסיטונאי" ומשאיר רק את חברת הבזק בשוק הקווי.
כבר ניתחנו מזמן, שיש כיום רק פתרון טכנולוגי אחד (הנמצא בתחילת דרכו), שיכול לפתור את הבעיה הזו ושמו: L2-WAP, פתרון טכנולוגי המלווה בתמחור כלכלי בשם WLR, מה שמשנה לגמרי את השיח הרגולטורי עם חברת הבזק המדינתית ומתחרותיה, בשוק הקווי.
הרקע למהלך החדש: תלונות, שהגיעו לנציבות השוק האירופאי (נציבות, שמאוד רגישה בתחום שמירת התחרות בכל נושא ובכל מקום ברחבי אירופה). מדובר בתלונות מחברות התקשורת המתחרות ב-DT בגרמניה, שהופנו גם כנגד הרגולטור הגרמני לתקשורת BNetzA (ובעקיפין גם כנגד הרגולטור לתקשורת של הנציבות עצמה-Berec, שנתן גיבוי והוביל את המהלכים הרגולטוריים בתקשורת באירופה).
לאור הצטברות התלונות החליט השר Günther H. Oettinger (בתמונה למעלה, שלפי שמו אפשר להבין שהוא מגיע ל-EU מגרמניה, ולכן החליט להתערב דווקא בגרמניה), לפתוח בחקירה ובשימוע ציבורי בנושא פריסת ה-Vectoring וה-G.fast בגרמניה ולבדוק את הרגולציה הגרמנית לתקשורת בתחום הפס הרחב.
הבדיקה תימשך 3 חודשים ובסיומה, לאור ההחלטות שתתקבלנה (אם תאושרנה בנשיאות ובמועצת השוק האירופאי המשותף), להחלטות הללו תהיינה השלכות על כל מדינות אירופה. שכן, DT פורסת Vectoring ו-G.fast במדינות נוספות באירופה וכן חברות בזק רבות באירופה כבר החלו לפרוס וקטורינג ו\או G.fast בכמעט כל מדינות אירופה.
הבעיה המרכזית, שהועלתה לחקירה ע"י השר, כוללת בתוכה 2 נקודות מרכזיות:
מכלל כ-6 מיליון בתים, שהחלו לחבר אותם בווקטורינג וב-G.fast בגרמניה, כ-1.4 מיליון בתים נמצאים בחיבורים של "שוק סיטונאי", בעיקר בגישת ה-VULA (רגולציה שונה ומתקדמת יותר מהרגולציה הקיימת בישראל בשם BSA, שהייתה אמורה להוביל ל-SLU). כעת, ב-EU "גילו", שה-VULA לא עובד בשדרוג הרשת הקווית, ולא ניתן לקיים "שוק סיטונאי" בשדרוג הזה, בגישת ה-VULA.
הגישה הטכנולוגית החלופית, שהרגולטור הגרמני לתקשורת וגם DT הציעו לחברות המתחרות ב-90% מה-6 מיליון החיבורים החדשים לבתים בגרמניה (גישת ה-L2-WAP, שצוינה לעיל), גישה זו עדיין אינה בשלה טכנולוגית. כך, לדברי התלונות, שהוגשו לנציבות. החברות המתחרות טוענות, שעדיין הן לא נערכו לספק שירות בגישה הזו ולא נראה, שהן תהיינה מסוגלות בטווח הזמן הנראה לעין לבצע התאמה של היכולות שלהן לגישה הרגולטורית החדשה של L2-WAP.
כלומר: השדרוג של הרשת הקווית של דיוטשה טלקום בגרמניה מחסל לגמרי את "השוק הסיטונאי" שם ולחברות המתחרות ב-DT אין שום חלופה טכנולוגית בעלת מימוש בטווח הזמן המיידי והנראה לעין, כדי לספק שירות מתחרה ב"שוק סיטונאי". זו הסיבה, שהשר Günther H. Oettinger החליט להתערב בנושא בצורת תהליך חקירה רשמית הפתוחה גם לשימוע ציבורי.
אגב, בארה"ב המעבר לשדרוג הרשתות הקוויות "עבר חלק", בהחלטה פשוטה וברורה, שיהיה רק WLR, כמפורט כאן.
טכנולוגיית BSA העתיקה הקיימת ב"שוק הסיטונאי" הישראלי, בלווי המודל הכלכלי המיושן בשם TSLRIC, אין להם שום רלבנטיותלשום מציאות, ברגע שרשת בזק תשודרג לווקטורינג ול-G.fast.
לא נעשה עד רגע זה שום תהליך של שימועים ודיונים, כדי לפתח את הרגולציות העתידיות, שמתאימות למצב העתידי בשוק הקווי הישראלי (L2-WAP). לכן, אנו במצב של שוק, שלא מתפתח מזה מספר שנים טובות (ו"חגיגה כלכלית" של בזק), בעיקר בגלל "השוק הסיטונאי" וגם בגלל שקיעת אנלימיטד, כאשר "השוק הסיטונאי" נעץ בארון המתים של Unlimited את המסמר האחרון.
הניסיון היחיד, שנערך עד כה, לנסות ולהתקדם לרגולציה עתידית, בהצעת מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לעבור בטלפוניה של בזק למודל ה-WLR, נבלם ע"י אינטרסנטים שונים, שלא רואים כלום מעבר לקצה האף שלהם, החל ממשרד האוצר וכלה ב"חפרפרות" בתוך משרד התקשורת עצמו. כך, גם נושא ה-WLR נתקע בישראל לזמן לא ידוע.
הבעיה הלא פחות חמורה: הציבור בישראל בכלל, לרבות העיתונות וחברי הכנסת בוועדות השונות שמטפלות בענייני התקשורת, בכלל לא מבינים מה כתוב במאמר כאן (ובקודמיו. סה"כ יש באתר זה 233 מאמרים בתחום "השוק הסיטונאי"). כך, בכירי משרד התקשורת יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ולייצג אינטרסים אישיים ואינטרסים של בעלי ההון, בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי ולהתפתחויות הטכנולוגיות בעולם התקשורת, בלי שאיש יתקומם כנגד התהליך הסרטני הזה של קשרי "הון-שלטון", שמדרדר את שוק התקשורת הישראלי לתהום.
היות ומשרד התקשורת הישראלי המסובך "עד צוואר" בקשרי הון-שלטון, עד היום מסרבלהפיק לקחיםמהכשלונות, וחושב שהכל מוצלח, הרי ככל ששינוי הכיוון הרגולטורי הזה יידחה, כך בזק תהיה יותר חזקה מול משרד התקשורת, ביום שתחליט ויאושר לה (כנראה בהסכם מול משרד התקשורת, תמורת הכנסת הטלפוניה ל"שוק הסיטונאי"), לעבור לווקטורינג ול-G.fast. היות ואין רגולציה מוכנה למצב הזה, ה"שוק הסיטונאי" הקיים יקרוס במהירות, יותר מהר מקריסת גולן טלקום...
