.jpg?id=11954664)
מאת: אבי וייס
13.02.2013, 12:00
התקן ה"חם" ביותר בעולם התקשורת הוא SDN (ר"ת: Software Defined Networking). זו המקבילה של המעבר של שרתים מעולם ה- PC לעולם הווירטואלי ובהמשך לענן. מהפכת עולם התקשורת בתחילת דרכה.
הגדרת SDN בווידקיפדיה מספקת את כל המידע על התחום ה"חם" הזה בעולם הרשתות, Data Centers והאינטרנט. המאבק בין הגדולים על התקן טרם הוכרע (כרגיל, כל ספק \ יצרן גדול בא עם גרסה או פירוש משלו: מה זה SDN). הרכישות האחרונות של אורקל (וגם של VMware, סיסקו וכיו"ב) מקורן בצורך לבצע "קפיצת מדרגה" ולהציג במהירות פרתונות SDN לשוק העולמי.
מאחורי התפיסה החדשה נמצאים מספר גופים לתקינה. מבין החשובים הוא ארגון ה-ONF (ר"ת: Open Networking Foundation), קונסורציום מחשוב עצמאי המאגד את מרבית ספקי החומרה והתוכנה לרשת, כמו גם מפתחים יישומים וחברות תוכנה.
אך הוא לא "יחיד במגרש". גם ארגון מתחרה, שפיתח תקן משלים בשם OpenFlow, שכרגע מצוי בשלבי פיתוח והרחבות ניכרים, נמצא בשוק. ספקים מובילים מציגים מוצרים המבוססים על OpenFlow. מדובר בתקן פתוח וזה מבדיל אותו מתקנים אחרים, שיש בתעשיית התקשורת הנוכחית. יש הטוענים ש- Open Flow זה בכלל לא SDN. עוד טרם ברור אם התקן הפתוח יהייה המוביל בתחום ה- SDN.
למה התקן הזה חשוב?
נביא כאן את דבריו של רנטו רסיו, CTO רשתות, IBM שנמסרו בכנס שנערך בנושא בטכניון: "הרעיון הבסיסי של Campus Ethernet כבר לא עובד. 75% מהתעבורה היא רוחבית, בין שרתים, לכן המבנה האנכי של התעבורה ל- Core, במבנה אנכי של 3 שכבות, מפריע לרשת ואינו מתאים עוד למציאות. לכן, כל התעבורה צריכה להיות ב- Layer 2. כ"כ הדרישות מהאתרנט הן שונות מבעבר ולא נדרשו כלל מרשת אתרנט, למשל: שיהוי נמוך, אבדן מידע אפסי, רוחבי פס עצומים. לכן, הולכים כיום לקראת שני סוגי פתרונות:
א. מעבר לרשת מבוססת תוכנה. התוכנה המובילה היום היא OpenFlow, מעליה קיים אתרנט וירטואלי המכונה Dove (ר"ת Distributed Overlay Virtual Ethernet).
ב. פתרון רשת חדש בתקן המכונה Trill, שאומץ ע"י מספר יצרנים, הכולל גם פתרון לבעיית ה- Fiber Channel על אתרנט במרכזי מחשוב גדולים.
שתי הטכנולוגיות הללו הן טכנולוגיות משבשות, שמשנות את כל תעשיית התקשורת. זה תואם בדיוק את ההתפתחות המהירה שהתחוללה למשל בעולם המחשוב, במעבר ממחשבים לטאבלטים וסמארטפונים. זו מהפכה שנייה ב- Data Centers בעשור האחרון, אחרי שב- 2009 יצא ה- SAN, שהוא למעשה מימוש של Fiber Channel על אתרנט.
הכיוון שנראה ברמת הלוחות המחברים הוא של PCIe (כרגע מקובל לדבר על PCIe 3.0) ברמת החומרה הבסיסית ביותר (I/O Fabric) ולמעשה אין היום הבדלים בין אתרנט לאינפיניבנד, כך שהזול ביותר מביניהם יצליח (האתרנט). הרשת העתידית תהיה בנויה מ- 3 שכבות:
1. השכבה הפיזית של ה- Fabric.
2. וירטואליזציה של Layer 2.
3. שכבת ניהול הרשת בגישת ה- Network as a Software.
ה- Fiber Channel ינוע על האתרנט, כי לשם צועדת התעשייה. העתיד טמון ב- Converged Networks (רשתות מאוחדות) ועליהם השירותים. אנו במעבר מ- 10 ג'יגה ל- 40 ג'יגה ונגיע די מהר ל- 100 ג'יגה בכל רשת. כך נקבל Multi-Pathing על Fabric יחיד.
שתי גישות ל- Multi-Pathing תתחרנה ביניהן: Layer3 בשם ECMP וה- Trill. שתיהן טובות ושתיהן תפעלנה שנים רבות, זו לצד זו. הסיבה: אין כאן קהילות מפתחים גדולות, כמו שהיו למשל ללינוקס. הפתרונות הללו מפותחים למעשה ע"י היצרנים הגדולים של ציוד והם השולטים בשוק.
כל השירותים ירוצו על הרשת הווירטואלית כאפליקציות. זה מה שידחוף את התקן הפתוח OpenFlow. די מהר הלקוחות יבקשו 1 טרה-ביט לשנייה, אחרי שיתרגלו ל- 100 ג'יגה-ביט. זה יגיע. ה- OpenFlow עדיין מוגבל במרכזי השליטה של הרשת והוא עדיין תלוי ספקים, אבל בפיתוח.
אין ספק, שהמעבר לעולמות וירטואליים בתחום המחשבים ובמיוחד במרכזי מחשוב דחפו את הרשתות ועולם התקשורת לנוע באותו מסלול, לעבר וירטואליזציה. זה לא מהלך קל או פשוט. Dove נמצא בראשית דרכו וסיום כתיבת התקנים, גם תקני מרכז השליטה (SDN) ברשת, עדיין בראשית דרכם. אין כל ספק, שהעתיד טמון במתגים שעונים על מפרטי Dove".
|
