חשיפה: המתת (השוחד) בדמות "אישור עסקת בזק-"YES ע"י בנימין נתניהו תלוי כל כולו ב"פגישת התנעה\הנחיה", שנערכה בינו לבין שלמה פילבר, וזה הבסיס העיקרי והיחיד בכתב האישום של הפרקליטות בתיק 4000 בנושא השוחד מהצד הרגולטורי. אולם, על פי יומן הפגישות של בנימין נתניהו, ששוחרר על פי חוק חופש המידע, לא היה מפגש כזה, שנקרא "פגישת התנעה" של שלמה פילבר במועד כלשהו לפני "אישור העסקה" ע"י בנימין נתניהו. טוב יעשה היועמ"ש ד"ר מנדלבליט אם ימשוך מידית את כתב האישום, שהוגש על ידו לביהמ"ש המחוזי בי-ם. יש לפתוח בחקירה פלילית כנגד כל המעורבים בקנוניה האדירה הזו.
פרק 58 בסדרת הכתבות על "תפירת תיק 4000". רשימת כל הפרקים מצויה כאן בלינקים של נספח ב'' של פרק 53 בסדרה.
מאמר זה בגרסה מקוצרת וממוקדת מפורסם במקביל ע"י אלי ציפורי - כאן. 
מאת: אבי וייס, 24.9.21, 07:00

מי שעוקב אחרי הפרסומים באתר Telecom News (מאות מאמרים, חשיפות וניתוחים, המאמר האחרון מתעדכן ממש בימים אלו תחת הכותרת: "משפט "תיקי האלפים" המפוברקים נמשך: עדכונים שוטפים שהציבור אמור לדעת", מאמר הכולל בתוכו לינקים לאחור לכל המאמרים והמסמכים, שנחשפו עד כה ב"תיקי האלפים", בדגש על "תיק 4000", שהוא התיק המרכזי ב"תיקי האלפים", לא אמור להיות מופתע.

1. הקדמה: מה חלקו של שלמה פילבר ב"תיק 4000"?

אישום זה ("תיק 4000") מבוסס על תזה, שהמציאה הפרקליטות (והיועמ"ש ד"ר מנדלבליט, שחתם על כך), שהשוחד בין שאול אלוביץ'' לבנימין נתניהו היה בדמות "הטיית סיקור" באתר "וואלה!", תמורת "הטבות רגולטוריות" של נתניהו לקבוצת בזק.

הבעיה היא, ששני צידי התזה הזו מבוססים על בסיס רעוע ביותר, שמקורו בעולם הדמיון של "תופרי התיקים".

כאן נפריך סופית ולחלוטין את הצד של מתן "הטבות רגולטוריות", צד שכולו תלוי בעדותו של "עד המדינה המדומיין", שלמה פילבר, (בתמונה משמאל, משמאל), מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.

"הראיה" היחידה בכתב האישום, שקושרת את נתניהו ל"עסקת שוחד רגולטורי" כזו, היא "שיחת התנעה\הנחיה", שהייתה, כביכול, בין נתניהו לשלמה פילבר בתאריך לא ידוע. זה לא מקרי, שלא ידוע התאריך של המפגש ביניהם, כי כאן נחשוף באופן ברור ביותר, שאין תאריך כזה.

ליבת כתב האישום נגד נתניהו ב"תיק 4000" מתבססת על מפגש קצר, עד 20 דקות בקושי, שהיתה לכאורה בין עד המדינה שלמה פילבר לבין בנימין נתניהו, שהיה אז רוה"מ ושר התקשורת. זה, למעשה, מה שנתן פילבר לפרקליטות תמורת "הסכם עד המדינה": פגישה שבה לכאורה נתניהו הנחה אותו לכאורה להטיב עם בזק – וזה מה שאיפשר לפרקליטות להגיש כתב אישום על בסיס יסודות רעועים ודמיוניים שהיא בנתה. 

יתרה מכך. התוכן של פגישת ההנחיה הזו - הוא בלתי הגיוני בעליל, וככל הנראה שלמה פילבר "תחמן" את הפרקליטות, בהנחה שהפרקליטות לא מבינה דבר וחצי דבר ברגולציית שוק התקשורת. להערכתי - הוא צדק בעניין זה - לחלוטין.

שני הנושאים שעלו ב"פגישת ההנחיה" (לפי "עדותו"), הם לא סבירים ולא הגיוניים משום ש:
1) לא ניתן היה "למתן את ירידת מחירי הטלפוניה של בזק", כי הם נקבעו בנובמבר 2014 בתקנות ל-5 שנים קדימה (במהלך של השרים דאז גלעד ארדן ויאיר לפיד באישור ועדת הכלכלה של הכנסת), ושינוי של מתווה חוקי זה דורש מהלכים מאוד מורכבים, קשים וארוכים, והעובדה היא שעד היום המחירים הללו עדיין בתוקף.

2) כדי לזרז את אישור "עסקת בזק-YES" על נתניהו היה לפנות לד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, שטיפלה בבקשה הזו עם הצוות שלה (וגם שאול אלוביץ'' ידע שהיא המטפלת בבקשה, ולא מנכ"ל המשרד), ולכן לא נראה סביר שנתניהו יפנה דווקא לשלמה פילבר, שלא מטפל בנושא ושלא ממונה עליה (היא כפופה לממשלה באמצעות שר התקשורת, ולא כפופה למנכ"ל משרד התקשורת), בעניין רגולטורי \ מקצועי ספציפי זה. מה גם שהנושא הזה החל להיות מטופל בצורה מסודרת ומעמיקה ע"י ד"ר יפעת כבר מ-1.4.15, עוד מזמנו של אבי ברגר כמנכ"ל. בהמשך הכתבה נחשוף מתי כן נתניהו נפגש עם ד"ר יפעת.
אגב, היומן של ד"ר יפעת בן-חי שגב לשנים 2016-18 נמצא כאן. 
"הרומן" בין אתר Telecom News לשלמה פילבר נמשך ברציפות שנים, ובמיוחד מאז ה"לייק" המפורסם של שלמה פילבר (מאז היו עוד כמה לייקים, אבל הראשון הוא החשוב ביותר והמשמעותי ביותר, כי בפעם הראשונה שלמה פילבר חשף את עמדתו, אם כי בעקיפין וברמיזות, ש"תיק 4000" הוא "תיק תפור").

שלמה פילבר, צייץ וסימן ביום 6.1.19 "לייק" לכתבה: "המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון", כפי שרואים בצילום המסך כאן מצד שמאל (ציוץ, ששודר לראשונה אז בערוץ 13 ואח"כ בכל כלי התקשורת, דוגמה כאן מערוץ 12): 
מאז, שלמה פילבר ממשיך לצייץ בטוויטר שוב ושוב, ורק השנה, מתחילת 2021 ועד רגע זה, אגרתי ותיעדתי לא פחות מ-56 ציוצים שלו.

השלושה האחרונים שלו מהשבוע החולף הם: כאן, כאן וכאן.

כתבתי מאמר נפרד, מה המשמעות של הציוצים האחרונים הללו - כאן.

שלמה פילבר חוזר על כמה עקרונות בסיסיים, שהוא משמיע אותם שוב ושוב בתצורות שונות, בכל שפע הציוצים הענק שלו, מאז תחילת 2019 ועד היום, ואסכם את שפע הציוצים הללו בקצרה, על פי הבנתי אותם, לנוחות הקוראים, בניסוח שלי, ממה שעולה מכל ציוציו:
א. "כל ההחלטות שלי בנושאי רגולציה ובמיוחד של בזק התקבלו אך ורק מתוך דאגה לאינטרס הציבורי ולא משום סיבה אחרת".

ב. "העובדה היא, שכיום מיישמים בדיוק את התכניות שלי, בהחלטות של שר אחר (יועז הנדל) ומנכ"לית אחרת (לירן אבישר בן-חורין), עם הטבות רגולטוריות גדולות בהרבה לבזק ולהוט, מאשר אני סיכמתי עמן ב-2016, ואיש לא קורא לזה שחיתות ושוחד, אלא דאגה לאינטרסים הציבוריים, וזה בדיוק היו השיקולים שלי - אז".

בנושא זה ניתן ומומלץ לקרוא את החשיפה והניתוח של אלי ציפורי בבלוג שלו כאן.

מוסבר בבלוג הזה מדוע שלמה פילבר הפך להיות "עד מדינה" ולמה "פגישת ההתנעה" אינה הגיונית והיא חסרת כל משמעות מעשית, משפטית, או בכלל.

ג. "תיק בזק" ו"תיק 4000" הם "תיקים תפורים". ממילא "תיק בזק" נסגר. כך, שאין לי על הגב שום תיק פלילי פתוח".

כלומר: שלמה פילבר יכול להעיד חופשי ועל פי האמת שלו, המתועדת במסמכים רבים, שמסר לחוקריו ולפרקליטות (שכנראה לא הבינו מה קיבלו ממנו). 

ד. מי החל ב"תפירת התיקים" לפי הציוצים של שלמה פילבר? קודם לכל זה מבקר המדינה (בדו"ח שקדם לתחילת חקירת "תיק בזק"), ומבקר המדינה נדחף לזה ע"י בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים חזקים ביותר ובראשם חיים סבן, אז הבעלים של קבוצת פרטנר. הם (מבקר המדינה וסבן) נעזרו בעיתונאים ("מדבררי הפרקליטות"), כתבים ופרשנים של כלי התקשורת המרכזיים, שהתעלמו מהעובדות ומהמסמכים, שהיו בידם, ושסייעו בדיווחים שלהם ל"תפירת התיקים" הללו. 

בנושא זה ניתן ומומלץ לקרוא את החשיפה והניתוח של אלי ציפורי בבלוג שלו כאן.
מוסבר בבלוג הזה מה הייתה מעורבותו של חיים סבן באמצעות מנהליו בפרשה זו, מי עצר את מהלכי הרגולציה של שלמה פילבר (השר דאז צחי הנגבי) ומי שיתף פעולה בתוך משרד התקשורת עם קבוצת פרטנר. 

למי שקורא קבוע את Telecom News, החשיפה כאן, שמפרקת לחלוטין את סיפור "השוחד" שהחל ב"שיחת התנעה" בין בנימין נתניהו לבין שלמה פילבר, לא אמורה להיות הפתעה גדולה. זאת, משום שבזמן אמת כתבתי במפורש, שהפרקליטות "נפלה בפח" בהסכם "עד המדינה" עם שלמה (מומו) פילבר ומי שמעוניין להיזכר בכתבות בזמן אמת הן כאן (מתחילת 2018):

• שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת)-עד מדינה? הצחקתם אותי!
• האם פילבר "הפיל בפח" (כלומר בספין) את משטרת ישראל ב"תיק 4000"?

מאז עלו עוד עשרות רבות של כתבות וחשיפות בנושא זה וכולן מחזקות את מה שחשפתי וכתבתי בזמן אמת: שלמה פילבר הוא "עד הגנה", לא "עד תביעה".

מענה לשאלות, שעלות מהכתבה כאן, יש בנספח א'' כאן למטה, כולל קישור למסמכים הראשיים, שמאחורי החשיפה כאן. 

2. לא הייתה שום "פגישת התנעה\הנחיה" בין בנימין נתניהו לשלמה פילבר, כמופיע בכתב האישום.

2.1 תאריכי רקע לניתוח (הלו"ז המלא והמפורט של "תיק 4000" מצוי כאן):

א. פגישות בני הזוג אלוביץ'' עם בני הזוג נתניהו ב-2015 (לא היו כאלו אחרי 2015): 16.1.15, 20.1.15.
לא ברור אם ב-2 הפגישות הללו היו 2 הזוגות מ-2 הצדדים, או רק חלקם.
בכל מקרה, זה לא משנה לנושא המנותח כאן.

מה שחשוב, שהפגישות בין נתניהו לאלוביץ'' לפני אישור "העסקה" היו בינואר 2015.

כלומר: הרבה לפני "האישור של העסקה" (מה שמכונה "עסקת בזק-YES"), שהייתה ב-23.6.15.

פגישה קצרה נוספת של שאול אלוביץ'' עם נתניהו הייתה, כנראה, ב-7.11.15, הרבה זמן אחרי "האישור", ואינה חשובה כרגע לנושא המנותח כאן.

ב. 29.1.15: מועצת הכבלים והלוויין מאשרת העברת מניות ואיחוד מניות בתוך קבוצת יורוקום, לפי בקשת יורוקום ו-YES. אין לכך כל השפעה על YES או על בזק. (למרות זאת, עניין טכני כזה פשוט ופעוט ערך זה, הפך לפרשה מאוד קשה ומסובכת, שמעורבים בה היועמ"ש של משרד התקשורת - עו"ד דנה נויפלד, כתב הטלוויזיה עמית סגל, וכמובן בנימין נתניהו ושלמה פילבר. לא נעסוק בפרשה מורכבת וקשה זו כאן, ופרטיה מפורטים למתעניינים בהרבה כתבות, והמרכזית שבהן היא כאן: "חשיפה: כיצד עמית סגל הטעה את הציבור וסייע לתפירת תיק 4000 כנגד נתניהו!").

ג. 24.3.15: היועמ"ש של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) באישור המנכ"ל דאז (אבי ברגר) מחתימים את רוה"מ נתניהו, שהיה גם שר התקשורת, על מכתב המופנה ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן-חי שגב), להתחיל לטפל בבקשת YES. בקשה זו הוגשה לשר התקשורת (גלעד ארדן) כבר ב-14.7.14 אך לא טופלה במשך זמן רב, בגלל התנהלות רשלנית וכאוטית של צמרת המשרד דאז.

כלומר: הטיפול באישור הבקשה של "העסקה" החל בהסכמת ואישור המנכ"ל דאז (אבי ברגר), מה שסותר את עדותו המאוחרת בעניין זה.

ד. 1.4.15: החל הטיפול המעשי בבקשת YES במועצת הכבלים והלוויין, ובדיקה עצמאית מקבילה של היועמ"ש במשרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד), שמתחילה קודם לכן, ב-30.3.15, לאחר אישור המנכ"ל (אבי ברגר) ולאחר אישור מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים (ד"ר אסף אילת), על שחרור מניות יורוקום ב-YES מהנאמן (נאמן של בית המשפט – בית הדין להגבלים עסקיים, נאמן, שמחזיק מתחילת 2010 את מניות יורוקום ב-YES).

ספירת 90 ימי הטיפול בבקשת YES, כאמור בחוק ובתקנות הלוויין, מתחילה ב-24.3.15 (מכתב רוה"מ ושר התקשורת ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, כאמור בסעיף ג'' כאן מעל), כשבמקביל, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים (ד"ר אסף אילת) משחרר את מניות יורוקום מהנאמן (וכך ניתן למכור אותן לבזק) ומתקן (באישור בית הדין להגבלים עסקיים – שזה בית משפט מחוזי י-ם) ומעדכן את תנאי "המיזוג", לאור שחרור המניות מהנאמן ב-25.3.15 ועמידת בזק בכל התנאים, שדרש ממנה, ומפרסם ההחלטתו זו ברבים ב-25.3.15.

לכן, המועד לסיום הטיפול בבקשת YES על פי החוק והתקנות אחרי 90 יום - הוא 23.6.15 (עם אפשרות להארכה בעוד 90 יום).
זו הסיבה, שהאישור של "העסקה" בוצע ב-23.6.15.

אישורים מהסוג הזה בדיוק במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין לוקחים בד"כ בין כמה ימים לחודש. במקרה כאן, היה טיפול יסודי ומעמיק, מעל ומעבר לנדרש, מה שלקח 3 חודשים.

ה. 16.4.15 - ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, דיווחה (בכתב) לרוה"מ ושר התקשורת (הממונה עליה) שהיא מטפלת כראוי עם הצוות המקצועי של המועצה בבקשת בזק-YES. גם שאול אלוביץ' ידע מכך היטב ולפרטי פרטים, מהמגעים הישירים שהתקיימו בין ראשי YES ובזק מול היו"ר והצוות המקצועי של מועצת הכבלים והלוויין, שעסקו בכך באינטנסיביות - מולם. כך שהטענה שהיה צורך לזרז את הטיפול הזה באמצעות לחץ של נתניהו על שלמה פילבר דווקא, שהגיע לתפקיד המנכ"ל ממש בסוף תהליך הבדיקה, כשהכל היה כבר כמעט גמור ומאושר, ע"י כל מי שהיה צריך לאשר - מנותקת מכל מציאות. 

ו. 14.5.21: סגן השר אופיר אקוניס ואח"כ שר בלי תיק, מתמנה לשר במשרד התקשורת וכאחראי לתחום הטלוויזיה - רשות השידור (הנמצאת בדרך לפירוק ולהפוך ל"תאגיד כאן") והרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה.

אופיר אקוניס שימש בתפקיד זה עד 4.9.15 (התפטר בגלל חילוקי דעות בעניין סעיף, שהורד בתהליכי החקיקה כנסת, מאישור חוק השידור הציבורי).

ז. 17.5.15: המנכ"ל אבי ברגר מפוטר מתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ע"י השר ורוה"מ בנימין נתניהו, מיד ובסמוך לאחר השבעת הממשלה החדשה.

ח. 20.5.15: שמילה מימון מתמנה ע"י הממשלה למ"מ מנכ"ל משרד התקשורת. 

ט. 7.6.15: שלמה פילבר מתמנה ע"י הממשלה למנכ"ל משרד התקשורת. הוא קיבל את ההצעה מנתניהו להיות מנכ"ל ב-22.5.15 (כאן וכאן). אם כי נטען בתחילת חקירתו שהוא קיבל פניית גישוש מנתניהו כבר ב-15.5.22 - כאן. 

י. 23.6.15 - אישור מועצת הכבלים והלוויין ל"עסקה" ללא כל מתנגדים (במקביל לאישור יועמ"ש המשרד - עו"ד דנה נויפלד, שטיפלה בבקשה, במקביל למועצה), כמענה לבקשת YES. חתימת נתניהו באותו יום הייתה על מסמך אישור "העברת שליטה" (שינוי שם בעל השליטה במניות, ברישיון של YES, כמבוקש ע"י YES).

י"א. 22.11.15, 16.12.15: שלמה פילבר מטיל קנסות ענק על בזק (כאן וכאן), מה ש"יישר" את בזק לבצע את כל הנחיות משרד התקשורת בעניין "השוק הסיטונאי". מה שמוכיח, ששלמה פילבר תקע לבזק קנסות ענק "בלי חשבון", מה שקודמו (אבי ברגר) רק דיבר על כך ולא עשה. הפוך מהמצטייר והאמור בכתב האישום. 
 
2.2. פגישות מתועדות מהיומן של נתניהו לשנת 2015 עם שלמה (מומו) פילבר:

מס''	תאריך	שעה	משתתפים והנושא:
1	22.3.15	12:45	שלמה (מומו) פילבר. הוא היה מנהל קמפיין הליכוד בראשות נתניהו לקראת הבחירות (שהתקיימו ב-17.3.15). שלמה פילבר ליווה את נתניהו בשלבי המו"מ הקואליציוני לקראת הקמת ממשלה בראשותו, ממשלה, שקמה ב-14.5.15 ואף אחרי כן.
2	24.3.15	12:30	מומו פילבר. כנ"ל.
3	22.5.15	11:00	מומו פילבר ואופיר אקוניס. דיון ראשון מתועד של מומו פילבר עם אופיר אקוניס, לאחר שמונה לשר במשרד התקשורת. ברור, שזה דיון בעניין הטלוויזיה - רשות השידור, כי רק זה מה שעניין את נתניהו בתחום התקשורת. (זה היה תחום האחריות של השר אופיר אקוניס, שזה עתה מונה לשר במשרד התקשורת, בכפיפות לשר התקשורת בנימין נתניהו).
4	27.5.15	17:30	מומו פילבר, אופיר אקוניס, דוד (שם המשפחה מחוק, כנראה דוד שרן, מנהל לשכת רוה"מ). כנ"ל.
5	27.5.15	20:30	מומו פילבר, אמיר גילת (יו"ר רשות השידור), דוד שרן. כנ"ל.
6	15.6.15	19:00	מומו פילבר, אופיר אקוניס. כתוב הנושא: "התייעצות בנושא רשות השידור". זה ברור.
7	17.6.15	18:30	מומו פילבר, אופיר אקוניס. הנושא: "המשך פגישה בנושא רשות השידור".
8	22.6.15	14:15	אופיר אקוניס, אלדד קובלנץ, יונה ויזנטל (שניהם מרשות השידור המתפרקת), דוד חאן (כנ"ר - כונס הנכסים הרשמי, שניהל את פירוק רשות השידור), מומו פילבר (טלפונית). הנושא: "התייעצות בנושא רשות השידור".
9	26.6.15	12:00	אופיר אקוניס, מומו פילבר, אלי גרונר (מנכ"ל משרד רוה"מ), דוד שרן (מנהל לשכת רוה"מ). הנושא: "התייעצות בנושא רשות השידור".
10	6.7.15	אחרי חצות	אופיר אקוניס, מומו פילבר (טלפונית), כנראה בעניין רשות השידור.
11	13.7.15	17:15	אופיר אקוניס, מומו פילבר (טלפונית), כנראה בעניין רשות השידור.
12	13.7.15	19:00	מומו פילבר. הנושא מחוק.
13	27.7.15	19:30	מומו פילבר. הנושא מחוק.
14	29.7.15	16:30	מומו פילבר. הנושא מחוק.
15	14.8.15	11:30	מומו פילבר. פ"א (פגישה אישית). הנושא מחוק.
16	2.9.15	20:00	מומו פילבר. פ"א (פגישה אישית). הנושא מחוק.
17	18.9.15	לפני 12:00	מומו פילבר. הנושא מחוק.
18	27.10.15	21:00	מומו פילבר. הנושא מחוק.
19	2.11.15	15:15	מומו פילבר, אלי גרונר (מנכ"ל משרד רוה"מ). הנושא מחוק.
20	2.11.15	16:00	מומו פילבר. פ"א (פגישה אישית). הנושא מחוק.
21	12.11.15	17:30	מומו פילבר. הנושא מחוק.
22	22.11.15	12:30 (אחרי חצות)	מומו פילבר, אמיר גילה (יו"ר רשות השידור), ניר חפץ (דובר ויועץ תקשורת של משפחת נתניהו). הנושא מחוק אבל ברור, שזה בנושא רשות השידור.
23	24.11.15	17:00	מומו פילבר, יפעת בן חי (יו"ר מועצת הכבלים והלוויין). הנושא מחוק אבל ברור, שזה בענייני ערוצי הטלוויזיה.
24	14.12.15	13:30	מומו פילבר. הנושא מחוק.
25	30.12.15	19:45	אדם צ''סנוב (קבוצת סבן, יו"ר פרטנר ונשיא ומנהל התפעול הראשי של סבן קפיטל גרופ), אילון שלו (דירקטור בפרטנר מטעמו של חיים סבן), מומו פילבר. הנושא מחוק, אבל ברור שזה בעניין פרטנר.

2.3. מסקנות מהטבלה:
א. היומן של נתניהו מ-2015 הוא היומן היחיד, ששוחרר לעיון, עם הרבה השחרות מסיבות רבות, לפי החלטת בית המשפט המחוזי בי-ם (עקב עתירה לפי "חוק חופש המידע"). זאת, לפי דרישת "עמותת הצלחה" וכתבת של "הארץ". שאר היומנים של נתניהו נמצאים עדיין בדיונים בבית המשפט וטרם שוחררו. פרטים נוספים בעניין זה יש בנספח א'' כאן למטה.

בכל מקרה, המסמך הרגולטורי המשמעותי היחיד (והנוגע לקבוצת בזק שבבעלות שאול אלוביץ''), שנתניהו חתם עליו ב-2015 (גם על פי כתב האישום), היה ב-23.6.15.

עד שנתניהו סולק מהעיסוק בבזק במחצית 2016 ע"י היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט, הוא לא חתם על שום מסמך רגולטורי המיטיב עם קבוצת בזק.

ב. המתת (השוחד) בדמות "אישור עסקת בזק-"YES ע"י נתניהו תלוי כל כולו ב"פגישת התנעה\הנחיה", שנערכה בין נתניהו למומו פילבר וזה הבסיס העיקרי והיחיד לכתב האישום בתיק 4000 בנושא השוחד, מהצד הרגולטורי.

על פי כתב האישום, בגרסה המעודכנת שלו (כאן, סעיף 64), המועד של הפגישה הזו היה "זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר".
המדובר בפגישה יזומה של נתניהו שהתקיימה (כביכול) בלשכתו בבניין רוה"מ.
בגרסאות הקודמות של כתב האישום ובהדלפות לתקשורת היה כתוב, שזה היה בשבוע הראשון לאחר שמומו פילבר נכנס לתפקידו.
בכל מקרה, אין תאריך מדויק. זה די ברור למה: אין ביומן של נתניהו פגישה כזו. גם לא ביומן של שלמה פילבר.

שלמה פילבר מונה לתפקידו ב-7.6.15 ו"אישור העסקה" ע"י נתניהו היה ב-23.6.15. אין תיעוד לשום פגישה ביניהם בטווח התאריכים הזה, בענייני קבוצת בזק.

מול זה, יש תיעוד ל-3 מפגשים (אחד מהם של מומו פילבר היה טלפונית מלונדון, שם נפש עם אשתו, אישור "העסקה" בכלל לא הטריד אותו... ולכן קיבל אישור מנתניהו לצאת לחופשה מתוכננת בלונדון, בדיוק בשבוע שלפני "אישור העסקה" ובעת "אישור העסקה" היה בלונדון. את מקומו בישראל מילא אז שמילה מימון). יש רק 3 מפגשים בטווח התאריכים הללו. אולם, כל המפגשים הללו היו בענייני רשות השידור, ובכל מקרה, היו במפגשים הללו אנשים נוספים מלבד מומו פילבר (בשניים מהם היה השר אופיר אקוניס ובאחד היו גם בכירים מרשות השידור), כולם אנשים הנוגעים רק לענייני רשות השידור. סביר להניח, שהיו בפגישות הללו גם רשמי פרוטוקולים, מזכירה ועוזר\ים. אולם, שמם לא נכנס ללו"ז, כי הם קיימים שם תמיד, בפגישות הרשמיות בלשכת רוה"מ. עיסוק בענייני בזק-YES - לא היה (על פי התיעוד הקיים). 

הנה מה שהעסיק את נתניהו ביום 22.6.15, יום לפני אישור "העסקה" (23.6.15), כמופיע ביומן שלו:


גם לא נמצא מפגש כזה בין בנימין נתניהו לשלמה פילבר בטווח התאריכים הנ"ל, באיכון סלולרי שביצעה הפרקליטות (הודעתה כאן - עד מס'' 336), במכשירי הסלולר של שלמה פילבר.

שלמה פילבר לא נפגש עם נתניהו בכלל, לשיחת עבודה או לכל מטרה אחרת, בשבוע הראשון של תפקידו (למעט קבלת כתב המינוי למנכ"ל, בנוכחות חברי הממשלה, בלשכת רוה"מ, ביום ראשון 7.6.15 לפני הצהריים, כמנותח בכל הכתבות הרבות שהקדשתי לנושא זה).

יודגש: בימים שני ושלישי בשבוע הראשון לתפקידו, שלמה פילבר היה במרכז הארץ (משרד התקשורת מצוי במגדל שלום בת"א) ולא היה בכלל בירושלים. אלו האיכונים הסלולריים הרציפים של הסלולרים שלו ואלו העדויות ששוחחתי עם אנשים שעבדו עימו, והיומן שלו. דו"ח האיכונים המלא - כאן.
נתניהו ביום שני בערב היה בכנסת וביום שלישי בערב היה ב"כנס הרצליה" בבינתחומי הרצליה.
כלומר: אין ולא היה מצב שהם נפגשו בימים שני או שלישי במשרדו בבניין רוה"מ בי-ם או בביתו של נתניהו בירושלים. שלמה פילבר והפרקליטות מתעקשים בכתב האישום על המועד הזה: שני או שלישי. כלומר: מדובר בשקר מוחלט, כשראשי הפרקליטות ידעו כבר בזמן אמת, בעת ששלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה, הם ידעו היטב וחד-ערכית, ששלמה פילבר המציא פגישה שלא הייתה - עם תוכן מומצא מקצה האצבע שלו. למרות זאת הוגש כתב אישום לשוחד, המבסס כולו על ראיה שקרית, שלא הייתה ולא נבראה. מדובר בתפירת תיק ברמת חומרה שלא הייתה מעולם במדינת ישראל.

בהערת אגב אציין, שהפרקליטות העלימה את איכוני הסלולר של 2015 גם מהטלפונים של אילן ישועה. הפרקליטות יודעת היטב למה היא מסתירה\מעלימה את הנתונים החשובים הללו...

ג. בנוסף, אין שום תיעוד למפגש בין בנימין נתניהו ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן-חי שגב, בתמונה משמאל), שאישור "העסקה" ניתן בידי המועצה, שהיא עמדה בראשה.

הפגישה היחידה בין נתניהו לד"ר יפעת בן-חי שגב היה ב-24.11.15, חודשים רבים אחרי אישור "העסקה".

פרטים נוספים על עדותה במשטרה של ד"ר יפעת בן-חי שגב, ניתן לקרוא בבלוג של אלי ציפורי - כאן. 

את תהליכי הכניסה לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, תחום שלא היה מוכר בכלל לשלמה פילבר, ליוו וביצעו שניים: תהליך חפיפה בקבלת התפקיד עם שמילה מימון, שהיה מ"מ מנכ"ל והאיש הבכיר והחזק במשרד, ותהליך למידה והדרכה שבוצע ע"י ראש מטה השר, עו"ד איתן צפריר, אבל זה סיפור מעניין בפני עצמו (כי המשטרה והפרקליטות ניסו לגייס את איתן צפריר כ"עד מדינה", כולל חקירה מאוד ברוטלית שלו, אבל הוא התעקש "שאין לו מה למכור שקרים על נתניהו") - נושא שלא נעסוק בו כאן וחלקו המרכזי הוצג בפוסטים של אלי ציפורי - כאן וכאן.

רק נציין שעו"ד צפריר תעד את כל מהלכי ההכנה של שלמה פילבר לתפקיד, אחרי שמונה למנכ"ל, ונושא "עסקת בזק-YES", לא מופיע שם בצורה המוצגת ע"י הפרקליטות. התוצאה: הפרקליטות ניסתה להעלים לחלוטין את התיעוד הזה, ע"י החזרתו למשרד התקשורת וטענה בפני בית המשפט שהוא נעלם, אבל בהוראת בית המשפט, התיעוד הזה נתפס שוב ע"י הפרקליטות (אחרי שהוחזר על ידי התביעה לשמילה מימון, ששמר אותו, כך שהתיעוד הזה ממש לא נעלם).
בכל מקרה, התיק שנפתח ע"י הפרקליטות בתואנות שווא כנגד עו"ד איתן צפריר נסגר בשקט (הודעת הפרקליטות - כאן, ניתוח הודעה זו כאן).

ד. כלומר: על פי מה שיש בידנו ומוצג כאן מעל לפרטי פרטים, לא היה מפגש כזה, שנקרא "פגישת התנעה" של שלמה פילבר, במועד כלשהו, לפני "אישור העסקה" ע"י בנימין נתניהו.

יודגש, שבלי זה - אין "תיק 4000".   

ה. בתכנית "המקור" של רביב דרוקר, שהתוכן שלה הודלף לו ע"י הפרקליטות ובהסכמת היועמ"ש, מופיע התאריך של הפגישה: 7.6.15. יום ראשון בשבוע. ראה בתצלום משמאל.
אולם, כבר ניתחתי זאת בהרחבה במאמר: "חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו", שתאריך זה הוא יום כניסתו של מומו פילבר לתפקיד המנכ"ל (תפקיד, שכלל לא הכיר טרם כניסתו לתפקיד והיה אז, גם לדבריו, חסר כל הבנה בתחום רגולציית עולם התקשורת הקווית, ולכן לא סביר שיקבל הנחיות מהשר בתחום שטרם הכיר), וכל הקשר שלו לנתניהו באותו יום היה, שהוא נסע למשרד רוה"מ בי-ם לאחר ישיבת הממשלה, שאישרה את מינויו, וקיבל בטקס קצר בלשכת רוה"מ, את כתב המינוי לתפקיד מנכ"ל. זה הכל.

הנושא של קבלת כתב המינוי מנתניהו בתאריך הזה מתועד היטב, גם בהודעה רשמית שהוציא דובר המשרד דאז, שהיה צמוד לשלמה פילבר באותו יום, ד"ר יחיאל שבי - כאן (ההודעה הקצרה לתקשורת שיחיאל שבי הפיץ, מצויה בתחתית המאמר הזה). 

בנושא זה (של תכנית "המקור") העמקתי את החשיפות ופרסמתי עוד 3 כתבות מעמיקות ונוקבות:

• סערה בתיק 4000: "ראיית הזהב" שפורסמה צריכה להוביל לביטול התיק!
• חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול?
• איך ספינולוגים שוטפים את מוח הציבור פעם 3 בתכנית "המקור" על תיק 4000?

התוצאה: הפרקליטות לא חזרה אחרי תכנית "המקור" של רביב דרוקר שוב על התאריך הזה, אחרי שחשפתי, שהוא שגוי לחלוטין.

ו. אם בנימין נתניהו נפגש פעמיים בחודש ינואר 2015 עם שאול אלוביץ'', והייתה ביניהם איזו "עסקת שוחד" ("כתבות מפנקות בוואלה!" תמורת "הטבות רגולטוריות לקבוצת בזק"), היינו מצפים, שבשבועות ובחודשים לאחר מכן, מסוף ינואר 2015 והלאה, תתקיימנה אצל נתניהו פגישות בענייני בזק ו-YES, כדי לקדם את "עסקת השוחד" הזו.

אולם, במציאות, בכל שנת 2015 נתניהו לא קיים שום פגישה מתועדת בענייני רגולציית קבוצת בזק (הוא קיים אצלו רק פגישה אחת, לקראת סוף 2015, דווקא בענייני קבוצת פרטנר...).

נתניהו לא ביקר אי פעם במשרדי משרד התקשורת, לא הכיר בכלל את המשרד ועובדיו, לא השתתף ברוב אירועי המשרד, לא היה מעורה בנעשה בשוק התקשורת הקווי והנייד - בשום צורה, בשנה זו. זה בכלל לא עניין אותו ב-2015 והוא לא הקדיש לזה מזמנו היקר שום דיון משמעותי או בכלל, כל שנת 2015.

זה לא מסתדר בכלל עם תיאוריית "השוחד", שבכתב האישום ו"ההטבות הרגולטוריות", שלכאורה, נתן לקבוצת בזק.

ז. מה כן עניין את נתניהו ב-2015? זה ברור לחלוטין, גם מהלו"ז שלו לעיל: ענייני שוק הטלוויזיה ובמיוחד רשות השידור, שהייתה במוקד הדיונים ב-2015.

מתוך 25 פגישות מתועדות, כמפורט בטבלה לעיל, שבהן מומו פילבר נפגש עם נתניהו בכל שנת 2015, ברור, ש-12 פגישות לפחות מתוכן, הוקדשו לנושא רשות השידור.

יתרה מכך, היו עוד עשרות פגישות אצל נתניהו, שלא הובאו כאן בטבלת זמני הפגישות לעיל, בענייני רגולציית עולם הטלוויזיה, חלקן עם השר אופיר אקוניס לבדו (בתקופה, שהיה ממונה על תחום רגולציית הטלוויזיה), וחלקן עם שחקנים נוספים, שעסקו בתחומי עולם הטלוויזיה (כולל פגישות לא מעטות עם כתבי טלוויזיה).

ניסיון להזיז את תאריך "פגישת ההנחיה" כשל אף הוא. איכונים של שלמה פילבר ל-9.6.15 - כאן (מה שמוכיח שלא היה בכלל בירושלים. נתניהו היה באותו ערב באירוע בינתחומי בהרצליה - כאן וכאן, ובסרטון היוטיוב כאן אפשר לראות את נתניהו נואם בכנס הענק הזה, שהתקיים בהרצליה. ברור שבאותו ערב הוא (נתניהו) לא היה יכול להיפגש עם שלמה פילבר בלשכת רוה"מ בירושלים, כשהוא נמצא בהרצליה בכנס).

הקשר היחיד והמתועד של נתניהו עם שוק התקשורת ב-2015 - נגע לענייני עולם הטלוויזיה וב-2015 ניתן על ידו דגש מיוחד לתחום רשות השידור. זהו. זה מה שעניין והעסיק אותו ב-2015 בתחום רגולציית התקשורת. רק זה. לא בזק.

בכלל, נתניהו היה נגד בזק. במשך שנים. אין תיעוד, שמצביע אחרת, ממה שיש כאן, מה שמתועד "שחור על גבי לבן", מזמן אמת.

כל טענה של עד תביעה, שנמסרה שנים אחרי כן והסותרת חזיתית את הממצאים מזמן אמת, ברור, שהיא שקר מוחלט.

יודגש, שהכתבה טרם פרסומה, נשלחה לתגובת היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט - כאן, אישור קבלה יש כאן. ככל שתתקבל תגובתו, נפרסמה בהתאם. (עדכון יש מ-7.11.21 - כאן למטה).
 
3. נספח א'': 
א. איך הגיע היומן של נתניהו של 2015 לידנו?
זה מגיע מהדיון המשפטי, שכפה במהלך הדיון המשפטי בעתירה, על הממונה על "חוק חופש המידע" במשרד רוה"מ, לשחרר לציבור את היומנים של נתניהו. 
בשלב זה שוחרר, עקב הדיון המשפטי הזה, רק יומן של שנה אחת - 2015. 

הדיון המשפטי הספציפי הזה מתקיים בבית המשפט המחוזי בי-ם, בפני כבוד השופט עודד שחם, (בתמונה משמאל), שהוא גם אחד מ-3 שופטי ההרכב ב"תיקי האלפים" (איש מהצדדים בדיון זה לא ביקש לפסול אותו בשל כך, אז הוא ממשיך לעסוק בנושא, שהחל בו ביוני 2019, עוד לפני פתיחת משפט "תיקי האלפים" והוא עתיד לקבל עוד החלטות בעניין זה). מס'' הדיון המשפטי הזה: עת"מ 15104-06-19. 

ההחלטה האחרונה של כבוד השופט עודד שחם נמצאת כאן, שבה הוא מורה לממונה על חוק חופש המידע במשרד רוה"מ, לשחרר את יומני נתניהו לשנים 2016-18 באותו אופן בו שוחרר יומן 2015, ולבצע זאת עד 12.9.21.

כ"כ, השופט עוסק בהחלטתו ביומנים של שר התקשורת דאז איוב קרא, יומנים, שלא מעניינים אותנו כרגע. 

בפסק דין זה יש גם את כל ההסברים לגבי ריבוי ההשחרות שיש ביומנים של נתניהו. 

על החלטה שיפוטית זו, הגישה הפרקליטות השגה וביקשה דחייה ב-45 יום - ראה כאן.

פרקליטי העותרים ("הארץ" ותנועת "הצלחה") הגישו התנגדות חריפה לבקשת הדחייה הזו - כאן.

כעת השופט ממתין לתגובת הפרקליטות להתנגדות פרקליטי העותרים ואח"כ הוא יקבל החלטה, באם להעתר לבקשת הדחייה של הפרקליטות, אם לאו. טרם נקבע מועד לדיון הזה. 

יודגש, שבידי הפרקליטות יש והיה העתק לא מושחר של היומן הזה משנת 2015. שחרור היומן הספציפי הזה דרך בית המשפט, מצביע על כך שהיומן הזה הוא אינו חלק מ"תיק החקירה" ב"תיקי האלפים". שכן, על פי "חוק חופש המידע", אין לשחרר מסמכים המהווים ראיות כחלק מתיק חקירה, בטרם תיק זה נדון בבית המשפט. זה מצביע בברור, שהפרקליטות לא מצאה כל פגישה כזו ביומן (גם בחלקים המושחרים שלו), ולכן ניתן היה לשחרר אותו, ע"י הממונה על חופש המידע במשרד רוה"מ, שכל צעד שלו לווה מקרוב ע"י הפרקליטות, בגלל רגישות הנושא. 

ב. היכן היומן של נתניהו ל-2015?

היומן במלואו נמצא כאן.

לנוחיות הקוראים חתכתי יומן ארוך זה פעמיים:

1) לתקופה הקריטית לעניין "הטיפול הרגולטורי" ב"בקשת YES" ונושא "השוחד": מרץ 2015 עד יולי 2015 (כולל) - כאן.

2) לתקופה הקריטית, שבה שלמה פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת לפני "אישור העסקה" ועד ל"אישור העסקה": חודש יוני 2015 - כאן. 

שורה תחתונה:
מדובר בשערורייה, שלא תיאמן, שבונים תיק פלילי על סמך ספינולוגים סדרתיים (דוגמת: ברגר, ישועה וחפץ) וכולם (מהמשטרה, רשות ניירות ערך, דרך הפרקליטות, היועמ"ש ומדבררי הפרקליטות בתקשורת), ממחזרים שקרים לציבור, ובשנה וחצי האחרונות גם לבית המשפט - שוב ושוב. 

היות ומה שנחשף כאן הוא ממש לא מצחיק, וזו "תפירת תיק" בקנה מידה כזה ענק (ש"פרשת דרייפוס" היא אפיזודה זעירה ושולית בהיסטוריה, לעומת מה שיש כאן), אין מנוס אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין הזה, וכמובן לפתוח בחקירה פלילית כנגד כל המעורבים בקנוניה האדירה הזו.

פירוט השיטה לחקירה מסוג זה יש במאמר: "צריך להקים יחידה בשם "מחלקת חקירות פרקליטות" (מח"פ), עצמאית לחלוטין."

טוב ייעשה היועמ"ש, אם ימשוך מידית את כתב האישום, שהוגש על ידו לבית המשפט המחוזי בירושלים (ניתן לבטל את כתב האישום בכל שלב במשפט, עד רגע ההכרעה הסופית של השופטים).

אי אפשר להשאיר את העניין הזה ללא טיפול שורש ויסודי בערימות השקרים, הזיופים וההונאה (ועוד אין ספור עבירות, שלא כאן המקום למנות אותן), שתפרו לנתניהו ב"תיק 4000". 

עדכונים 25.9.21: 
א. חשיפת 2 חוות דעת שמנכ"לית משרד התקשורת (לירן אבישר בן-חורין) והשר (יועז הנדל) התעלמו מהן כליל, טרם קבלת החלטות השר יועז הנדל והמנכ"לית (כמפורט כאן), בעניין מתן הרשות הרגולטורית לבזק ל"הורדת ההפרדה המבנית" מעליה ואישור רגולטורי להיות גם ISP:
1). חוות דעת של פרופ'' (ורואה חשבון) ירון זליכה - ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו והכלכלן חנן שרון תחת הכותרת: "חוות דעת כלכלית בנושא ביטול ההפרדה בין ספקי תשתית לספקי גישה בתחום האינטרנט" - כאן.
2). חוות דעת של עו"ד דרור שטרום (מי שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים ועומד בראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי) תחת הכותרת: "הפגיעה בתחרות עקב הכנסת מונופול התשתית בזק לשיווק ישיר של הגישה לאינטרנט" - כאן.
 
שתי חוות הדעת הללו מצביעות בברור, שבזק מקבלת כעת הטבות רגולטוריות ענקיות מצמרת משרד התקשורת, מעל ומעבר למה שהיה מוכן לתת בזמנו המנכ"ל שלמה פילבר לבזק (תמורת פריסת סיבים), ועוד פתחו נגדו בחקירה פלילית וכל החלטותיו (שלא מומשו בפועל, כי הן טורפדו בכמה מהלכים, שהראשון שלהם היה הקפאת הליכים לפי דרישת מבקר המדינה והחלטת וועדת הכלכלה של הכנסת, בסוף 2016 \ תחילת 2017).

התכניות הללו של שלמה פילבר, הפכו לסעיפים בכתב האישום כנגד נתניהו, שכביכול הנחה (ב"שיחת ההנחיה" שלא הייתה) את פילבר, לסייע לבזק. זאת, כשהיום בזק מקבל הטבות רגולטוריות גדולות פי כמה, ללא כל טרוניה (למעט של "ועד עובדי אלפא" - ועד העובדים של חברות הבנות של בזק, שמתנגד בחריפות למהלכים הללו, שיובילו לפיטורים רחבי היקף בקבוצה, במיוחד בחברת בזק בינלאומי, שתתפרק ל-2 חברות, כשאחת מהן תמוזג לתוך YES). 

ב. האם הייתה "פגישת תדרוך \ התנעה" בין ביבי נתניהו לשלמה פילבר ("עד המדינה"), מה שמהווה הבסיס המרכזי לכל האישומים ב"תיק 4000" בצד של "השוחד הרגולטורי"? חשיפה בלעדית, מסמרת שיער ומדהימה, אודות מה שכלי התקשורת לא מעוניינים לדווח לציבור. ריאיון של אבי וייס ע"י אלי ציפורי ברדיו "גלי ישראל" ב-24.9.21 (כ-11 דקות), אודות "שערוריית תיקי האלפים והפגישה העיקרית שנעלמה". כל מה שלא רוצים שהציבור ישמע, איך "תפרו תיק" לאדם אחד (נתניהו) והאחרים "חסינים" מהכל. גילויים ועובדות מרתקות שלא תקראו ולא תשמעו בשום מקום אחר.
הלינק לסרטון היוטיוב: https://youtu.be/coHlcPe6QPc. מידע נוסף ומרתק למתעניינים יש כאן: https://bit.ly/Tik4000No58. 


עדכונים 15.10.21:
א. סרטון של שיחה עם אבי וייס ב"קפה שפירא" אודות מי זה "עד המדינה" המדומין שלמה פילבר חודש ועלה ליוטיוב:


ב. סרטון של שיחה עם אבי וייס ב"קפה שפירא" אודות איך ומתי נפגשו שלמה פילבר ובנימין נתניהו לצורך קבלת הנחיות כנטען ב"כתב האישום" חודש ועלה ליוטיוב:


עדכון 7.11.21: באיחור רב, התקבלה תגובת היועמ"ש לבקשת תגובה שלו על הכתבה הזו. במקום להגיב, הפנייה שלי מ-23.9.21 הועברה רק כעת ובאיחור רב, ללשכת פרקליט המדינה, שהוא אולי ישיב, לכתבה שכבר פורסמה... המענה של היועמ"ש נמצא כאן.

בעיון במאפייני המסמך עולה, שהמסמך הזה חובר ע"י ד"ר גיל לימון (מוסבר איך אני יודע את זה - כאן) ולא ע"י מי שחתומה על המסמך (בת אל בראשי, מ"מ ראש לשכת היועץ המשפטי לממשלה). כנראה, כל הפניות שלי לד"ר מנדלבליט מטופלים כעת ע"י ד"ר גיל לימון. אגב גם הפניות \ התלונות של יואב פרנק, החלו להיות מטופלות רק ע"י ד"ר גיל לימון, שכנראה רק עליו ד"ר מנדלבליט סומך, בטיפול של מטרידנים רציניים, כמו אבי וייס ויואב פרנק. 

עדכון 10.2.22: באיחור גדול, בהמשך לעדכון מ-7.11.21, פרקליט המדינה השיב לפנייתי שנשלחה ליועמ"ש ושהועברה אליו, שהוא "מכדרר" את הפנייה הזו למשנה לפרקליט המדינה, עו"ד מומי למברגר, המתמחה בגריסה והעלמת תלונות ופניות מטרידות, במיוחד ממני. התשובה של פרקליט המדינה - כאן. 

עדכון 6.3.22: על פי חוק חופש המידע, שוחררו היומנים של בנימין נתניהו כרוה"מ מהשנים 2016-2018. היומנים המלאים כאן: מ-2016, מ-2017, מ-2018. 

עדכון 23.3.22: שלמה פילבר התעקש ביום החקירה הראשון שלו ע"י התובעת עו"ד יהודית תירוש, ש"פגישת ההנחיה" הייתה או ביום שני או ביום שלישי: 6-7-6.15 ולא ביום ראשון 5.6.15 ולא בשום יום אחר. כמה קטעים מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים מ-23.3.22: כאן, כאן וכאן.

עדכון 12.5.22: למי ששכח (אני לא) את תכנית המקור של רביב דרוקר, צולם במרץ 2020 ושודר ב-21.5.20 בערוץ 13, בהם התעמתי חזיתית עם השקרים הנבזיים של רביב דרוקר (תודה למושיק קוברסקי שחתך את הקטע בסרטון המצ"ב והמדבר בעד עצמו). מי יתנצל על זה שהטעה לאורך שנים את הציבור והאכיל את הציבור בשקרים בדיווחיו ובתכניות "המקור"? בטח לא רביב דרוקר, גם לא ערוץ 13. פרטים נוספים עם לינקים לסרטון המלא ולמסמכים וכתבות נוספות יש כאן: https://bit.ly/DrukerM. 
 
עדכון 4.9.22: בהמשך למאבקים על פי חוק חופש המידע (כמפורט לעיל), שוחררה עוד גרסה של היומן של בנימין נתניהו לשנת 2015. הגרסה הזו כאן. היא למעשה לא שונה מגרסאות קודמות למעט הורדת השחרה בכמה מפגשים שהתקיימו ושלא נוגעים לתיקי האלפים. אין שינויים, גם בגרסה זו, בכל מה שכבר נותח כאן למעלה, לגבי מועדי המפגשים בין נתניהו למומו פילבר. 

עדכון 12.2.24: במהלך חקירות הקצינים שעסקו בחקירת תיק 4000 ובהם תנ"צ אלי אסייג, בבית המשפט המחוזי בי-ם, נחשפו 2 מסמכים הקשורים בחיפושים שערכו החוקרים (מרשות ניירות ערך, בפיקוח והנחיית ראשי החקירה במשטרה ובפרקליטות) בחודשים מרץ 2018 - כאן ואפריל 2018 - כאן, בסמארטפונים (היו לו שנים) ובמחשב של שלמה פילבר, והממצא החשוב ביותר שיש בחיפושים הללו הוא היעדר "פגישת הנחייה" בין ביבי נתניהו לשלמה פילבר, כמופיע בכתב האישום. כלומר: החוקרים ברשות נירות ערך ובמשטרה, והפרקליטות, ידעו, בתחילת 2018, גם על סמך החיפושים הללו במכשירים של שלמה פילבר, באמצעות "מערכת סלברייט", שכל הסיפורים שיש בכתב האישום, של "פגישת ההנחיה" ומה שבא בעקבותיה, הם המצאה שקרית ו"תפירת תיק" מובהקת. פשוט מזעזע.