הפרסומות של סלקום הן דוגמה מובהקת מה לא צריך לעשות. לסלקום לא היה, אין וגם לא יהיה בטווח הזמן הנראה לעין דור 4.5 בסלולר (LTE-A), תשלום בחשבונית אחת על שירותי האינטרנט לא החל עם רפורמת השוק הסיטונאי, והביצועים של לקוחות השוק הסיטונאי אינם הביצועים של מי שאינו בשוק הסיטונאי. להיכן נעלמה "האמת בפרסום"?
מאת: אבי וייס, 22.8.16, 09:00

אתמול ניתחנו (כאן) את הספין של פלאפון בעניין מספרי סלולר ל-IoT ולפני כן חשפנו את הפלופ של פרטנר ב"פריסת הסיבים לבתים". כעת "נרים את המסך" מאחורי הספינים של סלקום. נתמקד ב-2 תחומים בלבד, כי תחום הטלוויזיה (הטריפל של סלקום) זכה לניתוחים רבים (למשל כאן וכאן).

א. איזה רשת סלולר יש לסלקום?
התשובה די ברורה: לסלקום יש רשת דור רביעי (LTE) "נכה" ולא בכל הארץ. למה "נכה"? כי היא רק של 15 מגהרץ (מול ה-20 מגהרץ של רשת PHI,של פרטנר והוט-מובייל). ההפרש בביצועים הוא 25% לפחות. 

הסבר קצרצר: דור 4 מלא זה 20 מגהרץ ודור 4.5 זה בד"כ פעמיים 20 מגהרץ משני תחומי תדרים, או 3 פעמים 20 מגהרץ (ולפעמים זה שילוב של 20 + 15 מגהרץ).

אז למה סלקום הכריזה כבר בתחילת השירות של LTE, במחצית 2014, כשהיה לה רק 5 מגהרץ ב"איכות לא מובטחת", שיש לה את "הרשת המהירה בישראל" בדור 4.5 LTE-Advanced? התשובה גם כן ברורה: כי בעיני סלקום, הלקוחות בורים. אפשר לספר ולמכור להם הכל, רק לא את המציאות.

בעקבות תביעה ייצוגית בנושא, המונחים של דור 4.5 נעלמו מהאתר של סלקום, ונשארו רק בפרסומות ברשת האינטרנט (כמו כאן). צילמתי את המסך (כאן), במקרה והפרסומת הזו תיעלם מרשת האינטרנט לאחר החשיפה. 

בעיון בפרסומת הזו רואים, שאין בה ולו דבר אחד שהוא נכון. למרות שלסלקום יש רק 15 מגהרץ בדור רביעי ורק בחלק מהארץ (כלומר, סלקום בגדול עוד לא בדור רביעי מלא - LTE), לא מתביישים לפרסם, שסלקום מצויה בדור 4.5 עם LTE-Advanced.

מתי יהיה לסלקום 20 מגהרץ ב-LTE? אחרי שכל התהליכים הרגולטוריים, שקשורים בהסכם החדש שלה עם מרתון (אקספון-018), יצאו לפועל. זה לא בקרוב.

מתי יהיה לסלקום דור 4.5? לא השנה ובספק אם בשנה הבאה, לפי קצב העבודה של משרד התקשורת. יתרה מכך, חברות הסלולר עצמן (כולל סלקום) הן שביקשו ממשרד התקשורת לא לבצע מכרז תדרים נוסף, מה שהיה מאפשר להן לספק LTE-Advanced. אז איך אפשר "למכור" ללקוחות שיש לך LTE-Advanced? תמהני.  

ב. האם לפני רפורמת השוק הסיטונאי הלקוחות בפס הרחב הקווי נאלצו לשלם רק ב-2 חשבוניות (לספק התשתית ולספק האינטרנט  ISP)?
באתר סלקום (כאן) תחת הטאב "מהי מהפכת ספק ותשתית" נטען, שעד מהפכת "השוק הסיטונאי" ב-2015, הלקוחות נאלצו לשלם ב-2 חשבוניות נפרדות. המוטיב הזה חוזר על עצמו כמה פעמים בניסוחים שונים, שוב ושוב. דוגמה אחת של הטיעון הזה, שחוזר על עצמו לפחות 6 פעמים בדף פרסומת אחד באתר של סלקום:



הבעיה: לשקר הזה אין רגלים. כבר יותר מעשור ניתן היה לבחור בחבילות באנדל, שבהן הלקוחות משלמים בחשבונית אחת (לספק האינטרנט, גם עבור התשתית). אולם, עד תחילת העשור הזה, זה לא היה כל כך משתלם (גם בגלל שהבאנדל היה מוגבל לשנה).

אולם, במקביל לפעילות "ועדת חייק" בתחילת העשור, בזק החליטה להקדים "תרופה למכה" של "השוק הסיטונאי" ויצאה במבצע של "באנדל הפוך" (דהיינו: שמשלמים לבזק, גם על ה-ISP, בחשבונית אחת). ההודעה של בזק מנובמבר 2010 נמצאת כאן. המבצע הזה נחל הצלחה מרובה, ולכן נטוויז'ן (שבהמשך נבלעה בסלקום) התנגדה למבצע, איימה בבג"ץ ובסוף דחפה את משרד התקשורת "לסגור" את המבצע של בזק. זה קרה במחצית 2011. בזק לא הפסיקה את הבאנדל ההפוך לרגע, רק "הורידה פרופיל" ולא קידמה את השירות הזה בפומבי. בכל מקרה, הבאנדל הרגיל נמשך ונמכר ללא הפרעה כל השנים, והבאנדל ההפוך חזר לאופנה ולשוק בהובלת בזק, אחרי שה"שוק הסיטונאי" החל לרוץ ב-2015.

יתרה מכך. אתרי השוואת מחירים השוו בין המסלולים בפס הרחב והמליצו ללקוחות לקחת פתרונות של באנדל, לרבות באנדל הפוך. למשל ב-2014 פורסמה סקירה צרכנית השוואתית רחבה. כלומר: כבר 5 שנים לפני רפורמת השוק הסיטונאי, הייתה אפשרות לצרכנים לבחור שירות פס רחב בחשבונית אחת, בבאנדל רגיל או בבאנדל הפוך ואכן רבים (מאות אלפים) עשו כך. 

הדבר היותר מדהים: אם מסתכלים על המחירים ב-2014 בבאנדלים, שהיו אז, מגלים, שהמחיר בבאנדל ב-2014 לחיבור של 15 מגה בנטוויז'ן היה 79 ש"ח. ומה המחיר של חיבור 15 מגה ב"שוק הסיטונאי" בנטוויז'ן כעת, במסגרת השוק הסיטונאי? ניחשתם נכון: 79 ש"ח. כלומר: אפס אחוז הוזלה במחיר לצרכן, בעקבות רפורמת השוק הסיטונאי... הפוך ממה שכתוב באתר סלקום. 

רק המחירים של חבילות ה-100 מגה הוזלו באופן ניכר. אולם, בכל מקרה (גם בלי השוק הסיטונאי) חבילות ה-100 מגה היו מוזלות בין 2014 ל-2016, כי הן הפכו לפופולריות: בין 2014 שאז חיבורי 15 ו-40 מגה היו פופולריים, לבין היום שהחיבורים של 100 מגה הם הפופולריים.   

ג. האם בהיצועים של השוק הסיטונאי הם אותם ביצועים של מי שלא נמצא בשוק הסיטונאי?
כדי להדגיש את ההטעיה הצרכנית, אביא כאן תצלום של הפרסום הקיים באתר סלקום:

לגבי המחיר, כבר ציינתי בסעיף הקודם שלא הייתה שום הוזלה וגם קודם לרפורמה, במשך 5 השנים שקדמו לה, ניתן היה לשלם בחשבונית אחת, גם בבאנדל רגיל וגם בבאנדל הפוך.

אני מתייחס כאן לטענה באתר סלקום, שזו אותה תשתית ואין שום פגיעה באיכות. אז אני שואל את הגולשים בשוק הסיטונאי כמה שאלות נוקבות:

• איך ייתכן שזו אותה איכות, אם רק לגבי לקוחות השוק הסיטונאי מעמיסים ספקי האינטרנט (כולל נטוויז'ן-סלקום) מעל ל-200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה? זה לא הגיוני וזה לא נכון עובדתית, בכל המדידות של ביצועי הפס הרחב שנעשו ע"י גורמים בינלאומיים בלתי תלויים. 
• איך ייתכן שזו אותה איכות, כשרק לקוחות השוק הסיטונאי נדרשים להחליף לנתב פרטי או של ה-ISP, שהוא נתב ברמה ירודה ושלא מתאים לעתיד של הפס הרחב בישראל? 
• אם השוק הסיטונאי כל כך טוב, אז איך זה שבזק הצליחה לצרף מעל ל-300 אלף לקוחות לבאנדל ההפוך שלה, מאז שהשוק הסיטונאי החל לפעול ב-2015, יותר מכמות הלקוחות של כל ספקי השוק הסיטונאי גם יחד?
• אם השוק הסיטונאי כל כך איכותי, איך זה שרק בזק בינלאומי הגדילה את נתח השוק שלה והיא כיום כ-40% משוק ה-ISP, כפול מכל אחת ממתחרותיה הגדולות (סלקום ופרטנר)? 
• אם השוק הסיטונאי כל כך טוב, אז למה סלקום ופרטנר מתעקשות להיכנס להסדר של בזק בבאנדל ההפוך? למה הן דוחפות את משרד התקשורת לכפות על בזק, שהן תהיינה בהסדר הבאנדל ההפוך? הרי השוק הסיטונאי הוקם בדיוק כדי שסלקום ופרטנר (ושאר ה-ISP) תשחררנה את הלקוחות מהאחיזה והתלות בבזק!! אז מה קרה פתאום שהבאנדל ההפוך של בזק כל כך טוב, שסלקום רוצה להידחף בכוח להסדר הזה? 
• אם השוק הסיטונאי כל כך טוב, איך זה שרק קבוצת בזק (לרבות בזק בינלאומי) מרוויחה משירות הפס הרחב בישראל, רבעון אחרי רבעון (בדיוק כפי שחזינו לפני תחילת השוק הסיטונאי), וכל מתחרותיה בשוק הסיטונאי מפסידות כסף מהפס הרחב?
• איך "צורת ההתנהלות" משתפרת בשוק הסיטונאי (כטענת הפרסומת הזו באתר סלקום), אם בזק אינה יכול לתת שירות לנתבים בבתי הלקוחות בשוק הסיטונאי מרחוק, אינה יכולה לתקן תקלות מרחוק ואינה יכולה לאבחן תקלות רשת ולנטרל אותן בטרם הלקוחות ירגישו בזה?
• איך "צורת ההתנהלות" משתפרת בשוק הסיטונאי, כשרמת השירות והתמיכה הידרדרה לתהום (עבור לקוחות השוק הסיטונאי), לפי כל מדד אפשרי. למשל, בדו"ח המקיף (כאן) (עמ' 27 עד 40, או כאן) של משרד התקשורת, נמצא שבכל המדדים של פניות הציבור ואיכות השירות, סלקום היא אחרונה. אגב, הדירוג של בזק בינלאומי הוגדר בדוחות הללו: "טוב במיוחד". 
• איזו "מהפכה" יש כאן, אם נתקענו כבר יותר מ- 6 שנים עם אותו פס רחב (שבבזק קוראים לזה 100 מגה ובפועל זה בקושי חצי), כשבכל העולם המערבי המרוץ כעת הוא לחיבורים של 10 גיגה? 

בזק מבצעת המון תרגילים סביב השוק הסיטונאי (מפורט כאן), ובהצלחה רבה. למה? כי זה מביא ערך ללקוחות, כמעט בלי "לעבוד עליהם בעיניים".. סלקום נתקעה מאחור עם רשת ישנה מאוד, וכל מה שנשאר לה זה לחלום, שהיא "תרכב על הגב של בזק" והתשתיות הפיזיות שלה. התקווה של סלקום, שהחקיקה בתחום זה במסגרת "חוק ההסדרים במשק" תשנה את המצב בשוק, היא רק אשליה. הבעיה היא, שמשלים את הלקוחות, כבר כמה שנים.

לכן, בזק תמשיך "לקרקס" את השוק, פשוט כי היא יכולה והיא יכולה גם לטעון, שהיא יותר טובה ממתחרותיה, ש"מצביעים ברגליים" ולוקחים את הבאנדל ההפוך ממנה, או עוברים להיות לקוחות בזק בינלאומי (למרות שהחבילות של בזק ובזק בינלאומי מעט יותר יקרות). 

שורה תחתונה: "אמת בפרסום" היא כלל צרכני מאוד חשוב. לא מצאתי זאת בפרסומות של סלקום ללקוחותיה הקיימים והפוטנציאליים. כמה חבל.