רחפנים הם הזדמנות עסקית לחברות הסלולר ויכולת לפתח שווקים חדשים בעולם ה-IoT והערים החכמות, החל מתחום האבטחה דרך תחום שיחות הווידיאו וכלה בהעברת חבילות וקניות. הצורך בפיקוח, שניתן לביצוע מהסמארטפון והצורך ברשת תקשורת ניידת, הופכים את הרחפנים לזירת התנסות לשוק הגדול הבא: רכב אוטונומי, שיש בו את אותם מאפייני תקשורת ושליטה ניידים. וגם: על הספין של פלאפון. 
מאת: אבי וייס, 21.8.16, 19:04

חברת פלאפון פרסמה היום (ההודעה המלאה נמצאת כאן להורדה), שהיא קיבלה ממשרד התקשורת הקצאה של מספרים מיוחדים לעולם ה-IoT.

התקשורת הישראלית, שרובה אינה מבחינה בין IoT לפוקימונים, העתיקה את הספין הזה כלשונו. ממש קל לעבוד בנושאים טכנולוגיים על הציבור. תשאלו את שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת), שעושה זאת כל הזמן..

עדיף, שפלאפון תתרכז בהשגת 5 המגהרץ החסרים לה ל-LTE (כדי להתחרות ב-PHI, הרשת של פרטנר והוט-מובייל, בת ה-20 מגהרץ ב-LTE), שתדרוש מכרז לתדרי LTE-A ממשרד התקשורת, שתיישם IPv6 בכל מערכותיה, שתחל בהטמעת SDN\NFV ושתמצא דרך למלא את "החור" של חצי מיליון לקוחות, ש"נעלמו לה" אך לאחרונה.  

למי שלא בקי: כבר עשרות שנים כל חברות הסלולר (לא רק פלאפון) מספקות מספרי סלולר לסנסורים. קוראים לזה M2M. אולם, עולם ה-IoT הוא עולם ההמשך של ה-M2M, אבל יותר זעיר, יותר חכם, עם יכולות טובות יותר, למשימות לגמרי חדשות, וגם עובר לענן. ב-IoT כבר לא צריך מספרי סלולר. צריך מספרי IPv6. לכן, ההודעה של פלאפון שייכת לעבר. לא לעתיד. ה-IoT יהרוס מודלים עסקיים רבים, ועל פלאפון להתכונן לעתיד ולא להיות כבולה למוסכמות העבר. 

העתיד, כך לדברי חברות המחקר Analysys Mason, נמצא בכמה תחומים מלהיבים הנמצאים בתחילת דרכם. אחד מהם הוא תחום ה-Drones. אין נתונים לגבי ישראל, אז נציג נתונים מארה"ב: עפ"י תחזית של מנהל התעופה האמריקאי, ב-2020 יימכרו בשוק האמריקאי 4.3 מיליון רחפנים לשוק הפרטי ו-2.7 מיליון רחפנים יימכרו למגזר העסקי. עפ"י ABI Research, ב-2014 נמכרו בעולם 4.9 מיליון רחפנים לשוק הפרטי והמספר הזה יעלה ל-90 מיליון ב-2025.

למה Analysys Mason ממליצה לחברות הסלולר "לקחת הובלה" בתחום הרחפנים? כי הבעיה העיקרית של הרחפנים היא שליטה ותקשורת. כל עוד הרחפן מופעל בטווח עין מבעליו, אין בעיית תקשורת ושליטה. אולם, הרחפנים של היום ומחר עתידים לבצע משימות אחרות לגמרי. הם יטוסו מעבר לטווח הראיה של המפעיל שלהם. בישראל, יש כבר שימושים לא מעטים כאלה, למשל פיקוח על מסלול הרכבת הקלה בירושלים.

ספקי סלולר גדולים (דוגמת at&t ו-Vodafone) כבר נכנסו לתחום הזה והספקיות הללו בוחנות את היישומים, שבהם יש לחברת הסלולר ייתרון מול מפעילים גדולים, שכבר נמצאים בתחום הרחפנים, למשל אמזון. לאמזון אין רשת סלולר ואין לה יכולת פיתוח של מערכות שליטה ניידות. כך, שזה בדיוק המקום בו היכולות והייתרונות של חברות הסלולר יכולים לבוא לידי ביטוי. זה יהיה גם "אימון" לחברות הסלולר לקראת עידן "הרכב האוטונומי", עידן, שיחל בעשור הבא (כך לדברי דלויט). ה-Driverless Car זה רחפן הנוסע על הגלגלים בכביש, מנקודת מבט טכנולוגית ותקשורתית. 

היקף היישומים העסקיים של הרחפנים הוא אין סופי. דוגמה קטנה להמחשה: גוגל מתכננת להשתמש ברחפנים כדי לספק שירות של וידיאו -חוזי (Video Conferencing). אין שום סיבה, שגוגל תהיה ספקית השירותים הללו, משום שלגוגל, בדיוק כמו לאמזון, אין רשת סלולר. רחפנים לשימושים מתקדמים צריכים רשת סלולר, זקוקים למערכות שליטה, שניתן להכניס אותן לסמארטפונים, כשהמידע הקשור לרחפן מנוהל בענן. 

ישראל נמצאת במצב די מתקדם בתחום הרחפנים. יש כבר הסדרה רגולטורית של הנושא (ע"י רשות שדות התעופה), יש כמה אקסלרטורים המתמחים בתחום הרחפנים, ומתקיימת פעילות ציבורית ענפה, למשל של ארגון וקהילת Ecomotion, ציבור פעילים ומתנדבים המבצעים פעילויות רבות בשת"פ הדוק עם כמה משרדי ממשלה וגם עם האקדמיה, דוגמת אוניברסיטת ת"א.

להערכת חברת המחקר Machina Resea​rch, ב-2025 יהיו בעולם 27 מיליארד סנסורים של IoT, שהיו מחוברים לרשתות תקשורת ולענן ושווי השוק של הסנסורים הללו יהיה 3 טריליון דולרים. האתגר של חברות הסלולר הוא: איך הן נוטלות חלק במהפכה הזו ולא "מפסידות את הקרב" לשחקנים חדשים דוגמת Sigfox, שחקנים, שמקימים רשתות IoT ארציות כדי לחבר את הסנסורים של ה-IoT ברשת שאינה סלולרית, בזול ובצורה יעילה ואפקטיבית.

יש ספקי סלולר בעולם, שהבינו את האתגר הזה (לא כמו פלאפון, שבינתיים מספקת "ספינים של כלום"), למשל, בהולנד ובדרום קוריאה. אם פלאפון תיזום הקמת רשת IoT ארצית, זו תהיה בשורה נהדרת לשוק הישראלי. ברשת הזו אפשר לנהל גם רחפנים, שיספקו שירותים לציבור בישראל, למשל, הובלת חבילות וקניות.