ביום 1.9.15 נכנסו לתוקף ההנחיות לחירום של משרד התקשורת, שנכנסו לרישיון כל החברות עם מעל ל-50 אלף מנויים לצורך "הבטחת הרציפות התפקודית במצב חירום". אולם, ה-1.9.15 עבר ולא קרה מאומה, מלבד מהתלה של אישור עבור גולן טלקום. 
מאת: אבי וייס, 28.9.15, 20:00

ביום 1.3.15 פורסמה (ללא כל חתימה) הודעה של משרד התקשורת על סיום תהליכי הגיבוש והניסוח של "החלטה בנושא הבטחת הרציפות התפקודית של חברות התקשורת במצבי חירום ומשבר". 

פורסמו ההתייחסיות לשני שימועים, שנערכו במקביל: לבעלי רישיונות תקשורת כלליים ולבעלי רישיונות תקשורת מיוחדים. כמעט כל ההסתייגויות של חברות התקשורת להצעת תיקוני הרישיון נדחו. את הנושא הזה ניתחתי בהרחבה כאן. 

באותו היום (1.3.15) הוצאו תיקוני רישיונות (בנוסח זהה) לכל חברות התקשורת, שיש להן מעל ל-50 אלף מנויים, בהתאם להחלטות, שהתקבלו  במשרד התקשורת בתהליכי השימוע. דוגמה לתיקון רישיון כזה ניתן לראות כאן.

על כל חברות התקשורת הוטלה כמות נכבדה של מטלות, חלקן בתחום הנהלים, חלקן בתחום התרגול, הכנת כלים, הכנת כוח אדם, ביזור מתקנים, הכנת מערכות חלופיות, הכנת ציוד מגוון וכל מה שנדרש כדי לעמוד בתקני ה-BCP \ DRP (התאוששות מאסון והמשכיות עסקית) ברמה הגבוהה ביותר. מדובר בהוצאות עתק, שהוטלו על חברות התקשורת, מבלי להצביע על איזה מקור תקציבי לכך. 

הנספח לרישיון של כל חברות התקשורת, שפורסם ב-1.3.15, נכנס לתוקף ביום 1.9.15, למעט שני סעיפים בו (7 ו-9), שייכנסו לתוקף ב-1.3.16. התאריך הזה (1.9.15) חלף עבר לו ושום דבר לא קרה. 

לאור נפילת רשת סלקום-גולן-טלקום (ב-16.9.15), פניתי בדחיפות למשרד התקשורת ושאלתי: "מאז שיצאו ההנחיות לחירום ("הבטחת הרציפות התפקודית במצב חירום": כאן וכאן) עברו כבר 6 חודשים מאז שהמסמכים הללו פורסמו (הם פורסמו ב-1.3.15 ונכנסו לתוקף ב-1.9.15). האם נבדק שמי מחברות התקשורת אכן קיימה את ההנחיות שנקבעו?"

תגובה לא קיבלתי. לא שלא ניסיתי. די ברור למה משרד התקשורת לא משיב.

למי שמתעניין מה מקור התקלה ב-16.9.15 ברשת סלקום-גולן-טלקום התשובה היא: אני לא יודע. שאלתי את סלקום וגם את גולן טלקום את השאלה הפשוטה הבאה: "שאלה דחופה: מה קרה הבוקר לרשת של גולן טלקום-סלקום?". מחברת סלקום לא קיבלתי כל תשובה ומחברת גולן טלקום קיבלתי את התשובה הבאה: "אנו שמחים לבשר כי הקשיים, שחוו חלק מהלקוחות בחלק מהשירותים במשך כשעה הבוקר (10:15-11:45), טופלו וחוזרים לשגרה". דהיינו: הסיבה לתקלה נשארה תעלומה.

זה לא חדש. מאז התקלה הגדולה ב-1.12.10 ברשת סלקום, שבמהלכה כמעט שליש מתושבי ישראל היו מנותקים משירות טלפוני חיוני למשך 10 עד 12 שעות, ושהובטח שתיערך לגביה "ועדת בדיקה" של משרד התקשורת ושתוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת (מה שכמובן נמרח, טויח והוסתר), כולם התיישרו לפי הקו של משרד התקשורת: "אסור לשאול ואסור לפרסם". התוצאה של מה שקרה בוועדת הכלכלה של הכנסת הייתה שאלה, ששאלתי בינואר 2011 (גם את וועדת הכלכלה וגם את משרד התקשורת) ולא נעניתי לגביה עד היום בזו הלשון: "לא מונתה עד היום כל ועדת בדיקה, כפי שפורסם בכל אמצעי התקשורת ובאתר משרד התקשורת עצמו, לעניין התקלה הגדולה בסלקום, ושוב משרד התקשורת עם שר התקשורת בראשו - מתעלמים מהצורך לבדוק תקלה בשירות ארצי חיוני ביותר ומתעלמים מהצורך בהפקת לקחים ויישומם, גם בחברות התקשורת הניידת האחרות בישראל. זאת, כדי למנוע כשלים כאלו בשגרה ובחירום, בשירות כה חיוני לכל תושבי ישראל".

בנוסף לניסיון הכושל שלי להבין מה מקור התקלה הטרייה ב-16.9.15, ניסיתי להשיג את יחידת החירום במשרד התקשורת (זה למעשה אגף שלם, בראשותו של איתן שטיינר, בתמונה משמאל), אבל לא מצאתי איש. פשוט, כולם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה. בחיפוש באתר משרד התקשורת מצאתי את ההודעה הבלתי חתומה, שכולם יצאו לחופשת חג סוכות מ-27.9 עד 5.10. אז נושא ההיערכות לחירום כרגע בחופשה עד 5.10. שום דבר לא בוער. זה ברור. 

ככה, עושים צחוק לא רק מנושא פירוק האנטנות המהיר ברחבי מדינת ישראל (שמשרד התקשורת לא שמע עליו ולא הרגיש איך נעלמו משטח מדינת ישראל 721 אנטנות, רק בשנה האחרונה), אלא גם עושים צחוק מההיערכות לחירום ולהבטחת הרציפות התפקודית של רשתות התקשורת בישראל..   

יש צדיק בסדום!
אם מישהו מהקוראים הבין ממה שנכתב עד כה, שכל חברות התקשורת, שקיבלו לידן את התיקון לרישיון שלהן, שנכנס לתוקף ב-1.9.15, לא ביצעו מאומה משפע ההנחיות, שהונחתו עליהן בתיקון לרישיון, אז אני חייב לתקן ומיד את הרושם המוטעה הזה. 

אחת ההנחיות הראשונות והחשובות בקובץ ההנחיות לחירום בתיקון לרישיון, זו הדרישה, שבעל הרישיון (רישיון תקשורת מכל סוג) יגבש תכנית, שתכלול נהלים לאבטחת הרציפות התפקודית של הרשת שלו והדירקטוריון של בעל הרישיון יאשר את התכנית הזו, לאחר שיבוצע סקר סיכונים ויקוימו דיונים בדירקטוריון החברה על הנושא הזה. נקבע גם, שהתכנית הזו תתורגל ותיבחן במועדים שנקבעו בתקנות ועוד עשרות סעיפי הנחיות איך בונים ומיישמים את הנהלים הללו, כחלק מתכנית ההיערכות למצבי כשל וחירום מכל סוג. 

מצאתי שיש צדיק אחד (אחד בלבד) בסדום, מכלל חברות התקשורת, שכן התייחס ברצינות לתיקון הרישיון ול"הבטחת הרציפות התפקודית", כפי שקבע משרד התקשורת.

מנכ"ל חברת התקשורת גולן טלקום, מיכאל גולן, (בתמונה משמאל) לא המתין ל-1.9.15 וכבר בחודש מרץ 2015, ממש שבועיים לאחר פרסום הנהלים ותיקוני הרישיונות, שנעשו לכל חברות התקשורת, הזדרז והוציא נוהל אחד משלל הנהלים, שהחברה הייתה אמורה להוציא, וזה "נוהל התאוששות מתקלות מהותיות במצב עומס". ממש ראוי לתת כאן צל"ש על הזריזות במילוי ההנחיות (לפחות הנחיה אחת...). 

הנוהל הזה אושר ע"י מנכ"ל משרד התקשורת דאז (אבי ברגר), ונחתם על ידו ב-2.4.15 והוכנס כחלק מהרישיון הסלולרי (רט"ן) של גולן טלקום.

בינתיים (ועוד טרם אישור הנוהל של מיכאל גולן), גולן טלקום הוסיפה לעצמה "רישיון אחוד", ולא כל כך ברור מה המעמד של האישור הזה, שניתן כתיקון לרישיון הסלולר (רט"ן) של גולן טלקום ושלא מופיע כחלק מ"הרישיון האחוד" שלה. 

אולם, בכל מקרה, יש כמה בעיות יותר חמורות העולות כאן, בעניין "הצדיק בסדום", שמצאתי בעולם התקשורת הישראלי, בתחום "הבטחת הרציפות התפקודית":

א.הנוהל הזה (של מיכאל גולן) לא מכיל שום דבר. ממש כלום. זה רק אוסף מאוד קצר של כמה משפטים קצרים וסתומים וחסרי כל משמעות וקצת סיסמאות ריקות מתוכן, לרבות הטלת האחריות לכל בעיה וכל תקלה שלא תהיה, על סמנכ"ל להנדסה של חברת גולן טלקום (מי זה?), ביחד עם המנכ"ל.  

ב. קצת קשה להבין, כיצד חברת תקשורת ששמה גולן טלקום, שרוכבת על הרשת של סלקום (כי היא פירקה את הרשת של עצמה), יכולה להתחייב ל"התאוששות מתקלות מהותיות במצבי עומס" בנוהל מאושר וחתום ע"י מנכ"ל משרד התקשורת, כאשר העומס הזה הוא בכלל ברשת של סלקום (וסלקום עצמה טרם פרסמה וטרם קיבלה אישור לכל נוהל משלה בעניין הזה)? 

ג. היות ומיכאל גולן הוא גם "בעל הרישיון" וגם הבעלים של החברה (וכנראה גם הדירקטוריון שלה), הוא אישר את הנוהל הריק מתוכן שהוא כתב, לעצמו ובעצמו כך:


למי שחושב שזו בדיחה שלי ל-1 באפריל (למרות שכעת סוף ספטמבר), מוזמן לעיין במסמך המקורי של משרד התקשורת. המסמך הזה חתום ומאושר ע"י מנכ"ל משרד התקשורת, שלא ראה בזה בכלל בדיחה. לא ברור אם מנכ"ל משרד התקשורת בכלל קרא את מה שמיכאל גולן כתב בנוהל המוזר (בלשון המעטה), שיצא תחת ידו. העיקר שזה אושר ונחתם כחוק.  

לסיכום המהתלה ששמה "הבטחת הרציפות התפקודית של חברות התקשורת במצבי חירום ומשבר", שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-1.9.15: כבר במאמר הקודם במרץ 2015 כתבתי כך: 

"כך הגענו, ממש לפני פורים, למסמך הטרי של ההיערכות לחירום (של חברות התקשורת, לא של משרד התקשורת, שעדיין לא ערוך לחירום בכלל), מסמך שאין עליו שום חותמת או חתימה מי כתב אותו, אבל זה די ברור, לפי הניסוחים הילדותיים והחצי צבאיים, שזה נכתב ע"י איתן שטיינר. המסמך המלא מצוי כאן, למי שמתעניין.

הבעיה המרכזית במסמך היא לא התוכן שלו, אלא בעצם הוצאתו. לאיתן שטיינר אין סמכויות לתת הוראות לאיש, חוץ מלאנשי משרד התקשורת הכפופים לו ולשאר עובדי משרד התקשורת (דרך המנכ"ל). זהו. 

נושא ההיערכות של חברות התקשורת (בשונה מהיערכות עובדי משרד התקשורת בתוך המשרד), מעוגן היטב בחקיקה, למשל בחוק התקשורת סעיפים 13א' ו-13ב'. דהיינו: אם איתן שטיינר (או המנכ"ל שלו) חושב, שיש צורך כעת להוציא הוראות לחירום לחברות התקשורת, שיפנה (דרך המנכ"ל) לשר התקשורת, כרגע זה בנימין נתניהו, (שנדמה לי שהפצצה הגרעינית האיראנית יותר מעניינת אותו, מכל דבר אחר), ושהשר הנכבד ידאג לתיקוני החקיקה, או להוציא תקנות מתאימות, שתאושרנה ע"י ועדת הכנסת המתאימה.

כל זה, כאמור, לא קרה. לא יצאו שום תקנות בחתימת השר והכנסת לא אישרה שום דבר הנוגע למה שמופיע בנייר החדש פרי המצאתו של איתן שטיינר. לכן, עצתי לחברות התקשורת, לראות בנייר ההזוי, שיצא ממשרד התקשורת כתיקון לרישיון שלהן, פרי עבודה מאומצת של צוות שלם, שעבד על זה יותר משנה וחצי, עם יועצים יקרים להחריד, כמהתלה לפורים, ולגנוז את הנייר הזה במוצאי חג הפורים, יחד עם כל המסכות והתחפושות, באותו ארון. אם אין מקום בארון, המגרסה של שמילה תמיד תוכל לגרוס ביעילות ובזריזות, ניירות מיותרים, מרגיזים ומטרידים, כמו זה".  

פשוט, "עם ישראל חי",  ועוד טוענים, שאנו "אור לגויים". מזל שמעטים זוכרים את "מחדל יום הכיפורים".