שלמה אנג'י, ה-CTO של אלקטל-לוסנט ישראל, חושף מערכת המטפלת במכלול חוויית השימוש של לקוחות הסלולרבזמן אמת, תוך ניטרול הסכנות הקיימות במכשירים הסלולריים. לאן צועד שוק התקשורת הקווי והסלולרי בעשור הקרוב? כמה הפתעות.
מאת: אבי וייס, 21.3.15, 18:00

כנס יועצי תקשורת, שנערך בשיתוף אלקטל-לוסנט ישראל בבית אלקטל-לוסנט בכפר-סבא, שימש במה מתאימה לחשיפת העתיד של עולם התקשורת הנייחת והניידת. 

שלמה אנג'י, (בתמונה), CTO, אלקטל-לוסנט ישראל: "אנו מתחילים מסורת של עדכון התעשייה המקומית בטכנולוגיות החדשות. זה מהלך של שיתוף ידע וקבלת משוב ישיר מהשוק, לא רק מהלקוחות שלנו, אלא מכלל המומחים הקיימים בשוק ולנסות לחזות לאן השוק הסלולרי והקווי צועדים. כולם מדברים במושגים של SDN, סייבר, NFV וענן. אלה המושגים הבולטים בתעשייה שלנו, אבל לא לכולם ברור איזה שירותים יקבלו משתמשי הקצה, הפרטיים והעסקיים, כתוצאה מיישום הטכנולוגיות הללו. היום נרים את המסך מעל לכמה כיוונים.

אנו מציגים פתרונות, שכבר התנסינו בהם בכמה מקומות בעולם, דוגמה בולטת להמחשה: תחנות אוטובוסים חכמות, שירותים אינטראקטיביים אישיים המבוססים על Small Cells המשלבים LTE ו-WiFi. זה שלא רואים את זה בארץ, זה לא אומר שהטכנולוגיות הללו לא בשלות. להיפך, הן כבר נפרסות בעולם וגם תגענה לכאן. 

אנו סבורים, ש-Unlimited יכולה לשנות כיוון ולפרוס מהר בטכנולוגיות המתאימות לצרכים של הלקוחות ולמבנה האורבני של ישראל, תוך הגעה לרווחיות באופן מהיר יותר. הפתרונות שלנו מקדימים כל פתרון אחר הנמצא בשוק בלפחות 18 חודש, בזכות ההשקעה האדירה שלנו במו"פ. 

אחד התחומים המלהיבים ביותר, שאנו נכנסנו אליו, זה תחום חוויית הלקוח, עם סדרת פתרונות תחת השם Motive. אם נביט על סקרי שביעות הרצון של הלקוחות מספקי השירותים, לקוחות חברות התקשורת נמצאים במקום מאוד נמוך בשביעות הרצון שלהם מול תעשיות שירותים אחרות הקיימות בשוק המקומי והעולמי. 70% מכלל הלקוחות, שנודדים לספקי תקשורת אחרים, עושים זאת רק בגלל חוויית שירות לקויה. אולם, אם שואלים את ספקי התקשורת עצמם, 80% מהם סבורים, שהם מספקים שירות טוב ללקוחות. אולם, זו אשליה. הלקוחות שלהם לא מאמינים להם. בדקנו זאת בסקרי שביעות רצון וזה עולה חזק מהממצאים שלנו ושל מחקרים עצמאיים שנעשו. 

במציאות, עלות שיחת תמיכה אחת של ספק תקשורת יכולה לחסל הכנסה חודשית שלמה מלקוח. מדובר כאן בפער ציפיות ובפער ביצועים ענק. הפתרונות, שמפעילי תקשורת מפעילים אצלם, הם פתרונות, שנבנו עבור ספקי התקשורת ולא בשביל הלקוחות. אנו חושבים, שהגיעה העת לשים את הלקוח במרכז, לשים את חוויית הלקוח במוקד. 

כיום, אין לספקי התקשורת יכולת לנטר את חוויית הלקוח בזמן אמת. אין להם גם יכולת לשלוט בחווית הלקוח ולתקן חוויה לא טובה בזמן אמת. אנו מציעים מערכת המנטרת את המערכת הסלולרית ואת כל השימושים של המשתמשים ברשת הזו. אנו רואים במערכת את חוויית הלקוח בזמן אמת. לכן, גם אפשר לתקן מרחוק את הטעויות הקיימות, שרובן הן טעויות תפעול של המכשיר מצד המשתמש. לא צריך שהמשתמש יתלונן. ניתן לתקן לו את הבעיה מרחוק בזמן אמת, אוטומטית.

הדבר החשוב ביותר הוא, שהפתרון הזה מספק אבטחה מקיפה. פותרים סכנה, שרוב הצרכנים לא מודעים לה. בעולם הסלולר יש גידול מפחיד של מכשירים נגועים. רובם בסיכון גבוה. המשתמשים בכלל לא מרגישים בזה ותוכנות האנטי-וירוס הקיימות לא מגלות זאת.

ניתן בקלות לצלם, להאזין ולאסוף מידע בלי שהמשתמש מרגיש, שמישהו אחר שולט במכשיר שלו. התוקפים יכולים להשתלט בשקט על כל דבר הקיים במכשיר בלי שבעל המכשיר ירגיש ובלי שמערכות ההגנה הוותיקות תגלנה זאת. כך, אנו משלבים חוויית לקוח עם הגנת לקוח במעטפת אחת המספקת רמת שימוש וחוויה אחרת ללקוחות הרשת הסלולרית".

המצגת של שלמה אנג'י נמצאת כאן להורדה.

גלעד לב, מומחה Access, אלקטל-לוסנט ישראל: "מהניסיון שלנו, לפי העלייה בצריכה והתפתחות צרכי ה-Data בבתים, רוחב פס של 100 מגה כבר לא מספק. זאת, עוד לפני שעברנו בבתים ל-4K בטלוויזיה כולל בטלוויזיה על האינטרנט - OTT. יש מדינות, שבהן קרוב ל-100% מהאוכלוסיה יש מינימום של 100 מגה. בארה"ב, מתחת ל-25 מגה זה לא פס רחב. 

לאור מה שאנו מפתחים ומתנסים, ככל שאנו מקרבים את הסיב לבית, יש עלייה עצומה בעלות הפריסה. לכן, רוב ספקי התקשורת החליטו, שבמטרים האחרונים ישתמשו בתשתית החוטים הקיימת. חברות הבזק בעולם, כמו גם חברת בזק בישראל, החליטו ללכת על הווקטורינג (Vectoring), שיש לו מסלול התפתחות מאוד ברור. יש לנו כבר מעל ל-10 מיליון לקוחות קצה המחוברים בווקטורינג ברחבי העולם.

הווקטורינג דורש יחידות קצה חכמות, שמסייעות לבקר לנטר את הקו ולמנוע את ההפרעות ההדדיות הקיימות בין חוטי הנחושת בין השכנים. כיום, יש לנו ציוד התומך בעד 384 חוטי נחושת לבתים ביחד תחת בקר אחד. המשמעות של זה בתחום השוק הסיטונאי: מי שמשתמש בווקטורינג יכול לקבל זאת מספק אחד. חייב להיות מפעיל אחד מארון התקשורת עד לבית. יש לזה כמה פתרונות רגולטוריים, אבל זה לא משנה את העובדה, שצריך ספק אחד, שמספק גישה לכל האחרים כדי שדירה אחת לא תפריע לשכנים. 

כיום אנו כבר מציעים לפרוס עם G.fast, דור ראשון של G.fast. יש ספקי תקשורת, שהציגו עד 1.1 ג'יגה בערוץ היורד וזה יגיע עד ל-10 ג'יגה על 2 זוגות של חוטי נחושת, או עד 1 ג'יגה סימטרי על זוג חוטים אחד. 

גם בעולם הסיבים יש התקדמות מהירה וההתפתחות הזו מובילה את השוק לכיוון של GPON". 

מורג שחם, מומחה Optics, אלקטל-לוסנט ישראל: "אנו בדרך ל-Flex Grid, שבו הצבע ורוחב הפס הנובע ממנו הופכים לדינמיים. זה מגדיל את ניצולת הסיב. בעולם הסיבים יש אבולוציה לכיוון OTN כדי לתמוך בקצבים הגבוהים ביותר שיש. זה תקן חדש, שיחליף בהדרגה את ה-SDH הוותיק.

תקן OTN יכול להכיל בתוכו את כל הטכנולוגיות של העבר. כך, שאין צורך לזרוק את הרשתות הישנות. הן תשתלבנה בשיטה החדשה. יש לנו כבר לקוחות שביקשו, שנפרוס עבורם רשתות של OTN. 

אנו נכנסים היום לתחום חדש ומלהיב עבור לקוחותינו: החיבור בין Data Centers. זה בא לענות על דרישות של ארגונים. הפתרונות שלנו יודעים להצפין את הצבעים על הסיב כדי למנוע האזנות לסיב. הפתרון מגיע עם שיהוי נמוך במספרים חסרי תקדים.

יש לנו גם פתרונות מגוונים בתחום המיקרוגלים, לרבות בשת"פ עם חברות ישראליות דוגמת SIKLU  ורדווין". 

יניב שגן, מומחה IP-Routing, אלקטל-לוסנט ישראל: "לפני כשבועיים השקנו פורט של 400 ג'יגה, הראשונים בשוק. לקוחות גדולים כבר רוצים את זה, כי זה חוסך להם בעלויות הסיבים. הכל נעשה על כרטיס רשת סטנדרטי.

הפתרון הזה טוב לחיבור למרחק של עד אלף ק"מ והוא מצוין לחיבור בין מרכזי מיחשוב. הסוד לביצועים הללו טמון בצ'יפ שנקרא FP3, שפותח במעבדות שלנו. צריך רק צ'יפ אחד על חיבור כזה של 400 ג'יגה".

רולנד טיינפונט, מומחה SDN ו-NFV, חברת Nuage, אלקטל-לוסנט: "מעטים מבינים את המשמעות המעשית של המילים החדשות של עולם התקשורת: SDN ו-NFV. הכל מתחיל בשאלה, שתמיד שואלים אותי: למה בכלל צריך ענן ולמה ענן בתקשורת? הסיבה מאוד פשוטה: היישומים והאפליקציות של כולנו הפכו להיות וירטואליים ועברו לענן. זה מהלך שצמח מלמטה ממשתמשי הקצה. 

מנקודת המבט של מפעילי התקשורת, הם יראו מולם כמה עננים. יש להן ענן תפעול פנימי, ענן של שירותים לארגונים, ענן לעסקים, ענן ללקוחות פרטיים ויש כיום גם ענן NFV, שבו הספק מריץ את כל השירותים שלו ללקוחות הקצה. הדינמיות של התפתחות השוק דורשת פתרונות דינמיים. זה מה שנותן ה-NFV. בניית שירותים חדשים נמשכים שנים זו כבר לא אופציה.

הכיוון הזה נכון לכל השווקים, לא רק לספקי תקשורת. זה מצוין לבנקים. לדוגמה: אחד הלקוחות שלנו מעולם הבנקאות, בנק BBVA, אחד הגדולים בעולם, הבנק הזה עבר לענן. הרגולטורים אישרו לו לעבור לענן וזה תהליך, שקורה במדינות רבות בעולם בעיקר בארה"ב. אנשים כבר לא צריכים לבקר בסניפים פיזיים. הלקוחות קשורים לחשבונות הבנק בחיבור נייח או נייד, כשהנטיה כיום היא לעבור רק לנייד. נשארו רק לקוחות מבוגרים המגיעים לסניפים, אבל גם אותם אפשר להרגיל לעבור לאינטרנט. הצעירים, עד גיל 35, כולם כבר במובייל. 

זה מוביל להתפתחויות מאוד מעניינות. בהולנד, גוגל קיבלה רישיון של בנק. מה פתאום גוגל היא בנק? התשובה: זה הכיוון של הבנקאות. גוגל יודעת עלינו הכי הרבה ולכן היא יכולה לתת לנו שירותים וירטואליים ואישיים.

הבנקים ייצאו לעננים של גוגל ואמזון. זה לא חזון, זה בדיוק מה שקורה. הסיבה: יש יישומים בנקאיים, שאין כל סיבה שהם לא יהיו בענן ציבורי. למשל: להוריד טפסים, לקבל מידע בנקאי כללי, הפורטל של הבנק וכך הלאה. מעט מאוד מהיישומים הבנקאיים צריך לשים אותם בענן סגור ופרטי. ענן ציבורי יכול להיות מאובטח די טוב, לא פחות ממה שיש היום. גם בלי אינטרנט פרצו לרשתות המחשבים של הבנקים. 

לכן, בנקים ענקיים דוגמת בנק אוף אמריקה, הבנק השני בגודלו בעולם, זה בנק מוביל שעובר לענן. כל הבנק הענקי הזה עובר לענן. אני בטוח, שזה יקרה גם כאן. בנק אוף אמריקה חוסך עד 50% בהוצאות שלו, מגיע לשוק מהר עם שירותים חדשים ויכולת לגייס מהר לקוחות חדשים ולשמור על לקוחות קיימים.

כיום, בזכות ה-NFV והענן, ניתן לחבר כל סניף וכל יחידה בארגון בכמה דקות לכל מערכות המיחשוב והתקשורת הקיימות בארגון. הכל נעשה אוטומטית בענן ומתבצע על חומרה הפשוטה ביותר הקיימת בשוק. החוכמה עברה לתוכנה והתוכנה נמצאת בענן". 

המצגת של רולנד טיינפונט נמצאת כאן להורדה.