מנכ"ל משרד התקשורת בפועל שמילה מימון החליט, כנראה, לייצר יותר נזק לשוק התקשורת בישראל מאשר מה שהספיק המנכ"ל עדן בר-טל לעשות בתחילת העשור. חשיפת המסמכים, ששמילה ואיוב קרא מסתירים מהציבור, כדי לתת גיבוי לאחד מהמחדלים החמורים של שוק התקשורת הקווית הישראלי. זו הסיבה מדוע ל-99.96% מאזרחי ישראל אין פס רחב בסיבים לבתים (ולא ידוע מתי כן יהיה). 
מאת: אבי וייס, 2.2.18, 07:00

בכאוס הקיים ממש כעת בשוק התקשורת, הכל יכול להיות. גם העובדה, שההשעיה של המנכ"ל שלמה פילבר נגמרה וטרם הוחלט מה יקרה איתו (אולי "הוא עוד ישוב", כמו שנאמר בשיר?) היא המחשה למצב, שנפלנו אליו.

שלא לדבר על "התרגיל המוזר" של העוזרת של שלמה פילבר - עדי קאהן גונן, ש"נעלמה" מהמשרד ונמצאה ב"רשות לקידום מעמד האישה" (כיום במשרד לשיוויון חברתי) עם התקן שלה ממשרד התקשורת. אגב, אם בנש"מ היו קצת יותר יצירתיים, היו יכולים להציע לשלמה פילבר במקום השעייה לקבל את תפקיד המנכ"ל של "הרשות לקידום מעמד האישה" (אין כרגע תפקיד כזה, יש רק "מנהלת" שהיא במעמד של יו"ר). כך, הוא יוכל לעבוד בתפקיד בכיר בסביבה מוכרת, עם עדי קאהן גונן לצידו... 

כאן "נרים את המסך" מהתעלול הכי יקר לשוק התקשורת הישראלי, תעלול, שבו שמילה מימון (מזה כמה שנים טובות), מנסה "להשיג" את היקף הנזק, שיצר מנכ"ל קודם במשרד התקשורת (כמפורט כאן, נזק מצטבר של כ-58 מיליארד ש"ח לאזרחי מדינת ישראל עקב החלטותיו והחלטות השר דאז). 

נחשוף כאן את עיקר המסמכים, ששמילה מימון (המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, בתמונה למעלה משמאל), ושר התקשורת איוב קרא, כה התאמצו להסתיר, כמפורט במאמר: "למה שמילה מימון ואיוב קרא מסתירים את המסמכים עליהם הם חתומים?".

אנו חושפים זאת כאן. התודות בעניין זה מגיעות לכתב הכלכלה של "דבר ראשון", ארז רביב, שבמסגרת מאמר, שפרסם כאן, אודות התוצאות של ההחלטות בנוגע לשימוש בתשתיות בזק ע"י מתחרותיה, הצליח "לשים את ידו" על המסמכים, שכל הצדדים בנושאים הללו מסתירים. את המסמכים קיבלנו ממנו. 

2 המסמכים הכי מרכזיים בעניין זה נמצאים כאן להורדה.

מדובר במסמך ששמילה מימון כתב כמנכ"ל בפועל של משרד התקשורת לבזק ביום 19.10.17 ושבעקבותיו בזק הגישה בג"ץ (והפסידה בו), ועובדי בזק (בגיבוי ההסתדרות) הכריזו על עיצומים וסכסוך עבודה (שעדיין מתנהל בבית הדין לעבודה בתל-אביב). המסמך השני, שנמצא מייד אחרי המסמך הראשון, הוא גם כן מסמך של שמילה מימון, אבל מיום 13.6.17 לבזק, המסמך נכתב על ידו בהיותו המשנה למנכ"ל ומנהל מינהל ההנדסה במשרד התקשורת.

מה אנו למדים מ-2 המסמכים הללו?

א. שההחלטה לתת למתחרותיה של בזק להיכנס חופשי לתשתיות בזק, התקבלה ע"י שמילה מימון כבר ב-13.6.17 ולא ב-19.10.17. זה נכתב במפורש על ידו במכתב שלו לבזק מ-19.10.17.

ב. למה בזק ועובדיה "התעוררו" והחלו "להילחם" בהחלטה הזו רק אחרי למעלה מ-4 חודשים, מאז שהם ידעו על ההחלטה הזו של שמילה? זה התברר רק בדיונים בעתירה בבג"ץ. הם פשוט "פישלו". 

השופטים בבג"ץ עלו מייד על הפאשלה הענקית הזו של בזק, כמתואר בפרוטוקול הדיון בבג"ץ בבהירות רבה (השגיאות הקטנות שיש כאן הן במקור, למשל בתאריכים בדבריו של נציג בזק, כי זה הפרוטוקול המקורי שטרם עבר עריכה סופית ע"י הבג"ץ):


חשוב להבין את לוח הזמנים כאן: ב-13.6.17 עדיין שלמה פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת, ומשום מה הוא שינה את דעתו בנושא הזה בתחילת 2017 וגיבה אז את שמילה מימון. ב-2015 הוא חשב בדיוק הפוך, כפי שחשפנו בהרחבה כאן ובסוף 2016 הוא עדיין הציג עמדה שונה לגמרי של משרד התקשורת בפני וועדת הכלכלה של הכנסת (כאן), עמדה לפיה הוט\סלקום\פרטנר יפרסו את הסיבים שלהם לבתים על תשתית חברת החשמל. יש הטוענים, שהוא "הכין לעצמו אליבי" כאילו הוא לא בכל המקרים בעד בזק ולא עושה את רצון בזק בכל נושא. למרות שהוא (פילבר) היה אמור להחליט כמנכ"ל בנושא זה (אולי בשם השר), המסמך העיקרי בנושא יצא ב-13.6.17 בחתימת שמילה מימון, שהיה אז המשנה למנכ"ל וראש מינהל ההנדסה. ב-12.7.17 שלמה פילבר הורחק מהמשרד עקב החקירות וביום 17.7.17 שמילה מימון התמנה כמנכ"ל בפועל, כי שלמה פילבר הורחק לזמן ארוך ממשרד התקשורת, בעקבות החלטות בית המשפט בעניין החקירות, שעבר בפרשת בזק. לכן, המסמך השני (של 19.10.17) יצא כבר תחת ידו של שמילה מימון בהיותו מנכ"ל בפועל של המשרד. באותה תקופה, צמרת בזק ובעליה היו גם הם בחקירות אינטנסיביות, ואולי זה מסביר חלק מהשיהוי הארוך של בזק ועובדיה, בנוגע להחלטות של שמילה מימון, שהתקבלו כבר ב-13.6.17. בכל מקרה, בזק לא הציגו טיעון כזה בבג"ץ, זו רק השערה הגיונית שלי. 

ג. זה לא מקרי, שההחלטה מ-13.6.17 הוסתרה מהציבור. זאת, מפני שבאותה עת לשמילה מימון לא הייתה כל סמכות לעסוק בנושא זה. כדי להבין את הנקודה הזו, יש צורך לצלול לכל הניתוחים של חוק התקשורת, תקנות התקשורת וכל הניירת, שהוכתבה לבזק במסגרת "השוק הסיטונאי". בקצרה: הסמכות להחליט כשיש חילוקי דיעות בין מפעילי התקשורת בנוגע לשימוש בתשתיות של בזק, היא רק של השר, אלא אם השר "האציל מסמכותו" לעניין זה למנכ"ל המשרד וההאצלה הזו פורסמה בילקוט הפרסומים הרשמי. במציאות, שרי התקשורת (לא הנוכחי ולא קודמיו) לא האצילו סמכויות לאיש בנושא זה, ולכן, הסמכות הזו הייתה ונשארה רק של השר, והשר לא החליט שום החלטה כמו ששמילה החליט, ושמילה במכתבים, שחשפנו לעיל, אפילו לא מתיימר לכתוב, שהוא קיבל את ההחלטות הללו בהסמכה (ב"האצלת סמכויות") משר התקשורת. 

ד. יש התעלמות מוחלטת של שמילה מימון (שממונה מזה שנים גם על אכיפת חוקי התקשורת ותקנותיה על חברות התקשורת, זו האחריות שלו במשרד התקשורת...), התעלמות מכך, שסלקום ופרטנר מבצעות פריסת סיבים לבתים ומספקות שירותים מגוונים כולל שירותי טלוויזיה - ללא כל רישיון. כך, שמילה מימון התיר לסלקום ולפרטנר להשתמש בתשתיות בזק לא רק בלי סמכות, אלא התיר להן במפורש במהלך זה, לעבור על החוק באופן מלא, בכל סוגי השירותים, שהן מספקות ללקוחות שלהן. 

זה עוד לא הכל. אנו מוסיפים בחשיפה כאן עוד 2 מסמכים די ארוכים, שהתקבלו מארז רביב (מ"דבר ראשון"), שנוגעים ישירות לפרשה החמורה הזו:

• העתירה המלאה של בזק לבג"ץ בנושא השימוש של מתחרותיה בתשתיותה, לרבות כל המסמכים הנלווים - המסמך הזה מצוי כאן - למתעניינים. 
• הפרוטוקול המלא של כל הדיון המכריע, שהתקיים בבג"ץ בנוגע לעתירה של בזק. המסמך המלא הזה מצוי כאן - למתעניינים. אנו כבר פרסמנו את ההחלטה הקצרה והמסכמת של הבג"ץ, ההחלטה, שגלויה לציבור - כאן. 

מה אפשר ללמוד מהמסמכים הארוכים הללו, שחשפנו כאן?
המסמכים הללו פשוט מדהימים ומראים איך עורכי הדין של בזק (באישור ודחיפת הנהלת בזק ומועצת המנהלים שלה), הלכו לבג"ץ על בסיס טיעונים פרוצדורליים בסגנון של "אכלו לי ושתו לי" (עם ניסיון לטשטוש של הבג"ץ לגבי לוחות הזמנים של קבלת ההחלטות בנושא ע"י שמילה, כפי שתיארנו כאן למעלה), והרסו בכך במו ידיהם את התביעה של עצמם, שברור שהבג"ץ היה "זורק אותם" בכל מקרה, בגלל טיעונים ירודים שכאלה.

זאת, במקום לתקוף בבג"ץ את העיקר: ורק את העיקר והחשוב:
1) חוסר סמכות חוקית לקבל החלטות כאלו (אלא ע"י השר, ככתוב בחוק, ואין שום החלטות שר בעניין זה). במאמר הבא נחשוף את כל אי החוקיות שנוגעת לאי "האצלת סמכות" השר למנכ"ל ולסמנכ"ל הבכיר (שקיבל במקום השר את ההחלטות בנושא זה). 
2) הפקעת רכוש פרטי של חברה עסקית לטובת מתחרותיה (גם אם היא מונופול), דבר, שאין לו שום תקדים (עד כמה שאני מבין) בפסיקה הישראלית. רק זה נושא מרכזי ומספיק כבד, שאם בזק היו הולכים עליו ורק עליו, הם היו, ככל הנראה, מצליחים בבג"ץ. 
3) פגיעה בתחרות, בכך, שבזק לא כדאי לה לשדרג תשתיות קוויות לציבור, אם המתחרות שלה עושות בתשתיות הללו כרצונן, ואפילו בלי לשלם (כמו שהעו"ד של בזק תיאר זאת בפירוט ובבהירות בפני הבג"ץ)... כך, ההשקעה האדירה של מעל ל-30 אלף ק"מ של סיבים לבתים של בזק בעשור האחרון בכל רחבי הארץ - לא נפתחה לציבור, והציבור קיבל כ-120 ק"מ בלבד של פריסת סיבים של סלקום ופרטנר (גם יחד) בשנה וחצי האחרונות, לכמה בניינים רבי קומות של המעמד הבינוני ומעלה במרכז הארץ. מהוט לא קיבל הציבור מאומה (בחיבורי סיבים לבתים) ו-IBC \ Unlimited "נתקעה בבור עמוק" שיצר לה "השוק הסיטונאי" העקום מבית היוצר של שמילה ושות'. עכשיו, שר התקשורת מפנטז שהוא יכסה את ישראל בפס רחב באלחוט, בגלל שהוא ראה ברחובות שהאלחוט עובד (גם כן בלי רישיון... ובלי מדיניות ברורה בנושא). כך, השר הנכבד "גילה את אמריקה"... תוצאה נלווית ודי אירונית למצב הכאוטי של אי תחרות ואי התקדמות טכנולוגית בתשתיות הקוויות בישראל: בזק ממשיכה (ותמשיך) להיות "מכונת מזומנים", רק בגלל הטיפשות של הרגולטור בעשור הנוכחי. 

במקום כל הטיעונים הללו, בזק עסקה בבג"ץ שהגישה - רק בפרוצדורות, תלונות לבג"ץ ברמה של "ניהול סידורי עבודה" של העובדים ו"בכיינות" ברמה בסיסית, כשבדיוק בזה משרד התקשורת "אלופים": הכל מתועד וכל עוד הכל מתועד וניתנה לבזק זכות שימוע, הבג"ץ מניח (כמעט תמיד), שזה נעשה כדין. לא פלא, שהשופטים "זרקו את בזק מכל המדרגות". 

פשוט מדהים איך הרסו כאן בקלי קלות את ההווה והעתיד של התשתיות הקוויות בישראל, רק בגלל שלומיאליות של ראשי בזק (ולכן קראתי להם להתפטר, ולא רק אני יצאתי בקריאה כזו). זאת, כאשר חזיתי זאת מראש, לפחות ב-15 כתבות מאוד חריפות, שכתבתי רק על זה בשלוש השנים האחרונות, וחזרתי והדגשתי שוב ושוב שמה שחשוב כאן זה:
1) הסמכות לקבל החלטות בנושא התשתיות במדינת ישראל (במקרים שיש חילוקי דיעות בין החברות).
2) ההפקעה של רכוש פרטי בלי חקיקה או פסיקה, רק על בסיס הליך מנהלי ששמילה מימון המציא. זאת, הפוך בדיוק לרגולציה, שהתפתחה באירופה, ממנה העתקנו את מה שמכונה כאן בטעות "שוק סיטונאי". 
3) הפגיעה הממשית בתחרות ובהתפתחות השוק הקווי בישראל, לכלל הציבור.

ומה עם הוט?
אם לא היה לנו מספיק בבג"ץ עם סלקום ופרטנר, שעושות כיום בתשתיות בזק כרצונן, שמילה מימון "מנצל ההצלחות", מתעלם לגמרי מזה, שהוט התחמקה גם מ"פריסה אוניברסלית" וגם מ"שוק סיטונאי", ו"הזכיר לבזק", שהמכתב שלו מ-13.6.17 (זה שחשפנו למעלה), תקף גם לגבי הוט. כלומר: גם הוט יכולה "לרכב" כרצונה עם קבלניה בתשתיות של בזק, בכל מקום במדינה. הפעם שמילה לא מהסס לכתוב כאילו ההחלטה היא בשם השר וזה הפירוש של השר לסעיף 5 בחוק התקשורת, למרות שהוא (שמילה) לא מביא שום אסמכתה להחלטת שר, או "אצילת סמכות" מהשר אליו - כדי לקבל החלטות בשם השר. כמובן, שגם ההחלטה הזו מוסתרת מהציבור ונעשתה ללא כל הליך ציבורי גלוי או בכלל איזה הליך שיש בו ייצוג לאינטרס הציבורי. 

לכן, שלחנו בדחיפות לשר התקשורת ולמנכ"ל משרדו את השאלה הבאה:
"שאלה בעניין העברת סיבים של הוט בתשתיות בזק.
היום פורסם בגלובס (כאן) ואח"כ גם בכלכליסט (כאן) כאילו שר התקשורת (איוב קרא, בתמונה משמאל) החליט 'לחייב את בזק לאפשר להוט נגישות לתשתיותיה'.

חיפשתי בכל אתר משרד התקשורת וכן בפייסבוק ובטוויטר של שר התקשורת, היכן ההחלטה הזו, אך לא מצאתי לה זכר. היכן יש החלטה כזו חשובה?

האם אכן שר התקשורת איוב קרא החליט בנושא זה, כאמור בסעיף 5 לחוק התקשורת? אם לאו, היכן ההסמכה, שפורסמה ברשומות, שהוא הסמיך מישהו אחר להחליט בשמו בנושא זה?

כ"כ, ב"תיק שירות סיטונאי שימוש בתשתיות פיזיות" ו-תיק שירות סיטונאי פירוק למקטעים,"... - SLU סעיפים 14 ו-18 (בהתאמה) כתוב בדיוק איך מטפלים בחילוקי דעות בין מפעילי התקשורת לבזק במסגרת מה שמכונה "שוק סיטונאי", ושני הסעיפים משני "תיקי השירות" הללו, הם זהים לחלוטין (ומפנים לסעיף 5 בחוק), ולא מוזכר בהם, שהסמכות הזו נתונה למישהו אחר מלבד שר התקשורת (אלא בהסמכה – "אצילת סמכות השר", שאמורה להתפרסם בילקוט הפרסומים, ולא מצאתי פרסום שכזה).
הכיצד?"

להנהלות בזק והוט שלחתי בדחיפות את השאלה הבאה:
"היום פורסם בגלובס (כאן) ואח"כ גם בכלכליסט (כאן) כאילו שר התקשורת (איוב קרא) החליט 'לחייב את בזק לאפשר להוט נגישות לתשתיותיה'.
חיפשתי בכל אתר משרד התקשורת וכן בפייסבוק ובטוויטר של שר התקשורת, היכן ההחלטה הזו, אך לא מצאתי לה זכר. היכן יש החלטה כזו חשובה?
מה תגובת בזק \ הוט להחלטה כזו (ככל שהיא קיימת משר התקשורת, או ממי שהוא "האציל לו סמכויות" לפי סעיף 5 בחוק התקשורת וההאצלה הזו פורסמה בילקוט הפרסומים הממשלתי)?"

תגובות טרם קיבלתי. ככל שאקבל, אעדכן בהתאם. לא להיות במתח, הסיכויים שאקבל תגובות, הם בערך כמו הסיכויים שאסע כעת לנתב"ג ואקח טיסה ישירה למאדים... 

כך, ההפקרות והפיגור הענק בשוק התקשורת הקווית הפכה לנורמה, בגיבוי הבג"ץ ו"קליקת הפרקליטים".

רק את האינטרסים של עם ישראל אין מי שייצג ואת המסמכים וההחלטות הללו כולם מסתירים היטב, כדי למנוע מהציבור לדעת איך הרגולציה במדינת ישראל בתחום התקשורת - מתנהלת.