בזק הפסידה היום בשני תהליכים משפטיים: בעניין פריסת הסיבים של סלקום ופרטנר בתשתיות הקרקעיות שלה ובעניין הקנס המפוברק שהוטל עליה ע"י שלמה פילבר בסך 8.5 מיליון ש"ח, עקב פגיעה בתחרות ב"שוק הסיטונאי". מדובר בטעות יסודית של הנהלת בזק ועורכי הדין שלה, שלא הבינו איך מתמודדים נכון מול "קליקת הפרקליטים". קריאה להתפטרות הנהלת בזק ומועצת המנהלים שלה, עקב סדרת הכשלונות המהדהדת הזו. עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי ויס, 29.1.18, 17:30
.jpg?id=30686214)
שלמה פילבר (בתמונה משמאל, מנכ"ל משרד התקשורת בהשעייה),
שמילה מימון (מנכ"ל משרד התקשורת בפועל) ו"
קליקת הפרקליטים" חוגגים היום 2 נצחונות ענקיים במקביל על קבוצת בזק, שלא הקשיבה למה שכתבתי בעשרות מאמרי ניתוח, כיצד יש להתמודד
נכון מול הספינים, הפיברוקים והשקרים, של צמרת משרד התקשורת, מול
תופעה שלא קיימת בשום מקום בעולם.
הסטירה המצלצלת שבזק קיבלה היום, היא קודם כל הפסד לכל עם ישראל, שימשיך להיות תקוע מאחור בתשתיות ישנות. אני ממליץ להנהלת בזק "לקחת את עצמה בידיים"
ולהתפטר מיידית. דרישת חלק מבעלי המניות של קבוצת בזק להחלפת מועצת המנהלים וחלק מהמנהלים הבכירים בקבוצה (בגלל החקירות ו"
משטר תאגידי פגום"), היא
דרישה נכונה ובמקום, במיוחד היום, על רקע
התבוסה המוחצת של בזק בשני בתי משפט (מחוזי ועליון) בנושאים מרכזיים ביותר בפעילותה של בזק.
זו לא "מכה קלה בכנף".
להלן הודעת משרד התקשורת כלשונה:
******************************************************************************************************************
רוח גבית לרפורמה של משרד התקשורת מבתי המשפט.
שתי החלטות חשובות של בתי המשפט העליון והמחוזי אשר דוחות את העתירות של חברת "בזק" בנושא שירותים סיטונאיים.
דחיית העתירות מאפשרת את המשך מימוש מדיניות המשרד לטובת ציבור הצרכנים בישראל וביסוס התחרות בשוק התקשורת.
היום דחה בית המשפט העליון (בג"צ) את עתירת בזק בנושא פרישת סיבים:
בזק ביקשה מבית המשפט לחייב את ביצוע עבודות פרישת הסיבים של מתחרותיה בתשתיותיה על-ידה באופן בלעדי, ולא לאפשר פרישתן כמוגדר בתיק השירות בידי קבלני המתחרות ההחלטה תאפשר את המשך פרישת הסיבים גם על ידי החברות המתחרות במתכונת ולפי כללי האסדרה שנקבעו על ידי המשרד.
כמו כן, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה המנהלית אשר הגישה בזק כנגד החלטת משרד התקשורת להטיל עליה עיצום כספי בסך של 8.5 מיליון ₪: העיצום הכספי הוטל בשל פגיעה בהליך העברת מנויים מבזק לחברות המתחרות במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי".
רקע לעתירה לבג"צ:
כחלק מאסדרה כוללת של שוק התקשורת הנייחת קבע משרד התקשורת מתן אפשרות למתחרים של בזק להשתמש בקבלנים לפרוש כבלי תקשורת בתוך הצינורות על גבי עמודים ובתוך גובים ברשת בזק.
היעדרה של תשתית גישה מהווה חסם תחרותי משמעותי בשוק התקשורת הנייחת. על רקע זאת וחסמים קיימים אחרים בשוק התקשורת הנייחת, יזם משרד התקשורת אסדרה רחבת היקף המכונה "רפורמת השוק הסיטונאי" אשר מטרתה העיקרית לקדם את התחרות בתחום התקשורת הנייחת ולפתח שוק זה לתועלתו של הציבור בכללותו זאת באמצעות מתן אפשרות לספקי השרותים להשתמש בתשתיותיהן של בעלות התשתיות (בזק והוט) במגוון אפנים.
בחודש נובמבר האחרון עתרה בזק לבג"צ וביקשה לבטל את האפשרות הקבועה בהוראות האסדרה ולפיה מתחרותיה של בזק יוכלו לפרוש את כבלי התקשורת שלהן (סיבים אופטיים) בתשתיותיה של בזק ולחייב את ביצוע עבודות אלה באופן בלעדי על-ידה.
הבוקר התקיים דיון בעתירתה של בזק במהלכו הביע בית המשפט עמדתו כי אין בסיס לטענותיה של בזק כנגד הוראות הרפורמה וכי אסדרת משרד התקשורת בנוגע לביצוע העבודות בתשתיותיה של בזק בעינה עומדת. החלטת בית המשפט תאפשר את המשך פרישת הסיבים גם על ידי החברות המתחרות במתכונת ולפי כללי האסדרה שנקבעו על ידי המשרד.
את משרד התקשורת ייצג עו"ד
אבי מיליקובסקי ממחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה.
רקע לעתירה למחוזי ת"א:
במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי" קבע משרד התקשורת לבזק הוראות שונות שעסקו, בין היתר, באופן הטיפול בהעברת מנויים לספקיות שירות הגישה לאינטרנט.
מדו"ח הפיקוח שהוציא המשרד, עולה כי בזק ביצעה ארבעה סוגי הפרות ופעלה בניגוד להוראות המשרד. בין היתר העבירה בזק מידע שסיפקו לה ספקיות השירות לגבי מנויים במסגרת הבקשות לקבלת שירות סיטונאי למחלקות השיווק והמכירה לצורך "שימור מנויים".
בנוסף, הליך העברת המנויים מבזק לספקיות השירות היה ארוך משמעותית מהדרוש וגרם להמתנה ממושכת לביצוע המעבר ולביטולים רבים מצד המנויים, ובמקרים מסוימים בזק אף סירבה לקבל בקשות בעל פה (בטלפון) להעברת מנויים מהחברות המתחרות, בניגוד להוראות, ובכך סרבלה את הליך המעבר של המנויים.
עוד עולה כי בזק נקטה באפליה בפתיחת שעות הפעילות במוקד השירות הטלפוני שלה, באופן שהיקף שעות פעילות מוקד השירות עבור מנויי ספקיות השירות היה נמוך משמעותית מהיקף שעות פעילות מוקד השירות למנויי בזק.
בעקבות כך הטיל משרד התקשורת בדצמבר 2015 עיצום כספי על בזק בסך של 8,507,850 ₪.
בינואר 2016 שילמה בזק את העיצום הכספי ובד בבד הגישה עתירה מנהלית כנגד החלטת המשרד להטיל את העיצום הכספי לבית המשפט המחוזי בתל אביב. המשרד ביקש לדחות את העתירה.
בפסק הדין מיום 25 בינואר 2018 קיבל בית המשפט (כבוד השופטת
יהודית שטופמן) את עמדת המשרד ודחה את טענות בזק. בית המשפט קבע, בין היתר, כי לא נפל כל פגם בהליך המנהלי שבו נקט המשרד ובהחלטת המשרד להטיל עיצום כספי על בזק, וכי ממצאי הפיקוח היוו תשתית ראייתית ראויה, שיקולי המנהל ותהליך הפיקוח היו ללא רבב. כמו כן בזק מימשה את זכות הטיעון לא פחות משלוש פעמים במהלך ההליך המנהלי, וכי המשרד קיים חובת היוועצות כדין עם ועדה חיצונית מייעצת לעיצומים כספיים. בית המשפט אף קבע כי לדידו ניתן היה להטיל על בזק עיצום כספי הגבוה פי ארבעה מהסכום שהוטל בפועל. משכך, החליט בית המשפט כי החלטת המשרד הייתה מידתית ולמען תכלית ראויה, ועל כן לא מצא מקום להתערב בה.
עו"ד
לימור חלד מפרקליטות מחוז תל אביב ייצגה את משרד התקשורת.
שר התקשורת
איוב קרא: "אני מברך על ההחלטות של בתי המשפט. אנו נמשיך לפעול לקידום התחרות ופרישת תשתיות רחבות פס במדינת במדינת ישראל לרווחת הציבור ונעשה הכל להעלות את ישראל בתשתיות אינטרנטיות לרמה גבוהה וטובה יותר ונעשה הכל בכדי להציב את ישראל בין המדינות המתקדמות בפרישת תשתיות התקשורת"
רצ"ב כאן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בת"א בעניין עתירת בזק אודות הקנס ("עיצום כספי") שקיבלה.
רצ"ב כאן החלטת הבג"ץ בעניין עתירת בזק (שנמשכה), בנושא השימוש בתשתיותיה לצורך פריסת סיבים ע"י מתחרותיה.
**************************************************************************************************************************
שורה תחתונה:
אין בשום מדינה בעולם "הגנת ינוקא" ו"אפליה באכיפה", כמו שיצר
שמילה
מימון, בתמונה משמאל
, במו ידיו, כמתואר
על ידו בבהירות
בראיון בגלובס, על חברות תקשורת ענקיות ובעלות תשתיות מגוונות דוגמת סלקום, שנמצאת בשוק התקשורת הישראלי מזה כ-
24 שנה (ופרטנר הנמצאת בשוק
כ-19 שנה).
לא פלא, שישראל הידרדרה
לתחתית הרשימה של הפס הרחב בעולם,
גם בתחום הסלולרי ובמדידה הטרייה של
Speedtest (
כאן) ישראל הידרדרה (במקום להשתפר כמו שקורה
בכל העולם המערבי ואף הערבי)
למקום 55 בהשוואה העולמית, נכון לדצמבר 2017. רק לפני 2 עשורים ועד לפני כעשור, היינו "בצמרת הליגה העולמית" בפס הרחב הקווי והנייד.
כל עם ישראל משלם על המחדל הזה ובזק "חוגגת" ותמשיך "לחגוג" על כספי הציבור, למרות כל הטלטלות, שהיא עוברת בשנה האחרונה, בגלל ההפקרות הרגולטורית והפיגור הרגולטורי הקיימים בישראל. שום ספין של שר התקשורת לא יכול לשנות את העובדות והמציאות שיש בישראל.
"
הרווחיות העודפת" של בזק היא קרוב ל-16 מיליארד ש"ח בעשור וחצי האחרון, רק בגלל משרד התקשורת הישראלי. יש צורך בשינויי רגולציה מהותיים בנוגע לקבוצת בזק, אבל ממש לא בכיוונים, שמשרד התקשורת דוחף כיום. זה הוכח בעשור האחרון ככישלון ופלופ אחד ענק (שלא לדבר על ההיבטים הפליליים שנוצרו בתהליך הזה, שטרם מוצו).
בעולם,
עוברים כעת
בקצב מהיר לחיבורים של עד
10 גיגה לבתים (כעת עובדים ומפתחים
חיבורים של 100 גיגה לבתים), בעוד שבישראל החיבור המכסימלי של
100 מגה בבזק, הוא
בקושי חצי מזה (ללקוחות "השוק הסיטונאי"). אגב, גם סלקום וגם פרטנר מספקות כרגע ללקוחותיהן בחיבורי הסיבים לבתים נתבים די זולים ונחותים (גם ברמת ה-WiFi שיש בהם), שתומכים בחיבורים של
עד 1 גיגה לא סימטרי
ולא ניתן לשדרג אותם ל-10 גיגה סימטרי או לא סימטרי (ולתקנים החדשים יותר של ה-WiFi).
יודגש, ש"השוק הסיטונאי" נבנה
באירופה רק כדי לסייע בתחרות
לחברות קטנות, צעירות, זריזות וחסרות תשתיות, לא בשביל חברות ענק
ותיקות, בעלות
תשתיות ואיטיות,
דוגמת סלקום ופרטנר.
כך, כולנו נתקענו מאחור בשוק הקווי, בגלל רגולציה שגויה, שקרית, עקומה ובלתי חוקית, שנועדה לספק את הרצון של סלקום ופרטנר (בתמיכה מלאה של שמילה מימון), לחסוך בהוצאות על הפריסה, שהן צריכות להשקיע, כדי להתחבר לאנטנות שלהן ולהתחבר ללקוחות שלהן, מה שיכלו לבצע בשיטות מתקדמות וזולות לפריסת סיבים הקיימות בשוק העולמי (וגם בישראל, בפריסה שמבצעות הרשויות המקומיות).
משרד התקשורת (לרבות מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) הצליחו בשנתיים וחצי האחרונות בנושא אחד בלבד: לדאוג לכך, ש"דמי הכיס" של אזרח די נחבא אל הכלים בשם שאול אלוביץ', יגדלו בכ-3 מיליארד ש"ח על חשבון הכיס של כולנו. כמיליארד ש"ח עברו במסלול של מנכ"ל המשרד ושות' מול בזק וכ-2 מיליארד ש"ח עברו ועוברים במסלול של מועצת הכבלים והלוויין מול Yes (נושא, שטרם נחקר כראוי). זאת בנוסף ל"רווחיות העודפת" (כלומר: מה שאזרחי ישראל לקוחות בזק שילמו יותר מדי על שירותי בזק, בגלל שמנגנון המחירים של בזק שבפיקוח לא השתנה מזה 2 עשורים והשימוע בנושא זה מיוני 2017 אבד אי שם בחלל החיצון), בהיקף של כ-16 מיליארד ש"ח, שחולקה כדיבידנדים לבעלי המניות של בזק.
מוטב היה, ששר התקשורת יעסוק כעת בדבר הכי חשוב למשרד התקשורת: פיזור מועצת הכבלים והלוויין ואיתור מנכ"ל ראוי, מקצועי והגון ("עובד ציבור" ולא "עובד על הציבור") למשרד התקשורת. זאת, בנוסף להפסקת "שוד משאבי הציבור" וההפקרות הנמשכת של מתן שירותי תקשורת בלי רישיונות, בסיטונות.
לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבורייים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
עדכון 31.1.18, 16:00: בעקבות דיון נוסף (ועקר) שנערך אתמול בבית הדין לעבודה בת"א (כ
מתואר כאן), הוציאה ההסתדרות את ההודעה הבאה לתקשורת ולציבור:
"תגובת ההסתדרות לסוגיית עובדי בזק:
מההסתדרות ביקשו להבהיר כי "המאבק של ועד עובדי בזק הוא לא נגד התחרות בענף אלא נגד ההנהלה והרחבת היקף ההעסקה הפוגענית. הטענות של הנהלת בזק כלפי הוועד בדבר עיצומים לכאורה שמקיימים העובדים, הובאו אתמול בפני בית הדין לעבודה והוכחו כמשוללות יסוד. כל הפעולות שהתעכבו היו פרי קריאתם של העובדים לתיקון התקלות הרבות שנוצרו בסוף השבוע הגשום. נדגיש כי בית הדין קיבל את הצהרת העובדים ודחה את בקשת החברה אף ללא דיון.
הקפדה על העסקה ישירה והוגנת היא לא מקל בגלגלי התחרות והמאבק התקיף של עובדי בזק נגד תופעת עובדי הקבלן ימשיך לקבל גיבוי נחרץ מההסתדרות"."
עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על
הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה
משלמה פילבר ב-2015 בנושא "
השוק הסיטונאי".
החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד...
