מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, נפל אף הוא בידי ה-Deep State המנהל את ישראל בשקט ובכאוס מוחלט. הדו"ח הטרי, שהוציא המבקר בנושא ההתמודדות עם מגפת הקורונה, היה שיא תהליך ההשתלטות של צמרת הפרקליטות והיועמ"ש גם על משרד מבקר המדינה ועליו אישית. חשיפת הקשרים הארגוניים והאישיים (רשימת הקשרים - נפוטיזם במשרד מבקר המדינה ובפרקליטות נמצאת בכתבה), שהובילו להשתלטות הזו, עד כדי כך, שנטרלה את משרד מבקר המדינה. כיצד היועמ"ש ד"ר מנדלבליט נעלם והתאדה מדו"ח המבקר? עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 9.9.21, 07:00
כמה שלא חיפשתי בכל מאות עמודי הדו"ח המאוד מפורט הזה, לא הצלחתי למצוא את השם, או תואר התפקיד, של האיש, שהשפיע בצורה החזקה והחריפה ביותר, על ההתמודדות של מדינת ישראל עם הקורונה (מלבד רוה"מ הקודם נתניהו), והוא עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועמ"ש.
חלקו ואחריותו המאוד קריטית לכאוס ולהתפשטות המהירה של המגפה ותוצאותיה, פשוט נעלמו ואינם. אין יועמ"ש ואין יועצים משפטיים (בדו"ח מבקר המדינה).
כך, המילה "יועמ"ש" לא נמצאתבכל פרקי הדו"ח (הפרק הראשי שלו נמצא כאן).
נעלם כמעט לחלוטין גם חלקם האקוטי והקריטי בחבלה במאמצי המלחמה בקורונה (מה שנעשה על ידם בתיאום עם היועמ"ש), חלקם של 2 שרי הביטחון, שתרמו (אחרי היועמ"ש) הכי הרבה לכאוס בטיפול במגפת הקורונה: שר הביטחון דאז (עד 17.5.20) נפתלי בנט (שאף כתב על זה ספר, שנטען שהוא פלגיאט - גנבה ספרותית מאודירייטר, נושא, שיתברר בבית המשפט) ושר הביטחון הנוכחי, מ-17.5.20 ועד היום - בני גנץ.
מלבדם, היו עוד בעלי תפקידים שתרמו ישירות להיקף הגדול של המתים והחולים קשה מקורונה, במיוחד בשלבים הראשונים של המאבק במגפה. אחת הבולטות הייתה ח"כ יפעת שאשא-ביטון, שהייתה יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, שקיבלה "רוח גבית" מ"הקליקה" שבראשה עומד היועמ"ש ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, אבל נעלם לחלוטין מדו"ח המבקר.
קצת רקע להמחשה מה שהיה באמת בתקופה שדו"ח מבקר המדינה מדבר עליה, יש כאן וכאן.
בנוסף, כמה שלא תחפשו באתר מבקר המדינה, לא תמצאו שם שום דו"ח ביקורת של מבקר המדינה על היועמ"ש ולשכת היועמ"ש. כלום מכלום. אפס. זה לא מקרי.
זאת, אחרי שנטרלו את נש"מ (נציבות שירות המדינה) - לחלוטין.
יצויין שנציב שירות המדינה "נתפס בגרון" ע"י פרקליט המדינה לשעבר עו"ד שי ניצן, סיפור שחשפה עו"ד כנרת בראשי, בתלונה שהוגשה כנגד הנציב, פרופסור דניאל הרשקוביץ', בגין הפעלת צָ'קָלָקָה על ידו, שלא לצורך נסיעת חירום (והתלונה שהגיע לעו"ד שי ניצן, בגין עניין זה, תלונה שהוכנסה על ידו למגירה ללא טיפול, כדי שתשמש כ"שוט" ל"סחיטת" הנציב ע"י צמרת הפרקליטות, במשך שנים).
שום מקרה של הערות חלוטות של בתי המשפט (והיו הרבה מקרים כאלה), אודות פשלות של פרקליטים בבתי המשפט, לא הובאו בפני ועדת האתיקה של הפרקליטות, או בפני כל גוף פנימי או חיצוני אחר.
שום הערה לשום פרקליט - מהכיוון של נציב התלונות, כבוד השופט בדימוס, דוד רוזן, לא הובאה בפני ועדת האתיקה, או כל גוף ברור פנימי או חיצוני. שום הערה של "שומרי הסף" האחרים, דוגמת מבקר המדינה ונש"מ (נציבות שירות המדינה), או אפילו של מערכת הביקורת הפנימית ומערכת תלונות הציבור הפנימית של משרד המשפטים - לא הגיעו לטיפול ועדת האתיקה, או כל גוף אחר.
הסיבה פשוטה, למה שום תלונה או פשלה לא בוררה בשום מסגרת: כל מערך הפרקליטות מורכב מ"מלאכים", שלא עשו שום שגיאה בחייהם ולא עברו על שום סעיף או תת סעיף בקוד האתי של הפרקליטות, לא עברו על שום סעיף בתקשי"ר, ולא עברו על שום תקנה וחוק, הקיימים בספרי החוק של מדינת ישראל.
מדובר בפרקליטות, שלא מוכנה להפיק שום לקחים בשום נושא, פרקליטות כוחנית, שניטרלה לחלוטין את הביקורת עליה (כולל מהנציב, השופט בדימוס דוד רוזן), ואת זה לא רק אני אומר. כתב את זה במפורש ובפירוט רב מבקר המדינה אך לאחרונה (כאן), לפני שנוטרל סופית, כפי שציינתי לעיל, בדו"ח הקורונה הטרי.
בישראל, יש ליועמ"ש סמכויות שאין בשום מדינה דמוקרטית בעולם, ראה טבלת השוואה קטנה מול בריטניה, גרמניה, ארה"ב וקנדה, שיש בספר "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל" מארז תדמור, טבלה הלקוחה ממחקר של ד"ר אביעד בקשי מ"פורום קהלת" - הטבלה כאן. המחקר המלא - כאן.
דוגמה בולטת, שהביא מבקר המדינה (הדו"ח המלא שלו מצוי כאן), היא פרשת הזיכוי של אלישע חייבטוב - כאן, פרשה מאוד חמורה, שלא נעסוק בה כעת, אך חובה לטפל בסוגיה הזו ולא לתת לה להיעלם ולהיגרס. הדו"ח היחיד בתקופה האחרונה (לפני שמשרד מבקר המדינה נשבה סופית בידי "הקליקה"), דו"ח, שעסק בפרקליטות, נגרס מיידית, אבל אסור להשלים עם זה, בשום אופן.
כך, נוצר לו בישראל משולש קשה ביותר לפיצוח, שלא קיים בשום מדינה דמוקרטית בעולם, של חיפוי וגריסת האמת:
1) "קליקת צמרת היועמ"ש, המשטרה והפרקליטות",
2) עיתונאים חסרי כל מצפון ואתיקה, שהם שליחים ומדבררים של אותה "קליקה",
3) כמה שופטים (ממש בודדים, בעיקר ברמת הבג"ץ), בעיקר מקרב יוצאי הפרקליטות ואוהדיה, שמספקים הגנה משפטית מוחלטת - ל"קליקה" הזו.
לזה מצטרפים פוליטיקאים, עמותות ממונות ע"י קרנות זרות ושאר עיוורים, שלא מוכנים להביט באמת המתועדת ולהודות, שזו האמת.
יודגש שאין אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם, לכוח שיש בידי מערכת היועמ"ש, הפרקליטות ובגיבוי הבג"ץ, כמו שיש בישראל. טבלה משווה לתחום הזה יש כאן.
אני שומע מיותר ויותר אנשים, שנכנסו כעת לחרדה קיומית. הם רואים את הפער בין מה שמשמיעים להם בכלי התקשורת המרכזיים, לבין מה שהם רואים בעיניים וחווים מסביבם ועל עצמם. סכנות ביטחוניות, כלכליות, משפטיות, בריאותיות וחברתיות, שגדלות בקצב מבהיל מדי שבוע, עד כדי סכנה המאיימת על משפחתם ופרנסתם. נקווה, שכוחות החושך הללו יוחלשו בשנה הקרובה, אבל זה לא יקרה מעצמו, אם בכלל.
כל אחד חייב לשאול את עצמו: מה הוא עשה, כשהסכנה בתחום, שהוא חווה, הפכה להיות ברורה ומוחשית. למה הוא שתק - כשהסכנה ממש מול העיניים. מדובר בתופעה חברתית חמורה, של קומץ אנשים, שחלקם ממש נוכלים, יש בניהם כאלה המתחזים לעיתונאים ולפרשנים, שהפכו את עצמם למובילי מהפכה רדיקלית, פרוגרסיבית, משפטית, פוליטית וחברתית, שמטרתה לחסל את המפעל הציוני בארץ ישראל, לא פחות.
בתקופת החגים, יש הזדמנות לכל אחד ואחת, לבדוק את עצמו ולקבל החלטות: מה הוא יכול לעשות, כדי למנוע את האסון, שכבר החל להתגלגל עלינו, בתחומים רבים כמו עשרות רבות של קרבנות הקורונה, מידי יום, כל יום ועוד אלפים שיישארו נכים לכל ימי חייהם. כל יום. עשרות רבות שיפשטו את הרגל. כל יום. וזה הולך וגדל. כל יום. בריחת אסירים ביטחוניים ו"תפירת תיקים" - הן שתי הפנים של אותה תופעה בדיוק. שלא לדבר על כך, שהמשטרה כבר הודיעה שלא תגן על הציבור בישראל, אם תפרוצנה שוב מהומות ופוגרומים.
דוגמה מוחשית לכאוס ולהפקרות המוחלטת בתחומי אכיפת החוק והפרקליטות יש כאן. אני עושה כמיטב יכולתי הדלה, בתחום העיסוק המקצועי שלי, כדי למנוע את האסון ולחשוף את האמת לציבור.
איך "הקליקה" השתלטה גם על משרד מבקר המדינה?
די ברור. באותן שיטות, שבהן היא השתלטה על כל משרדי הממשלה, לרבות נש"מ (נציבות שירות המדינה).
זאת, באמצעות מינויים של היועצים המשפטיים שיש בכל מקום (שתלויים רק ביועמ"ש ובפרקליטות ולא בשרים ובמנכ"לים של המשרדים בה הם מוצבים) וכמובן קשרי משפחה ענפים. את זה נחשוף לפרטי פרטים מיד.
בכתבה "בכירים בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש: הפרקליטות עשתה טעות בתיק 4000!" חשפתי כיצד משרד המשפטים והפרקליטות הקימו לעצמם מערכת תיוק, גניזה וגריסה של מסמכים ותיקים, מחוץ לכל חוק ונורמה. בקרוב אפרסם פרק נוסף בסדרה הזו, היות וגיליתי מחסן סודי נוסף של הפרקליטות ומשרד המשפטים.
כך, בפרקליטות משמידים מסמכים בהיקף עצום, מזה שנים, מסמכים, שחובה על פי החוק לשמור אותם לנצח- בגנזך המדינה. זאת, כדי להשמיד ראיות שעשויות או עלולות לשמש בעתיד (כל עוד ההתיישנות לא חלה על המעשים הללו), בחקירות פלילית, שאמורות להיפתח, כנגד אותם אלה המשמידים את הראיות הללו נגד עצמם.
רק במדינות דיקטטוריות, הרשויות הדיקטטוריות והגופים הדיקטטוריים שיש בהן, מסתירים ומשמידים מסמכים, כדי למנוע חקירות עתידיות כנגד ראשי המשטר וכנגד הגופים הכוחניים החשאיים, ששימשו את ראשי הדיקטטורות הללו, כדי לשלוט ולדכא את הציבור.
ככה זה בישראל של 2021. למי שלא קלט עד רגע זה.
הכאוס הזה לא יכול היה להתקיים, בלי הקשרים הישיריםוהאישיים בין אלה המנהלים את האתרים הסודיים של משרד המשפטים והפרקליטות, לבין בכירים במשרד מבקר המדינה, שאמורים, בין היתר, להיות "שומרי הסף" של משרד המשפטים והפרקליטות.
כך, אשתו של עו"ד יריב רגב, (בתמונה משמאל), מנהל יחידת הניהול בפרקליטותׂׂׂ, זה ששולט שליטה מלאה בארכיונים הסודיים של הפרקליטות, שמה הוא עו"ד מיכלהרשלר, עובדת במשרד מבקר המדינה במערך הביקורת, אותו מערך ביקורת, שאמור לפקח על הפרקליטות, שלא תגרוס תלונות, מסמכים ותיקים.
בנוסף, היועמ"שית של נציבות התלונות במשרד מבקר המדינה (מס' 2 במערך הייעוץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, ראה "תרשים ארגוני" של משרד המבקר - כאן), עו"ד טלי כהן, נשואה לדובר הפרקליטות ומשרד המשפטים עו"ד משה כהן, שהוא חלק בלתי נפרד מ"הקליקה" ואחד הבכירים ביותר בה.
זה לא הכל. יש עוד בהמשך (ראו בשאלות ששלחתי כאן מתחת).
שיטת המינויים בכל התפקידים הרגישים במערכת הפרקליטות והייעוץ המשפטי יצרו ויוצרים "משפחתיות" ויש המכנים זאת "נפוטיזם", או "חונטה".
אני קורא לזה "הקליקה". זה מתואר היטב בהרבה כתבות ולאחרונה בסדרת הכתבות של גלובס: כאן וכאן.
לא פלא, שמבקר המדינה ונציבות התלונות במשרד המבקר לא כופים על הפרקליטות לפרסם את כל הנהלים וההנחיות (מאות הנחיות), שבית המשפט המחוזי בי-ם קבע (כאן), שהפרקליטות חייבת לפרסם, בין היתר, לפרסם את הנוהל המסודר להפעלת "מדובבים" והנחיה לגבי אישורי תרגילי חקירה בתיקים משמעותיים, נושא רגיש ביותר מבחינת הפרקליטות וה"מככב" בהרבה תיקים רגישים ובמרכזם "תיקי האלפים".
אם לא די בכך, עו"ד מומי למברגר, (בתמונה משמאל), המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) - "מבכירי הגורסים", ביקש וקיבל להיות "איש הקשר" היחיד לתכתובות שוטפות וכיו"ב, בין הפרקליטות לנציב הקבילות השופט בדימוס דוד רוזן, ובין הפרקליטות ליועמ"ש משרד מבקר המדינה, עו"ד יואל הדר, חברו הטוב.
כלומר: עו"ד מומי למברגר "יושב על הברז" של המידע, שעובר בין הפרקליטות לבין שני הגורמים המרכזיים שיש בישראל, שהיו אמורים לפקח על הפרקליטות, ולמעשה, הם חסרי אונים מול הפרקליטות, וכל תכתובת רגישה, על פי החלטתו של עו"ד מומי למברגר, לא מוזנת למערכת המחשוב של הפרקליטות (מערכת תנופ"ה) ו\או מוחבאת ו\או נגרסת\מבוערת, בשליטה של הצמד: עו"ד יריב רגב ועו"ד מומי למברגר, בגיבוי ובחיפוי פרקליט המדינה (עו"ד עמית איסמן) והיועמ"ש - ד"ר אביחי מנדלבליט (בידיעת צמרת משרד המשפטים, שר ומנכ"ל).
למי שבמקרה לא יודע ולא מכיר, בתו של שופט בית המשפט העליון העליון נעם סולברג, נשואה עם בנו של המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שלמה (מומי) למברגר. כך ש"הכל נשאר במשפחה".
לא פלא, שמשרד מבקר המדינה תמך בהקמת "ועדת חקירה למחדל מירון", והבדיקה, שהחל בה המבקר - נגנזה. זאת, מפני שע"י כך, הבדיקה ב"ועדת חקירה ממלכתית", מרחיקה את עצמה הרחק ממי שהיה במשך 15 שנה היועמ"ש של המשרד לבט"פ ונשא באחריות עצומה לכאוס של מירון, הלא הוא היועמ"ש הנוכחי של משרד מבקר המדינה, עו"ד יואל הדר, החבר של עו"ד מומי למברגר, שהסדר ניגוד העניינים שלו (של יואל הדר) נמצא כאן, במסגרת 4 ניגודי עניינים בלבד, שנחתמו ופורסמו באתר משרד מבקר המדינה - כאן.
לכן, ביום 30.8.21 שלחתי את השאלות הנוקבות הבאות למבקר המדינה מתניהו אנגלמן בזו הלשון: "הנדון: שאלות לגבי הסדרי ניגוד עניינים.
שלום רב, 1. באתר מבקר המדינה (כאן) יש פרסום של כמה הסדרי ניגודי עניינים במשרד מבקר המדינה.
2. אולם חסרים בדף זה כמה הסדרים חשובים: א. של עו"ד מיכל הרשלר, אשתו של עו"ד יריב רגב, מנהל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה.
ב. עו"ד טלי כהן, היועמ"שית של נציבות התלונות במשרד מבקר המדינה, שנשואה לדובר הפרקליטות ומשרד המשפטים, מנהל אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת, עו"ד משה כהן.
ג. סגנית היועצת המשפטית לנציב תלונות הציבור, עו"ד רונית זנדברג, (בתמונה משמאל), בן זוגה משמש כראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים עו"ד איל זנדברג.
3. היכן ניתן למצוא את הסדרי ניגודי העניינים של הנ"ל?".
תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
במקביל, שלחתי ביום 30.8.21 לצמרת משרד המשפטים את השאלות הנוקבות הבאות: "הנדון: שאלה בנוגע להסדרי ניגוד עניינים של כמה בכירים בפרקליטות ובמשרד המשפטים ומשרד מבקר המדינה.
שלום רב, 1. לא הצלחתי למצוא כמה הסדרי ניגודי עניינים בפרקליטות:
א. עו"ד יובל קפלינסקי מנהל המחלקה הבינלאומית, בן דוד של עו"ד שי ניצן (לשעבר פרקליט המדינה).
ב. עו"ד יריב רגב, מנהל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה, נשוי לעו"ד מיכל הרשלר, בכירה במשרד מבקר המדינה.
ג. דובר הפרקליטות ומשרד המשפטים, מנהל אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת, עו"ד משה כהן, הנשוי לעו"ד טלי כהן, היועמ"שית של נציבות התלונות במשרד מבקר המדינה.
ד. ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד איל זנדברג, הנשוי לסגנית היועצת המשפטית לנציב תלונות הציבור, עו"ד רונית זנדברג, במשרד מבקר המדינה.
2. היכן הסדרי ניגודי העניינים של הנ"ל?".
ביום 5.9.21 קיבלתי את תגובת משרד המשפטים בזו הלשון: "שלום אבי, עקב כך שמדובר על הסדרים ספציפיים אזי מסירת מידע מחייבת בדיקה מדוקדקת, שניתן לעשותה באמצעות הגשת בקשה לממונה על חופש המידע במשרד."
אם לא הבנתם את התשובה אז הנה הסבר בעברית קלה: "אין לנו מה להשיב לך, לכן תפנה בנתיב של "חוק חופש המידע", שם נוכל למשוך אותך באף חודשים רבים ובסוף להשיב לך תשובה מתחמקת". ככה פשוט.
לסיכום:
ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה היועמ"ש יכול לקבל החלטה על חקירה והעמדה לדין פלילי של: הנשיא, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים, דיינים וכיו"ב. זאת, בזמן שאין איש בישראל שמוסמך להחליט על חקירה והעמדה לדין של היועמ"ש עצמו וכל "הקליקה" הכפופה לו: הפרקליטים והיועצים המשפטיים בשירות המדינה, מעל לאלפיים עובדי מדינה.
נטרול נציב התלונות על הפרקליטות (נבת"ם) ונטרול משרד מבקר המדינה, העמידו את הגופים הללו במצב בו הם שולטים ללא כל עוררין במדינת ישראל.
הדרך היחידה להתמודד עם ההחלטות של "הקליקה" היא בבג"ץ, שנותן להם גיבוי וחיפוי מוחלטים (חלק ניכר משופטי הבג"ץ הם יוצאי הפרקליטות ולשכת היועמ"ש).
די ברור, שרוב רובם של עובדי המדינה הללו, עובדים במסירות, ביושר ואף מתוך תחושת שליחות. אולם, לא ניתן להתעלם מהאמרה של לורד אקטון: "כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. אנשים גדולים הם כמעט תמיד אנשים רעים".
בלי אתיקה מקצועית, בלי בדיקה וחקירה של הליקויים, אין ולא יהיה תיקון ליקויים (שנחשפים יום אחרי יום בבית המשפט המחוזי בי-ם) ואין יכולת לשפר, להשתפר ולתקן. שלא לדבר על הענשת מי שחטא.
כך, ש"תפירת תיקים" תמשיך להיות הנורמה המשפטית בישראל, בחיסול קריירות של מי שמפריע ל"קליקה".
בנושא של "תפירת תיקים", איןמנגנון משום סוג בישראל - לטפל בזה (בשונה מהנעשה בכל מדינות העולם הדמוקרטי).
כפי שציינתי פעמים רבות בסדרת הכתבות, גם אם נתניהו יזוכה לחלוטין, או יורשע בסעיפים שוליים וללא קלון, לא יקרה מאומה למעלילים, לשקרנים, לגורסי הניירות, למעלימי התלונות הפנימיות ול"תופרי התיקים".
לכן, אני חוזר וכותב שוב ושוב, שזה נושא, שאמור היה להיות מטופל אתמול, היום, ממש היום, לא מחר, כי ההתיישנות חיסלה ומחסלת כל תהליך של בדיקה, חקירה, הענשת חוטאים והפקת לקחים.
מאז "פרשת דרייפוס" לא היו שיבושי חקירה ומשפט, העלמת מסמכים וראיות בממדים כאלה ענקיים, מקוממים ומדהימים, בהיסטוריה המשפטית של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
העובדה שאין ולו אחד בקרב הציבור העצום הזה, שצועק "המלך הוא עירום", היא תעודת עניות מבישה לציבור החשוב והיקר הזה. חבל שאנו לומדים את האמת על צמרת הפרקליטות, רק ממי שנתקל בה אישית ומקרוב, דוגמת: השופטים בדימוס: הילה גרסטל והרן פיינשטיין, ושרי המשפטים לשעבר: יעקב נאמן ז"ל, צחי הנגבי, פרופ' דניאל פרידמן, יוסף לפיד ז"ל, חיים רמון, בנימין נתניהו ואמיר אוחנה ושרים לשעבר נוספים - לא מעטים, דוגמת דודי אמסלם. יסלחו לי כל אלה שלא הזכרתי את שמם כאן, והמבקשים לתקן את המערכת החולה מאוד הזו, מזה שנים.
כיום, ישראל היא המדינה היחידה בעולם, בה מערכת היועמ"ש והפרקליטות "חסינה" מפני כל חקירה ותביעה, מכל סוג ומכל כיוון, גם בתחום המשמעתי והאתי. אפילו הנציב דוד רוזן לא יכול לעשות כיום מאומה. תיקון החוק לגבי הנציב (כפי שהוא עצמו מציע), לא יפתור את הבעיה, כי לנציב אין יכולת חקירה ותביעה וגם לא תהיה לו (בדומה למח"ש, או לגופים עצמאיים אחרים בעלי סמכויות חקירה ותביעה, דוגמת רשות נירות ערך, רשות התחרות ורשות המיסים).
מדובר בתיקון מאוד חיוני בדמוקרטיה הישראלית, ודחוף ויפה שעה אחת קודם, אם אנו חפצים לחיות במדינה דמוקרטית, עם עקרונות ממומשים של משטר דמוקרטי מערבי, של שיוויון ועליונות שלטון החוק והצדק.
כרגע, כל גופי הבקרה בישראל, הפכו להיות שבויים בידי היועמ"ש והפרקליטות, גם באמצעות מינויים וקשרים ברמה האישית - משפחתית. זה המצב הנתון ורק עיוור לא רואה את זה ומה ההשלכות של המצב הזה, על החיים ואיכות החיים של כל פרט במדינה.
עדכון 9.9.21: אלי ציפורי פרסם בבלוג שלו כאן (כותרת בלבד): "יומן פייסבוק 09.09.2021.
על החשיפה של אבי וייס אודות הקשרים בין הפרקליטות לנציבות שירות המדינה ולמבקר המדינה, שהפכו לקבלן הביצוע שלה, ועל ליקוקייאדת החג לממשלת בנט." מומלץ לקריאה ולהפצה.
עדכון 10.9.21:
חשיפות בלעדיות, מסמרות שיער ומדהימות, אודות אבי אלקלעי, ה"כוכב" התורן החדש של "תיק 4000", וכיצד מבקר המדינה "נפל שדוד" בידי פרקליטות המדינה והיועמ"ש. מה שכלי התקשורת לא מעוניינים לדווח לציבור. ריאיון של אבי וייס ע"י אלי ציפורי ברדיו "גלי ישראל" ב-10.9.21 (כ-16 דקות), אודות שערוריית "מדבררי הפרקליטות" והתובעת הראשית, עו"ד יהודית תירוש, שתוקפים דווקא את השופטים. בנוסף: את מי לא חוקרים (ובכוונה) ב"תיקי האלפים" (רמז ראשון: הוא מכונה בשם בוז'י, ויש עוד, למשל אחד בשם דודו בקר). כל מה שלא תשמעו בכל מקום אחר - בתקשורת הישראלית המוטה.
הלינק לקובץ היוטיוב: https://youtu.be/uy-BQGlxS_4. מידע נוסף ומרתק למתעניינים יש כאן: https://bit.ly/MevakerHamdina.
עדכון 11.9.21: מהדורת סיכום שבוע בפרספקטיבה - PrespectivesTV. באולפן אבי וייס ונפתלי בן סימון, המראיין רונן ישראלסקי. אבי וייס מביא חשיפות חדשות ובלעדיות על תיקי האלפים והפרקליטות שלא תשמעו בשום מקום אחר. הלינק לסרטון היוטיוב: https://youtu.be/XFCHomYfgVc. פרטים נוספים בכתבה המובילה כאן: https://bit.ly/TikeyHaalafim3.
עדכון 23.9.21: ציוץ כאן: "ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה הורתה לשר הביטחון בני גנץ למכור את אחזקותיו בחברת שירותי הלוויינים גט־סאט (Get Sat), המשמשת כספקית של המשרד שהוא מופקד עליו. המשמעות של ההחלטה היא שרק כשנה וחצי לאחר שגנץ מונה לתפקיד הוא יחויב לחסל את אחזקותיו בגט־סאט. מה היה קורה לנתניהו ???????????"
עדכון 17.10.21: השוואת מערכת המשפט של ישראל מול כל שאר המדינות הדמוקרטיות בעולם (יזם, ערך והכין: אודי גבע). מומלץ להערות (אם יש) ולהפצה בישראל וברחבי העולם (מצ"ב: https://bit.ly/UdiGeva).
עדכון 24.2.22: משרד מבקר המדינה, שמזמן הפך לסניף של הפרקליטות (כאן), התעלה על עצמו וסגר \ גרס בבת אחת 5 תלונות שלי מהשנה החולפת, בנימוקים מעורפלים עד בלתי מובנים לחלוטין. ככה "מכונת הצדק" הכוזבת עובדת במדינת ישראל. מכתב הגריסה המדהים של משרד מבקר המדינה - כאן, למתעניינים.
עדכון 8.3.22: פורסם כאן ב"כלכליסט" ע"י שחר אילן (כותרת בלבד): "עתירה לבג"ץ: "על יו"ר הכנסת למנות בודק לטענות לאי סדרים במשרד מבקר המדינה"."
עדכון 13.7.23: פורסם כאן באתר "בחדרי חרדים" (כותרת בלבד): "החוק החדש שיגן על חושפי שחיתויות.
בעקבות כמה חושפי שחיתויות שחוו התנכלות ופיטורים, חוק חדש שעבר בשעות האחרונות מסמיך את מבקר המדינה להורות על אי פיטורים במשטרה ובשב"ס של אדם שחשף שחיתות בארגונים אלה." פרטי ההחלטה באתר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת - כאן.
ועל כך כתבתי בהרחבה במאמרים: "
מנהל יחידת הניהול בפרקליטותׂׂׂ, זה ששולט שליטה מלאה בארכיונים הסודיים של הפרקליטות, שמה הוא עו"ד מיכל הרשלר, עובדת במשרד מבקר המדינה במערך הביקורת, אותו מערך ביקורת, שאמור לפקח על הפרקליטות, שלא תגרוס תלונות, מסמכים ותיקים.
תמונה משמאל), המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) - "
תמונה משמאל), בן זוגה משמש כראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים עו"ד איל זנדברג.
