בלעדי: בעקבות אישור בית המשפט העליון, נחשוף לקוראינו מה שהנהלת משרד התקשורת התאמצה כל כך להסתיר: מי שמנהל בפועל את משרד התקשורת זו הלשכה המשפטית (הדו"ח מתייחס ספציפית לעו"ד נגה רובינשטיין), משרד שמתנהל בכאוס מוחלט, ואיש לא יכול לתקן את המצב החמור הזה והוא גם לא תוקן, עד עצם היום הזה.
מאת: אבי וייס, 20.3.14, 09:00

בעקבות פנייתי לנשיא בית המשפט העליון ובהמשך להחלטת הרשמת בבית המשפט העליון (ראה כאן), נחשף כאן החלק הראשון בסדרת הכתבות על הנעשה מאחורי הקלעים של משרד התקשורת. תודה מיוחדת אני חב לסיני ליבל, "לוחם צדק" וקצין בכיר בצה"ל (במיל.), שבמשך שנים פועל כי להציף את האמת בתחום ההתנהלות של משרד התקשורת וכעת עניין נוסף, מהפרשיות החמורות, שבהן הוא עוסק, נדון בבג"ץ (בג"ץ 5011/13), בג"ץ שממתין להחלטות צוות השופטים ואדווח עליו בבוא העת (כשתהיינה החלטות).

החלק הראשון, שאנו חושפים כאן (הורדה של הקובץ למתעניינים - מכאן), הוא פרק המבוא הראשון של דו"ח הביקורת הפנימית של מבקר משרד התקשורת (אלון זולר), שנעשה בלשכה המשפטית של המשרד. הדו"ח הזה מאוד ארוך ועמוס בפרטים, לכן נחלק אותו לפרקים לצורך ההבנה וההפשטה.

בנוסף, יש להבין במעט את הרקע לדו"ח ולנסיונות הרבים להסתרתו: הד"וח הוזמן ע"י מנכ"ל משרד התקשורת הקודם (עדן בר טל), מסיבות, שנפרט בהמשך, והעבודה על הדו"ח הזה נמשכה כמעט שנה, משום שעו"ד נגה רובינשטיין (בתמונה) עשתה כמעט הכל כדי שלא תתקיים ביקורת כזו (כולל התערבות היועץ המשפטי לממשלה ועוד גורמים במשרד המשפטים) ואף עשתה הכל כדי שלא ידונו בו ושהוא לא יתפרסם. גם כשעו"ד נגה רובינשטיין "קפצה כמעט ללא כל צינון" לחיים האזרחיים, ממשיכה מחליפתה, עו"ד דנה נויפלד, לנהוג (בגיבוי מנכ"ל המשרד דהיום, אבי ברגר) , בדיוק באותה דרך, כפי שחשפתי ופרסמתי לאחרונה (למשל כאן וכאן). 

הדו"ח עצמו מאוד מסורבל ומלא פרטים, לכן אתמצת את הפרק הראשון, שנחשף כאן, עבור הקוראים:

א. הלשכה המשפטית היא המנהלת בפועל את משרד התקשורת, בכל ההיבטים, מזה שנים, והיא המנהלת למעשה גם את שר התקשורת. בנוסף, הלשכה המשפטית עומדת בקשר ישיר עם מנהלי ובעלי חברות התקשורת ומסכמת עימם (מעל לראש של השר והמנכ"ל ובלי ידיעתם), מה משרד התקשורת יחליט ויעשה בעניינים הרגולטוריים והאחרים הנידונים איתם.

ב. הלשכה המשפטית מתנהלת בכאוס מוחלט (כמו כל המשרד), מזה שנים, ושום דוחו"ת ביקורת או החלטות מכל סוג שהוא, לנסות לסדר את הכאוס הזה, לא עזרו. הכאוס היה ונשאר עד עצם היום הזה.

היקף הכאוס הוא פשוט בלתי נתפס בהיקפו: אין תכניות עבודה, אין חלוקת עבודה, אין לוחות זמנים, אין סדרי עבודה, אין היררכיה, אין מעקב, אין סיכומים, אין תיוק, אין כלום. פשוט כלום. 

ג. כל המינויים שנעשו במשרד התקשורת (למעט אחד, נבדקו 8 מינויים), נעשו ללא כל מכרז או איזה נוהל מסודר או בכלל. דהיינו: הכל עובד בשיטת "חבר מביא חבר", מחוץ לכל נורמה חוקית. השיטה הזו ממשיכה עד היום, למשל בחשיפה שלנו בעניין העוזר המדומה של המנכ"ל אבי ברגר, שהיה למעשה חבר שלו וגם כביכול הנהג שלו.... ו"בפטורים ממכרזים" מרובים של שר התקשורת גלעד ארדן. 

ד. למרות שהמבקר העביר 3 טיוטות של דו"ח הביקורת שלו לכל הנוגעים בדבר, מאומה לא תוקן. פשוט כלום. "איש הישר בעיניו יעשה". גם אחרי פרסום הדו"ח (והסתרתו), מאומה לא תוקן. כך זה נשאר עד עצם היום הזה. 

יצויין, שביקשנו את התגוב של הנהלת משרד התקשורת וגם של עו"ד נגה רובינשטיין לדו"ח שנחשף כעת, ולא הצלחנו לקבל איזה מענה. ככל שיתקבל מענה, נפרסם אותו. 

שורה תחתונה: כל מה שאני טוען מזה שנים כנגד ההתנהלות הכאוטית של משרד התקשורת, מוצא את הביסוס העובדתי והמתועד להפליא בדו"ח עב כרס ואמיץ זה. לא פלא, שניסו להסתיר אותו מפני ומפני הציבור. 

 המשך יבוא.