בעשור שחלף שוק התקשורת הישראלי, שהיה בעשורים הקודמים בצמרת העולמית, נפל לתחתית ושום תכנית רגולטורית (בין אם זה בסיבים ובין אם זה בסלולר) לא התממשה בלו"ז מתוכנן כלשהו. הסיבה המרכזית: הכל מתחיל ונגמר באי ציות לחוק. יש מי שהוביל למצב הזה ובכוונה, ויש מי שנתן לזה גיבוי וחיפוי. הכל על הידרדרות פעילות מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת.
מאת: אבי וייס, 28.6.20, 17:00

כדי להבין את התהליכים, ששוק התקשורת עובר, גם כעת תחת השר יועז הנדל, (בתמונה משמאל), תהליכים של כאוס מוחלט, יש צורך להבין כיצד השוק הזה התמוטט במהלך העשור האחרון.

השוק לא התמוטט בגלל "תיק 4000", והטענה של השר יועז הנדל בריאיון ב"מעריב" מסוף השבוע האחרון, שפורסם תחת הכותרת: "הלקח מפרשת אלוביץ' מוכיח את הצורך בשקיפות מלאה", היא ספין וזריית חול בעיני הציבור.

אני עצמי פניתי לשר יועז הנדל במספר רב של נושאים, שבהם משרד התקשורת מסתיר את המסמכים וההחלטות מהציבור, ועד עתה שום מסמך מאלה, ששאלתי לגביהם, לא פורסם, והמצב של "אפס שקיפות" בפעילות משרד התקשורת, גם תחת השר יועז הנדל - נשאר ללא כל שינוי. 

כדי להבין איך המצב הזה נולד, יש לבדוק מה עושה היחידה הכי חזקה וגדולה במשרד: "מנהל פיקוח ואכיפה". זה "הלב" של כל משרד רגולטורי בכל מקום בעולם (לא רק בתקשורת, בכל תחום רגולטורי), חוץ ממשרד התקשורת הישראלי.

ב-10 השנים האחרונות, היו אין סוף מקרים של הפרות חוק, תקנות והוראות רישיון, בעידוד או בייזום משרד התקשורת בעצמו ובכבודו (למה זה אפשרי? כי "הקליקה" נותנת לזה גיבוי וחיפוי). 

כדי שלא תחשבו, שאני סבור, שכל יחידות משרד התקשורת אינן מתפקדות, אני חייב לציין, שיש במשרד התקשורת יחידות, שמתפקדות סביר עד טוב ויש לא מעט עובדים מסורים שרואים בעבודתם שליחות למען הציבור. למשל: מועצת הכבלים והלוויין מתפקדת טוב יותר, מאז שאשר ביטון "קיבל פיקוד" ביחידה הזו, שפועלת ביותר שקיפות ושמיעת חלק מ"נציגי ציבור מוסמכים". "מנהל הדואר" מתפקדת בהחלט באופן סביר, ו"אגף בכיר רישוי" החל להשתפר בשנתיים האחרונות והחל לשתף פעולה עם חלק מנציגי ציבור המוסמכים ולהקשיב יותר לצרכים שלהם ולתת שירות קצת טוב יותר לציבור, שנזקק לשירותי האגף הזה.

לכן, זה היה מאוד מקומם, שמי שקיבלו את התואר "עובד מצטיין" בשנה האחרונה היו המשנה למנכ"ל וסמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש, שהמילים "הצטיינות" ו"עובד" לא מתחברות בכלל לתפקוד האנטי ציבורי שלהם. 

אולם, תחום הפיקוח והאכיפה הוא בעיה חמורה ביותר, הכי חמורה, שנולדה עם כניסתו בינואר 2011 של שמילה מימון למשרד התקשורת, היישר לתפקיד סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, באופן מאוד מוזר (בלשון המעטה), וכך נולדה הבעיה, שאודותיה כתבתי מאות מאמרים והתמצית נמצאת במאמר מוביל תחת הכותרת: ""בסוף זה נגמר בבכי" - היסטוריה של הפרות חוק בחסות משרד התקשורת".

כדי להתעדכן מה קורה כיום באגף הזה, שבראשו עומד איתן כסיף, (בתמונה משמאל), שהחליף את שמילה מימון, שנשאר מעליו בתור משנה למנכ"ל, ושהסגן שלו שי רטר התפטר בזעף אך לא מכבר, שלחתי ביום 23.6.20 את סדרת השאלות הבאה לשר התקשורת יועז הנדל ולידיעת צמרת משרד התקשורת:
"הנדון: שאלות בעניין פעילות מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת.
שלום רב.
1. אבקש התייחסות לשאלות הבאות לגבי פעילות מינהל פיקוח ואכיפה של משרד התקשורת מתחילת 2020 ועד היום, או לחילופין, לכל אורך השנה הקודמת 2019 (או גם וגם, בהתאם לזמינות הנתונים):

• היקף פעולות אכיפה (כמות פעילות במספר ומהות הפעילות בקצרה, כולל כמות "דו"חות פיקוח", שהוצאו לחברות), שנוגעות לסמכות השר לפי סעיף 6 ב"חוק התקשורת": לביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו.
• היקף פעולות אכיפה הנוגעות לעבירות, שיש בצדן מאסר ב"חוק התקשורת" (עשרות עבירות) וכמה מהן הועברו למשטרה ו\או לפרקליטות, לקבל החלטה, לאור הממצאים, שנאספו ע"י המשרד, באותן עבירות.
• היקף פעולות אכיפה הנוגעות לעבירות (על תנאי הרישיון), שניתן בגינן לחלט ערבות של החברות המפרות (כאמור וכמפורט בתנאי הרישיון של כל החברות) וכמה חילוטי ערבויות בוצעו.
• היקף פעולות אכיפה על פי "חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות" ומה הפעולות, שננקטו עקב פעולות אכיפה אלו, ובכלל זה: זימון נושאי משרה, עיצום כספי, התראה מינהלית, הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון, הפרת התחייבות ועוד.
• היקף פעולות אכיפה לפי חוק "פקודת הטלגרף האלחוטי" ומה הפעולות, שננקטו עקב פעולות האכיפה הללו, ובכלל זה: ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו, או סירוב לחדשו, עיצום כספי, התראה מנהלית, מתן הוראות לשם הפסקת הפעלה שלא כדין, חיפוש, ועונשים שיש בהם מאסר.
• היקף בקרות הפתע ובקרות, שאינן פתע, כולל היקף "דו"חות פיקוח", שהוגשו ע"י מנהל פיקוח ואכיפה, בתחום "פיקוח על המוכנות האופרטיבית של חברות התקשורת לשעת חירום", כמוגדר כך (מאתר המשרד): "פיקוח על המוכנות האופרטיבית של חברות התקשורת לשעת חירום - הכוללת בין היתר: קביעת כללים והוראות להיערכות ולפעילות של חברות התקשורת בחירום בפן האופרטיבי (מיגון, התגוננות וכד'), קיום קשר וניהול הממשק עם "מפעלי תקשורת חיוניים" ועם גורמים ממשלתיים רלוונטיים (רח"ל (רשות חירום לאומית), צה"ל וכד'), ביצוע פעולות בקרה ופיקוח על חברות התקשורת כדי לוודא היערכותן ומוכנותן לשע"ח בהתאם לכללים ולתנאי הרישיון".
• היקף "צווי חיפוש" ו"צווי תפיסה", שהוצאו ביוזמת מינהל פיקוח ואכיפה, בעיקר כאמור בפרק ז' וסימן י' בחוק התקשורת, ומה הפעולות, שננקטו ע"י המשרד (ישירות ו\או דרך הפרקליטות ו\או המשטרה לבתי המשפט), עקב החיפושים ו\או התפיסות של ציוד ומתקני בזק הללו, כאמור בחוק התקשורת.
• היקף בקרות הפתע, שנעשו בגופים בעלי הרישיון (יש מאות) לפי "חוק התקשורת", "תקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון)", רישיונות החברות, ומסמכים מדיניות ונהלים (לרבות "תיקי שירות") של המשרד ומה פעולות האכיפה, שננקטו עקב בקרות הפתע הללו.

2.  ממתין לעדכון".

תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה בנספח א' כאן). 

כדי שקוראינו לא יישארו במתח, התשובה לכל השאלות המצויות כאן למעלה היא: אפס. אפס מוחלט. ZERO. 

אז מה עושה האגף הגדול והחזק (על הנייר) במשרד התקשורת? לא יודע.

כדי להפגין איזו פעילות, אחת לשנה מטילים קנסות על כמה חברות תקשורת, בגין הסעיף הכי אידיוטי ומיותר הקיים ברישיון של החברות: החובה להודיע לכל מתקשר למוקדים של כל חברה, שהמתקשר יכול לקבל סינון אתרים בחינם. למה מטילים קנסות בנושא הטפשי הזה (כאילו הלקוחות לא הבינו, כבר בשיחה הראשונה שלהם עם המוקד, או בהזמנת \ חידוש חבילת התקשורת, או שראו זאת באתר החברה, שאפשר לקבל סינון אתרים בחינם וזה גם מופיע כמעט בכל חשבון חודשי הנשלח ללקוחות)? התשובה: כי זה הכי קל לתפוס מוקדנים, שלא עשו כך, בכל שיחה על הלקוחות, והעיקר: זה מבטיח את תשלום "שכר העידוד" לעובדי ומנהלי האגף... זה הכל. מזעזע ברמות על. 

מי יצר את המצב הכיאוטי והמזעזע הזה?
שמילה מימון, (בתמונה משמאל). כיום ומזה כמה שנים הוא המשנה למנכ"ל וגם "עד מפתח מרכזי" ב"תיק 4000" כנגד נתניהו ובזק (זה הולך ביחד אצלו). 

שמילה, מייד עם כניסתו לתפקיד, המציא את השיטה של גריסת תלונות אזרחים כנגד חברות התקשורת (ולכן נוצר אצלי המושג "המגרסה של שמילה"). זה היה הרקע לכאוס הנקרא "פרשת איקיוטק".

הוא ייצר נהלים חדשים המונעים הגשת תלונות למשרד התקשורת ולכן הדו"חות השנתיים של המשרד הם במקרה הטוב בדיחה, במקרה הרע מדובר בהונאת הציבור (מפורט למשל: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן).

הוא הצליח, במשך שנים רבות, למנוע את מיחשוב מערך הטיפול בתלונות הציבור במשרד, ורק לאחרונה המשרד דיווח שסוף סוף תוכנס מערכת CRM לתחום זה, מה שהיה אמור להתרחש ב-2015-16.

כך, אפשר היה לפברק מספרים ולהטעות את הציבור, במשך שנים (עד היום). 

הוא הכשיל כל יכולת עמידה בתכניות העבודה השנתיות של המשרד (כאן), פעל לחסל את "תקנות הפיקוח" על החברות והפך את הפיקוח והאכיפה לבדיחה (כאן), תמך כל השנים ללא סייגים בכל הדרישות של סלקום \ IBC (למעט תקופה קצרה בה "החליף צד" כדי לזכות בתפקיד המשנה למנכ"ל, כמפורט: כאן, כאן, כאן וכאן), ועוד אין סוף תעלולים וטריקים, כולל הטריק הכי טרי, שייחשף בקרוב במאמר נפרד, בנוגע למנכ"לית החדשה הנכנסת של המשרד לירן אבישר בן-חורין. 

כיום, כמעט כל חברות התקשורת מפרות בצורה קלה או לא קלה את החוק, התקנות ותנאי הרישיון שלהן, בעיקר בגלל מה שהן רואות שקורה לגבי הכאוס המתמשך הזה תחת שמילה מימון. 

שלא לדבר על השתוללות הנמשכת שנים, בחסות צמרת המשרד, ללא כל הפרעה, של גופים שפועלים מחוץ לכל חוק ונורמה, למשל פורסי סיבים פירטיים בצפון ו"ועדת הרבנים לענייני חסימות תקשורת".

שמילה מימון לא לבד....
כל חוק התקשורת, תקנותיו, רישיונות חברות התקשורת ומסמכי מדיניות השר והחלטת הממשלה והכנסת, כולם ביחד הם "מסכת צרכנית" אחת ענקית, לטובת הציבור והצרכנים בישראל. אולם, אצל נתי כהן המנכ"ל המסיים (בביזיון), בתמונה משמאל, נולד חוק אחר לגמרי, "חוק עידוד וקידום הטייקונים והאינטרסים הכלכליים האישיים שלהם, ובמיוחד אלו של סלקום ושות'". זה בדיוק מה שהוא אמר במו פיו:

• "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".
• "בסוף - אני רוצה להגיע למצב שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".

ללא ספק, מדובר כאן ב"ליקוי מאורות" חמור ביותר מצידו של מנכ"ל משרד התקשורת, ממש מתחילת תפקידו ועד יום הסיום, תקלה מהותית חמורה ביותר בתפקוד, שמהווה פשוט "אסון" לשוק התקשורת וליכולת של השוק הזה לצאת מהבורות הרבים, שאליהם הוא נפל בעשור האחרון.

שורה תחתונה:
רק החלפת צמרת משרד התקשורת באנשים, שהאינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליו, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
 
כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).