חשיפת עוד 4 פרשיות, ששר התקשורת יועז הנדל (והמנכ"לית החדשה לירן אבישר בן-חורין) לא מעוניינים שתדעו, בנושאי תדרים, רכישת גולן טלקום ע"י סלקום, קבוצות הבנות בבזק והרפורמה בחברת דואר ישראל. שקיפות ושמירה על שלטון החוק בישראל על ידי השר - זה לספינים בלבד.
עדכונים בגוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 1.7.20, 19:28
שאלתי את שר התקשורת, יועז הנדל, (בתמונה משמאל): "האם יש תאריך מתי יחל עידן השקיפות במשרד התקשורת (כמו שהצהרת ב"מעריב") ובמקרים רבים נוספים, מאז כניסתך לתפקיד ועד היום". את התשובה המלאה אספק בכתבה הבאה.
בינתיים אציג 4 נושאים, שהשקיפות בהם לא קיימת במשרד התקשורת הישראלי, די ברור למה:
א. היכן ההחלטות בענייני תדרים הנוגעות לעסקת רכישת גולן טלקום ע"י סלקום?
ביום
29.6.20 שלחתי לשר התקשורת
יועז הנדל ולידיעת צמרת משרד התקשורת (כולל המנכ"לית החדשה
לירן אבישר בן-חורין) את השאלות הדחופות הבאות:
"הנדון: היכן ההחלטות?
שלום רב
1. על פי פרסום ב
גלובס (גם
מצ"ב), החברות גולן טלקום ו\או סלקום לא תידרשנה להחזיר תדרים כתוצאה מהרכישה של גולן טלקום ע"י סלקום.
2. היכן ההחלטות הללו?
3. האם ועדת התדרים העליונה אישרה זאת?
4. על פי סעיף 5ט ל"
פקודת הטלגרף האלחוטי", "מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת התדרים או של חבר הוועדה, שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף 5ח, רשאי לפנות לגורם המחליט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו".
למי עלי להגיש את הערר, ככתוב בחוק (על ההחלטה שלא ידוע מי קיבל אותה ומתי, אם בכלל)?
5. מתי יחל עידן השקיפות במשרד התקשורת (כמו
שהצהרת ב"מעריב")?
6. אודה להתייחסותך".
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
איך מתנהל תחום התדרים (ספקטרום) במשרד התקשורת ולמה החשאיות הזו - תוכלו לקרוא בהרחבה ב
נספח א' כאן למטה.
ב. האם שר התקשורת אמור או צריך לאשר את רכישת גולן טלקום ע"י סלקום?
ביום
1.7.20 שלחתי לשר התקשורת
יועז הנדל ולידיעת צמרת משרד התקשורת (כולל המנכ"לית החדשה
לירן אבישר בן-חורין) את השאלות הדחופות הבאות:
"הנדון: בקשת הבהרה לידיעה: שר התקשורת ביקש הבהרות לפני שיאשר את עסקת סלקום-גולן.
שלום רב
1. פורסם בגלובס (
כאן), ש: "שר התקשורת ביקש הבהרות לפני שיאשר את עסקת סלקום-גולן".
2. אבקש לשאול אם ההבהרות כללו את הנקודות הבאות:
א. שקילת
האינטרסים הציבוריים ככתוב בסעיף 11 ב"
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)", שזה הרישיון של גולן טלקום בינלאומי, ולגבי סלקום על פי "
חוק התקשורת" סעיף 4(ב).
ב. התייחסות לכך, שגולן טלקום וסלקום
לא קיימו שת"פ אנטנות על פי החוק, התקנות והרישיונות (
כמפורט כאן).
ג. התייחסות לכך, שסלקום מפרת חוק גם בתחום
ה-OTT וגם בתחום
ה-FTTH -
פריסת הסיבים לבתים (
ובעוד נושאים, שאין בצדם אפשרות לעונש של 3 שנות מאסר, כמו במקרה של הפעלת שירות ללא רישיון, כמו כן בתחומי ה-
OTT וה-
FTTH).
תזכורת: על פי חוק התקשורת, חוק החברות וחוקים נוספים,
חברות "מפירות חוק" אין שום חובה לאשר להן מיזוגים ורכישות.
3. אודה להתייחסותך".
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
בכוונה לא התייחסתי כאן להפרות החוק המרובות מהעבר של גולן טלקום ובמרכזן פירוק רשת האנטנות שלה. התייחסתי רק למרכיבים של ההחלטה הנוכחית, החלטה של השר, ש"
דגל שחור" מונף מעליה, משום שמדובר ב"התנקשות" ישירה באינטרסים של הציבור ו
מתן פרס ועידוד למפירי חוק.
מי הביא לשר
יועז הנדל את ההמלצה לחתום על המיזוג (סלקום-גולן טלקום) כמחטף מהיר?
א. המנכ"ל היוצא,
נתי כהן, ממש ערב פרישתו, מי ששימש מיומו הראשון ועד האחרון כ"
יו"ר קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת".
ב. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד
דנה נויפלד, אחרי "האקזיט" של עשרות מיליוני ש"ח "שעשתה לביתה" בעסקת סלקום-IBC (
כמפורט כאן ו
כאן), חזרה לתפקיד האהוב עליה: התנכלות לקבוצת בזק ותמיכה מוחלטת בסלקום \ IBC, כהמשך ישיר להיותה "עדת מפתח" ב"תיק 4000" כנגד בזק ו
נתניהו (אצלה זה הולך תמיד ביחד).
תלונה הוגשה ליועמ"ש בדרישה לפתוח בחקירה פלילית על מה שמתרחש
בתחום אישור המיזוג סלקום-גולן טלקום. אישור קבלת התלונה ע"י היועמ"ש נמצא
כאן - למתעניינים.
עדכון 6.10.20: החלטת פרקליט המדינה (אליו הועברה התלונה מהיועמ"ש) -
כאן.
מומלץ לשר
יועז הנדל לקרא טרם ההחלטה, כמה מסמכים ובכלל זה: מסמך המנכ"ל ד
אז
שלמה פילבר -
כאן, חוות הדעת הכלכלית- רגולטורית של סמנכ"ל בכיר לכלכלה דאז
הרן לבאות -
כאן, חוות הדעת הכלכלית של פרופ'
אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית בי-ם (בתמונה משמאל) -
כאן.
בזמן אמת, דעתי הייתה שונה -
כאן (הייתי בעד האישור), ודעתו של עו"ד עו"ד
אבי רימון היייתה שונה משלי -
כאן. מומלץ לקריאה, לפני קבלת ההחלטה.
על פי חשיפה של
גד פרץ מגלובס
מהיום, העיכוב של אישור המיזוג (בין סלקום לגולן טלקום) נובע ממאבקים פנימיים בתוך "הקליקות" שיש משרד התקשורת (זו הכותרת בגלובס): "שר התקשורת שם ברקס למיזוג הגדול של שוק הסלולר.
יועז הנדל שלח את אנשי המשרד לבצע השלמות נוספות לפני ההחלטה בנושא מיזוג סלקום וגולן טלקום • זאת לאחר שבכירים במשרד מחו על כך שהמנכ"ל היוצא
נתי כהן הזדרז להמליץ על אישור העסקה, בניגוד להמלצות של חלק מהבכירים שחשבו שצריך לקבוע תנאים לאישורה".
עדכון 13.8.20: פורסמה הודעת משרד התקשורת (
כאן): "שר התקשורת, חבר הכנסת
יועז הנדל אישר היום את עסקת המיזוג בין חברת סלקום לגולן טלקום בכפוף לתנאים.
לאחר בחינה יסודית ומעמיקה של הבקשה למיזוג החברות, ולאחר שהדרג המקצועי במשרד מסר את המלצתו לשר, החליט היום שר התקשורת, חבר הכנסת
יועז הנדל, לאשר את עסקת המיזוג בין חברת סלקום לחברת גולן.
במסגרת התנאים לאישור המיזוג פעל המשרד להבטיח, בין היתר, כי תנאי השירות הסלולארי ללקוחות גולן ישמרו.
המשרד סבור כי המהלך לא יפגע ברמת התחרותיות בשוק התקשורת וימשיך לפעול על מנת לשמור על "מגרש משחקים" מאוזן המאפשר תחרות הוגנת בין השחקניות השונות בשוק."
ג. הצורך לבטל את השימוע בעניין הרפורמות בדואר ישראל.
את ההתנהלות הפלילית, לכאורה, בכל הקשור לקשרים בין צמרת משרד התקשורת לצמרת חברת הדואר בהקשר של גמלאי המשרד, חשפתי כמה פעמים ולאחרונה בכתבה: "
חשיפה: איך מי שאמורים לטפל בגמלאי מש' התקשורת "נרכשו" ע"י חב' הדואר".
אולם, את השר
יועז הנדל, שגם היום יצא בהצהרות וספינים בעניין "שמירת שלטון החוק בישראל", זה בכלל לא מעניין,
שהוא בעצמו נוהג בדיוק ההפך. כל יום.
ביום
1.7.20 שלחתי לשר התקשורת
יועז הנדל ולידיעת צמרת משרד התקשורת (כולל המנכ"לית החדשה
לירן אבישר בן-חורין) את השאלות הדחופות הבאות:
"הנדון: בקשת התייחסות: הכובע הכפול של ראש הוועדה להסדרת הדואר.
שלום רב
1. פורסם בכלכליסט (
כאן) ש: "הכובע הכפול של ראש הוועדה להסדרת הדואר:
דניאל רוזן פעל להקמת קבוצה שתרכוש חלק מדואר ישראל, זמן קצר לפני שמונה לוועדה; אחרי המינוי, אמר שותפו
יצחק קאול לרוכשים הפוטנציאליים: זה הזמן להשפיע; הוועדה העניקה לדואר הקלות שיפגעו בצרכנים".
2. אבקש לשאול אם חברי הוועדה נדרשו למלא טופס ניגודי עניינים, והאם השר בדק זאת לפני שיצא בהצהרות לציבור בנושא זה (
כאן)?
הרי זה לא מקרי, שהשרים איוב קרא ודודי אמסלם לא רצו לטפל בתוצאות והמלצות הוועדה הזו.
למה השר יועז הנדל החליט שכן?
3. האם לא מן הדין
לבטל כעת את הוועדה ותוצאות פעילותה?
4. אודה להתייחסותך לנוכח חומרת המצב
".
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
יצויין, שבעבר הזהרתי וכמה פעמים בצורה חריפה ושאינה משתמעת לשתי פנים, גם את צמרת משרד התקשורת (וגם את הרשות להגבלים עסקיים, בנושאים סציפיים), מפני חוות דעת והמלצות, שיש מאחוריהן
אינטרסים עסקיים זרים ופסולים.
התוצאה של ההתעלמות הזו: משרד התקשורת, הרשות לתחרות, היועמ"ש והפרקליטות
מטעים את שופטי בית המשפט העליון בשבתם ב"
בג"ץ בזק", כמפורט
כאן,
כאן ו
כאן.
לא הקשיבו לי (וגם כרגיל לא ענו. בצמרת משרד התקשורת חושבים שאם לא עונים, הבעיה נעלמת...).
כעת זה צף שוב והפעם די בחריפות ע"י כלכליסט. האם הפעם זה ישפיע?
מתוך היכרות רבת השנים את הנעשה בצמרת משרד התקשורת הישראלי -
בספק רב.
עדכון 9.7.20: פורסם בכלכליסט
כאן מאמר עדכון עם הכותרת הבאה: "
הנדל מטאטא את ניגוד העניינים סביב הדואר.
דניאל רוזן גיבש המלצות לרפורמה בדואר במקביל לניסיון לרכוש את החברה, אך במשרדי התקשורת והמשפטים מסרבים לבדיקה מעמיקה: "ההבהרות שלו מספיקות"."
ד. הסכמה שבשתיקה לאיחוד חברות הבנות בקבוצת בזק.
אחד הנושאים הכי חריפים ב"תיק 4000" ו"בבג"ץ בזק", שטרם הוכרע, זה נושא "ההפרדה המבנית" בקבוצת בזק. אולם, בינתיים מתקבעות העובדות והעובדה, שצמרת משרד התקשור שותקת, מצביעה על כך, שצמרת משרד התקשורת מסכימה למהלכים הללו.
ביום
9.6.20 שלחתי לשר התקשורת
יועז הנדל ולידיעת צמרת משרד התקשורת את השאלות הדחופות הבאות:
"הנדון: איחוד 3 החברות הבנות בקבוצת בזק: פרויקט ה-CRM הגדול בשוק התקשורת יוצא לדרך.
שלום רב
1. פורסם היום בגלובס (
כאן), שהשלב הכמעט האחרון ב"מיזוג" 3 החברות הבנות בקבוצת בזק (פלאפון,
YES ובזק בינלאומי), שכולל בתוכו את האיחוד של הלקוחות והטיפול בלקוחות -
יצא לדרך.
2. האם ההליך הזה אושר ע"י משרד התקשורת ושר התקשורת?
3. אודה להתייחסותך".
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
המסקנה ברורה: משרד התקשורת אישר בפועל את איחוד 3 החברות הבנות בקבוצת בזק: פלאפון, YES ובזק בינלאומי. זה רק עניין של זמן עד ש-3 הרישיונות של החברות הללו - יאוחדו.
גד פרץ מגלובס מדווח (
כאן) שמשרד התקשורת לא גיבש עמדה ברורה בנושא, בגלל חילוקי דיעות בין הקליקות במשרד. כותרת הכתבה: "דוח ההפרדה המבנית בבזק מותיר את המצב ללא שינוי. שר התקשורת צפוי לקבל את הדוח ההפרדה בימים הקרובים • מחבר הדוח, המנכ"ל היוצא
נתי כהן, לא הצליח לגשר על הפערים בין חברי הצוות ולכן כלל את העמדות של כולם, כך שהדוח לא מכיל מסקנה חותכת".
גד פרץ מסכם את הטיפול בנושא ב
ציוץ הבא (ואני מסכים עם כל מילה): "שנה וחצי של עבודת הצוות לבחינת ההפרדה המבנית הסתיימה בלא כלום. אחרי הרבה בורקסים ומיץ פז שירדו לטמיון, מתברר שמה שהיה הוא שיהיה. רשות התחרות ממשיכה לעסוק בתאוריות, האוצר מגלה עניין אבל לא דוחף, ואגף הכלכלה במשרד ממשיך להתאמן בכדרור ראשה של בזק בקיר".
אין לי ספק, שכל הסיפור של ביטול "ההפרדה המבנית" בבזק תקוע רק בגלל "קליקת חסידי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת".
עניינית:
אין שום סיבה הגיונית או אחרת, שלא לאשר את
איחוד ומיזוג כל החברות בקבוצת בזק ולהתאים את חוק התקשורת ותקנותיו,
למה שנעשה וקיים בכל העולם הנאור, חוץ מבישראל.
נספח א':
למה משרד התקשורת פועל בתחום התדרים (ספקטרום) בכזו חשאיות ואי שקיפות?
חובה, להדגיש, לחזור ולציין, שמשרד התקשורת פועל מזה שנים בחוסר שקיפות מוחלט בתחום הזה, גם בניגוד לחוק וגם בניגוד להחלטת ממשלה מפורשות ודו"ח מבקר המדינה בנושא.
כמובן, זה נעשה
בניגוד להצהרות שר התקשורת
יועז הנדל על שקיפות (
כאן,
כאן ו
כאן). הצהרות בדבר שקיפות, שהן לא יותר מספינים על הציבור, כי המשרד עליו הוא ממונה
פועל בחשאיות מוחלטת. אפס שקיפות.
חסמב"ה (
חבורת
סוד
מוחלט
בהחלט).
אפרט כאן רק
חלק מההחלטות, שמשרד התקשורת
לא מבצע:
א. אין יכולת לערער ולהתייחס להחלטות בתחום התדרים. זאת, כי שום החלטה של ועדות התדרים לא מפורסמת בשום מקום (אלא אם יש צורך לבצע שימוע ופרסום צו, וזה מתבצע כבר
אחרי ההחלטה בוועדות התדרים).
בחוק ("
פקודת הטלגרף האלחוטי") יש סעיף מיוחד לעניין ההתייחסות להחלטות בענייני תדרים והנה הסעיף (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):
הסעיף אומר: "מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת התדרים... רשאי לפנות..." .
איך אדם כלשהו יכול לדעת שהוא נפגע מהחלטת ועדת התדרים ולערער על כך, אם שום החלטה לא מפורסמת?
תמהני.
ב. אי מילוי החלטות ממשלה בתחום השקיפות בענייני תדרים:
יש כמה החלטות ממשלה בנושא ואביא את העיקריות:
1) "
הגדלת השקיפות והיעילות הכלכלית בתחום ניהול התדרים" -
כאן.
הסעיף המרכזי בהחלטה מצוי כאן:
2) "הגברת התחרות בענף הסלולר"-
כאן.
הסעיף המרכזי בהחלטה מצוי כאן:
אין השוואות תקופתיות של מחירים, אין נתוני רמת השירות ואין נתוני מחירים. יש רק פירוט שנתי של התלונות והעיצומים הכספיים שהוטלו.
יש מדינות שאת נושא "רמת השירות" \ "חוויית השימוש" מנבצע הרגולטור לתקשורת בעצמו, או באמצעות חברת מחקר (למשל בבריטניה מבצעת זאת עבור הרגולטור לתקשורת -
Ofcom -
חברת מחקר בריטית בשם SamKnows שזכתה במכרז). בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם (דוגמת אוסטרליה, ניו-זילנד), זה מבוצע גם כן ע"י אותה
חברת מחקר בריטית (שנבחרה לבצע זאת עבור ה-FCC). בארה"ב זה מבוצע גם ע"י חוקרים עצמאיים, למשל המחקרים השוטפים של חברת Opensignal שפרסמה (
כאן) לציבור בארה"ב, את דו"ח "חווית השימוש" ברחבי ארה"ב
בתחום הסלולר דור 5, עם נתונים נכונים לתחילת
יוני 2020. מומלץ לקריאה לכל אחד, איך מציגים נתונים השוואתיים כאלו מאירי עיניים לציבור הרחב, מה
שאין בכלל בישראל, בגלל רשלנות משרד התקשורת, שעובד עבור החברות ולא עבור הציבור.
ג. התעלמות מדו"חות מבקר המדינה בתחום הספקטרום (התדרים).
היו כמה דו"חות מאוד קשים של מבקר המדינה בתחום הספקטרום במשרד התקשורת. הדו"ח החמור ביותר
נמצא כאן - למתעניינים. שום סעיף ברשימת הליקויים בדו"ח הזה
לא תוקן, עד היום, כמעט 8 שנים מאז שהדו"ח הזה פורסם.
ד. התעלמות מוחלטת מהציבור, מנציגיו המוסמכים ומהכתוב בחוק, בהחלטות הממשלה והכנסת, במסמכי המדיניות ובתקנות, תוך הסתרת החלטות, שלעיתים מעוררות חשד לפלילים:
זה מפורט בהרחבה בהרבה כתבות (136 כתבות וחשיפות) ואביא כאן רק 3 כתבות מובילות, שמדברות בעד עצמן:
האם המנכ"לית החדשה של משרד התקשורת,
לירן אבישר בן-חורין (בתמונה משמאל)
, תתקן את כל הליקויים, שפורטו כאן?
אין שום סיכוי. היא כבר תפסה את המעמד של "יו"ר קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת.
היא לא מצייגת את הציבור המשלם את שכרה וכל התנאים הנלווים למנכ"ל. תשכחו מזה.
היא בצד של הטייקונים ובעלי ומנהלי החברות המפוקחות.
בטוב זה לא יכול להיגמר. פרטים נוספים אפשר למצוא בתיק 4000 (או בתיק 5000 שטרם נחקר)...