השקרים וההטעיות של משרד התקשורת סביב הטיפול בגמלאים ממשיכים להיחשף!
מאת: אבי וייס, 25.5.20, 14:02

כנראה, שכ-1,200 הגמלאים הדימיוניים של משרד התקשורת התקבצו בגן עדן במקום אחד, ושם הם זכו לפעילויות המבורכות של הנהלת חברת הדואר, שהפגינה יכולות מופלאות לתת שירות מרחוק גם שם. השר יועז הנדל עדיין מתעלם.
נחשף, שהסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש לשעבר של משרד התקשורת מסרה לנציבות שירות המדינה מידע מטעה.
 
חשיפה בלעדית המגיעה מארגון גמלאי משרד התקשורת (בתמונה משמאל: עו"ד יגאל לוי ועו"ד חיים גרון, שניהם היו סמנכ"לים בכירים במשרד, עד יציאתם לגמלאות). שר התקשורת לא מגיב לחשיפה (הוא יודע למה).
 
הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש לשעבר של משרד התקשורת, תמי לשם, מסרה לנציבות שירות המדינה מידע מטעה לפיו "גמלאי, שמבקש לקבל הטבות מעבר למתוקצב ע"י משרד התקשורת, יכול אם ירצה בכך, לשלם סכום סמלי, ולקבל הטבות יתר..., אך הדבר הוא בגדר רשות".
 
בפועל, וכפי שנחשף גם מדברי חשבת המשרד לשעבר, רו"ח יפעת ענבר, שצורפו לתביעת הגמלאים לבית הדין לעבודה, המידע הנ"ל אינו נכון: "נוצרה סיטואציה לא נכונה במסגרתה גמלאי, שלא משלם 25 ש"ח חודשיים לעמותה, לא מקבל כלום".
 
שר התקשורת הטרי, יועז הנדל, (בתמונה משמאל), אמר בנאום כניסתו למשרד: "נוצרה ועוד תיווצר גאוות יחידה של מי שעובד במשרד הזה." השר חייב לטפל בדחיפות בסוגיית הזנחת גמלאי המשרד. במשרד, שלא מכבד את גמלאיו, לא יכולה להיווצר לעולם גאוות יחידה.

בעניין זה פורסמה כתבה מפורטת תחת הכותרת: האם שר התקשורת הטרי יועז הנדל יחסל היום את ביזיון נטישת גמלאי המשרד?. עד רגע זה, לא התקבלה תגובת השר יועז הנדל לאתר ולפנייה שיש בכתבה הזו. בקרוב נפרסם חשיפות מזעזעות בנושא זה, שמטילות צל כבד (שלא לומר מטריד) על התנהלות השר יועז הנדל בנושא זה.
 
ביום 18.4.2020 פרסמתי, שבתביעה, שהוגשה לבית הדין לעבודה בת"א ע"י נציגות גמלאי משרד התקשורת עולה, שכבר מ-2016 היה ידוע לראשי המשרד, שמה שהם עושים הוא לא חוקי וכספי הגמלאים "נשדדים" בתואנות שקריות ודמיוניות, כולל "תחיית המתים".
 
למרות זאת ולמרות חקירת רשות התאגידים ובדיקת מ"מ פרקליט המדינה, הם העבירו את כספי הגמלאים לחברת הדואר במקום לגמלאים.
 
"שוד כספי הגמלאים" במשרד התקשורת נחשף אצלנו באין ספור כתבות והלינקים לכתבות המרכזיות עם כל המסמכים הרלוונטיים בנושא חמור ביותר זה מצויים בתחתית הכתבה הקודמת.
 
לאור החשיפות והתלונות שהגשתי, הנושא הזה נמצא כעת בחקירת עומק של רשות התאגידים (כנגד עמותת גמלאי הדואר, שקיבלה את כספי גמלאי משרד התקשורת, בניגוד לחוק ולתקשי"ר) וגם בבדיקה של היועמ"ש (שהוא גם מ"מ פרקליט המדינה).
 
נציגות גמלאי המשרד מימשה את המהלך שהזהירה מפניו את צמרת המשרד, והגישה תביעה מאוד חמורה ונוקבת לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. התביעה במלואה נמצאת כאן - למתעניינים.
 
התביעה היוצאת דופן הזו הוגשה ע"י עו"ד יגאל לוי ועו"ד ומהנדס חיים גרון, בעצמם סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם 3 גמלאים, שנבחרו כנציגות ע"י כלל הגמלאים: זאב קידר, מירה דאיבוג ואיזי אלמוג. (בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב מס' 8550-04-20).
 
כפי שציינתי, החידוש הגדול, שנחשף כעת בתביעה הזו, גם עבורי, הוא חשיפת סיכום דיון, שנערך בצמרת משרד התקשורת ב-2016, סיכום דיון, שהוצאתי מתוך התביעה והוא מוצג כאן במלואו למתעניינים.
 
כלומר: שר התקשורת דאז והמנכ"ל ידעו היטב, שהם מבצעים פעולות בלתי חוקיות בהעברת כספי הגמלאים לחברת הדואר, לא רק מהשאלות והחשיפות שלי, אלא גם מדיון פנימי, שנערך בתוך משרד התקשורת.
 
זה סיכום דיון, שבו בצורה הכי מפורשת, הוברר לצמרת המשרד, שכל ההתנהלות בעניין הגמלאים אינה מסתדרת עם החוק, התקש"יר ולא ברור מהיכן נולדו להם 1,200 גמלאים, שקמו לתחייה ("תחיית המתים" קראתי לזה), כדי להעביר להם כספים. ראשי משרד התקשורת יצרו מצב הזוי ופלילי לחלוטין (לכאורה, זה בחקירה, חזקת החפות עומדת לכולם), כאילו המתים, שהתעוררו לפתע לחיים, נמצאים בדואר (אולי בתוך מעטפות דואר), ולכן מעבירים להם כספים - בלי כל חשבון...
 
בסיכום הדיון הזה ממש בתחילתו יש קטע ממש הזוי, בו תמי (תמר) לשם (אז סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, כיום בכירה בוועדת הבחירות המרכזית שליד הכנסת) מברכת את מנהל תחום הגמלאים בחברת הדואר, על "הפעילות המבורכת" ,שהדואר מבצע לטובת גמלאי משרד התקשורת. כנראה, שכ-1,200 הגמלאים הדימיוניים של משרד התקשורת התקבצו בגן עדן במקום אחד, ושם הם זכו לפעילות המבורכת הזו של הנהלת חברת הדואר, שהפגינה יכולות מופלאות לתת שירות מרחוק, גם בגן עדן. פשוט לא ייאמן.
 
אבל חמורים יותר היו הדברים, שנאמרו ע"י חשבת המשרד דאז, רו"ח יפעת ענבר:
"נושא רכישת שירותים מסוג זה מידי עמותה אינו דבר מובן מאליו. ככלל, כל משרד נותן שרותי רווחה לגמלאים שלו. נדיר שגוף חיצוני נותן שירותים לגמלאי משרד ממשלתי. אני רוצה לדבר בישיבה זו על הגמלאים של משרד התקשורת משנת 1987 שמספרם הכולל עומד על 56 גמלאים. מבחינתי קבלת שירותים מידי עמותה הינה בגדר ספק". ועוד הוסיפה:

"המשרד מעביר 86 אש"ח לשנה לכל גמלאי ובסה"כ לכ-1,200 הגמלאים של משרד התקשורת. נוצרה סיטואציה לא נכונה במסגרתה גמלאי שלא משלם 25 ש"ח חודשיים לעמותה לא מקבל כלום. דבר זה לא סביר. המדינה מסבסדת את הגמלאים מתקציב המדינה. באופן עקרוני תקציב מדינה שלא מנוצל חוזר למדינה. במצב שנוצר אנו מעבירים כסף לעמותה ובאם הוא לא מנוצל לטובת הגמלאים הוא אינו חוזר למדינה אלא נשאר בעמותה. כל זה בניגוד לגמלאים אחרים בשרות המדינה שלא נדרשים להעביר תשלום חודשי".

"בנוגע לגמלאים הוותיקים, אנו מבקשים כי טרם העברת הכספים ממשרד התקשורת לעמותה, תוגש למשרד התקשורת תכנית עבודה לגמלאים שאנו מממנים ואחר כך לראות ביצוע."
 
למקרא הדברים הנ"ל של חשבת משרד התקשורת דאז, רו"ח ענבר, לגבי חיוב גמלאי משרד התקשורת לשלם דמי חבר חודשיים לעמותת גמלאי הדואר, כתנאי לטיפול בהם, כאשר גמלאי שלא משלם "לא מקבל כלום", נדלקה אצלי "נורה אדומה".
 
הקוראים הוותיקים של האתר יודעים, שאני מלווה את נושא הגמלאים מזה שנים רבות, תוך תיעוד שיטתי של הניירת בנושא, וזכור היה לי ,שבעבר הרחוק נמסרו לי נתונים אחרים לגמרי בנושא הגמלאים.
 
ואכן, חיפוש בארכיון האתר העלה, כי תמי לשם, (בתמונה משמאל), הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש לשעבר במשרד התקשורת, מסרה בעבר לנציבות שירות המדינה (נש"מ) מידע לא נכון לגבי טיפול המשרד בגמלאים. מידע העומד בסתירה לעובדות ולאמירות של חשבת המשרד לשעבר.
 
כך ביום 6.2.12 שאלתי את נציבות שירות המדינה (נש"מ):
"השאלה: למי שייכים גמלאי משרד התקשורת לאחר פרישתם?
לפי תלונות שקיבלתי מגמלאי המשרד, עולה שעם פרישתם לגמלאות הם מופנים ע"י המשרד לעמותת גמלאי הדואר ומי שרוצה להיות חבר בעמותה - משלם להם דמי חברות חודשיים (וכמובן לא מקבל כל התייחסות מארגון זה).

המשרד עצמו מסרב לטפל בגמלאי המשרד ועונה בשלילה לכל פניותיהם, הטוענות שאין להם כל קשר לדואר (יחידה שהופרדה ממשרד התקשורת לפני שנים רבות. הדואר הופרד ממשרד התקשורת כבר לפני כ- 25 שנה).

כך, ציבור גמלאי משרד התקשורת מנותק למעשה מהמשרד בו שרתו שנים רבות והמשרד מנתק בכוונה ומסיבות לא ברורות כל מגע עימם ומסרב להכיר בנציגי הגמלאים של המשרד (ומפנה אותם שידברו, אם בכלל, דרך ארגון גמלאי הדואר). לא ברור למה כופים על גמלאי המשרד להיות חברים בארגון שאין להם כל קשר (ישיר או עקיף) עמו ולהתנתק מכל קשר עם המשרד בו שרתו שנים רבות.

יודגש שהנתק הוא מוחלט וכולל גם התעלמות מפעילויות הנהוגות במשרדי ממשלה אחרים הקשורים בקשר עם הגמלאים של אותם משרדים (למשל: הרמת כוסית משותפת בערבי חג, אירועי גמלאים, טיפול בפניות אישיות ובבעיות של גמלאים, וכיו"ב)."
 
תגובת נש"מ מ-21.2.12 העבירה אלי את תשובת תמי לשם שנשלחה אליהם, תוך אמירה שהתשובה מקובלת על נש"מ:
"אבי שלום   
בעקבות שאלתך ביררנו את הנושא עם משרד התקשורת      
להלן תשובת הסמנכ"לית למינהל, אשר מקובלת עלינו:

למשרד התקשורת התקשרות עם עמותת גמלאי חברת הדואר. על-פי התקשרות זו, מחוייבת חברת הדואר לתת לגמלאי משרד התקשורת שרות וטיפול שוטף בכל נושא ועניין. משרד התקשורת מעביר לשם כך לעמותת הגמלאים תקצוב שנתי עבור כל גמלאי המשרד לרבות עבור גמלאים שסיימו עבודתם במשרד עוד בטרם הפך למשרד במתכונתו הנוכחית, ובנוסף מעביר המשרד תקצוב עבור 4 עובדים בחצי משרה לצורך טיפול פרטני, רווחתי וארגון אירועים ופעילויות לגמלאי משרד התקשורת.
 
בעבר, עוד בהיותי מנהלת משאבי אנוש, ניסיתי להוביל מהלך ולהעביר את גמלאי משרד התקשורת כ-2,500 גמלאים לטיפול המשרד. יור ועד הגמלאים וגמלאים ותיקים נוספים של משרד התקשורת (במתכונתו הישנה), דאז, הביעו התנגדות נחרצת בטענה כי הם מעדיפים להיות בטיפול חברת דואר ישראל, שם ישנה עמותה הדואגת לרווחתם באופן מיטבי לרבות ארגון נופשונים, מתן הלוואות וכד', שכן זוהי חברה גדולה עם כוח קנייה גדול (המטפל באלפי גמלאים).

ככל הידוע לי, גמלאי שמבקש לקבל הטבות מעבר למתוקצב על-ידי משרד התקשורת, יכול אם ירצה בכך, לשלם סכום סימלי, ולקבל הטבות יתר כגון: הלוואות מכספי העמותה, סיוע לגמלאים עם בעיות כלכליות אישיות ועוד, אך הדבר הוא בגדר רשות.
עמותת הדואר מטפלת בגמלאי המשרד מעל 20 שנה ועד לשנה האחרונה בה פנו 3 גמלאים בלבד, שביקשו לעבור לטיפול משרד התקשורת, לא קיבלנו כל פנייה או בקשה או תלונה בנוגע לטיפול העמותה בגמלאים. זאת ועוד אבקש להדגיש כי אנו עורכים מפעם לפעם פגישות עם יו"ר עמותת הגמלאים לצורך פיקוח ובקרה על הפעילויות/בעיות/התרשמות כללית על מצב גמלאי המשרד.
 בברכה,
תמר לשם
סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש"
 
ההטעיה החמורה ביותר של תמי לשם את הנציבות בתשובה, מעבר לכך ש"תחיית המתים" הפכה למגיפה מהירה וכמות הגמלאים של המשרד קפצה אצלה ל-2,500, הינה "העדכון", שמשרד התקשורת מממן את הטיפול בגמלאי המשרד ורק "גמלאי המבקש לקבל הטבות מעבר למתוקצב על ידי משרד התקשורת, יכול אם ירצה בכך, לשלם סכום סמלי ולקבל הטבות יתר כגון: הלוואות מכספי העמותה, סיוע לגמלאים עם בעיות כלכליות אישיות ועוד, אך הדבר הוא בגדר רשות".
 
המידע הזה, שמסרה תמי לשם לנציבות, פשוט אינו נכון. ולא רק שאינו נכון, אלא שפרוטוקול הישיבה הנ"ל ודבריה של חשבת המשרד דאז, בנוכחות תמי לשם, מוכיחים, שהנהלת משרד התקשורת, לרבות תמי לשם, ידעו היטב כי הדברים אינם נכונים וגמלאי, שלא משלם דמי חבר לעמותת גמלאי הדואר, "לא מקבל כלום"! ולא פחות חמור מכך - הכסף עבור הגמלאים, שאינם מטופלים, לא חוזר למדינה ונשאר בעמותת גמלאי הדואר.

אם כן, עולה מהתחקיר שלי, שנציבות שירות המדינה מקבלת מתמי לשם מידע לא נכון לגבי הגמלאים, לא בודקת אותו ומאמצת אותו כמדיניות של הנציבות.
 
יצוין, שפניות נוספות שלי לנציבות בנוגע לטיפול בגמלאי משרד התקשורת, נתקלו בהתעלמות או בהתנערות מחובתם לפקח שמשרד עומד בהוראות התקשי"ר. כך לדוגמא עדכון 27.3.18: התקבלה תגובת נש"מ (נציבות שירות המדינה):

"אבי שלום
כפי שהשבנו גם בעבר, נציבות שירות המדינה לא מנהלת את משרדי הממשלה ואינה באה לקחת את מקומם של המנהלים הכלליים של המשרדים.
הנושא הינו באחריות הנהלת המשרד ולכן יש לפנות לדובר משרד התקשורת."
 
אי לכך, ולאור הגילויים החדשים, החלטתי הפעם לפנות לנציבות, בצורה "יצירתית". פניתי גם לנציב שירות המדינה וגם לשר התקשורת ח"כ יועז הנדל. ביום 20.5.20 שלחתי לשר ולנציב את השאלות הבאה:

"לשר התקשורת
לנציב שירות המדינה
שלום רב,
1. השאלות כאן מגיעות בהמשך לכתבות קודמות, שפרסמתי אודות גמלאי משרד התקשורת (הכתבה האחרונה מצויה כאן).
2. מצ"ב טיוטת מאמר, שאני עתיד לפרסם, שהוכן בסיוע של עו"ד יגאל לוי ועו"ד חיים גרון, שניהם היו סמנכ"לים בכירים במשרד (עד יציאתם לגמלאות).
3. על פי המידע החדש, שהתקבל כעת, כמפורט בטיוטת הכתבה המצ"ב, תמי לשם, לשעבר סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת (כיום עובדת בתפקיד מקביל בוועדת הבחירות המרכזית שליד הכנסת), העבירה דרך דובר נציבות שירות המדינה אלי, תגובה שקרית לחלוטין בנוגע לגמלאים של משרד התקשורת.
4. התגובה השקרית הזו כללה 2 מרכיבים מרכזיים:
א. טענה כאילו הגמלאי של משרד התקשורת אינו מחויב לשלם לעמותת גמלאי הדואר כדי להיות חבר בה ולקבל את שירותיה. טענה שקרית לחלוטין.
ב. טענה, שכספי הגמלאים (לכ-1,200 גמלאים, בתגובת נש"מ מדובר ב-2,500 גמלאים, "תחיית המתים" של ממש), כספים המגיעים מאוצר המדינה, מועברים לטובת הגמלאים של המשרד, מה שלא נכון עובדתית, כי בפועל היו אז (במועד מתן התשובה ע"י נש"מ אלי) פחות מ-60 גמלאים ורק כמחציתם היו אז חברים בעמותת גמלאי הדואר, אחרי ששילמו דמי חבר לעמותה הזו (בניגוד לאמור בסעיף הקודם, שלא צריכים לשלם דמי חבר חודשיים לעמותת גמלאי הדואר).
אגב, מאז כמעט כולם עזבו \ נטשו את עמותת גמלאי הדואר ונמצאים מחוץ לכל מסגרת התייחסות לגמלאים.
אולם, הכסף המשיך לזרום לעמותת הדואר (במצטבר זה מיליוני ₪), למרות שאסור היה להעביר כסף לעמותה ללא "אישור ניהול תקין" מרשם החברות במשרד המשפטים.
כלומר, רוב הכסף אם לא כולו, שהיה מיועד לגמלאי משרד התקשורת, הגיע לגמלאי הדואר, במשך שנים.
5. אודה להתייחסות השר ונציב שירות המדינה, מדוע היה צורך להטעות אותי (ואת קוראי Telecom News) וכמובן את הגמלאים של המשרד, בנתונים שאין להם כל קשר, ואפילו לא קשר קלוש - למציאות?
6. בנוסף, מה נעשה או ייעשה לתיקון הנושא החשוב ביותר הזה?".

תגובת דובר נציבות שירות המדינה: "מאגף המשמעת נמסר כי מכתבך התקבל וכי הדברים שכתבת נבחנים יחד עם יתר פניותיך".
 
עד רגע זה לא התקבלה כל תגובה ממשרד התקשורת. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
 
יצוין ויודגש, שבתשובתה הנ"ל של תמי לשם לנציבות בנוגע לטיפול בגמלאים, נכללות שגיאות והטעיות נוספות, שכל מטרתן הייתה המשך התחמקות המשרד מטיפול בגמלאיו:

כך לדוגמא מציינת תמי לשם בפני הנציבות, שעמותת גמלאי הדואר "מחויבת" לטפל בגמלאי המשרד "בכל נושא ועניין", אך היא יודעת היטב ולא מוסרת לנציבות, שבפועל ככלל העמותה לא מטפלת בגמלאי המשרד.
 
כמו כן, מטעה תמי לשם את הנציבות כשהיא מדברת על 2,500 גמלאי משרד התקשורת כאשר היא יודעת היטב כי מדובר בכ-60 גמלאים בלבד, שפרשו מהמשרד במתכונתו הנוכחית. דהיינו, לאחר הקמת רשות הדואר לפני כ-30 שנה, ואין הכוונה לאותם דוורים ואשנבאים, שעבדו בשירות הדואר בעבר הרחוק, כשאלה היו תחת משרד התקשורת (מה גם שכפי שנחשף בפרוטוקול הנ"ל, למשרד התקשורת אין מושג לגבי מספר הגמלאים ההיסטוריים).

ומאחר שלא מדובר באותם אלפי גמלאים היסטוריים, שמזמן לא אתנו (אלא אם הם זכו לחיי נצח), גם לא רלוונטית ההתייחסות, שהעבירה תמי לשם לנציבות מאת "יו"ר וועד הגמלאים וגמלאים ותיקים נוספים של משרד התקשורת (במתכונתו הישנה )". פשוט ספינים על ספינים.

לסיכום: נציבות שירות המדינה "נרדמה בשמירה" ואפשרה לסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש לשעבר של משרד התקשורת, תמי לשם (וכעת לסמנכ"לית הנוכחית, אביבית מסבנד, (בתמונה משמאל, שבקרוב נחשוף למה עמדתה התהפכה לחלוטין בנושא הגמלאים), להציג לנש"מ מצג שווא,לגבי הטיפול בגמלאי המשרד.

זאת, תוך שנש"מ מאמצת את הדברים, ללא ערעור והרהור.
 
יש לקוות, ששר התקשורת החדש, ח"כ יועז הנדל והמנכ"לית החדשה שבדרכה למשרד לירן אבישר בן-חורין, ישימו סוף להתעללות המחפירה של המשרד בגמלאיו .

למיטב הערכתנו ותקוותנו, טוב יעשו אם יפתרו את הפרשה העגומה ביותר הזו של גמלאי משרד התקשורת בדחיפות, טרם הכרעת בית הדין לעבודה, שיעסוק שלא לצורך, בסוגיה אנושית מזעזעת זו, שהייתה אמורה להפתר וממזמן בתוך כתלי משרד התקשורת ולא בבית המשפט.

עדכון 12.6.20: התלוננתי כנגד נציבות שירות המדינה (נש"מ) על כך שהנציבות שלא עונה לי בזמן או בכלל על פניותיי, במיוחד במה שנוגע לעבירות משמעת של עובדי משרד התקשורת. התלונה נבדקה ע"י מבקר המדינה (התשובה נמצאת כאן) שמצא שאני צודק ונתן נזיפה לנציבות שירות המדינה, כמופיע בתצלום כאן: