שר התקשורת יועז הנדל ממשיך לתת גיבוי למנגנון זיוף והטעייה (לכאורה. אולם, נחשפים כאן מסמכים חד משמעיים בעניין חמור ביותר זה), מנגנון ה"שודד" מזה שנים את כספי הגמלאים של המשרד ומעביר אותם לחברת הדואר, רק כדי לא לטפל בגמלאי משרד התקשורת, בניגוד לחוק, לתקשי"ר, לשכל הישר ולאחריות של כל מנהל בכיר וכל שר לטפל בעובדיו - כולל הגמלאים. חשיפת 2 מסמכים, שהיו עד כה מוסתרים היטב, כי שמרו עליהם מכל משמר.
מאת: אבי וייס, 16.6.20, 07:30

אתמול כתבתי כאן את המשפט הבא, שנכון גם להיום: כנראה שאין תחתית לתהום, שמשרד התקשורת הישראלי נפל לתוכו, לאחר המינוי של יועז הנדל, (בתמונה משמאל), לשר התקשורת.

למעשה, הוא החל לשקר כבר מיומו הראשון (זה היה בנושא הגמלאים של המשרד), וההמשך נהיה גרוע מיום ליום. 

כאן אחשוף מה שהוא לא רוצה שתדעו, מה באמת התרחש ומתרחש "מאחורי הקלעים" בתחום הזה, ואציג את החשיפה היומית המזעזעת, על הנעשה במשרד התקשורת הישראלי, שהמילה "שערורייה" היא קטנה מכדי לתאר את המצב.. 

לכל השואלים אותי: למה זה קרה וקורה? כבר נתתי לזה תשובה ברורה ביותר בכתבה הקודמת.
בכל פעם שיש משהו ממש לא מוסבר, לא חוקי ולא הגיוני, דוגמת "שוד כספי הגמלאים", מאחור מסתתר איזה מעשה פלילי, שהיה מוסתר היטב, שמניע את המנגנון של קבלת ההחלטות במשרד הזה.

במקרה כאן, מדובר בשוחד (אני חייב לציין לכאורה, למרות שהבאתי הוכחות ברורות לכך ותלונה מתאימה עם כל ההוכחות כבר הועברה ליועמ"ש).

מי שמעוניין לצלול לפרטים איך מנגנון השוחד, לכאורה, הזה עבד ועובד, מוזמן לקרוא את כתבת החשיפה הקודמת שלי: "חשיפה: איך מי שאמורים לטפל בגמלאי מש' התקשורת "נרכשו" ע"י חב' הדואר".

כעת אחשוף שלב נוסף בנושא זה: איך מנגנון הזיופים, לכאורה, וההטעיות עבד מאחורי הקלעים, כדי שהכסף "ישדד" בפועל ויועבר ממשרד התקשורת לחברת הדואר. 

כך, כספים עבור גמלאי משרד התקשורת משמשים מזה שנים רבות את גמלאי חברת דואר ישראל... וגמלאי משרד התקשורת לא מטופלים ע"י איש. נזרקו, נדרסו, נשדדו (הרבה מיליוני ש"ח במצטבר, מכספי משלמי המיסים בישראל) וזהו. מזעזע, מקומם ומביש. כל זאת, במשרד שדורש ציות לחוק, מהגופים הרבים עליהם הוא מפקח, כולל חברת הדואר עצמה. 

למנגנון הזה שאני חושף כאן קוראים "פטור ממכרז", ואת 2 הראיות הכי ברורות איך המנגנון הזה עבד ועובד, אני מביא ב-2 צילומי מסמכים, שהחלטתי הפעם לחשוף אותם בשלמותם לקוראים, טרם העברתם ליועמ"ש, והם נמצאים בנספח א' בתחתית הכתבה.

כל אחד יכול לראות את המנגנון הזה בפעולה, "שחור על גבי לבן", במסמכים, שהיו עד כה מוסתרים היטב, כי שמרו עליהם מכל משמר, עד שהם נחשפים כעת על ידי כאן.

הפנייה שלי לשר התקשורת ח"כ יועז הנדל, לאור חשיפת המסמכים:
ביום 11.6.20 פניתי בשאלות דחופות ביותר לשר התקשורת יועז הנדל (ולידיעת צמרת משרד התקשורת) בזו הלשון:
"הנדון: האם הכספים ממשרד התקשורת לחברת דואר ישראל הועברו גם בשנה החולפת בשיטת "פטור ממכרז"?
שלום רב
1. בהמשך לכתבה, שפרסמתי כאן (בנושא הגמלאים וחברת הדואר), מצ"ב 2 מסמכים המוכיחים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהכסף של הגמלאים הועבר לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר ב"פטור ממכרז", שמסתמך על נתונים מפוברקים, שנמכרו לוועדת המכרזים ע"י תמי לשם (שבאותו זמן כנראה גם הייתה דירקטורית בדואר).

2. הפטור ממכרז נגע ל-2 מסלולים נפרדים של העברת כספים ממשרד התקשורת לחברת הדואר:
א. כספים לעמותת גמלאי הדואר (עבור מספר דמיוני של 1,780 גמלאים, שבאותה עת רוחם הייתה בגן עדן, כך אני בטוח. אני לא מאמין שמישהו מהם הגיע לגיהנום. זה בלתי אפשרי לחשוב כך על גמלאי המשרד), לפי מפתח של 81 ₪ לשנה לגמלאי (באותה עת).
ב. תקצוב של 4 חצאי משרות בחברת הדואר עצמה, כדי לטפל באותם גמלאים (שנמצאים, כאמור לעיל, בגן עדן).

3. השאלה: האם גם בשנה האחרונה, הכסף של משרד התקשורת הועבר לחברת הדואר באותה צורה של "פטור ממכרז" ובכלל זה נשאלת השאלה האם חברי ועדת המכרזים קיבלו את המידע הנכון ובכלל זה שמזה כמה שנים אין לעמותת גמלאי הדואר "אישור ניהול תקין" ממשרד המשפטים, והעמותה הזו נמצאת תחת חקירה. כך, שאסור להעביר אליה כספים (בכלל)?

4. שאלה נלווית היא: מי בדיוק אחראי להעברת הכספים הללו בחודשים האחרונים לדואר? מהי הייתה שרשרת האישורים בתוך המשרד הכרוכה בהחלטות הללו?

5. אודה להתייחסותך הדחופה, לאור חומרת הנושא ודחיפות הצורך לטפל בו".

תגובה לא קיבלתי. לא שלא ניסיתי וחזרתי וניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה בנספח א' כאן). 

ברור, שלא ניתן לעבור על העניין הזה לסדר היום, ותוגש תלונה מתאימה ליועמ"ש (מפני שמדובר בשר הנותן גיבוי וחיפוי למעשים פליליים, לכאורה), תלונה שמעדכנת את התלונה הקודמת בעניין "השוחד", לכאורה, שהניע ומניע את כל תהליכי קבלת ההחלטות בתחום הטיפול בגמלאי המשרד. עדכון 10:30: נשלחה תלונה ליועמ"ש, אישור קבלת התלונה - כאן. 

הסבר מלא ומקיף למה שיש כאן בחשיפה:
הסיפור העגום של אי הטיפול בגמלאי המשרד והטעיית הגמלאים, נש"מ (נציבות שירות המדינה) והציבור קיבל תפנית כשגמלאי המשרד מאסו בשקרים שהם מקבלים מצמרת משרד התקשורת והחליטו "להוריד כפפות" ולתבוע את צמרת המשרד, שבו עבדו עד יציאתם לגמלאות. ההחלטה הזו שלהם מפורטת בכתבה: 
"גמלאי משרד התקשורת "מורידים כפפות" ויוצאים חזיתית כנגד צמרת המשרד".

"שוד כספי הגמלאים" במשרד התקשורת נחשף אצלנו באין ספור כתבות והלינקים לכתבות המרכזיות עם כל המסמכים הרלוונטיים בנושא חמור ביותר זה מצויים בתחתית הכתבה הקודמת.
 
לאור החשיפות והתלונות שהגשתי, הנושא הזה נמצא כעת בחקירת עומק של רשות התאגידים (כנגד עמותת גמלאי הדואר, שקיבלה את כספי גמלאי משרד התקשורת, בניגוד לחוק ולתקשי"ר) וגם בבדיקה של היועמ"ש (שהוא גם מ"מ פרקליט המדינה).
 
נציגות גמלאי המשרד מימשה את המהלך, שהזהירה מפניו את צמרת המשרד, והגישה תביעה מאוד חמורה ונוקבת לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. 
 
התביעה היוצאת דופן הזו הוגשה ע"י עו"ד יגאל לוי ועו"ד ומהנדס חיים גרון, (בתמונה משמאל), בעצמם סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם 3 גמלאים, שנבחרו כנציגות ע"י כלל הגמלאים: זאב קידר, מירה דאיבוג ואיזי אלמוג. (בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב מס' 8550-04-20).

התביעה במלואה נמצאת כאן - למתעניינים.

ניתוח 2 המסמכים שאני חושף, שמצויים למטה בנספח א':

א. דגשים כלליים ל"הרמת המסך" מעל הדיון ב"ועדת הרכישות" של משרד התקשורת:

1. המסמכים, שנחשפים כאן למטה, כמובן מצטרפים לרצף חשיפות חמורות "מהאקדח המעשן" בכתב התביעה, דרך עמדת הפרקליטות (האמיתית) לגבי סעיף 82.565 בתקשי"ר, מועמדות אביבית לדירקטוריון הדואר (והכהונה הקודמת של תמי ושמילה בדירקטוריון חברת דואר ישראל).
2. יש צורך לתת כאן הסבר קטן על "חוק חובת המכרזים", כאשר "פטור ממכרז לספק יחיד" זה החריג, באישור 3 "שומרי הסף": משפטית (נציג משרד המשפטים), חשב (נציג משרד האוצר), סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש (נציג נציבות שירות המדינה). בדיוק הנתבעים בתיק - בבית הדין לעבודה.
3. המנהל הבכיר הרלוונטי ל"פטור ממכרז" צריך על פי "חוק חובת המכרזים" להגיש חוות דעת מקצועית לוועדה ולהופיע בפניה, כדי לשכנע, שמדובר בספק יחיד. במקרה שלנו, תמי לשם (בתמונה משמאל) היא גם המנהל המקצועי המעוניין וגם אחד הגורמים המאשרים. כלומר: היא גם זו המאשרת לעצמה. 
4. תמי "מעלימה" מהוועדה את החובות המוטלות עליה לגבי הגמלאים, לפי התקשי"ר.
5. בכוונה אין בפנייתה התייחסות ממוקדת לגמלאי משרד התקשורת "החדשים", מ-1996, כאילו הם ממשיכים אוטומטית לדואר, כמו הוותיקים (שעל פי גילם, הם כבר מזמן בגן עדן). 

  ב. ניתוח המכתב של תמי לשם: חוות הדעת המקצועית כביכול, שהגישה ל"וועדת המכרזים":

1. מדובר ב"התקשרות המשך". יש התייחסות בסמך למכתב נוסף של תמי מיום 3.1.08 ולפרוטוקול נוסף של הוועדה מיום 16.1.08. הם לא צורפו למכתב. 
2. מתברר מהמכתב, שהתשלום לדואר ולעמותת הגמלאים הוא כפול ממה שחשפתי עד כה, ומתבצע במקביל גם לעמותה וגם לחברת הדואר - עבור מימון משרות.
3. ס' 2 - תמי מדווחת לוועדה, שמערכת המחשוב של העמותה עוברת שדרוג, כדי שניתן יהיה לקבל נתונים לגבי הפעילויות השונות. מסתבר, שכבר בשנת 2008 אין לתמי מושג מה קורה עם הכסף, שהיא מעבירה לעמותה ולדואר. עד היום לא בוצע השדרוג הזה, שהיא מדווחת עליו בחגיגיות לוועדת המכרזים, כנימוק לפטור, שלא מתבסס על שום נתונים (בגלל מערכת מחשוב ישנה כביכול)... 
4. ס' 3 - חברת הדואר נפרדה ממשרד התקשורת בשנת 1996 (עמותת גמלאי הדואר הוקמה ב-1982) ורק בשנת 2008 תמי לשם (כ-26 שנה אחרי הקמת עמותה גמלאי הדואר) מקבלת (ככתוב במכתבה) את תקנון העמותה, שאמורה לטפל במקומה בגמלאי המשרד. בנוסף, תמי לשם מודיעה לוועדה (שכזכור צריכה לאשר את עמותת גמלאי הדואר כ"ספק יחיד"), שתקנון העמותה ישונה. כך, שנציגי משרד התקשורת יכללו בוועד המנהל ויוכלו להשפיע. פשוט לא נכון. פשוט שקר גס. 
5. תמי מודיעה לוועדה, שקיבלה פירוט השתתפות חברת הדואר בפעילות העמותה וזו עומדת על מעל מיליון ₪ ולכן הסכום שהיא רוצה לשלם לדואר הוא נכון. זה פשוט לא נכון. בפרסומים של דו"חות העמותה לפי שנים, רואים שמיליון ₪ זה כולל הכספים, שהגמלאים עצמם משלמים ולא הסכום, שחברת הדואר משלמת לעמותה.
6. בסיכום, תמי מבקשת להכיר בהם כ"ספק יחיד" בגלל המועדוניות (?) ומבקשת אופציה ל-5 שנים. כך, היא "קונה לעצמה" "שקט" בהעברת הכספים "מתחת לשולחן" לדואר ועמותת הגמלאים של הדואר, ל-5 שנים קדימה.

ג. ניתוח פרוטוקול הוועדה. סיכום הדברים של תמי לשם בוועדה:

1. תמי לשם מעדכנת את הוועדה, שנפגשה עם הנהלת העמותה (עמותת גמלאי הדואר) ו"כל הגישה שלהם השתנתה". כבר לפני 2008 ידעו, שיש בעיות חמורות עם העמותה. מה זאת אומרת: "כל הגישה שלהם השתנתה"? - זה שקר גס, שנמסר לחברי הוועדה, שבכלל לא מכירים את העובדות המוסתרות מהם (או אולי כן מכירים, אבל מעדיפים להתעלם. ברור שאחרי חשיפת העובדות על ידי בעשור הקודם, הטענה של "אי ידיעה" אינה יכולה להתקבל על הדעת). 
2. תמי מרגיעה את הוועדה, שהם (לא ברור מי) הלכו לבדוק, שאכן הכספים של המשרד מוצאים על הגמלאים של המשרד. אנו יודעים היום, שזה לא נכון ומסתבר, שראשי משרד התקשורת ידעו היטב כבר ב-2008, שיש בעיה עם הכספים ושצריך לבדוק. באמירה הזו תמי גם מסבכת את עצמה יותר באחריות אישית לנושא הכספים, שכן היא בדקה את הנושא ודיווחה על כך ל"וועדת הרכישות", שאחרי הבדיקה - הכל בסדר...
3. תמי חוזרת על ההבטחה, שיצרפו את נציגי משרד התקשורת לוועד המנהל של העמותה. פשוט לא נכון. הפקירו את הגמלאים בלי רצון אפילו לדעת באמת מה קורה איתם.
4. תמי חוזרת על ההבטחה, שהעמותה משדרגת את התוכנה שלה. כך, שהמשרד יוכל לקבל פירוט לגבי הפעולות בהן משתתפים גמלאי משרד התקשורת. פשוט לא נכון. כבר ב-2008 המשרד לא ידע מה קורה עם הגמלאים שלו וגם היום אין נתונים לגבי גמלאי משרד התקשורת. שום שדרוג תוכנה ושום נעליים. פשוט שקר גס ונקי. 
5. תמי מסבירה למה צריך להכיר בהם כ"ספק יחיד": היא קוראת לזה: "מועדוניות" (? מה זה בכלל שיך לנושא?) וש"הגמלאים משלמים דמי חבר לעמותה" (מה זה שייך?). זו סיבה להכיר בהם כ"ספק יחיד"? ושוב - מה זה קשור לגמלאים החדשים של המשרד, שנפרד מהדואר ב-1996?
6. תמי חוזרת על כך שהתשלום הוא כפול: גם לעמותה (עמותת גמלאי הדואר שיושבת בתוך חברת הדואר) וגם לחברה (חברת דואר ישראל). כך, גם ניתן לעקוף קשיים בהעברת כספים לעמותה ואפילו לא צריך להציג השתתפות של גמלאי משרד התקשורת בפעילות.
7. תמי מבקשת לקנות לעצמה שקט ל-5 שנים.
8. מה קרה מאז? המדינה אישרה את ההתקשרות עד היום? לא. 

בקיצור, הבעייתיות עם עמותת גמלאי הדואר ועם הכספים הייתה ידועה היטב לתמי לשם, לצמרת המשרד ולחברי וועדת המכרזים של המשרד כבר בשנת 2008 לפחות (זה משתלב ומעצים את חשיפת הפרוטוקול בכתב התביעה בבית הדין לעבודה בת"א) והיא מוכנה להגיד כל דבר לוועדה, העיקר שישחררו אותה "מהצרה" של טיפול בגמלאים של המשרד, בו היא סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש ומנהל.

שורה תחתונה:
החשיפה כאן מצביעה על כך, שמי שהיו אמורים להחליט בדבר הטיפול בגמלאי משרד התקשורת (צמרת המשרד, כולל שמילה מימון, וכמובן 2 הסמנכ"ליות הבכירות למנהל ומשאבי אנוש: תמי לשם בעבר ואביבית מסבנד בהווה ובעתיד), שכחו לחלוטין את התפקיד הראשוני שלהן: לדאוג לעובדי משרד התקשורת, ובכלל זה לגמלאי משרד התקשורת (על פי החוק, השכל הישר, האחריות הניהולית והתקשי"ר). 

המנגנון, שחשפתי כאן, של העברת הכספים "מתחת לשולחן" ובחשאיות, לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר, דרך שיטת ה"פטור ממכרז", מצביעה על מעורבות עמוקה של מספר לא קטן של בעלי תפקידים מצמרת המשרד, שמעורבת במנגנון החשאי הזה, וזה אולי מסביר את הגיבוי והחיפוי, ששר התקשורת הנוכחי, יועז הנדל נותן לעבריינות, לכאורה, הזו להתקיים, גם כיום. 

המשך יבוא ודי בקרוב. 

נספח א'
מנגנון הזיוף, לכאורה, וההטעיות של "שוד כספי הגמלאים" דרך שיטת "הפטור ממכרז", מוצג כאן ב-2 מסמכים מקוריים, שנחשפים כאן במלואם, שמדברים בעד עצמם:



  .