זה קרה בשבועיים האחרונים (כמובן) לא בישראל, אלא בבריטניה, ממנה העתקנו את המודל הישן והכושל של "השוק הסיטונאי". הבריטים, כמו כל שאר העולם, מזמן שכחו את מה שאנו רק מתחילים ליישם בשיטת ה"מיקרו רגולציה", תוך הרס עצמי של שוק התקשורת וחיזוק בזק, שעושה "בית ספר" לכולם.
מאת:
אבי וייס, 18.2.15, 11:30
הרגולטור הבריטי לתקשורת,
Ofcom, ביצע מספר מהלכים רגולטוריים משמעותיים בשבועיים החולפים, מהלכים השונים
והפוכים לגמרי למה שקורה בישראל.
בחודשים האחרונים Ofcom ביצעה כמה מהלכים רגולטוריים חשובים, שסקרנו כאן ובכלל זה:
א.
ביטול שיטת "הנדידה הפנים ארצית" ו"שת"פ אנטנות", השיטה, שאנו נכנסים כעת אליה, בגלל מכרז ה-LTE.
ב.
פרסום שימוע לתדרי דור 5 (כן, דור 5. לא דור 4 ולא דור 4.5...).
ג.
שחרור תדרים מסיבי ל-Offload ובמיוחד ל-WiFi ול-LTE-Advanced, לרבות בתחומים שמתחת ל- 1 ג'יגהרץ (הפעם הוכרז על: 800 מגהרץ מיידית ועוד 650 מגהרץ עד 2020). הבריטים מאמינים (בדיוק כמו מה
שנעשה בארה"ב ובמקומות רבים אחרים בעולם), שהעתיד הנייד
מצוי ב-WiFi.
המהלכים המשמעותיים של
השבועים החולפים בבריטניה הם:
א. אישור (אחרי שימוע ובדיקות שטח נרחבות) של
שחרור 320 מגהרץ בתחום המכונה "White Spaces" (מכונה בקצרה TVWS), שאלה "החללים הריקים" הקיימים בתחומי התדרים הנמוכים, 470 מגהרץ עד 790 מגהרץ (שמשמשים בעיקר לצרכי טלוויזיה). זאת, בעיקר לצרכי היישומים העתידיים של עולם ה-IoT ו-Smart Cities.
ההודעה המלאה על שחרור התדרים מצויה
כאן, למי שמתעניין. נמסר בהודעה, ש-Ofcom מצאה, שהשימוש בתדרים המוקצים לא יגרום להפרעות לשידורים הקיימים בתחומים הללו.
כך, גישת ה-Spectrum Sharing הפכה למציאות מעשית שם, בדיוק כמו שמתרחש במדינות רבות בעולם. המדינות הראשונות בעולם, שאימצו את שיטת השימוש בתדרי TVWS לצרכים ציבוריים מתקדמים הן: ארה"ב, קנדה, בריטניה, מלאווי, הפיליפינים, סינגפור, קניה, נמיביה, דרום אפריקה ודרום קוריאה. בקרוב תצטרפנה למגמה הזו מדינות רבות נוספות.
ב. הרגולטור הבריטי אימץ (סוף סוף) את המדיניות החדשה של האיחוד האירופאי - EU בתחום "השוק הסיטונאי"' שבו למעשה
בוטל "השוק הסיטונאי" בגישת הישנה והכושלת על חוטי הנחושת של חברת הבזק המדינתית (ראה
הרחבה כאן,
כאן ו
כאן).
הרגולציה החדשה לפס הרחב מתבססת על מודלים כלכליים חדשים של Wholsale ("משווקים"), או בהגדרת נציבות האיחוד האירופאי -
WLR, על רשת הפס הרחב
בסיבים של חברת הבזק המדינתית. ההחלטה המלאה של Ofcom
נמצאת כאן למתעניינים.
עפ"י המדיניות החדשה, BT, חברת הבזק הבריטית, צריכה לשמור על מרווח מתאים בין המחיר הסיטונאי למחיר הקמעונאי שלה, בחיבורי בתים בסיבים על הפס הרחב (FTTx). זאת, כדי לאפשר למתחרותיה לרכוש ממנה חיבורים על הסיבים לבתים ולשווק אותם ללקוחות הקצה במחיר תחרותי.
אגב, בלי כל קשר להחלטה הזו, חברת BT החליטה לרכוש את חברת התקשורת הקווית והסלולרית הענקית
EE (שהוקמה בשת"פ בין אורנג' ודויטשה טלקום), ב-12.5 מיליארד ליש"ט, והעסקה הזו נמצאת בשלבי אישורים רגולטוריים שייקחו כמה שבועות, מה שיהפוך את BT ל"מפלצת תקשורת", בדומה ל-at&t בארה"ב.
בריטניה הייתה המדינה הלפני אחרונה "שמתיישרת" עם מדיניות נציבות ה-EU בעניין ביטול הרגולציה הכושלת הקודמת של ה-EU בתחום ה"שוק סיטונאי" (זו בדיוק הרגולציה, שהועתקה בישראל). Ofcom מציינת בהודעתה, שהיא מעוניינת לתמוך בפריסת סיבים. לכן, אין כל טעם במודלים הישנים של "שוק סיטונאי" (LLU/SLU - BSA) על חוטי הנחושת של BT. בגלל "השוק הסיטונאי" הייתה בבריטניה האטה ניכרת (מול שאר העולם ושאר מדינות ה-EU) בפריסה של בתים המחוברים בסיבים לרשת של BT. לכן, הוחלט לשנות את המדיניות ולעבור לתמוך בפריסת סיבים לבתים במקום חוטי הנחושת ובחיבורים תקניים של
אתרנט קצה לקצה.
המטרה כעת: לאפשר ל-BT לספק 1 ג'יגה סימטרי לבתים,כבר בתקופה הקרובה. המדיניות החדשה הזו נכנסת לתוקף החודש ותישאר בתוקף עד 2017 כדי לאפשר "אופק רגולטורי" ל-BT כדי לקדם את פריסת רשת הסיבים שלה ברחבי בריטניה.
המדינה האחרונה, שטרם התיישרה לגמרי עם הרגולציה האירופאית החדשה לחברות הבזק היא איטליה, כפי
שתיארנו כאן. המצב הכיאוטי שם די דומה למה שקורה כעת בישראל. לאחר השינוי ברגולציה בבריטניה, גם הרגולטור האיטלקי "משנה כיוון" וזה יקרה בשבועות הקרובים. רק מדינת ישראל "נתקעה מאחור" עם רגולציה ישנה, שנכשלה ובוטלה באירופה. על ההשלכות של העניין זה על "הצרכן הקטן" - במאמר הבא.