שר התקשורת רץ קדימה בעניין "השוק הסיטונאי", אך הפרטים הקטנים והכי חשובים לא סוכמו. למשל: איך ספק מתחרה מתחבר אל לקוחות הקצה כדי לספק להם שירות מעל רשת בזק או הוט. צריך לזה את IPv6, שלא מעניין את משרד התקשורת...
מאת:
אבי וייס, 15.7.13, 22:30
כדי ש"השוק הסיטונאי" יתממש הלכה למעשה, יש צורך להכין את התשתית הטכנית למתן שירות של ספקים מתחרים (דוגמת סלקום, פרטנר וספקים קטנים אחרים) ש"ירכבו" על רשתות בזק והוט. התשתית הזו הייתה אמורה להיות מעוגנת ב"תיק שירות", שמשרד התקשורת היה אמור להכין. כעת מתברר, ש"תיק השירות" הזה בכלל לא מוכן, הוא לא יותר מאשר טיוטא לא גמורה, וחסרים בו כמה מרכיבים חיוניים, שבלעדיהם "השוק הסיטונאי" לא יוכל לצאת לדרך.
הנושא המרכזי שחסר הוא חוסר רצון של משרד התקשורת להתעסק עם תחום ה- IPv6, נושא שפירטתי אותו בהרחבה
כאן ו
כאן. המפעילים, שאמורים להיות הספקים המתחרים בבק והוט, פנו לאחרונה למשרד התקשורת והתריעו בפני המשרד, שבגלל שאין בכלל מלאי של כתובות IPv4 זמינות, הם ייאלצו לעבור ל- IPv6, כדי להקצות כתובות IP ללקוחות, שיקבלו שירות ישירות מהמתחרים על רשתות בזק והוט.
אולם, משרד התקשורת כלל לא מוכן לשמוע על הבעיה הזו, ולכן ב"תיק השירות" שכרגע מונח על השולחן, למעשה כטיוטא, כלל לא מוגדר נושא הקישוריות ואין כלל התייחסות לשיטת החיבור של הלקוחות והקצאות מספרי IP. בלי זה - אין שירות ואין שוק סיטונאי.
יתרה מכך. המעבר ל- IPv6 אינו יכול להיות עניין מקרי ומאולתר. היות ואין תכנים ב- IPv6 בישראל, יהיה צורך, שהשירות החדש ייעשה בגישת ה- Dual Stack (דהיינו: תמיכה במקביל ב- IPv4 וב- IPv6) לאורך כל הקישורים והחיבורים. זה דורש היערכות טכנית מורכבת וביצוע ניסויים טכנולוגיים. בנוסף, יש למצוא דרכים לפתור את חורי האבטחה הקיימים בעולם ה- IPv6 בעיקר בתחום ה- Policy והגנות מפני DDOS, וזה חייב להיעשות בשת"פ ישיר בין החברות, שתבצענה ניסויי התכנות טכניים לחיבורים הללו. בנוסף, הלקוחות לא מכירים את IPv6 ויהיה צורך לבדוק את המוכנות של מחשבי המשתמשים ל- IPv6. כל זה לא קרה ואין גם תכנון שיקרה.
בנוסף, משרד התקשורת לא החליט מה הוא עושה עם התנתקות נטוויז'ן-013 ממחלף IIX (כפי שניתחתי
כאן) ומה המשמעות של מהלך זה על הניתובים באינטרנט הישראלי. גם כאן, יש להיערך לשינויי ניתובים שמשפיעים על היכולות לספק קישור ישיר ללקוחות מעל רשתות בזק והוט.
אם לא די בכך, הוט בכלל לא מוכנה לשמוע מכל העניין הזה (שמכונה "שוק סיטונאי") והיא גם לא השיבה לשאלותי בעניין מוכנותה לספק קישורים לספקים המתחרים על הרשת שלה ב- IPv6.
לעומת זאת, בזק טוענת, שהיא מוכנה לספק שירות למתחרים ב- IPv6, למרות שהמתחרות בה טוענות, שהיא לא ערוכה לכך, ואם כן, זה לא נבדק בשום מקום וע"י שום גורם חיצוני לבזק.
לכן, שאלתי את בזק מספר שאלות:
"1. האם בזק ערוכה ל-
IPv6 ואם לאו, מה המשמעות של זה על השוק הסיטונאי?
2. האם בזק ערוכה ומוכנה לחבר לקוחות ב-
Layer 2 ללא חייגן?
3. האם הלקוחות הללו ניתן יהיה לחבר אותם ב-
Dual Stack של
IPv6 עם
IPv4?
4. האם נבדק ואומת, שהמערכות של בזק יכולות לעבוד בהיקפים ב-
Layer2 ללא חייגן עם
IPv6?"
תגובת בזק:
"בזק ערוכה. ציוד התקשורת שבשימוש בזק, כמו גם ציודי הקצה בחצר הלקוח תומך בפרוטוקול
IPv6. החברה היום עובדת במודל
L2TP לחיבור לקוחות לאינטרנט".
את תגובת משרד התקשורת לא הצלחנו לקבל, לא בעניין ה- IPv6 ולא בעניין מחלף IIX. גם תגובת איגוד האינרטנט הישראלי בנושא מחלף ה- IIX לא התקבלה. לא שלא ניסיתי לקבל.
ברור שבמצב כזה, אין סיכוי שהיוזמה של "שוק סיטונאי" תצליח להתרומם.