בלעדי: ביוזמת חבר ותיק באיגוד האינטרנט (רפי הוידה, מי שהיה, בין היתר, המדען הראשי במשרד התקשורת) ובתמיכת שרים וחברי כנסת ובראשם ח"כ נחמן שי, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לנושא הדומיינים, שתוביל להורדת יוקר המחיה לכ-240 אלף משפחות בישראל, תסייע במיתוג חיובי של ישראל בעולם ותקדם את התחום למאה ה-21.
מאת: אבי וייס, 14.8.16, 08:00

על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק חדשה בשם "הצעת חוק מרשם שמות המתחם בישראל, התשע''ו - 2016", שנמצאת כאן להורדה למתעניינים, שמטרתה לסגור את ה"חור" הקיים בחקיקה הישראלית, לפיו תחום "שמות המתחם" (Domain Names) לא נמצא באחריות של שום משרד ממשלתי.

ההצעה מדברת על כך, שמשרד המשפטים יהיה אחראי על התחום באמצעות "רשם שמות מתחם" והתחום יפוקח ע"י ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. 

הצעת החוק הוכנה בשת"פ בין רפי הוידה, חבר מאוד ותיק באיגוד האינטרנט הישראלי, מי שמילא כמה תפקידים בכירים ביותר במשרד התקשורת הישראלי והאחרון שבהם היה בתפקיד המדען הראשי של המשרד, לבין ח"כ נחמן שי, מי שיזם לפני יותר מחצי שנה דיון בכנסת בתחום זה והגיש שאילתה בנושא לשר התקשורת וראש הממשלה. 

ייתכן וליוזמה יצטרפו עוד כמה חברי כנסת ובהחלט ייתכן, שהשר יריב לוין, שבזמנו השיב בשם רוה"מ ושר התקשורת לשאילתה של ח"כ נחמן שי, יצטרף אף הוא ליוזמה, לאור הנתונים החדשים, שסופקו לו ע"י רפי הוידה ובכללם הבדיקה המשפטית, שהעלתה, שלמשרד התקשורת אין בכלל שום סמכות בתחום זה, ומסמך המדיניות של שר התקשורת דאז, פואד בן-אליעזר (כאן), הוצא בטעות וללא סמכות חוקית (בתחום הטיפול בדומיינים). קידום הנושא יסייע (בין היתר) לקידום התיירות לישראל וקידום ישראל ועריה כמותגים עולמיים מובילים (השר יריב לוין הוא שר התיירות). כמה שרים ומשרדי ממשלה נוספים גילו התעניינות בנושא, לרבות משרד האוצר. 

שאלנו את איגוד האינטרנט הישראלי את השאלה הבאה: "האם לאיגוד האינטרנט הישראלי יש איזו התייחסות להצעת החוק [חוק ''מרשם שמות המתחם בישראל''], שהועברה לכנסת ע"י רפי הוידה?".

תגובת מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראל: "למרות שמר הוידה מציג את המסמך (בפני הוועד המנהל של איגוד האינטרנט) כאילו הינו "נבחן במשרד המשפטים" ואף ייתכן "שיכלל בחוק ההסדרים", עיון ב-Properties של המסמך מעיד, שהוא מבוסס על הצעת חוק משנת 2004, בעת שמר הוידה היה (ככל הנראה) עובד משרד התקשורת (היודע בכינויו MOC). איני יודע מה תהא עמדת משרד התקשורת לגבי השימוש במסמכים, שחוברו על ידי עובד מדינה במסגרת תפקידו, אך נשאיר זאת להם.
 
איגוד האינטרנט הישראלי אינו מתייחס לכל הגיג של אזרח, מכובד ככל שיהיה ואף חבר באיגוד האינטרנט, הנשלח לחברי הכנסת בכוונה שיפעלו. אנו מסתפקים בלהגיב להצעות חוק שעברו מסננת כלשהי, ונהיו ממשלתיות ו/או פרטיות, ככל שהן נוגעות לחיי האינטרנט במדינת ישראל. זאת אנו עושים דרך קבע לטובת משתמשי האינטרנט בישראל.
 
בניגוד לאמירותיו ושאיפותיו של מר הוידה, לא נמצאה על ידי כל עדות חיצונית, בינתיים, לעבודת מטה כלשהי במי ממשרדי הממשלה הרלוונטים המבקשת לקדם את הצעת החוק".

אין ספק, שהתגובה המוזרה ביותר הזו, היא חלק מהנושא שנותח כאן בהרחבה. 

רפי הוידה: "הצעת החוק, שהונחה על שולחן הכנסת, ותזכה, כך אני מקווה, לתמיכה 'מקיר לקיר', באה לפתור את המצב לפיו תחום מרשם שמות המתחם בישראל אינו מצוי בתחום סמכותו ופיקוחו של שום גורם ממשלתי ואינו מפוקח כלל ע''י הכנסת. 

פעילות הרישום והחידוש של שמות מתחם וכינויי מען בסיומת ישראל מהווה פעילות תשתית מהותית וייחודית בתחום האינטרנט המחייבת הסדרה כדוגמת מרבית המדינות בעולם. במרבית מדינות העולם הנושא מוסדר וקיים עליו פיקוח ממשלתי, במיוחד במצב חירום או כשל של הגורם המפעיל.

הסדרת תחום זה בישראל תאפשר פיתוחו המואץ של התחום החשוב הזה תוך הוזלה משמעותית של מחירי הרישום והחידוש. זו בשורה צרכנית חשובה של הוזלת יוקר המחיה לכ-240 אלף משפחות בישראל, שרשמו דומיינים ומשלמות מידי שנה על החידוש של הרישום. 

ישראל נמצא כיום במקום 40 בעולם מבחינת היקף הדומיינים, מקום בהחלט לא מכובד ומצביע על פיגור משמעותי בתחום זה. הסדרת תחום מרשם שמות המתחם בישראל תאפשר השגת יעד של מיליון שמות מתחם בסיומת ישראל עד שנת 2020. זה גם יאפשר פיתוח שמות מתחם חדשים כמו שנעשה בכל העולם המערבי, כולל שמות מתחם בעברית ושמות מתחם על שם ערים הרוצות לקדם את עצמן ברשת האינטרנט. צעד כזה יסייע בקידום ומיתוג ערי ישראל בעולם וייסייע בקידום התיירות לישראל".