במקום לפרסם מסמך היערכות משרד התקשורת לחירום (כללים להפעלת המשרד ושירותיו בזמני חרום כמוגדר בחוק), הוציא המשרד נייר דרישות לחברות התקשורת בנושא היערכותם לחירום, ללא כל בסיס חוקי, עם דרישות דמיוניות. מהתלה לפורים.
מאת: אבי וייס, 4.3.15, 09:20

במשרד התקשורת הוקם זה מכבר אגף חירום וביטחון בראשותו של איתן שטיינר (בתמונה משמאל). לאגף הזה לא הוקצו כל סמכויות חוקיות בשום נושא, כך, שלמעשה, הסמכויות היחידות שיש לאגף זה הן כלפי פנים ולא כלפי חוץ. דהיינו: לפעול פנימה בתוך משרד התקשורת, כדי שיהיה ערוך לחירום, לקבוע נהלי חירום בתוך המשרד, תסריטי פעולה לכל עובדי המשרד בשעת חירום, קביעת בעלי תפקידים ומשימות שיופעלו בחירום, הכנת חמ"ל לחירום, הכנת תשתיות ואמצעים לפעילות המשרד בחירום, נהלי "ביטחון שדה" והפעלתם בתוך המשרד, וכך הלאה, הכל פנימה - בתוך המשרד.

במציאות, משרד התקושרת לא ערוך בכלל לחירום. חשפתי זאת בהרחבה בכל פעם שהיה מצב חירום כלשהו, החל מסערות החורף השנה ובשנה שעברה, וכלה במלחמות קטנות כגדולות, למשל המלחמה האחרונה בעזה ששמה היה "צוק איתן" (כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). 

אולם, במקום להיערך לחירום (פנימה, בתוך המשרד), היחידה הזו עוסקת מאז שהיא הוקמה ב-3 דברים מאוד חשובים:

א) על פי מה שמופיע במפורש ב"פרשה הסודית" ושאני לא יכול לפרסם כאן את פרטיה (בגלל כל התרגילים של "קליקת הפרקליטים" למנוע ממני לפרסם זאת), היחידה הזו עסקה ועוסקת בהקלטות והאזנות סתר, לאחר שתחום הביטחון במשרד התקשורת הועבר מאחריות הסמנכ"לית למנהל (תמי לשם), ליחידת החירום החדשה, כפי שחשפנו כאן. האזנות והקלטות סתר של עובדי המשרד, כמובן.

עניין זה נחשף לאחרונה על ידי שוב, בעקבות מפגש פומבי של המנכ"ל (אבי ברגר) עם עובדי המשרד (חשפתי זאת כאן). המנכ"ל הכחיש זאת בתגובתו, אבל יותר מדי אנשים שמעו את זה במו אוזניהם, מכדי שניתן יהיה להכחיש את העניין, לטאטא אותו מתחת לשטיח ולהשתיק אותו. 

ב) לבזבז את כספי הציבור על "פטורים ממכרז" לכל מיני חברים ומכרים, כדי שיכתבו ניירות בענייני חירום, תחת שמות מסתוריים ועושי רושם על כל מי שהשתמט משירות צבאי, דוגמת: "הכנת תרחיש ייחוס ייעודי לענף התקשורת". אם הצלחתם להבין על מה הפטור (שניתן פעמיים), אשמח גם כאן לקבל הסבר בעברית... הפטור הקודם היה על רבע מיליון ש"ח. כנראה, היועצים לא הצליחו למצוא בסכום הזה את "תרחיש הייחוס"... שנעלם להם במגדל שלום בת"א בין הקומות. אולי "תרחיש הייחוס" הגיע בטעות למגרסה של שמילה. הכל יכול להיות. 

ג) לבזבז את כספי הציבור בשיפוצים כפולים ומיותרים של משרדים עבור היחידה הזו, בעלויות עתק של מיליוני ש"ח (במצטבר), כפי שחשפנו כמה פעמים ולאחרונה כאן. 

וכך הגענו, ממש לפני פורים, למסמך הטרי של ההיערכות לחירום (של חברות התקשורת, לא של משרד התקשורת, שעדיין לא ערוך לחירום), מסמך שאין עליו שום חותמת או חתימה מי כתב אותו עבור לשכת הדובר, אבל זה די ברור, לפי הניסוחים הילדותיים והחצי צבאיים, שזה נכתב ע"י איתן שטיינר. המסמך המלא מצוי כאן, למי שמתעניין.

הבעיה המרכזית במסמך היא לא התוכן שלו, אלא בעצם הוצאתו. לאיתן שטיינר אין סמכויות לתת הוראות לאיש, חוץ מלאנשי משרד התקשורת הכפופים לו ולשאר עובדי משרד התקשורת (דרך המנכ"ל). זהו. 

נושא ההיערכות של חברות התקשורת (בשונה מהיערכות עובדי משרד התקשורת בתוך המשרד), מעוגן היטב בחקיקה, למשל בחוק התקשורת סעיפים 13א' ו-13ב'. דהיינו: אם איתן שטיינר חושב, שיש צורך כעת להוציא הוראות לחירום לחברות התקשורת, שיפנה (דרך המנכ"ל) לשר התקשורת, כרגע זה בנימין נתניהו, (שנדמה לי שהפצצה הגרעינית האיראנית יותר מעניינת אותו, מכל דבר אחר, שלא לדבר על הבחירות הקרבות), ושהשר ידאג לתיקוני החקיקה או להוציא תקנות מתאימות, שתאושרנה ע"י ועדת הכנסת המתאימה.

כל זה, כאמור, לא קרה. לא יצאו שום תקנות בחתימת השר והכנסת לא אישרה שום דבר הנוגע למה שמופיע בנייר החדש פרי המצאתו של איתן שטיינר. לכן, עצתי לחברות התקשורת, לראות בנייר ההזוי, שיצא ממשרד התקשורת, פרי עבודה מאומצת של צוות שלם, שעבד על זה יותר משנה, עם יועצים יקרים להחריד, כמהתלה לפורים, ולגנוז את הנייר הזה במוצאי חג הפורים, יחד עם כל המסכות והתחפושות, באותו ארון. אם אין מקום בארון, המגרסה של שמילה תמיד תוכל לגרוס ביעילות ובזריזות, ניירות מיותרים, מרגיזים ומטרידים, כמו זה.