עמדה: סלקום מסרבת ללמוד מההרפתקאות של מתחרתה - פרטנר, ותבחן בעצמה כניסה לשוק הטלוויזיה. אולי כדי לרצות את שר התקשורת גלעד ארדן, שמבטיח מהפכה בתחום. אנטומיה של כשלון צפוי וניתוח שוק שגוי המבוסס על אשלייה עצמית.
מאת: אבי וייס, 25.9.13, 12:00

האישור שנתן דירקטוריון חברת סלקום לניר שטרן, מנכ"ל סלקום (בתמונה), להתחיל במהלך של בחינת הכניסה לעולם שירותי הטלוויזיה, הוא החלטה מעניינת אך מבוססת על חלומות. הרבה חלומות. בעניין זה אני חייב להביא את התיייחסותי להחלטה דומה, שקיבלה הנהלת חברת פרטנר לפני יותר משנה, תחת הכותרת: "סיפורי פוגי בכתום". המאמר הקודם מובא כלשונו בנספח למטה, והוא תקף עד היום. 

למה סלקום עתידה גם כן להכשל? כי אין שוק כזה אליו היא מכוונת. פשוט אין. הסיבה: שוק הטלוויזיה, בשונה משוק הסלולר, הוא שוק מסובך והפתרונות שבו מסובכים. בסלולר, יש רק מוצר אחד: שירותי סלולר על רשת סלולרית (שירותים הכוללים: קול, מסרונים ואינטרנט), עם רגולציה אחת זהה לכולם. בנוסף, כל השחקנים המתחרים בשוק משתמשים באותן טכנולוגיות שידור, כך שקל מאוד לעבור בין חברה לחברה, עם מכשירי הקצה הקיימים של הלקוחות. בעולם הטלוויזיה, יש הרבה מוצרים ושירותים, על תשתיות שונות ומגוונות, עם רגולציות שונות לכל תשתית ועם טכנולוגיות שונות לחלוטין בכל תשתית. זו המציאות והיא אינה יכולה להשתנות בקרוב. זו הסיבה, שאין מודל מוצלח בעולם של חברת סלולר המספקת גם שירותי טלוויזיה. הספקים המתחרים המצליחים (יחסית) בעולם הטלוויזיה בתחרות בחברות הכבלים והלוויין הם: או חברות בזק (או חברות צעירות מתחרות בבזק על הפס הרחב של חברת בזק), או חברות של תכנים בלבד, דוגמת נטפליקס והולו (בארה"ב).  

איך שוק הטלוויזיה בנוי ומדוע סלקום אינה יכולה להצליח בו?
שוק הטלוויזיה בנוי מכמה רבדים, שאין ביניהם קשר ישיר וניתן לנוע מפלטפורמה לפלטפורמה רק בהשקעות די כבדות (ובהחלפת ציוד הקצה שבידי הלקוחות), מה שמבטיח שכל שחקן חדש יכול לתפוס נתחי שוק קטנים בלבד, אם הוא נכנס לתחרות בענקים השולטים בפלח השוק אליו הוא נכנס:

א. שירותי טלוויזיה רב-הערוצית בתשתיות מסורתיות ובתשלום חודשי. בישראל יש שתי תשתיות: כבלים (נקראים מקצועית בשם HFC) ולוויין. בישראל, בהתאמה, יש את HOT ו- YES. המוצר המרכזי והחשוב ביותר, שחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית מוכרות ללקוחות, אינו שירותי טלוויזיה אלא שירותי טריפל. זה המוצר אותו צריכים הלקוחות ועליו הם משלמים. זאת, משום שאין שירותי טלוויזיה בלי שירותים משלימים דוגמת פס רחב וטלפוניה, על אותה תשתית, או בתשתית משלימה.

על התחום הזה מוטלת רגולציה מאוד כבדה (ויקרה לספקים וללקוחות, שמשלמים על הרגולציה הזו בדמי המנוי שלהם). בישראל, הרגולציה הזו מתחלקת בין 3 גופי רגולציה שונים: מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השניה ורשות השידור. כל הניסיונות לאחד בין גופי הרגולציה הללו עלו, עד כה, על שרטון. לשר גלעד ארדן יש תכניות רבות בתחום הרגולציה בעולם הטלוויזיה, אולם עד כה תכניות אלו הם במסגרת התכנית "הכל דיבורים". 

ב. שירותי טלוויזיה בחינם, בשידורים קרקעיים - טרסטריאליים (מכונה בישראל "עידן+" ומסופק ע"י הרשות השנייה. מבחינה מקצועית שירותים כאלו נקראים בשם DTT). שירותי "עידן +" עתידים להתרחב בשנה הקרובה ואולי אף להיות מופרטים, לאור חקיקה שעברה בכנסת. יש לשירותים הללו הצלחה מסוימת אך מוגבלת, כי אלו שירותים מצומצמים, רק של כמה ערוצי טלוויזיה ואינם מספקים שירותי טריפל ללקוחות (שכן, כפי שציינתי, לרוב הלקוחות הצורך הוא לקבל שירותי טריפל מלאים, ולא שירות טלוויזיה מצומצם העומד לבדו). כל מי, שרצה להתנתק משירותי HOT או YES, רכש ממיר במחיר אפסי (כ- 100 ש"ח, חד פעמי) והתחיל לקלוט את שידורי הטלוויזיה מהאוויר.

ברור, שכל ספק מתחרה חדש דוגמת סלקום, ישלב את שידורי "עידן +" כחלק מהשירות החדש שלו. אולם, לא ברור מדוע מי שמעוניין ב"עידן +" ירצה לשלם איזה תשלום חודשי, לספק תקשורת כלשהו, גם אם קוראים לו סלקום. הרי הסיבה, שאזרחים בוחרים ב"עידן +", היא די ברורה: חוסר רצון בולט (או חוסר יכולת כלכלית) לשלם למישהו על שידורי טלוויזיה. 

 ג. שירותי VOD. זה התחום היחיד בעולם שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט, שיש לו איזו רגולציה. אולם, רק חברה אחת ביקשה (וקיבלה) רישיון ל- VOD, זו חברת YES. (ל-HOT יש VOD על הרשת הפנימית ללא צורךברישיון נפרד מהרישיון הכללי שלה). בקרוב, יאושר לבזק ול- YES להתאחד. אזי, קבוצת בזק תשדרג את שירותיה ותעבור לעולם שירותי ה- IPTV (ראה גם בסעיף הבא). עד היום, האיחוד הזה נמנע, במשך שנים, בגלל התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים בנימוקים הזויים (כגון: שעל בזק להתחיל באספקת שירותי IPTV כתחרות ב- YES, חברת הבת של בזק). 

בתחום שידורי ה- VOD יש בישראל שחקנים רבים, אך הם מעולם לא ביקשו רישיון לשדר VOD, וממילא לא קיבלו רישיון. גם משרד התקשורת מעדיף "לעצום עיניים" ולחשוב, שכאילו אין VOD בישראל, למעט שירותי חברת YES. השחקנים הבולטים בתחום ה- VOD בישראל הם: וואלה!,  זכיניות ערוץ 2: קשת ורשת, ערוץ 10 - נענע10, פרטנר, קבוצת סלקום, תפוז, TVland, YNET, ועוד רבים וטובים.

די ברור, שאם סלקום תהיה מעוניינת להיכנס לתחום כספקית שירותים מלאים, היא כן תצטרך לבקש רישיון ומשרד התקשורת יצטרך להחליט מהי הרגולציה החלה על שירותי טלוויזיה על רשת האינטרנט, לא רק על ה- VOD. בשלב זה, אין רגולציה כזו. 

ד. שירותי IPTV. אין בישראל (עדיין) שידורי טלוויזיה בגישת ה- IPTV. בעולם, שירותים כאלו מסופקים ע"י חברות הבזק (למשל בארה"ב: ורייזון ו- AT&T), או חברות מתחרות בבזק והרוכבות על הרשת של בזק, דוגמת Free בצרפת. כאן, החברה, שהכי מוכנה לספק שירותי IPTV, היא קבוצת בזק. בהינתן האישור למיזוג בין בזק ל- YES, מה שיקרה די בקרוב, זה מה שיתפתח. זאת, כי YES תחסוך הרבה כסף מהתנתקות משירות הלוויין היקרים שלה ומעבר לשידורים על הפס הרחב של בזק (וגם של הוט) בתשתיות קרקעיות קיימות.

בעתיד, ניתן יהיה לספק IPTV על רשת הסיבים של חברת החשמל, אך זו תכנית עתידית, שעדיין לוטה בערפל. החלום של סלקום הוא, שיתממש החזון של "שוק סיטונאי", שבו היא תוכל "לרכב" על הרשתות של בזק ו- HOT ולספק שירותי IPTV ללקוחות הקצה, אותם היא "תגנוב" מבזק והוט. אולם, זה עדיין בגדר חלום. הבעיה הנוספת בחלום הזה: אין בישראל רגולציה על IPTV. ברגע שמישהו (בזק או סלקום), ירצה להתחיל באספקת שירותי IPTV, ברור, ששר התקשורת גלעד ארדן לא יוכל להתחמק יותר מקביעת הרגולציה והרישיונות הנדרשים לשירותים הללו. ברור גם, שרגולציה כבדה תשמוט את הבסיס הכלכלי לתחרות סוערת בתחום זה. כאן זה לא עולם התחרות בסלולר. ממש לא. 

ה. שירותי OTT. בתחום זה יש מודלים רבים, שטרם התגבשו לכדי מודל אחד מנצח. אין גם רגולציה על התחום וברור שזה לא יישאר כך לנצח. בארה"ב, המודל המנצח (יחסית) הוא המודל של נטפליקס, של ספק תכנים טהור. בישראל, יש כמה מודלים הנמצאים בתחילת דרכם, אין קשר ביניהם והם מתחרים זה בזה:
1) מודל הטלוויזיה החכמה - SmartTV. אלו טלוויזיות המשלבות שירותי VOD, OTT ו"עידן +" בתוך הטלוויזיה עצמה. יש כאן כמה הצלחות יפות. ראויה במיוחד לציון הטלוויזיה החכמה של סמסונג, שמספקת שירותי OTT על בסיס פיתוח של חברת הזנק ישראלית בשם Vonetize. יש בתחום זה "טלוויזיות חכמות" מתחרות רבות, למשל: סוני, שארפ, LG, פיליפס, פנסוניק ועוד. די ברור, שמי ,שמתקין אצלו בבית "טלוויזיה חכמה", לא צריך שירותים בתשלום מסלקום...
2) מודל מזרים המדיה - Streamer. יש כאן מגוון רחב מאוד של פתרונות, במגוון תצורות חיבור לרשת, החל מאלו היקרים מאוד ועד זולים מאוד. יש כיום מגמה מאוד ברורה בעולם, לשלב סמארטפונים וטאבלטים בפתרונות הללו. לעניות דעתי, הפתרון המעניין ביותר, שיש כיום בשוק, הוא הדונגל של גוגל: Chromecast, שמחירו כ- 35 דולרים. תארנו את המוצר הזה כאן, כאן וכאן. די ברור, שמי שמעוניין בשירותי OTT, ייטה לקחת את הפתרון הזה, או דומה לו, ולא לשלם תשלום חודשי לספק סלולר דוגמת סלקום.
3) מודל שירותי טלוויזיה על האינטרנט. זה המודל של נטפליקס ודומותיה. בישראל, יש כבר כמה ספקים בתחום זה הפועלים ללא רגולציה (כי אין) וללא רישיון (כי אין). השירות המצליח ביותר (כנראה) בארץ הוא של קרטינה טיוי המספקת שירותי OTT לדוברי הרוסית בישראל. די ברור, שברגע שסלקום תיכנס לתמונה, תהיה רגולציה. לא ברור מה טיבה של הרגולציה העתידית, אבל בכל מקרה היא תהיה מכשול לכל שחקן. התחרות בתחום זה מגיעה דווקא מהכיוון של "חבילה צרה", אותה מנסה השר גלעד ארדן לכפות על HOT ו- YES, כפי שנותח בהרחבה כאן. בשלב זה, ללא כל הצלחה ניכרת. בכל מקרה, שירותי OTT הם שירות "משלים" (ולא מחליף) של שירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית, כפי שנמצא במחקרים בכל העולם. 

דווקא למתחרים קטנים דוגמת גולן טלקום, יש סיכויים טובים יותר מסלקום לתפוס נתחי שוק כלשהם בעולם ה- OTT. זאת, משום שמבנה ההוצאות של גולן טלקום הוא מאוד צר. זה הבסיס למחירים זולים אפשריים ללקוחות. מכאן, שסלקום תיתקל באותה בעיה, שכבר קבוצת פרטנר חוותה על עצמה 5 פעמים לפחות: אין כל מודל עסקי לשירות OTT עבור ספק סלולר גדול. בנוסף, כדי לספק מערכי ממירים בבתים, שיחליפו את הממירים של הוט ויס, צריך להשקיע עשרות מיליוני ש"ח במערך טכני, שמהר מאוד יפשוט את הרגל. אגב, גם סלקום עצמה נכוותה כבר פעם אחת עם בלוקבסטר, בניסיון להכנס לשוק ה- OTT. גם נטוויז'ן-013 (חברת בת של סלקום) ניסתה בעבר וכשלה. כנראה שזה לא הספיק לסלקום. היא צריכה לטעות 5 פעמים כמו פרטנר, עד שתבין, שאין שוק פנוי הממתין לה בעולם של הטלוויזיה בישראל. פשוט אין. 


נספח

עמדה: סיפורי פוגי בכתום

מאת: אבי וייס, 06.06.12   הכרזת פרטנר על כניסתה לעולם ה- IPTV\OTT בעוד כחצי שנה במחיר כ 90 ₪ לחודש למנוי (ועוד כ- 100 ₪ על הפס הרחב), היא בועה נוספת. עד היום, כשלה פרטנר בארבע נסיונות לפחות להכנס לעולם הטלוויזיה. מה מבטיח שההרפתקה החמישית (אם תצא לדרך) לא תהפוך לכשלון כלכלי מהדהד כקודמותיה? כל התשובות לכל התהיות בתחום יצירת תחרות לדואופול HOT ו- YES.   במסגרת פרסום התוצאות המאכזבות של פרטנר לרבעון ראשון 2012, הכריזה החברה על כוונה להיכנס לתחרות בתחום שירותי הטלוויזיה (OTT) בעוד כחצי שנה, בכפוף להסרת החסמים הרגולטורים. במקביל, הציגה פרטנר לראשי משרד התקשורת (לרבות השר), את תוכניותיה בתחום, כולל אפשרות הישענות על הפתרון של דב מורן (המכונה קומיגו). נתעלם כרגע, לצורך הניתוח, מעניין קומיגו, כי את דעתנו עליו כבר הבענו (כאן, סעיף אחרון), וזכותה של פרטנר להקיז את הכסף (שכבר אין לה) מהלקוחות הנוטשים בהמוניהם, על כל הרפתקה, הזויה ככל שתהיה. הרי פרטנר התמחתה בדיוק בתחום זה. על רקע החלפת הבעלות על פרטנר, זה המקום לבחון את הכרזותיה הבומבסטיות, בהשראת הבעלים היוצא, שכשל באחזקת החברה.   בהצגת תכניותיה לעולם הטלוויזיה בונה פרטנר על הזיכרון הקצר של ראשי משרד התקשורת (לא חוכמה גדולה) ועל הזיכרון הקצר של הציבור, האנליסטים והעיתונאים (גם זו לא חוכמה גדולה), אך היא אינה יכולה למחוק את הזיכרון שלי, שכולל השתתפות פעילה ב(כמעט) כל מיזמי ה- IPTV\OTT  שהיו אי פעם בישראל. הראשון היה בשנים 1996 עד 1998 של בזק, כן בזק, על קווי ISDN (ב- 128 קסל"ש של החיבור דאז. איכות הסרטים והשידורים הייתה אז די טובה, במיוחד בהשוואה למה שמקבלים היום בחיבורים של 10 מגה או 30 מגה פס רחב). במהלך השנים הייתי שותף וגם לקוח של מיזמים אחרים, כולל אלו של פרטנר וחברת הבת 012-סמייל, עד למיזם המבטיח האחרון, ששבק חיים אך לפני כחצי שנה - Anona.TV. השתתפתי גם בהתנסות במיזם של גוגל-TV, שאף הוא נפח את נשמתו (בינתיים), כמתואר כאן, וגם במיזמים של מיקרוסופט (היו כמה...) ועוד. היחידים שנשארו בשטח (בישראל) הוא המיזם הייחודי שלקהילת הלוויין, עליו עוד נספר חדשות מעניינות נוספות בעתיד הקרוב.   בנוסף, כבר הוכח במחקרים בכל העולם, שה- OTT אינו מהווה איום של ממש בטווח הזמן הנראה לעין, או תחליף לשירותי טלוויזיה רב-ערוצית, אלא "שירות משלים" (בעיקר לאלה שיש להם מספיק כסף לשלם על שירותים כפולים...). זה לא בדיוק הציבור ששר התקשורת והרווחה מנסה לסייע לו, ביצירת תחרות והוזלת עלויות התקשורת בעולם הטלוויזיה. מחקר חדש של Ovum מהשבוע החולף חוזר בדיוק על כל המחקרים מכל חברות המחקר האחרות שפורסמו בשנה החולפת: OTT אינו יכול להתחרות בשלב זה ובזמן הנראה לעין בשירותי הטלוויזיה מסורתית. "לא הוכח ולא נמצא בשום מקום בעולם, שלקוחות נוטשים בהיקף משמעותי את שירותי הטלוויזיה המסורתיים שלהם ועוברים ל- OTT, כבסיס לשירותי הטלוויזיה היחיד שלהם", כך לדברי חוקרי Ovum. "על פי כל המידע שניתחנו, OTT הוא שירות משלים ולא חלופי, לשירותי הטלוויזיה המסורתיים. זאת, בטווחי הזמן שאנו יכולים לחזות". לעומת זאת, ה- IPTV די מצליח בעולם (במספר קטן של מדינות), כי הוא ניתן ע"י חברות הבזק, או חברות תקשורת מתחרות, אשר פרסו תשתיות סיבים אופטיים עד הבית (FTTH), או פרסו תשתיות קרקעיות לעיתים משולבות סלולר. בעוד שאצלנו פרטנר (וסלקום) רוצות להצליח בתחום הטלוויזיה בלי להשקיע אגורה שחוקה בפריסת סיבים לבתים, או בכלל.   "שאחרים ישקיעו בסיבים וברשתות: בזק, הוט, מיזם חברת החשמל", כך הן כנראה אומרות לעצמן, "ואנו נרכב על הסיבים והרשת שלהם, נציע ללקוחות שלהם טלוויזיה בזול ונגנוב מהם ע"י כך את הלקוחות שלהם, ונעשה מזה יופי של מיליונים, מה שיעלים את הירידה בהכנסות שלנו בסלולר...". גישה קצת נאיבית ואפילו מסוכנת כלכלית, הנדחפת מחוסר הבנה בסיסית ע"י שר התקשורת ומנכ"ל המשרד.   למי שההכרזה האחרונה של פרטנר הילכה עליו קסם, אני מציע לקרוא בעיון את ההכרזה שלה כאן, מ- 1.9.2009, בו הבטיחה לנו ממיר עם "עידן +" ושפע שירותים ואפשרויות, במחיר של 89 ₪ לחודש ובהתחייבות ל- 36 חודשים. אשמח לדעת: איפה משיגים את הממיר והשירות הזה? התשובה ברורה: זה מת מזמן. מי לידינו יתקע, שהסרט החדש מבית היוצר של פרטנר בתחום זה - יצליח? מאומה. מדובר בדיוק באותו חלום בלתי ממומש, שהחברה בנתה עליו הרים וגבעות, בפנטזיה חסרת כל בסיס.        כמה עובדות עצובות סביב הכרזת פרטנר בענין ה- OTT:   א. כפי שציינו, זו אינה ההכרזה הראשונה של פרטנר בתחום זה. למעשה, זו ההכרזה החמישית שלה באותו תחום, בעשור האחרון. דוגמה בולטת לאי יכולת הראות והחזון של פרטנר בתחום זה היא בהכרזה הדרמטית שלה, מפי המנכ"ל דאז דוד אבנר ב- 2008, בעקבותיו קמו המיזמים הכושלים של Orange Time ושירותי האינטרנט והתקשורת הנייחת, שבראשם עמד אז אלון ברמן. גם אלון ברמן וגם היחידה שניהל, על מגוון שירותיה, נעלמו כבר מהמפה של פרטנר. אגב, גם סלקום הכריזה אז על שירותים דומים, מה שעורר אז סערה בשוק. בעקבות הסערה ב- 2008, ייחדנו לנושא זה סדרה של ארבע כתבות, שעסקה בפתרונות של סלקום, פלאפון ופרטנר לעולם ה- OTT, לרבות הממירים והטכנולוגיות שתוכננו אז בכל חברה. אנו חוזרים על הסרט הזה שוב ב- 2012. אותו סרט ואותם שחקנים, עם אותו תוכן... וכנראה גם אותו סוף עצוב.   יתרה מכך. עד היום לא הצליחה פרטנר למזג לתוכה את 012-סמייל (מה שסלקום עשתה ברבעון אחד), ולא הצליחה להגדיר לעצמה מה היא רוצה מלקוחות הקבוצה הכתומה. כמעט כל יום פרטנר "יורה" לפחות תוכנית חדשה אחת באוויר, מחסלת בשקט תוכניות קודמות, ומצפה שמישהו מהלקוחות יבין לאן היא חותרת ומה היא מציעה. אם לא די בכך, בהכרזה האחרונה והטריה של פרטנר על תכנית משולבת נייח ונייד Unlimited, היא פתחה בתחרות ישירה מול חברת הבת שלה, 012-סמייל, שיש לה שירותי טלפוניה נייחת (VoB) די מצליחים, חברה שעליה שילמה פרטנר הרבה מעל מיליארד ₪. מה ניתן להבין מכך? שפרטנר החליטה לחסל את 012-סמייל ולזרוק את ההשקעה הזו לפח? האמת, אני לא מצליח להבין את המהלכים המבולבלים הללו שלה.   ב. הכשלונות הקודמים של קבוצת פרטנר בעולם ה- OTT (תזכורת קצרה למי שלא מכיר):   1) לאחר שנים רבות של השקעות,התנסות ושיווק אגרסיבי שלא הצליח, נסגר ב- 2006 השירות של 012-סמייל שנקרא 012Fun, שפעל כמעט כעשור, והופעל על מערכת של אינפוגייט (אז חברת הזנק מבטיחה, כיום יחידה במסגרת בינת מערכות תוכנה).   2) היו ארבעה מיזמים של פרטנר לתחום ה- OTT ששינו שמם בחלוף השנים:OboxLive TV, Orange Time, Orange VOD, ו"אורנג' בידור ותוכן", שזה השם הנוכחי של השירותים הללו. רק על Orange VOD הפסידה פרטנר עשרות מיליוני ₪, ואיש בפרטנר כנראה לא חש שזה קרה...   ג. בעיית התשתית. פרטנר חולמת לקבל (בלי להשקיע אגורה) וכמעט בחינם גישה זולה ורחבת סרט לבתי הלקוחות ברחבי הארץ, על גבי תשתיות בזק והוט. קוראים לזה "שוק סיטונאי". כבר ניתחנו כאן וכאן בהרחבה מדוע מדובר בחלום באספמיא. שכן, רק בזק תרוויח מהשוק הסיטונאי המתוכנן (ולכן ראשי בזק מיהרו לברך על החלטת שר התקשורת בעניין השוק הסיטונאי). ממילא, מחירי האינטרנט יירדו עם הזמן (ר' כאן), וזה לא ייתן כל יתרון לפרטנר מול מתחרותיה.להיפך. בזק והוט יכולות לספק OTT זול יותר ואיכותי מפרטנר או מסלקום. השילוב של סיסקו ו- NDS (שנרכשה ע"י סיסקו) וגם פתרונות מתחרים, יובילו לפתרונות מתקדמים ומעניינים של הספקיות הוותיקות דווקא. זה די ברור. זה קורה בכל העולם המערבי.   אין מודל מצליח בעולם של חברת סלולר (שאין לה תשתיות קרקעיות) שמספקת גם OTT. זה רק בחלומות ראשי פרטנר ושר התקשורת, שדוחף אותה להרפתקה זו. ספקי ה- OTT היחידים שהצליחו בעולם (דוגמת Netflix) הם ספקי תכנים נטו, לא חברות סלולר. בכלל, על פי דו"חות של Sandvine ואלוט (השולטות בניהול רוב תעבורת הפס הרחב בעולם), מעל ל- 25% מתעבורת הפס הרחב בעולם המערבי היא כיום של YouTube (בארה"ב זה כמעט 50%), וזה ממשיך לטפס אקספוננציאלית, בעוד שספקי ה- OTT נשארים מאחור בהיקפי הווידיאו שהם מוכרים ומשדרים מעל הפס הרחב, מול YouTube. כמובן שאיש לא מתכוון לשלם על YouTube, בשום מקום בעולם.   בנוסף, העתיד טמון בשירותי OTT בענן. בחברות הסלולר הישראליות עדיין לא שמעו כנראה על הענן. אין להן גם ניסיון מעשי באספקת שירותי ענן לציבור (כמו שיש כבר לבזק, והוט התחילה בכך). בכלל, HOT ו- YES (במיוחד אחרי שיאושר מיזוגה המלא עם בזק), הן חברות מתחדשות שממציאות עצמן מחדש, במיוחד בחודשים האחרונים, ופרטנר (אם תיכנס לתחרות מולן), כבר לא תפגוש מולה מתחרות עייפות, איטיות ומיושנות.   במקביל, לכאורה ללא כל קשר, יש כעת ניסיון מעניין בארה"ב, שבו חברת בזק וסלולר גדולה (ורייזון) מנסה להשתלט על חברות הכבלים הגדולות, כמתואר כאן, מהלך שאנו בראשיתו, די מזכיר את הניסיון הכושל של פרטנר להשתלט על הוט. כרגע, אין כל יכולת לפרטנר, המצויה במעבר משליטת בן דב שכשל באחזקתה, חזרה לידיה של האצ'יסון (הבעלים הקודמים), לרכוש למשל את הוט. הפוך - אולי זה אפשרי...     ד. בעיית הרגולציה, המוזכרת כדרך אגב בהודעת פרטנר. את ההיסטוריה של רגולציית תחום ה- IPTV\OTT סקרתי בהרחבה כאן. המציאות היא, שאחרי 14 שנה מאז השימוע הראשון לתחום זה, אין עדיין הגדרות רגולאטוריות: מה זה IPTV \ OTT. המסמך היחיד שעומד על הפרק, אחר שימוע ארוך, מצוי כאן (מ- 11.10.2011), ומגדיר ש- OTT זה כמו כל שידור טלוויזיה (דהיינו, חלים עליו כל הרגולציות המורכבות של החוק, התקנות והנחיות כל הרגולטורים לעולם הטלוויזיה – יש כזכור שניים). העיקר: צריך לשלם תמלוגים ולהשקיע ב"הפקות מקור" ושאר המצאות רגולטוריות שמקיפות עשרות עמודים של תקנות, בהיקפים כספיים ניכרים, שהופכים כל מיזם OTT לבלתי כלכלי מרגע היוולדו. ההנחות שיש במסמך זה (ואין מסמך אחר על השולחן) הן הקלות מסוימות לתקופה שמפעיל חדש בתחום ה- IPTV\OTT משיג 7%, מעבר ל- 7% נתח שוק, חלות עליו כלהמגבלות הרגולטוריות הכבדות.      לכן, נשאלת השאלה: האם שר התקשורת יתעלם מהמסמך ויחליט לספק "הגנת ינוקא" בלתי מוגבלת לסלקום ולפרטנר? דהיינו: שהשירות שלהן לא ייחשב כשירות טלוויזיה רב-ערוצית כמוגדר בחוק, לאורך שנים (דבר המחייב כמובן חקיקה מתאימה, שטרם החלה). זה נראה בעיני לא סביר, במיוחד כשאותו שר תקשורת סירב לספק "הגנת ינוקא" לחברות הסלולר החדשות (ה- MVNO והספקיות החדשות גולן טלקום והוט מובייל), וסרב להתערב בהסכמים המפלים בין חברות ה- MVNO לחברות הסלולר הגדולות. אז כעת, בדיוק לאותן חברות סלולר גדולות (סלקום ופרטנר), המוחזקות בידי טייקונים, תינתן "הגנת ינוקא", שהיא מתנה כספית בהיקף מאד ניכר לאורך זמן? נדמה לי, שמדובר בחלומות באספמיא, או לפחות בסברות לא ריאליות. תקנו אותי אם אני טועה.   הדרך היחידה (לבד מ"הגנת ינוקא") שפרטנר יכולה לחמוק כעת מהרגולציה הכבדה של עולם הטלוויזיה הרב ערוצית, היא לא לספק ערוצים לינאריים (דהיינו: ערוצי השידור שחברת הכבלים והלוויין משדרות, לרבות ערוצים עם פרסומות), ולהסתפק במתן שירותים של "עידן +" בתוספת VOD (שחלה עליו רגולציה מאוד קלה), בתיבול יישומים חברתיים מהאינטרנט (דוגמת פייסבוק ו- YouTube) המותאמים למסכי הטלוויזיה.   אולם, נדמה לי שרוב לקוחות "עידן +" לא יסכימו לשלם כ- 90 ₪ בחודש בשביל מאגר סרטי VOD ישנים ומעט יישומים חברתיים, שממילא זמינים חופשית באינטרנט, שמצויים ממילא על מסך המחשב, הטאבלט או הסמארטפון שלהם (למי שיש). בנוסף, הרי ניתן לקלוט את שידורי "עידן +" בחינם, בעלות רכישת מכשיר במחיר זול ביותר, חד-פעמי. זה די ברור, שרוב אלו שנטשו את HOT ו- YES לטובת שידורי "עידן +" ממילא הם לא לקוחות פוטנציאליים של חברות הסלולר לשירותי ערך מוסף, זה ברור כשמש שחסרי הכל, זקנים, סטודנטים בשכירות וכיוצ"ב, שבחרו את "עידן +", לקחו מוצר נחות ביותר וחינמי, בגלל מצבם הכלכלי. הם לא יסכימו לשלם 90 ₪ לחודש על "שידורי פרטנר", שלא לדבר על עלויות הפס רחב (שכן כדי לקבל טלוויזיה על הפס הרחב, אי אפשר לעשות זאת בפס צר. צריך חיבור של לפחות 15 עד 30 מגה סל"ש, שזה עוד הרבה כסף, לפחות 100 ₪ נוספים מידי חודש, לשכבות האוכלוסייה הללו. אז מי ישלם על זה (גם מצד של הלקוחות וגם מהצד של פרטנר מול חברות התשתית עליהן היא "תרכב" במסגרת השוק הסיטונאי)? לכן, נדמה לי שמדובר בתכנית חסרת בסיס הגיוני וכלכלי, שקבוצת פרטנר כבר כשלה בה לא אחת בעבר.   בעיה משנית ולא פחות חשובה בתחום הרגולציה היא העובדה שמועצת הכבלים והלוויין דוחפת חזק (במצוות שר התקשורת והכנסת) את החברות HOT ו- YES, לצאת לשוק עם "חבילה צרה (רזה)". את דעתנו בנדון הבאנו כאן בהרחבה. לכן, אם HOT ו- YES תצאנה לפתע עם "חבילה רזה" של 89 ₪ לחודש (נניח), מה שדי צפוי שיקרה אם פרטנר (וסלקום) ייכנסו לתחרות מולן, ו\או במקביל להרחבת שידורי "עידן +" מ- 5 ל- 18 ערוצים (ועוד 30 ערוצי רדיו באיכות), מה שצפוי להתרחש בהדרגה החל מהשנה הבאה, כשזה אפשרי בשילוב עם שירותי סלולר (דהיינו: משולב עם HOT Mobile), אז החלום של פרטנר (וכנראה גם שלסלקום) על OTT, ימות מות נשיקה, עוד לפני שיצא לדרך...       שורה תחתונה: חלומות פרטנר (וכנראה גם סלקום, הזהירה יותר במהלכיה) לספק OTT בעוד כחצי שנה, היו הכרזה מוקדמת מדי וחסרת בסיס, שלא לומר טעות היסטורית, כחלק בלתי נפרד בסדרת המהלכים המוטעים של פרטנר ובעליה (הנפרד ממנה, ונקווה שתעלה לדרך חדשה עם הבעלים החדשים- ישנים, מסין). עצוב, אבל זו המציאות כרגע.