הבעיה ששמה שמילה מימון (סמנכ"ל בכיר לפיקוח ולאכיפה) הונחה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. חשיפת עוד שתי פרשיות מוזרות בהתנהגותו ובמערכת קבלת ההחלטות של צמרת משרד התקשורת בכל הקשור לאכיפה בשוק התקשורת. 
מאת: אבי וייס, 8.12.15, 03:50

בלעדי: האם גם הפעם "קליקת הפרקליטים" תציל בכיר במשרד התקשורת (כמו שנחשף בסיפור של אילנה דיין ב"עובדה" וגם כאן אצלנו, בהקשר של השר משה כחלון)?

הכל יכול להיות. העובדה היא, שגם היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלד) עדיין נמצאת בתפקידה, למרות כל מה שמונח על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה.

אולם, אני מאמין, שהסבלנות של הציבור ונבחרי הציבור להפרת נורמות (מכל סוג) ע"י בכירים בכל מוסדות השלטון - נגמרה.

העובדה, שיש עוד בכירים (מאוד) במשרד התקשורת שמסתתרים מאחורי "צו איסור פרסום", שנמשך מזה שנתיים וחצי, לא תמנע בסופו של דבר, את חשיפת האמת וסילוקם מהתפקיד. יש עוד "פרשיות מסריחות", שטרם ניתן לפרסם (אחת תחת צו איסור פרסום אחר, שהוטל עלי). אבל, בסוף הכל יצא לאור. לי אין כל ספק בכך. 

אני הצעתי בסוף מאי 2015 לצוות החדש במשרד התקשורת, צוות שאין לו כל מעורבות אישית בפרשיות של העבר, "לפתוח דף חדש", "לנקות את השולחן" מכל הפרשיות הפליליות, שהצטברו על השולחן במשרד התקשורת. זה לא קרה.

שום תהליך של "הפקת לקחים" בעקבות פיטורי המנכ"ל - לא בוצע. פשוט כלום. 

הפעם נחשוף שתי פרשיות מוזרות מאוד הקשורות (איך לא) בסמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה - שמילה מימון (בתמונה), שאך לפני שבוע חשפנו כאן בהרחבה פרשה נוספת בעניינו ומאוד חמורה, של אפלייה לטובת סלקום. הטיפול בסוגייה זו ובסוגיות נוספות, נמצא רק בתחילתו. בנוסף, הכישלון המדהים (שנחקר כעת ע"י מבקר המדינה, לאור תלונת מנכ"ל פרטנר), של אי מניעת פירוק והרס רשתות הסלולר בישראל, מונח גם הוא (בין היתר), בתחום אחריותו של שמילה מימון. 

הפרשה הראשונה המוזרה, שנחשפת הפעם, היא מעין סוג של "נקמנות" ילדותית ולא חוקית של שמילה מימון לכל מי שלא מתחנף אליו ולא מתנהג בדיוק איך שהוא רוצה.

לכן, שלחתי ביום 30.11.15 שאלה למשרד התקשורת בזו הלשון:
"האם שוב שמילה מימון, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, מתנכל למי שבא לו ומעכב מזה חודשים את מתן "רישיון אחוד" לחברת סלקט - Cellact Communication?"

תגובה לא קיבלתי, למרות שניסיתי וגם תזכרתי את המשרד בנושא. אם אקבל - אעדכן.

עדכון 19.12.15: מתברר שלמרות שמשרד התקשורת לא השיב לפניותי בעניין חברת סלקט, המשרד מיהר לתקן את המצב העגום שחשפתי. אני פניתי למשרד התקשורת בשאלה המופיעה כאן ב-30.11.15, וכבר ב-1.12.15 חברת סלקט קיבלה הודעה בע"פ שהרישיון האחוד שלה אושר ובפועל לקח עוד כמה ימים עד שקיבלה את הרישיון לידה. מה שמוכיח שחשיפת המעשים הפסולים מועילה, לעיתים - די מהר, כמו שקרה כאן.

הפרשה השנייה המוזרה נוגעת לאפלייה באכיפה בהתייחסות ל-SMS, שנשלח ליעד קווי. האחריות כאן כוללת גם "טייס חלל" נוסף בצמרת משרד התקשורת בשם הרן לבאות (בתמונה משמאל), סמנכ"ל בכיר לכלכלה, "מוצנח" נוסף שמזמן היה אמור להתפטר (עוד לפני שמילה מימון), בגלל ההדלפות והנזקים שגרם בהמצאות שלו, לשוק התקשורת הישראלי.

פניתי למשרד התקשורת בשאלה הבאה:
"מצ"ב מכתב המדבר בעד עצמו. מה תגובתכם לנאמר כאן?"
 
פרטי המכתב שנשלח אלי ע"י אייל נקוד: 
"להלן מכתב שנשלח על ידי למספר גורמים רלוונטיים במשרד התקשורת לפני כחצי שנה.
למעט אישור קבלה שום התייחסות עניינית לא נתקבלה.

בין לבין אני כבר מבין שמדובר בתעשייה שלמה ממנה ככל הנראה, בהיעדר נתונים, נהנית בעיקר בזק, שהיא הייתה הראשונה להנהיג את התעריף המופקע למסרונים למספריה הנייחים. שהרי כל תשובה אוטומטית שמשיב מישהו בשיחה שנדחית / לא נענית מהסלולרי שלו, אם חוזרת היא לנייח הרווח לבזק הוא לכאורה עצום וההפסד המצטבר לכלל הציבור עצום בהתאם. להלן המכתב ששלחתי למשרד התקשורת:
 
שלום וברכה
 
לאחרונה גיליתי שחברות התקשורת קשרו ביניהן קשר להוצאת סכומים מופקעים מלקוחותיהן וכל זאת לכאורה בחסות מקרה קצה, שאינו מפוקח [משום מה] על ידי משרד התקשורת.
 
המדובר הוא בשליחת מסרונים (SMS - הודעת מסר קצר) למספרים נייחים.

בעוד כל תחום קישור הגומלין מוסדר היטב בתקנות ונמצא בפיקוח הדוק, הרי שהחברות מצאו להן פתח להסדיר מחיר מוסכם שאינו עולה כלל עם התקנות הקיימות ואף נוגד הנחיות ותקנות מפורשות אחרות.
 
ראשיתו של סיפור כשהוזמנתי על ידי בנק טפחות (שאני לקוחו) להתכתב עם הבנקאי שלי באמצעות SMS למספר 03-555886003-5558860.
שמחתי שיש דרך נוספת בה נוכל לתקשר, והסתמכתי על חבילת ה"הכל כלול" תוך הבנה שמסרונים שאשלח ליעד רגיל זה (ושאינו פרימיום) לא יוסיפו לי חיובים.

בפועל נוכחתי לדעת שבעבור יעד זה חויבתי על 35 אג' לכל מסרון ושחבילת "הכל כלול" מחריגה (באותיות הקטנות) מסרונים לכל יעד נייח באשר הוא, כך שהתשלום הוא בכל מקרה 35 אג' להודעה.
 
מופתע וכעוס על החברה הסלולרית (הייתי לקוח גולן טלקום בשעתו), התחלתי לברר חלופות על מנת לעבור לחברה סלולרית אחרת שאינה גובה סכומי פרימיום על משלוח SMS ליעד נייח רגיל, שכן מצאתי את שירות ההתכתבות עם הבנקאי יעיל ונוח מאוד עבורי.

להפתעתי הרבה גיליתי כי פרקטיקה זו נוהגת כמעט בכל חברות הרט"ן (למעט כנראה הוט מובייל - אצלה לא איתרתי אותיות קטנות בנדון) וגם המפעילות הוירטואליות. כלומר מסרונים ליעדים נייחים אינם נכללים בחבילות ומחיריהם נעים בין 32-42 אג' לכל הודעה!
 
החלטתי להכנס לעובי הקורה ולהבין האם ומדוע משרד התקשורת מתיר דמי קישוריות כה גבוהים בעידן בו קישור הגומלין לסמסים בין רשתות רט"ן אינו עולה על שביעית האגורה.

לתדהמתי מצאתי שבעוד שדמי הקישוריות אכן מפוקחים ומוכתבים לכל צורות הגומלין האפשריות, ובסכומים שפויים של חלקי אגורה או אגורות בודדות, לא כך הוא לגבי מסרון מנייד לנייח, שכאמור אינו מפוקח כלל ובו בוחרות החברות להפקיע מחירים בצורה גסה.

אני מניח שהסיבה לאי ההסדרה ההיסטורית, היא מאחר שטכנית אופציה זו לא היתה קיימת בעבר וגם כיום היא למעשה פיקציה (כי מעטים הם המכשירים הנייחים שמציגים מסרונים על צגיהם) והשימוש העיקרי שנעשה באופציה זו היום, הוא לצורך ריכוז קבלת ההודעות בממשקי מחשב שונים.
 
לכאורה, בהעדר קביעה רגולטורית, רשאיות החברות לקבוע כל הסדר ביניהן, אך יש מספר סיבות שבעטיין סבור אני שגם אתם תסכימו שיש לאסור פרקטיקה זו, ויפה שעה אחת קודם.

להלן הסיבות:
1. מדובר בהטעיה צרכנית קשה - למרות שמבטיחים מסרונים ללא הגבלה בישראל, בפועל מוחרגים מסרונים ליעדים נייחים, וכן למרות שהדבר מצוין באותיות הקטנות של החוזים, יש פגיעה קשה בשקיפות כלפי הצרכנים שלא יכולים לחשוד ששליחה ליעד רגיל בישראל מחוייבת בתעריף מיוחד.
2. מדובר בתעריף מופקע - שאינו עולה בקנה אחד עם רמת התמחורים האחרים הנוהגים בישראל בשירותים כמעט זהים.
3. קביעת תעריף זה אינה חוקית - בהיותה יוצרת דה פקטו תעריף עודף / מיוחד / פרימיום שהוא מעבר לתעריף רגיל וכל זאת בניגוד לנספחי הפרימיום ברשיונות.
4. מדובר במסלול עוקף רגולציה - אי אפשר להחסם לשירות זה או להמנע מראש מחיובים אלה, על ידי חסימה בטופס נגישות לשירותים וכן כל ההגנות החלות על תעריפים מיוחדים או גבוהים אינם נוהגים בו.
5. תעריף גבוה זה יוצר עיוות – המהווה תמריץ להפעלת שירותים בתעריף מיוחד וללא פיקוח, וכבר יש שמנצלים פירצה זו לעשיית רווחים בדמות סמסים לתוכניות רדיו למספרים נייחים, תוך חלוקת הכנסות מתוך הקישוריות הגבוהה שחוקיותה כאמור בספק.
 
לאור כל האמור ועל מנת לעצור את הסחף שכבר החל בתחום בעייתי זה, מוצע שתפעלו בהקדם כלהלן:
א. תוצא הנחיה מהירה ולאלתר המבהירה לכל בעלי רשיונות הרט"ן שדרך פעולה זו אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות וההוראות המחייבים ולכן אין להחריג מסרונים ליעדים נייחים מחבילות הדקות המשווקות.
ב. תוצא הנחיה מיידית למפעילות שלא לספק מספרים נייחים למפעילי שירותי תוכן לצורך קבלת מסרונים ושלא לשתף בהכנסות ממספרים אלה.
ג. יבוצע בהקדם עדכון של טופס הנגישות לשירותים ובו תתווסף גם האפשרות להפתח או להחסם למשלוח הודעות למספר נייח. מאחר ועלות שירות זה היא כשל שירות פרימיום לכל דבר, ברירת המחדל תהיה מצב חסימה.
ד. המשרד יפעל לתיקון המעוות גם בדרך של תיקון תקנות הקש"ג (בהליך ארוך טווח) כך שיקבע תעריף הולם וסביר לקש"ג של מסרון מנייד לנייח, בדומה לתעריף הקבוע היום בין נייד לנייד ברשת אחרת.
  
בתודה, אייל נקוד."

תגובה לא קיבלתי. די ברור למה. באם אקבל - אעדכן. המשך יבוא.