לאור ההצלחה המהירה והדי מדהימה של פרטנר גם בפריסת סיבים לבתים וגם בשירותי טלוויזיה (OTT) ולאור כניסתה לתחום שירותי "שוק סיטונאי" כולל טריפל גם על רשת הוט, "נרים את המסך" מעל מה שראשי פרטנר לא מספרים לכם: איך הם מפעילים שירותים ללא רישיונות ותוך התעלמות מהחוק והרישיון, בהצלחה יפה ולמה. "רמז עבה כפיל": זה גם קשור ל"קליקת אוהדי סלקום בצמרת משרד התקשורת". 
עדכון בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 17.8.18, 07:40

ניתוח: קבוצת פרטנר דיווחה לבורסה ולציבור על תוצאות רבעון שני 2018 (הדיווח המלא באנגלית ובעברית נמצא כאן - למתעניינים). זה דו"ח שונה לחלוטין באופיו מהדו"ח המקביל של סלקום - כאן. 

הנתונים הכי חשובים בדו"ח של פרטנר הם: יותר מ-100 אלף מחוברים לפרטנר TV, תוך כשנה מיום השקת השירות, שירות ללא כל רישיונות (יש צורך בלפחות 2 רישיונות, על פי 2 חוקים שונים: רישיון ל-VOD על רשת האינטרנט ורישיון לשימוש במשאבי "עידן +" על רשת האינטרנט), וכיסוי של יותר מ-170 אלף משקי בית בחיבורי סיבים לבתים (בשירות "פרטנר פייבר", שכולל בתוכו גם שירות טריפל על פס רחב, של עד 1 גיגה), גם כן תוך כשנה מאז השקת השירות, גם כאן, ללא כל רישיון (או עדכון 3 הרישיונות, שיש לחברות בקבוצת פרטנר, במסגרת הסדר "רישיון כללי אחוד") וללא Open Access (כלומר: פרטנר היא גם ספק התשתית וגם ספק האינטרנט), גם כן בניגוד לחוק, לתקנות ולרישיון (שאין).

אין ספק, שההישגים היפים הללו של השירותים החדשים של פרטנר, נזקפים למדיניות הדי חכמה והעקבית של הצוות הניהולי הבכיר של פרטנר, בראשות המנכ"ל, איציק בנבנישתי (בתמונה משמאל). 

כדי להבין את השוני בתפיסת העולם של פרטנר מול מתחרותיה, אתייחס כרגע רק לפרמטר אחד מעניין, שמגיע מהדו"ח הטרי של GSA, בעניין התפתחות רשתות הסלולר בעולם - מ-LTE לעבר 5G. הדו"ח המלא לאוגוסט 2018 מצוי כאן - למתעניינים. הדו"ח הזה, כמו כל קודמיו בשנים האחרונות, מבליט עד כמה ישראל נמצאת מאחור וכבר בלתי אפשרי, שנשיג את ההתקדמות המהירה הקיימת בעולם (לרבות במדינות ערב, שמזמן השיגו אותנו). 

הפרמטר, שאליו אני מעוניין להתייחס כרגע מהדו"ח של GSA הוא הנתון: כמה רשתות סלולר, שמספקות שירות VoLTE, יש בעולם. על פי הדו"ח מאוגוסט 2018, יש כיום 156 מפעילי סלולר ב-76 מדינות, שכבר מספקים שירותים מסחריים ללקוחותיהם ב-VoLTE, ואם מצרפים לזה את הספקים, שכעת מתנסים ובדרך ליישום קרוב של שירותים מסחריים של VoLTE, זה יוצא על פי דו"ח זה 229 מפעילי סלולר ב-107 מדינות. חברת המחקר הבריטית Hadden Telecoms, שעוקבת אף היא אחרי נתוני חברות הסלולר בעולם, מדווחת, שנכון ל-1 לאוגוסט 2018, יש בעולם 233 מפעילי סלולר ב-102 מדינות, חברות סלולר המפעילות ומשקיעות ב-VoLTE, מהן 162 כבר מספקות שירותים מסחריים מלאים עם VoLTE.

כלומר: על פי 2 הדו"חות המחקריים הבלתי תלויים הללו, VoLTE הוא שירות נפוץ בכל העולם, גם במדינות הכי עניות ומסכנות. ובישראל? כאן יש רק שירות אחד על רשת PHI (הרשת המשותפת של פרטנר והוט-מובייל), ובשירות, שניתן מזה כשנה רק ללקוחות פרטנר ול"מותג הבית" של פרטנר - 012-מובייל), ללקוחות שלהן, ללקוחות, שיש בידם את הסמארטפונים המתקדמים של אפל וסמסונג גלאקסי (ועוד כמה דגמים מתקדמים). 

ככה פרטנר חושבת ומתנהגת. היכן שאפשר מבחינתה ומבחינת צרכי הלקוחות לספק ללקוחותיה טכנולוגיות מתקדמות - היא עושה זאת. זאת, ברמת שירות הרבה יותר טובה, למשל, מזו של סלקום וגולן טלקום (כמפורט במאמר: באילו מוקדי שירות של חברות התקשורת אין סיכוי לקבל מענה אנושי בזמן סביר?.

יתרה מכך, כשפרטנר פורשת סיבים לבתים, היא עושה זאת ביותר מקצועיות מסלקום (תמונות של החלטורה של פריסת הסיבים העצמאית של סלקום לבתים, יש בנספח בתחתית המאמר). שתיהן עושות זאת ללא כל רישיון (או עדכון רישיון קיים), ובהמשך הכתבה נסביר למה זה קיים ואפשרי. אולם, יש הבדל תהומי בין אי קיום החוק ע"י פרטנר לבין זה של סלקום. זה יובהר בהמשך הכתבה.

לאחרונה, פרטנר החלה לספק שירותי "שוק סיטונאי" כולל שירותי טריפל, על הרשת של הוט. למיטב הערכתנו, גם סלקום תצטרף לזה, עם נתב הכבלים של Arris (אותו נתב, שפרטנר משתמש בו), כפי שכבר חשפנו וממזמן, למשל כאן וכאן. כדי לקבל טריפל מפרטנר על רשת הוט, לרבות שירותי הטלפוניה מסוג VoB של קבוצת פרטנר, יש צורך במוצר נוסף ברשת: נתב של חברת Technicolor. מכאן אנו מגיעים לשאלה המרכזית הבאה, שתישאל לכל אורך המאמר כאן:

האם אני יכול להביא נתב (או נתבים, אם מעוניינים בטריפל) משלי, ב"שוק הסיטונאי" של פרטנר על רשת הוט?
למי שלא בקי, חוק התקשורת, תקנות התקשורת ורישיונות כל חברת התקשורת (ללא יוצא מן הכלל), מחייבים את חברות התקשורת לספק ללקוחותיהם את "חופש הבחירה" של ציוד הקצה, שהם ישתמשו בו, לקבלת שירותים על הרשת של ספק השירות בו בחרו. 

העניין הזה מוסבר בהרחבה, כולל צילומי סעיפי החוק, התקנות והסעיפים ברישיון, בניתוח נרחב, שערכנו כאן (למי שמתעניין בפרטים, כולל צילומי מסך ולינקים רבים למסמכים הרשמיים, שנמצאים בחלק התחתון במאמר), לגבי מה שקורה ברשת YES והאם ללקוחות YES יש את "חופש הבחירה", כמוגדר בחוק, בתקנות, בהחלטות מועצת הכבלים והלוויין, בהסכם של YES עם לקוחותיה, הסכם מנוי, וברישיון שלה (סעיפים: 12.2.1, 12.4.5, 15.4.5 ועוד), "שחור על גבי לבן". אני מניח, שיש קוראים, שמתחילים לקלוט את "התרגיל", שאין שום "חופש בחירה" ברשתות התקשורת הקוויות בישראל (למעט ב"שוק הסיטונאי" וגם לא "בשוק הסיטונאי", על רשת בזק). 

למה?
מפני שאם היה צריך לאפשר את זה, אזי חקירת "תיק 4000" הייתה אמורה להתחיל במעצרים וחקירות של אנשים אחרים לגמרי, דוגמת: משה כחלון, או אבי גבאי, וכמובן צמרת משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, בדגש על "קליקת הפרקליטים", שמחפה מזה שנים על הפרות החוק הללו. מי שמעוניין לצלול לפרטים בנושא המרתק הזה, יכול למצוא את המידע הרב, שחשפנו למשל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. לא נחזור כאן על הפרטים, כי זה לא הנושא של הכתבה (שמתמקדת ב"חופש הבחירה" בציוד הקצה, של הלקוחות בשוק הקווי, שכולל בתוכו גם את תשתיות הוט ו-YES).  

כבר בתחילת העשור הנוכחי, למעשה מסוף העשור הקודם, חברת YES הייתה רוכשת נתבים וממירים - STB רק מיורוקום (זו חברה, שהייתה כל השנים בבעלות מלאה של בעליה, שאול אלוביץ'). זאת, ב"עצימת עין" והסכמה של הרגולטורים (צמרת משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין), להפרות החוק הללו, רכישות, שהחלו בהיקף שנתי של כ-150 מיליון ש"ח. זה גדל במשך השנים והפך למיליארדים רבים במצטבר. פירוט כל "עסקאות בעלי עניין", שביצע שאול אלוביץ' בחברות בקבוצת בזק בדגש על YES ובזק, מה שמגיע לעשרות מיליארדים (מעבר למיליארדים הרבים, ששאול אלוביץ' קיבל בתצורה של דיבידנדים, אותם קיבל באותן שנים מבזק, בעיקר בגלל "הרווחיות העודפת" של בזק), כמעט כל העסקאות הללו מפורטות כאן - למתעניינים, לגבי השנים 2010-17.

כלומר: ה"הטבות" או "השוחד" שמיוחסים כיום לרוה"מ (ביבי נתניהו), שבהיותו שר התקשורת קיבל ונתן צ'ופרים לשאול אלוביץ', זה "כסף ממש קטן", לעומת מה שנעשה קודם לכן וזה ממשיך ונעשה כך בדיוק, עד היום. זאת, כי "קליקת הפרקליטים" ברובה לא התחלפה מאז ועד היום.

למי שלא הבין, אז הנה הסבר יותר פשוט: אי אפשר לבצע "עסקאות בעלי עניין" בהיקפים כאלה ענקיים, של מיליארדים, אלא רק במצב, שבו ללקוחות הקצה אין את "חופש בחירה" והם חייבים לרכוש או לשכור את הציוד של יורוקום. זה יכול להתרחש רק אם בעלי תפקידים מאוד בכירים במערכת אכיפת החוק בישראל, ממש מאוד בכירים, נותנים לזה להתקיים, באין מפריע. 

לכן, במצב הכיאוטי של הרגולציה בתקשורת במדינת ישראל, אין כל סיכוי, שהיועמ"ש (ד"ר אביחי מנדלבליט, בתמונה משמאל) יורה למשטרה לחקור את בני טיפוחיו, גם כי (לכאורה) הוא אישית נתן גיבוי (או חיפוי, תבחרו לבד את המילה המתאימה)  למהלכים הלא חוקיים של אותה קליקה, בשנים, שבהם הוא בתפקיד היועמ"ש.

יתרה מכך, הוא עצמו פתאום עשוי (או עלול, תבחרו לבד את המילה המתאימה) להידרש להסביר כיצד הוא מינה את היועצת המשפטית של משרד התקשורת להיות "שומרת הסף" לרוה"מ (ביבי נתניהו), כדי שביבי יפעל וינהג "נכון וללא ניגודי עניינים" בהקשר לרגולציה של קבוצת בזק ובנוגע לידידו שאול אלוביץ', בזמן שהיא עצמה מעורבת בכך אישית באופן לא חוקי (לכאורה), ואם לא די במצב המדהים הזה, היא עצמה "שקועה עד צוואר" בניגודי עניינים אישיים ענקיים משל עצמה, עם חברות המתחרות "ראש בראש" עם קבוצת בזק, דוגמת אנלימיטד וסלקום.

כ"כ, הוא (ד"ר אביחי מנדלבליט) ידע (לכאורה) בזמן אמת על "המזימה" והאוסף האדיר של עבירות (לכאורה) בהקשר של אנלימיטד- סלקום ולא עשה דבר כדי לבדוק בזמן אמת ולעצור את המהלכים הבלתי חוקיים (לכאורה) הללו, ובכך נתן להם (לכאורה) גיבוי (או חיפוי, תבחרו לבד את המילה המתאימה). 

לכן, במשטרה חקרו, חוקרים ויחקרו רק לכיוון של ביבי נתניהו. זהו. כל שינוי בכיוון החקירה לחשיפת כל האמת וכל העובדות וכל המעורבים, יוביל ל"מפולת שלגים אדירה", שתוביל, ככל הנראה, היישר ל"קליקת הפרקליטים" וליועמ"ש עצמו.

כך, "החסינות", שהחלה ב"עסקאות בעלי עניין" די קטנות (יחסית), שכופות ממירים ונתבים על הלקוחות, בניגוד לחוק, נתבים וממירים של יורוקום עבור YES, מהלכים, שהחלו בסוף העשור הקודם, הפכו ל"חומת חסינות" ענקית, עם מהלכים בשווי של מיליארדי ש"ח, בעשרות רבות של הפרות חוק במשרד התקשורת הישראלי, שמתרבות וגדלות כל הזמן, גם אחרי החלפת בעלי התפקידים הבכירים (שר ומנכ"ל). 

זו בדיוק הסיבה מדוע הוט מרשה לעצמה לא להסתיר את העובדה, שללקוחותיה אין "חופש בחירה" והם חייבים לרכוש או להשכיר רק את הציוד של הוט (ראה למשל מכתב רשמי של הוט כאן). אגב, ב-2014-15 היה ניסיון להחיל על הוט את אותם הסדרים שחלים על ציוד הקצה ברשת בזק (ראה למשל: כאן, כאן וכאן), אבל הניסיון הזה לא התקדם לשום מקום, די ברור למה. במסגרת "השוק הסיטונאי" על רשת הוט, החברות פרטנר וסלקום "הלכו על בטוח" ובחרו בנתב שהוט עצמה משתמשת ואישרה אותו לעצמה (מבית Arris), כדי למנוע מאבקים מיותרים על "חופש הבחירה" - שאיננו. 

יודגש, הפיקוח על הרישיון של הוט (כמו הפיקוח על הרישיון של YES) מצוי במועצת הכבלים והלוויין (ולא במשרד התקשורת), ולכן יש להוט "חסינות" מלאה בעניין זה מהחוק, בגלל של-YES - שקדמה לה עם התרגילים הבלתי חוקיים הללו ובקנה מידה עצום, יש "חסינות מהחוק", מהסיבה המצויה בסעיף הקודם. 

וזה מוביל אותנו ל-2 השאלות, ששלחנו למשרד התקשורת (ובמקביל גם לפרטנר ולהוט). שאלות, שלא "פתרו לנו את החידה" ("האם ניתן להביא ציוד פרטי להסדר "השוק הסיטונאי" של פרטנר על רשת הוט?"). אגב התשובה לשאלה כבר ידועה לכם, אם לא הבנתם אותה מהסעיפים הקודמים: לא. לא ניתן להביא ציוד פרטי - נתבים וממירים - STB לרשת הוט, לא מאתמול, לא היום ולא מחר. אולם, איש במשרד התקשורת לא מוכן להודות בכך, בגלל הפרות החוק המרובות הכרוכות בהודאה כזו, מה שיכול להוביל ל"מפולת שלגים חקירתית", ש"תפיל" המון אנשים בכירים. 

ביום 3.8.18 שלחנו את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת (וגם לפרטנר ולהוט):
"על פי חוק התקשורת, התקנות וסעיפי הרישיון (גם הרישיון של הוט וגם זה של פרטנר), יש חובה לאפשר ללקוחות לבחור את ציוד הקצה שלהם ברשת התקשורת, שבה הם מנויים ומקבלים שירות ולא ניתן לכפות על הלקוח, שמעוניין ברכישת שירות תקשורת, התניה של רכישת ציוד קצה לאספקת השירות הזה, ביחד עם השירות (יש סדרה של עבירות בחוק התקשורת, למשל ב"תוספת חלק א'", למי ש"מתנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד").

אולם, גם הוט וכעת גם פרטנר (כעולה מהמסמך של פרטנר המצ"ב ולאור הפנייה למשרד התקשורת המצויה כאן למטה - שלא נענתה), לא מאפשרים ללקוחות לבחור את ציוד הקצה לקבלת השירות על רשת הוט ומתנים זאת בהשכרה או רכישה של ציוד שרק הם (הוט או פרטנר) מספקים תמורת שכירות או רכישה.
הכיצד?" 

עדכון 18.4.21: גד פרץ פרסם כאן ב"גלובס" (כותרת בלבד): "משרד התקשורת מוטרד מספקי אינטרנט שלא מתירים שימוש בציוד פרטי.
בכיר במשרד הביע אי שביעות רצון מכך שספקי אינטרנט לא מאפשרים שימוש בציוד פרטי, ובמקביל לא מאפשרים לקנות מהם את הנתב, אלא רק להשתמש בו במודל של השכרה חודשית."