מועצת הכבלים והלוויין (ללא כל פרסום) מבצעת שימוע למה שמכונה "רישום במרשם ספקי תכנים", שהוא אחד השלבים למתן האפשרות להעביר את ערוצי "עידן +" על רשת האינטרנט. זה לא מפריע לכל ספקי ה-OTT לשדוד את משאבי המדינה ולשדר ללא רישיון את שידורי "עידן +".
מאת: אבי וייס, 18.8.17, 07:30
ניתוח: ללא כל פרסום, מועצת הכבלים והלויין בראשותה של ד"ר יפעת בן חי שגב (בתמונה משמאל), מבצעת שימוע (שלא שמעתם אודותיו) ששמו: "התקנת כללים להגשת בקשה לרישום במרשם ספקי תכנים". השימוע עצמו נמצא כאן והכללים "לרישום במרשם ספקי התכנים" נמצאים כאן. המועד האחרון להגשת התייחסות לשימוע כבר עבר: 13.8.17.
אין צורך לבקש את הארכת המועד להתייחסות, כי השימוע הזה הוא דוגמה נוספת לבדיחה העצובה, שמכונה "מועצת הכבלים והלוויין", שכל פעילותה היא מחוץ למסגרת החוקים של מדינת ישראל ונועדה בעיקר כדי לעמוד לשירות הטייקונים בלבד ("המקורבים לצלחת"), כפי שחשפנו אך לפני יומיים בהרחבה כאן.
אז צפצוף על עוד חוק אחד לא יעלה ולא יוריד. המדובר כאן באחד החוקים הכי מסובכים, שנולדו בישראל, "חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות", שנכנה אותו כאן בקצרה: חוק "עידן +".
אני בטוח, שאם תקראו את החוק הזה מהתחלה לסוף, מהסוף להתחלה, או מהאמצע לשני הצדדים, או תחזיקו את הנייר הפוך מול הראי ותנסו לקרוא אותו ברברס, לא תצליחו להבין שום מילה ממה שהחוק הזה אומר. אגב, זה לא מקרי, שככה החוק הזה נראה.
זו בדיוק הסיבה מדוע חזיתי כבר לפני שנים, שהחוק הזה (ותיקוני החקיקה, שנעשו בו לאחרונה ביוזמת שר האוצר משה כחלון), ייכשל. בעדכון החוק בסוף 2016, השר כחלון "הגשים חלום" שלא הצליח להגשים במלואו ב-2011-12 בהיותו אז שר התקשורת (הסברים נוספים כאן). למעשה חזיתי, שנאבד לפחות עוד שנתיים בהתפתחות הטכנולוגית והשירותית של השידורים הטלוויזיונים לציבור בגלל היוזמה הזו של שר האוצר, לאחר שאיבדנו כעשור בטיפול הכושל עד כה ב"עידן +" ובנושאים רבים נוספים בעולם התקשורת. חזיתיששום דבר לא יזוז לפני 2019.
לכן, כל עולם השידורים הטלוויזיונים בישראל נמצא כיום בכאוס אחד ענק בבחינת "איש הישר בעיניו ייעשה". הפתרונות לחלק ניכר מהכאוס, שנכתבו בדמות המלצות "ועדת פילבר" (בספק אם מישהו כיום ומחר ירצה לעסוק ולקדם את הההחלטות של ועדה ציבורית הנושאת את השם הזה - פילבר), ההמלצות, שאושרו כבר ע"י השר, עלו על שרטון, בדיוק כפי שחזיתי (כאן, כאן וכאן). לכן, הוט פתאום יכולה להפוך ל-OTT על רשת בזק - בלי רישיון. גם YES יכולה להוסיף שירותים רבים ללא רישיון בלי שום פחד מאיש...
בזמן שבארה"ב מעבירים ממש כעת את שידורי ה-DTT (שידורים טרסטריאליים - דוגמת "עידן +" בישראל), לטכנולוגיות אינטראקטיביות מתקדמות ותומכות ב-4K ובמכשירי סלולר, בגישות טכנולוגיות הנקראות בשם ATSC 3.0 (ראה כאן), בישראל לא יודעים מה לעשות עם פיצול ערוץ 2 לשני ערוצים, כי אין מקום במערכת הקיימת של "עידן +" לעוד ערוץ, בטח לא לערוץ ברמת HD (על המושג 4K לא שמעו בישראל שיש בכלל דבר כזה. אנו עדיין בעידן המעבר מ-SD ל-HD, מה שהיה אמור להתרחש בעשור הקודם). ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי, שבה שידורי ה-DTT לציבור הם ב-SD.
חוק "עידן +" המעודכן מסוף 2016 יצר מנגנון מאוד מסובך, שאנסה לפשט אותו בקצרה בסעיפים הבאים:
"עידן +", שמופעל כיום ע"י המדינה (באמצעות "הרשות השניה") וניזון מתקציבי המדינה ומההכנסות הבאות מהערוצים העוברים על התשתית הזו, שמשלמים למדינה "דמי מעבר ושירות", או "דמי הפצה" בלשון החוק, שירות זה ותשתית הפצה זו אמורים לצאת למכרז ולהיות מופרטים. אין מועד לביצוע ההפרטה, ובכל מקרה היא תיכשל, כי אין שום מודל עסקי ל"עידן +". כך, שבטווח הזמן הנראה לעין, "הרשות השנייה" תמשיך להפעיל ולתחזק את תשתיות "עידן +".
מי שיזכה במכרז ההפרטה של "עידן +" וירכוש את התשתיות והיכולות של "עידן +" מהמדינה, יוכל לקבל 2 סוגי רישיונות (למעשה יש 3 סוגי רישיונות חדשים בחוק, אבל נפשט זאת לצורך ההבנה ל-2 סוגים בלבד): רישיון אחד והראשון שהוא חובה: רישיון להיות מפעיל של "עידן +" על פי תוצאות הזכייה במכרז ההפרטה של השירות, והרישיון השני הוא רישיון מורחב יותר (שהוא רשות, לפי רצון הזוכה), רישיון להיות ספק תשתיות שידורי טלוויזיה רב-ערוצית מלאים (כלומר: להיות ספק תקשורת מלא, המתחרה ב-HOT וב-YES ובכל שאר השחקנים בעולם הטלוויזיה הרב-ערוצית וספקי ה-OTT).
הזוכה במכרז ההפרטה, יוכל להעביר את ערוצי "עידן +" גם באינטרנט בהתקיים כמה תנאים מוקדמים (אביא כאן את 4 התנאים העיקריים, שנקבעו בחוק): 1) הקמה ופרסום של "מרשם ספקי תכנים" ע"י מועצת הכבלים והלוויין. כלומר: בניית מרשם של ספקי התכנים (התכנים המגיעים מהערוצים וממפיקי תכנים אחרים), שמעוניינים להיות משודרים גם על רשת האינטרנט ואישורם של ספקי התכנים הללו ע"י המועצה, ולתת להם סמכויות מסוימות המופיעות בחוק, לעניין השידורים של התכנים שהם מפיצים באינטרנט. למעשה, כל פורטל שמשדר תכנים של הערוצים שיש ב"עידן +" על רשת האינטרנט וכל ספק OTT, אמורים להירשם במרשם הזה. 2) הזוכה במכרז ההפרטה של "עידן +", יוכל להעניק רישיון למפעילי התקשורת (כלומר: למשל לספקי OTT), שישדרו על רשת האינטרנט את הערוצים הללו (מקבלי הרישיון יהיו רק אלו שמופיעים ומאושרים ב"מרשם ספקי התכנים", כאמור בסעיף הראשון). 3) היוצרים, או המבצעים (בעלי זכויות היוצרים), ו\או הערוצים הקיימים ב"עידן +", ו\או הזוכה המפעיל את "עידן +", יספקו "רישיונות לשידורים על האינטרנט" לספקי התקשורת (אלו שאושרו ב"רשימת ספקי התכנים"), ספקים המשדרים את התכנים שלהם על רשת האינטרנט. 4) יינקטו אמצעים טכנולוגיים מיוחדים להגן על זכויות יוצרים, מניעת העברת תכנים למי שלא מורשה, מניעת העתקת תכנים ומניעת צפייה בתכנים באינטרנט מחוץ לישראל. מכל 4 הסעיפים כאן, הוחל במימוש (ראשוני - בשימוע כמצויין לעיל), רק של הסעיף הראשון, של הקמת "מרשם ספקי תכנים", מרשם, שטרם הוקם. רישיונות שידור באינטרנט - אין, משום סוג (יש 2 סוגי רישיונות: 1) מהגורם המפעיל את התשתיות (כרגע זו "הרשות השנייה", עד ההפרטה) ו-2) ממפיק \ יוצר התכנים, למי שאושר והמופיע ברשימת ספקי התכנים). אין רישיונות כאלה, כי גם אין זוכה פרטי כמפעיל "עידן +", כי בכלל לא היה מכרז לבחירת זוכה ולא ברור מתי יהיה מכרז כזה ומתי הזכייה הזו תצא לפועל, אם בכלל. כך, גם אין רישיונות וגם אין עדיין "רשימת ספקי תכנים", ולא ידוע מתי כן יהיה.
נקבע בהוראות המעבר בחוק, שהפעלת הסעיפים הללו של השידורים באינטרנט, יכולה להידחות עד 5 שנים (מ-1.1.17), אם "הגוף המשדר נתן רישיון לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט לפני תחילתו של חוק זה". היות ולא ניתנו שום רישיונות לפני תחילת החוק, אין לסעיף הזה בחוק כל משמעות מעשית. בכל מקרה, מדובר על שידורים של תכני הגוף המשרד \ מפיק התכנים, לא מדובר כאן בכלל בשימוש בתשתיות "הגורם המפעיל" (הרשות השנייה כיום ומחר, או זכיין פרטי, אם יתקיים מכרז להפרטה ויסתיים בהצלחה ובבחירת זכיין שכזה).
בכל מקרה ותחת כל שיטת הפעלה קיימת או שתהיה (אחרי המכרז להפרטה), השידורים באינטרנט יהיו ללא עלות למשתמשי הקצה. גם הפצת השידורים באוויר (DTT) יהיו ללא עלות למשתמשי הקצה.
נקבעו סמכויות פיקוח (שמשום מה הועברו מהרשות השניה וממועצת הכבלים והלוויין למשרד התקשורת, כלומר: לשמילה מימון, (בתמונה משמאל). הוא עדיין גם סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, בנוסף להיותו משנה למנכ"ל וראש מינהל ההנדסה, וגם המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת. פשוט איש רב פעלים). זאת, עם סמכויות נרחבות לסנקציות מאוד חזקות וברורות, על כל הפרה של כל סעיף וכל תקנה בחוק "עידן +". יותר ממחצית החוק המעודכן של "עידן +" מוקדש לנושא האכיפה. כנראה שבכנסת, בעת תהליך החקיקה, לא סיפרו לחברי הכנסת הנכבדים, שעסקו בחקיקה, על דבר כזה הנקרא: "אפס אכיפה" ושחבל לכתוב כל כך הרבה סעיפים בחוק, סעיפים, שיהיו בבחינת "אות מתה".
כדי להבין כיצד המנגנון הקיים של הפרת החוק מתקיים, אפשר לקחת את הדוגמה של הסכסוך, שפרץ בין טריפל סי לערוץ 10, בטרם עליית טריפל סי לאוויר בשידורי OTT, ללא כל רישיון. טריפל סי הפיצה ממש לפני השקת השירות, מכתב מאוד תוקפני (מצוי כאן) כנגד ערוץ 10, בטענה, שערוץ 10 הוא "מפר חוק".
הסכסוך מקורו בכך, שערוץ 10 דרש מטריפל סי "תשלום מינימום" בלי תלות בכמות הלקוחות שיהיו לטריפל סי בשירות ה-OTT החדש, מה שטריפל סי לא הסכימה. בסוף הם "התפשרו" על הסכום והשידורים עלו לאוויר. בכך, טריפל סי הצטרפה לרשימה הארוכה של ספקי OTT הפועלים בישראל ללא כל רישיון (אפילו לא רישיון VOD, שקיים בחוק התקשורת מזה שנים) ובכלל זה: סלקום, פרטנר, נטפליקס, ועוד, כשלאחרונה הצטרף לרשימה הלא המכובדת הזו גם רמי לוי (שמייד נעסוק בו).
כך, ערוץ 10 שמרבה להגיש בג"צים נגד מועצת הכבלים והלויין וגם נגד ערוצים אחרים ומפעילי תקשורת דוגמת הוט, על כל פסיק מהחוק, בעצמו לא אכפת לו בכלל מהחוק, כל עוד משלמים לערוץ "תשלום מינימום", כמו שהערוץ דרש מטריפל סי. כלומר: "הכסף מטהר כל שרץ", גרסת ערוץ 10...
האם אחרי ששולם הכסף ע"י טריפל סי לערוץ 10 הכל בסדר? ממש לא:
טריפל סי עלתה לאוויר אחרי התאריך הקובע (1.1.17). כך, שכל הוראות החוק לגבי העברת תכני "עידן +" באינטרנט חלים עליה (ראה לעיל. כלומר: ההקלות בחוק, ככל שישנן, אינן חלות במקרה זה. אנו כיום במצב, ששום דבר מ-4 התנאים להעברת שידורים באינטרנט - טרם מולא וטרם יושם).
בנוסף, כל ספק OTT אמור היה לקבל רישיון מ"הרשות השנייה" לנושא זה וגם רישיון מערוץ 10 (לדוגמה שמודגמת כאן), דברים שלא התרחשו (וגם לא יתרחשו בקרוב, כי עדיין אין מנגנונים כאלהואפילו טיוטות הרישיונות הללו טרם נוסחו וטרם הוצגו). יודגש, שכל ספקי ה-OTT טרם נרשמו וטרם קיבלו הכרה ב"מרשם ספקי תכנים", כך שממילא הם אינם יכולים לקבל איזה סוג של רישיון לשדר את תכני "עידן +" על רשת האינטרנט, או בכלל להזרים אותם לממיר שהם מספקים לבתי הלקוחות.
כלומר: ערוץ 10 (בכל מקרה) אמור היה לספק את שידוריו ללא תמורה, למי שמשדר את השידורים הללו על רשת האינטרנט (סעיף 13ג לחוק) ואותו גוף לא יכול לגבות כסף מלקוחות הקצה. דהיינו: כל הערוצים של "עידן +" שמקבלים כסף מספקי ה-OTT, זה בניגוד מפורש לחוק. כך שערוץ 10 (במקרה המודגם כאן), הוא מפר חוק בדיוק כמו ספק ה-OTT, ממנו קיבל את הכסף. העברת הכסף בין הגופים הללו, לא "מלבינה" את שלל העבירות של שני הצדדים לעסקה.
בכל מקרה, טריפל סי (כמו שאר ספקי ה-OTT) אינה יכולה לגבות כסף מהלקוחות על שידורים כאלה (מהערוצים שנמצאים במסגרת "חוק עידן +"), בשום מצב (לא מקליטה מהאוויר ולא מצפייה באינטרנט). כיום, לא ניתן לדעת כמה מהתשלום החודשי, שהלקוחות של טריפל סי, או כל ספק OTT אחר, משלמים, מוקצים לשידורי ערוצי "עידן +". ללקוחות אין שום דרך לקבל את "עידן +" בחינם, באוויר (מהאנטנה שמחוברת לממיר), או באינטרנט, בנפרד מתשלום השירות הכולל (העלות החודשית) של ספק ה-OTT שלהם.
בכל מקרה, טריפל סי (כמו כל שאר ספקי ה-OTT) לא קיבלה שום היתר מאיש, להשתמש במשאבי "עידן +" (ששייכים, כאמור, למדינה), כדי לספק את התכנים, שיש על הרשת הזו - ללקוחותיה, דרך האנטנה הקיימת על הממיר, או דרך האינטרנט.
קל מאוד להוכיח שספקי ה-OTT גובים כסף מהלקוחות גם על שידורי ערוצי "עידן +": מתנתקים מהספק, או מבקשים ניתוק זמני מהשירות שלו, ואז רואים שכל השירות של ספק ה-OTT מנותק, כולל שירותי הערוצים של "עידן +", שהיו אמורים על פי החוק, בכל תסריט שלא יהיה, להיות פתוחים, חופשיים וללא כל עלות למשתמשי הקצה, גם באוויר וגם באינטרנט.
ההתחמקות מהוצאת רישיונות (והראשון שבינהם הוא רישיון ל-VoD) מביאה רווח כלכלי לספקי ה-OTT. שכן, כל החובות הכלכליות שכתובות בחוק (כ-12 סעיפים וחוקים שונים החלים על כל ספק שירותי וידיאו וטלוויזיה לציבור, כולל על רשת האינטרנט) לא מופעלות עליהם (לרבות חובות לא פשוטים בדמות "תמלוגים" ו"הפקות מקור"). חוק התקשורת מאוד ברור בעניין חובת רישיון לכל סוג של שידורים: סעיף 6ז. (א): "לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי פרק זה". הגדרת "שידורי כבלים": "שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית". יש גם בחוק הגדרה ברורה של שירותי VOD: "שידורים לפי דרישה" - שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית". כך שמי שטוען ששידורים על רשת האינטרנט לא קיימים בחוק, פשוט משקר בכוונה.
כלומר: במצב הקיים, ספקי ה-OTT בישראל, פשוט שודדים את משאבי המדינה ומוכרים אותם בכסף ללקוחותיהם, בלי להחזיר מאומה למדינה ולציבור, והם לא שונים ממי שהשתלט על אדמות המדינה ובנה עליהן עסק, שהוא עושה מזה כסף.
יודגש שוב, שאין לשום ספק OTT שום היתר משום סוג להעביר את שידורי "עידן +" על רשת האינטרנט ובאוויר (מהאנטנה) ללקוחותיו. רק אדם פרטי שרוכש ממיר, מתקין ומפעיל אותו בעצמו לעצמו, יכול להשתמש בשירותי "עידן +" (בלי רישיון, כאמור בסעיף 3(1) לחוק התקשורת). היו קוראים, שטענו באזני, שהתיקון האחרון לחוק כן מאפשר דבר כזה. אולם, הם לא קראו בעיון את החוק ואת דברי החקיקה, שליוו את החוק במהלך החקיקה בכנסת. החוק מאוד ברור ודורש כמה שלבים, שלא בוצעו: (ולא ידוע מתי יבוצעו, אם בכלל).
כך, רכוש ממשלתי הופך להפקר ולמרמס בידי כוחות כלכליים, שמנצלים את הכאוס הקיים בעולם התקשורת הישראלי. זה לא שונה ממי שבונה בניין ופותח בו עסק על קרקע המדינה, בלי לרכוש את הקרקע מהמדינה. פשוט פולש לקרקע, בונה ומקים עסק. זה שהוא שילם לקבלן על בניית הבית, לא מאפשר לו לגור בו ולנהל בו עסק, עסק, שנמצא על אדמות המדינה, שאינן שלו.
דהיינו: זה שספק OTT משלם משהו לחברות המפיקות ולערוצים, כלומר משלם כסף לחברות המשדרות על תשתית "עידן +" (שזה כשלעצמו אסור, על פי החוק המעודכן), עדיין לא מתיר לו (או לכל אחד אחר) לקחת את משאבי השידור הציבוריים של "עידן +" ולהעביר אותם לאינטרנט, או לממיר, שהותקן בבית הלקוחות, ולמכור את המשאבים הללו ללקוחות בכסף. למי שמעוניין לקרוא איך מהלכים כאלה מסתיימים, מוזמן לקרוא שוב את המאמר: "בסוף זה נגמר בבכי" - היסטוריה של הפרות חוק בחסות משרד התקשורת.
השידור הציבורי, שממומן ומשודר בתשתיות ציבוריות וגם מכספי הציבור, לא יכול להיות הפקר, אלא במדינת ההפקר המנוהלת ע"י צמרת משרד התקשורת. זה ברור לחלוטין, ששמילה מימון, שממונה מאז 1.1.17 גם על אכיפת "חוק עידן +", לא ייעשה מאומה, כאשר הוא בעצמו משתתף בהשקת שירותים ללא רישיון, ובטח לא יעז להעניש גופי תקשורת כלשהם, שבהם השר השתתף בהשקת השירותים שלהם ללא כל רישיון. הכאוס הוא כל כך מוחלט, שהוא מתחיל מהשר למעלה ועד אחרון הפקידים האמורים לאכוף את החוק בישראל.
לא רק שמילה מימון השתתף (ויותר מפעם אחת) בטכסי השקה של שירותים ללא רישיון. גם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן חי שגב) אוהבת להופיע במקומות כאלו. ואחרי כן, השניים הללו לא מתביישים להטיל קנסות על חברות שלטענתם מפירות חוק או תנאי רישיון. כמו שאמרו חז"ל: "טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ".
מתן שירות תקשורת ללא רישיון זו אחת מהעבירות החמורות בספר החוקים (בחוק התקשורת), 3 שנות מאסר ועוד סנקציות, והמחוקק לא ביטל ולא הקפיא את הסעיף הזה. מי שמתעלם ממנו בעקביות - הוא שותף מלא למעשה.
מה הבסיס החוקי לשירותי רמי לוי - TV?
אם לא די בכאוס של "חוק עידן +", נוסף לנו ממש לאחרונה כאוס נוסף והוא: כיצד הוט, שאין לה רישיון ל-OTT, מאפשרת לרמי לוי (בתמונה משמאל), למכור את השירותים שלה כ-Reseller, תחת שם המותג "רמי לוי TV", כשלו עצמו (לרמי לוי) אין שום רישיון לכלום (בעולם השידורים הטלוויזיונים).
לכן שלחתי ביום 11.8.17 את השאלה הדחופה הבאה למשרד התקשורת:
"פורסם ברבים קיומו של שירות חדש בשם "רמי לוי – TV" .
לפי איזה חוק, תקנה, סעיף ברישיון (רישיון כלשהו) שירות "רמי לוי-TV" פועל?
הרי על פי חוק התקשורת סעיף 6י (א)(1) "רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול", אלא באישור מיוחד מהשר בתנאים הקבועים בחוק.
הרי לרמי לויאין שום רישיון לשידורים מכל סוג, גם לא ל-VOD, וברישיון של הוט בפרק ג' ברישיון מוגדר מתי הוט יכולה "להיעזר באחר לצורך ביצוע הרישיון", ולא מצאתי שום החלטה [רשמית] בעניין הזה. הייתכן?".
תשובה לא קיבלתי, לא שלא התאמצתי לקבל. ככל שאקבל, אעדכן בהתאם.
אין צורך להיות בלחץ: אין כל סיכוי שאקבל תשובה, כפי שלא קיבלתי כל תשובה לשאלות דומות בשנים האחרונות. ברור לי לחלוטין, שמשרד התקשורתמפר חוק ובגדול מזה שנים.
מתי זה ייגמר?
התשובה לזה מאוד ברורה: כאשר כל מפירי החוק בצמרת משרד התקשורת ייכנסו לכלא, או יפוטרו ויסולקו בבושת פנים מתפקידם. תשאלו את הרשות להגבלים עסקיים והרשות לניירות ערך, כמה זה חשוב להכניס את מפרי החוק לכלא, כדי שהאנשים הישרים יוכלו לחיות בכבוד וביושר ויוכלו להתפרנס בכבוד וביושר, במדינה, שערכי "כיבוד שלטון החוק" מובילים אותה.
אסור להסכים, שנחיה במדינה, שחוקי "רפובליקת בננות" הם החוקים שלה, מדינה הנשלטת בידי הטייקונים ופקידים בכירים - עושי דברם. מתחת לאף שלנו צץ בשנים האחרונות ופועל ללא הפרעה מנגנון מושחת של הפרת חוק קבוצתית, בחסות הבכירים ביותר במנגנון אכיפת החוק הזה.
לכן, המהלכים הלא חוקיים כפי שחשפנו כאן, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
עדכון 27.9.18: המכרז של המדינה להפרטת "עידן +" ככל הנראה כיום (2018) - נכשל. כך, חברות תקשורת גדולות (דוגמת סלקום ופרטנר ועוד כמה קטנות) יכולות לשדוד את משאבי המדינה (בשווי של כ-25 מיליון ש"ח לשנה, שזו עלות תפעול התשתית הזו ע"י המדינה), משאבים הנמצאים בבעלות הרשות השנייה, והן אכן שודדות את המשאבים הללו - באופן חופשי. לא להתבלבל בין משאבי החברות המפיקות והמשדרות מעל תשתיות "עידן +" לבין התשתיות הציבוריות של "עידן+", שממומנות מהכסף של משלמי המיסים בישראל. בנוסף, הרשות השנייה מתעלמת מכך, שלכל השודדים הללו גם אין רישיונות לספק שירותי OTT על בסיס משאבי "עידן +" ללקוחותיהם (עבירה פעוטת ערך של 3 שנות מאסר ועוד סנקציות כלכליות כבדות).