כך טוענים מומחי רגולציית תקשורת ותיקים בישראל, שלא מבינים כיצד שר התקשורת הנוכחי (גלעד ארדן) ביטל במחי יד וללא כל הסבר את ההחלטות הקודמות בכל הקשור ל"שוק הסיטונאי" ומעמדן של בזק והוט בשוק התקשורת (הן היו אמורות להיות מפורקות ב-2014).
מאת: אבי וייס, 27.1.14, 10:30

משרד התקשורת פרסם שימוע בתחום "השוק הסיטונאי" (שימוע שלישי, למעשה, בדיוק באותו נושא), מה שזיעזע את כל חברות התקשורת בישראל. הסיבה: מדובר בשימוע המורכב מ- 6 מסמכים שונים וארוכים למדי, שאין ביניהם "חוט מקשר", למעט טבלת נתונים אחת מוטעית של חברת פרונטיר, חלקם מסמכים ממוחזרים וחלקם סתם מבולבלים ומלאים בקשקשת של עורכי דין ופקידים, שלא מבינים דבר. ניתחתי כאן וכאן ודי בהרחבה, את הפגמים המרכזיים הקיימים בשפע המסמכים הללו. חברות התקשורת הגדולות (כולן) החליטו לשכור חברות ייעוץ בינלאומיות ומקומיות, כדי שתנסנה לחלץ אותן "מהקטסטרופה הרגולטורית" הזו ולנסות להבין מה משרד התקשורת "רקח כאן".

אולם, מומחי רגולציית תקשורת ותיקים ומנוסים הפנו את תשומת ליבי, שאני פספסתי את הנקודה המרכזית בשפע המלל, שמשרד התקשורת שפך בתחום "השוק הסיטונאי". לדבריהם, מדובר בלא פחות מ"מהפכה רגולטורית", שביצע השר גלעד ארדן, מהפכה שנועדה לשרת טייקון אחד, ותביא לנזק בלתי הפיך לכל שוק התקשורת ולכל תושבי מדינת ישראל. 

הנקודה המרכזית, שהם מצביעים עליה, נובעת מהחלטות שר התקשורת הקודם, משה כחלון, שהתלבט במשך כשנה עם מסקנות "ועדת חייק" לגבי "השוק הסיטונאי", התייעץ עם כל המומחים האפשריים בארץ ובעולם, ובסופו של תהליך מאוד יסודי, השר גיבש את מסמך המדיניות ל"שוק הסיטונאי" בישראל, שפורסם על ידו ב- 2.5.12 והמצוי כאן.

במסמך זה מפורטים המהלכים ליצירת "שוק סיטונאי" ובראשם: קביעת פרק זמן של עד שנתיים למו"מ חופשי בין בזק, הוט וכל המתחרים, לגבי יצירת "הסכם מרצון" (שקרוי "הצעת מדף") בין החברות. סעיף 15 של אותו מסמך של השר הקודם אומר כך (ציטוט): "אם לא יתפתח השוק הסיטונאי באופן תקין וראוי על פי המדדים שייקבעו לכך, תוך 24 חודשים מיום פרסום מסמך מדיניות זה, יפעל השר לביצוע הפרדה מבנית בין התשתית של בעל רישיון מפ"א כללי [הכוונה לבזק והוט], לבין השירותים הניתנים על ידו ללקוחות הקצה".

אגב, הסעיף הזה נדון בהרוחבה ב"ועדת חייק" והוא נגזר ממה שעשה הרגולטור בבריטניה (ובעוד כמה מדינות) כשחברת המפ"א שם לא הצליחה (או לא רצתה להצליח) להגיע להסכמי "שוק סיטונאי" במו"מ חופשי. זה היה "השוט והגזר" לבזק ולהוט, שהשר אימץ מדו"ח חייק, אחרי שנה של התלבטויות ובדיקות. המדיניות הזו הוצגה ואושרה ע"י הממשלה, הובאה לכנסת ושר התקשורת קיבל (בחקיקה של הכנסת) את הסמכויות הנדרשות כדי לבצע הלכה למעשה את סעיף 15. 

הנה, בהתקרב המועד של שנתיים, שקצב השר (הקודם) וברור שאין שום "הצעת מדף" (כי אין הסכם של שום ממתחרה עם בזק. הוט בכלל לא מוכנה לשמוע על "שוק סיטונאי"), כללי הרגולציה השתנו בבת אחת, ב"מהפכה רגולטורית" שלא עברה את אישור הממשלה או הכנסת או בכלל, מהפכה, שיצר השר גלעד ארדן, בלי כל שימוע, דיון או איזה תהליך מסודר. השר גלעד ארדן (על דעת עצמו וללא כל הסבר לציבור), החליט שבמקום לפרק את בזק והוט לחברות תשתיות ושירותים נפרדות, הוא יעשה בדיוק ההפך: הוא יכפה "שוק סיטונאי" על בזק, ייתן לה למזג את כל חברות הבנות שלה (ביטול "הפרדה מבנית" מוחלט), ואת הוט יעזוב לנפשה, בנימוקים שזה "ייבחן שוב בעתיד" ללא קביעת מועד לדיון כזה.  

לדברי המומחים, מדובר בשינוי דרמטי, שבמקום לדון כעת איך מפרקים את בזק והוט, עוסקים בפילפולציה של מאות סעיפים, איך כופים "שוק סיטונאי" אבל רק על בזק, בתנאים המפוזרים ב-6 מסמכים שונים, שלא ניתן "למצא את הידיים והרגליים" בהם. 

המומחים הללו שואלים:
א. איך משרד התקשורת יפקח על בזק בעתיד, כשהמשרד עצמו מודה באחד המסמכים, שהוא פספס את הפיקוח שלו בשנים האחרונות בהיקף של כ-11 מיליארד ש"ח, בפיקוח על מחירי בזק? 
ב. אילו תרחישים נבחנו ע"י השר גלעד ארדן, בבואו ליישם מדיניות, שלא נכתבה בשוק מקום, של "אכיפת שוק סיטונאי" רק על בזק, במקום ליישם את המדיניות הכתובה והמאושרת של קודמו, שהגיעה העת ליישמה ב-2014, של פירוק בזק והוט (ל-2 חברות כל אחת, של תשתיות ושירותים, בנוסף להפרדה המבנית, שכבר קיימת ב-2 הקבוצות הללו)? 
ג. אילו סיכונים לשוק התקשורת הישראלי נבחנו ע"י השר, בבואו לכפות על בזק "שוק סיטונאי", שכתוצאה מכך בזק תקבל היתר לאיחוד מלא של כל חברות הבנות שלה, מה שיהפוך אותה למונופול בכל תחומי התקשורת בישראל, עם יכולת להציע ללקוחות "חבילה מרובעת" שתשמוט את היכולת לתחרות מצד כל החברות האחרות?
ד. אילו איזונים ובלמים יוטלו על בזק, כאשר "ההפרדה המבנית" תוסר ממנה, כדי שלא תסלק את כל מתחרותיה מהשוק? הרי בזק היא חברה טובה יותר מכל מתחרותיה (גם בשירות וגם בהרכב השירותים), מה ימנע ממנה "לחגוג על גב הצרכנים", כמו שעשתה לדברי משרד התקשורת עצמו - ב-5 השנים האחרונות, וכעת זה יהיה לעולמים?
ה. איך ייתכן ש"בתיק השירות" החברות המתחרות בבזק נשלחות לנהל מו"מ עם בזק? אז בכלל בשביל מה צריך "תיק שירות" אם המו"מ הזה מתחיל מאפס? כ"כ, למה "תיק השירות" לא חל על המגזר העסקי? אין עיוותים במגזר העסקי במחירי בזק?
ו. איך משרד התקשורת מבצע תחזיות לגבי הצלחת "השוק הסיטונאי", כשכל התחזיות שלו עצמו, עד היום, הופרכו ולא התקיימו (כך כתוב במסמכים הללו)? כ"כ, איך ייתכן ש-IBC תקבל "עידוד" מ"השוק הסיטונאי", על סמך מה הוצגו תחזיות הללו?  

פניתי למשרד התקשורת וביקשתי תשובה לשאלות הבאות:
"שלום רב,
בעקבות הפרסומים האחרונים לגבי "השוק הסיטונאי", בכירים בשוק התקשורת הפנו את תשומת ליבי לכמה נושאים קריטיים הדורשים תשובה:

1. שר התקשורת (הקודם, משה כחלון) פרסם מסמך מדיניות ל"שוק הסיטונאי" (כאן) ב- 2.5.12, שבו נאמר - בסעיף 15 שאם תוך 24 חודש ממועד פרסום המסמך לא יקום "שוק סיטונאי", יש לפרק את קבוצות בזק והוט, כמוגדר בסעיף. בעקבות זאת עודכן חוק התקשורת ע"י הכנסת ונקבעו בו סמכויות אכיפה מורחבות לשר, בהתאם למדיניות הזו, שהוצגה בכנסת. הנה, בשימוע הנוכחי ל"שוק הסיטונאי", סעיף 15 לא רק שלא בוצע, ויש כעת מדינות אחרת לגמרי: "שוק סיטונאי" בכפייה, רק על בזק. היכן מצויות החלטות השר על שינוי מדיניות זה? איך התקבלו ההחלטות על שינוי המדיניות הזו, למרות שיעברו 24 חודש בקרוב מאוד, מהמועד המוגד בסעיף 15 במסמך השר (הקודם)?
2. בכל המסמכים (לרבות "תיק השירות"), כתוב, שספקי התקשורת מתחרים הרוצים לממש "שוק סיטונאי" ינהלו מו"מ עם בזק. למה הם צרכים לנהל מו"מ עם בזק אם הכל כבר נקבע מראש? מה יקרה אם המו"מ הזה עם בזק לא "יעלה יפה"?
3. כיצד משרד התקשורת מתכוון לפקח על קיום "שוק הסיטונאי", אם המשרד נכשל עד כה (גם לפי הניתוחים, שהוצגו במסמך של סמנכ"ל הכלכלה ופרופ' גרונאו), במשך שנים, בפיקוח על מחירי בזק?
4. בנוסף, אילו "תרחישי סיכון" נבחנו לגבי הסרת הפיקוח על בזק, שהיה ויישאר מונופול, גם אחרי קיום "שוק סיטונאי"? האם המשרד ביצע ניתוח תרחישים מה יקרה לשוק התקשורת אחרי שהמגבלות של ההפרדה המבנית תוסרנה מבזק? מי יוכל להתחרות בבזק ב"חבילות משולבות" של כל השירותים? מה יועיל "שוק סיטונאי" כשבזק תוכל לספק ללקוחות את כל השירותים מכל הסוגים ב"חבילה אחת, בלתי פריקה"?"

תגובה לא קיבלתי. די ברור למה. אם תגיע - היא תפורסם.