תהליך חיסול "חוק 6 הדקות" ע"י צמרת משרד התקשורת (בגיבוי\חיפוי שר התקשורת) הסתיים סופית בתרגיל אנטי צרכני, ערמומי ונבזי, שבו לא תהיה שום יכולת לשום לקוח לדעת אם החוק הופר, כי בוטלה חובת חברות התקשורת (סלולר וקווי) למדוד ולשמור דו"חות, על מימוש "חוק 6 הדקות", במוקדי השירות של החברות.
מאת:
אבי וייס, 13.8.19, 08:38
בלעדי: תהליך חיסול וקבורת "חוק 6 הדקות", אחת הרפורמות הצרכניות החשובות ביותר בשנים האחרונות, שעבר תהליכי חקיקה בכנסת,
הגיע לסיומו, בלי שום הודעה לציבור בתרגיל קטן ומאוד ערמומי ונבזי, שצמרת משרד התקשורת עשתה "על הציבור", בחסות שר התקשורת
דודי אמסלם (בתמונה משמאל), שר, שבכלל לא שולט במהלכים האנטי צרכניים הללו.
תהליך "חיסול החוק" הזה, מתואר בלינקים בנספח א' כאן למטה.
המהלך הטרי האחרון (שהוא
המסמר האחרון בארון הקבורה של החוק, בכל הנוגע לשוק התקשורת), הסתתר לו תחת תרגיל חכם של צמרת המשרד, תרגיל ששמו: "ביטול הוראות הדיווח ברישיונות הכלליים".
בנושא הזה התקיים שימוע מהיר ביותר (שלא הבחנתם בו ולא נמסרה שום הודעה לציבור לגביו, די ברור למה).
חשפתי את התהליך הזה בזמן אמת, תהליך, שכעת הסתיים לו - במהירות הבזק,
תוך שבועיים.
זו הסיבה ששלחתי בדחיפות ביום 9.8.19 את השאלות הבאות לצמרת משרד התקשורת (לרבות לשר):
"הנדון: דיווחי החברות - תיקוני רישיונות:
1. ביום 18.7.9 פורסם שימוע (
כאן, פירוט השימוע
כאן) בעניין דיווחי החברות - נושא
הנסקר כאן בסעיף 9. המועד האחרון למתן תגובות היה 28.7.19.
2. ביום 1.8.19 פורסמו כבר תיקוני רישיונות לחברות (דוגמה לתיקון של רישיון של חברה אחת -
כאן, אצל כל האחרות זה זהה), בחתימת המנכ"ל, זאת:
א. בלי לפרסם את תוצאות השימוע וההחלטות של השימוע.
ב. בללי לבקש
אישור שר לשינוי
התקנות.
ג. בלי
לפנות לכנסת לשנות את
התקנות.
הייתכן?
אודה לתגובתכם
".
באופן מסתורי, מיד לאחר ששלחתי את שאלותיי, עלו לאתר משרד התקשורת (ללא כל הודעה לציבור), תוצאות השימוע המהיר ביותר הזה (פורסם
כאן, המסמך המלא בחתימת מנכ"ל משרד התקשורת,
נתי כהן -
כאן). הפרסום של תוצאות השימוע נעשה 5 ימים
אחרי שהרישיונות תוקנו והתיקונים נכנסו לתוקף... כל כך דחוף היה הצורך לסייע לחברות הסלולר.
במסמך הזה (של תוצאות השימוע), לא ברור בכלל מי הגיב לשימוע המהיר ביותר הזה, אבל מה שברור, ששום התייחסות למה שאני הגבתי לשימוע (
כאן סעיף 9),לא נעשה ע"י המנכ"ל, בסיכום השימוע שפורסם בחתימת ידו. זה מסמך קצר של "מריחה", מתחילתו ועד סופו. זה היה ברור לי לחלוטין, שאין למנכ"ל המשרד שום רצון לשתף את הציבור ו\או נציגיו המוסמכים - בשימוע.
למה?
כי בשימוע הזה יש
המון הקלות לחברות התקשורת בכלל ולחברות הסלולר בפרט.
מדובר
בכמות גדולה של הקלות בעלות משמעויות כלכליות ניכרות לחברות (כחלק מהמגמה של
הפיכת משרד התקשורת למשרד האינטרסים של חברות הסלולר).
אני חושף כאן
רק סעיף אחד מכלל הסעיפים בשערוריה המדהימה הזו,
סעיף, שתוקן ברישיונות של כל חברות התקשורת, והסעיף הזה
מסתתר לו בצורה תמימה כאן (הצילום לקוח מתיקון של רישיון אחד. לקחתי לצורך ההדגמה את
תיקון הרישיון של סלקום, בכל שאר חברות התקשורת, שכפופות ל"חוק 6 הדקות", זה בדיוק אותו סעיף):
מה זה נספח ה'4 סעיף 8 - שבוטל?
הנה כאן צילום הסעיף המאוד ארוך הזה, מהרישיון של סלקום (בכל שאר החברות זה בדיוק אותו דבר), לפני שהסעיף נמחק בהחלטה החדשה.
זה הסעיף של
איסוף נתונים במוקדי השירות של חברות התקשורת על כך, שהן עומדות ב"חוק 6 הדקות", לרבות בעניין הממוצע לשבועיים והחריגה של 15%.
מיום 1.8.19 החברות כבר לא צריכות למדוד, לאסוף ולאגור את הנתונים הללו.
אז איך הלקוחות וגופי הרגולציה (משרד התקשורת והרשות להגנת הצרכן וכמובן בתי המשפט) ידעו אם מוקדי חברות התקשורת עמדו ב"חוק 6 הדקות"?
הם לא יידעו, כי החובה למדוד ולאגור את הנתונים הללו - בוטלה.
זה ברור כשמש, ששום חברת תקשורת לא תתנדב מיוזמתה, לנתח ולאסוף נתונים, שיכולים לשמש לתביעות כנגדה.
אפשר יהיה לדרוש מחברת התקשורת מסוימת (בצו מנהלי או שיפוטי), למדוד את זמני המענה במוקדי השירות מיום מסוים קדימה, באופן חד פעמי, אבל נתונים אחורה, בהתייחס לתלונה מסוימת, או בהתייחס לכלל פניות הציבור למוקדי השירות של אותה חברה - לא יהיו.
כך, שום תלונה לא תוכל יותר להתברר, כי לא יהיו נתוני זמן אמת זמינים, שנוגעים לאותה תלונה.
כך, גם משרד התקשורת שיקר לי בתשובותיו, לגבי קיום החוק (כאן בסעיף 2).
זה קטע נוסף בכאוס. משקרים לכולם - בלי למצמץ.
שורה תחתונה:
הלקוחות של חברות התקשורת לא ידעו אם הייתה או לא הייתה חריגה מהחוק, בסיום שיחה לאחד ממוקדי השירות של חברות התקשורת, לשיחה שנענתה אחרי ה-6 דקות, שנקבעו בחוק, בגלל ההחרגות של החוק ע"י צמרת משרד התקשורת (דוגמת: 15% חריגה לשבועיים ו-4.5 דקות ממוצע לשבועיים) וחיסול חובת הרישום ושמירת הרישומים, לגבי זמני המענה במוקדי השירות של חברות התקשורת.
נספח א'
תהליכי הסרוס והחיסול של מדידת זמני המענה במוקדי השירות של חברות התקשורת, החלו עוד כשהחוק היה בדמות תקנות, שנקראו אז "חוק 3 הדקות".
"חוק 3 הדקות" חוסל ע"י צמרת משרד התקשורת ביום היוולדו ב-2012 ולכן הכנסת ניסתה לתקן זאת בחוק חדש של 6 דקות. כעת - גם זה
מת ונקבר סופית.
את המהלכים האנטי-צרכניים הללו (שנועדו להגן על הכיס של חברות התקשורת, בדגש על חברות הסלולר), הובילו אז וגם היום 2 פקידים בכירים במשרד התקשורת.
התחלפו מנכ"לים ושרים, והשיטה נשארה אותה שיטה: התעלמות מוחלטת מצרכי הציבור, התעלמות מוחלטת מהחובות של עובדי ציבור במילוי תפקידם, התעלמות מוחלטת מהמחוקקים ומהחלטות הממשלה, צפצוף ארוך על ארגוני הצרכנים ועל החלטות בתי המשפט. צפצוף ארוך עליכם, קוראים יקרים, בהיותכם לקוחות של חברות התקשורת.
קוראים לתופעה הזו "שלטון הפקידים", או Deep State.
כיום, השר
דודי אמסלם נושא באחריות אישית לקיומה של התופעה המחרידה הזו במשרד התקשורת.
הפרקים האחרונים, שחושפים כיצד החוק של "6 הדקות" הפך ל"חוק 8 דקות" (חוק שהיה מופעל זמנית ובוטל, בגלל החשיפה שלנו, חשיפה של המהלך הבלתי חוקי הזה), ואחר כך הפך ל"אות מתה", פרקים אלו מככבים באתר זה, בלי שאיש עצר את התופעה הזו.
המדובר ברגולציה והסדרה צרכנית חשובה ביותר, שנקברה סופית ע"י ה-Deep State, ללא פרסום סדרי ההלוויה, ב-1.8.19. "מכת המוות" הסופית הייתה בביטול החובה למדוד ולתעד את זמני המענה במוקדי השירות, כפי שחשפנו כאן.
אלה הפרקים האחרונים בסאגה הזו, למי שמתעניין
איך הידרדרנו לתהום, בתחום צרכני כל כך חשוב: