כתב האישום, שהוא גרסה חמורה יותר של כתב החשדות, הוא, למעשה, "תרגום" של "התחקיר" של גידי וייץ ב"הארץ", בתוספת סטרואידים, כיד הדמיון של "הקליקה", שמתעלמת מהעובדה הברורה, שהיחיד, שדיבר אמת בתחקיר של גידי וייץ, היה לא אחר מאשר נתניהו, בעוד שכל השקרנים והעבריינים - פשוט חמקו מהדין. כל זה התרחש - רק כדי להפיל את נתניהו מכיסאו, תוך התעלמות מכוונת מכל המסמכים והעדים הסותרים את כל התיזה הדמיונית שנבנתה מאז התחקיר של גידי וייץ מ-29.10.15 ע"י פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א ואחריה ע"י פרקליטות המדינה וע"י היועמ"ש - בתיק 4000.
פרק 36 בסדרת הכתבות על "התיק התפור" לצרכי פוטש פוליטי: תיק 4000.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 2.12.19, 07:00
פרסום
כתב האישום כנגד
נתניהו (כאן אני מתייחס
רק לתיק 4000, שמוכר לי היטב), הוא, למעשה, "גרסה משודרגת על סטרואידים", של "
כתב החשדות", שקדם לו והמשך ישיר לתחקיר, שפורסם ב"הארץ" (שמיד אפרט מה זה).
זאת,
אחרי שימוע, שהיה, למעשה, "ישראבלוף" אחד ענק, כפי שחשפנו כאן, וכל מה שעשו צוות 25 הפרקליטים, שהיו סביב היועמ"ש, עו"ד ד"ר
אביחי מנדלבליט, (בתמונה משמאל), זה
להוסיף את מה שהיה
חסר לדעתם ב"
כתב החשדות" וזה "היסוד הנפשי" (
mens rea).
לכן, לפני, במקביל ומייד אחרי השימוע, הם פיזרו עשרות ביטויים ציוריים והמון סופרלטיבים, בכל רחבי כתב האישום, ביטויים הממחישים, ש
נתניהו פעל באופן פלילי ומתמשך,
תוך מודעות אישית מלאה לכל מה שנעשה על ידו וסביבו.
איך מוסיפים את "היסוד הנפשי" לכתב החשדות, שנראה "קצת חלש", כדי שייצא ממנו
כתב אישום מחוזק הרבה יותר? זה די ברור. כמו כל מה שהיה ויש בתיק 4000 -
ממציאים.
קוראים לזה בעברית (תרגום מרוסית, שם הומצא המינוח הזה): "
תפירת תיקים".
בכתב האישום מצאתי עד כה
לא פחות מכ-50 טעויות מהותיות בעובדות.
לפחות 50 שקרים הסותרים מסמכים ברורים ועובדות ברורות המוכרות לי מזמן אמת, כי כיסיתי את כל הנושאים הללו במסגרת Telecom News בזמן אמת ואגרתי מסמכים ועדויות בזמן אמת (רק לא ידעתי אז, שיאשימו את האיש הלא נכון).
עד כה הצגתי בסדרת הכתבות על תיק 4000 הרשומות כאן בנספח א' למטה,
מעל ל-1,500 מסמכים מקוריים, צילומים וקטעי עדויות של עדים, שכמובן לא נחקרו.
בכתב האישום יש את אותן שגיאות, שמצאתי בכתב החשדות (כמפורט בסדרת הכתבות כאן למטה), ונולדו בכתב האישום עוד כמה שקרים חדשים. זאת, מעבר לתוספת "היסוד הנפשי", שנזרע בשפע - בכל רחבי המסמך המפוברק הזה.
היות וזה בלתי אפשרי מבחינה מעשית, להציג בכתבה אחת את כל 50 ויותר השקרים הנמצאים בכתב האישום, פרסמתי ביחד עם
אלי ציפורי כתבה מיוחדת, שפורסמה כאן באתר תחת הכותרת: "
האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס".
גם כך, פירוט ה-20 שקרים הראשונים, יצא די ארוך. מאז פרסום הכתבה הזו, קיבלתי עוד כמה מסמכים ועדויות, שמחזקים את החשיפות שלי, והם ייחשפו לציבור בכתבות הבאות. זאת, לאחר כל הבדיקות וההצלבות שאני מבצע, לגבי כל מסמך שמגיע אלי.
עד היום -
לא ראיתי שום מסמך סותר. מה שכן ראיתי, הם עשרות רבות של פרסומים שקריים, של "מדבררי הפרקליטות" ופרשנים לרגע, שאין להם צל של מושג בעולם רגולציית התקשורת ומה התרחש בזמן אמת בכל מה שמתואר בתיק 4000.
די בקרוב אחזור ואמשיך לפרט את שאר עשרות הרבות של השקרים הנמצאים בכתב האישום, מה שמוביל אותי ׁׁ(וכעת, סוף סוף אחרי שנים בהן אני עסוק כמעט סביב השעון בנושא הזה, יש עוד רבים וטובים הסבורים כמוני), למסקנה החד משמעית והחד-ערכית ומתועדת בכמות אדירה של מסמכים ועדים,
שמדובר ב"תיק תפור" בחוטים גסים.
למה כתב החשדות וכתב האישום, שנבע ממנו - הם המשך ישיר לכתבה של גידי וייץ ב"הארץ"?
כדי להבין את הטיעון הזה, יש לחזור ולקרוא (אחרי שקוראים את כתב החשדות וכתב האישום) מה כתב
גידי וייץ ב"הארץ" בתחקיר, שפרסם ביום
29.10.15. הכתבה שלו במלואה
נמצאת כאן.
אני כרגע מתעלם מהתוכן של הכתבה של
גידי וייץ, משום שהשקרים והטעויות שיש בה מנותחים כבר
בכתבה על 20 השקרים, שציינתי קודם
ובכל שאר פרקי הסדרה המפורטים בנספח א' כאן למטה), ואני מתייחס כעת רק
לתגובות של המעורבים בפרשה, שחשף
גידי וייץ, ובמיוחד אביא כאן משלל התגובות, את
התגובות של 3 אנשים בולטים, למה שנחשף בכתבה של גידי וייץ:
א. תגובתו של אילן ישועה (מנכ"ל וואלה! ו"עד מפתח" בתיק 4000), על החשיפות בתחקיר של גידי וייץ:
כלומר: הוא לא דבק באמירת אמת ויורה באוויר חופשי ובקצב.
מהתגובה השקרית הזו, מייד עולים כמה שאלות חשובות ביותר, שלא קיבלו עד היום מענה מהפרקליטות ומהיועמ"ש:
- איך הוא לא נחקר באזהרה?
- איך הוא לא קיבל מעמד של עד מדינה, אם לא נחקר באזהרה?
- איך ה-12 מיליון ש"ח, שקיבל כבונוס על "עסקת יד2", לא נתפסו ע"י הפרקליטות מחשבונותיו, כמו שנעשה לזוג אלוביץ', אם נטען בכתב האישום, ש"עסקת יד2" (ראה שקר מס' 6 כאן) - היא חלק מעסקאות השוחד של נתניהו?
- למה הוא החל להקליט את שיחותיו עם אלוביץ' וניר חפץ, אם הוא היה כל כך מתוגמל טוב מאלוביץ'?
- למה הוא החליט להביא את ההקלטות הללו למשטרה, רק אחרי פרסום סיכום החקירה בתיק בזק, בו החוקרים לא מצאו, לא בחקירה הסמויה, שנמשכה מעל לחצי שנה, ולא בחקירה הגלויה, שנמשכה כחצי שנה, שום קשר ישיר או עקיף לנתניהו?
כמעט כל כתב החשדות, כתב האישום והראיות של החוקרים, הפרקליטות והיועמ"ש, שקיימים בתיק 4000, בנויים על התזה, שהציג להם גידי וייץ ואימת בעיקר אילן ישועה, שהסיקור האוהד ושינוי כותרות וכתבות, שנעשה באתר וואלה!, הם מעשים פליליים (תקדים עולמי, גם לדברי עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה, בתמונה משמאל), וכל זה קשור בקשר חד-ערכי של עסקת שוחד בתוספת מרמה והפרת אמונים, בהטבות רגולטוריות, שקבוצת בזק קיבלה מנתניהו.
את כל הרכילות המכוערת (המצויה - למי שלא מכיר,
בכל מערכת של עיתון וכלי תקשורת בארץ ובעולם המערבי), שהביאו
אילן ישועה (מוואלה!, שמשום מה, כאמור לעיל, הוא לא "עד מדינה", כך
נכתב בהארץ [ציטוט]: עיתונאי "וואלה" אינם הקורבנות בתיק 4000. הם הפושעים) ו
ניר חפץ ("עד מדינה", כולם יודעים היום
למה... לאור ההסרה החלקית של צו איסור הפרסום בעניינו),
היה צריך להעביר למועצת העיתונות, כי יש כאן לכל היותר -
עבירות אתיות בהתנהלות בין דובר לכלי תקשורת.
זה הכל.
זה בכלל
לא נושא לחקירת משטרה, בשום מדינה וגם לא היה צריך להתבצע בישראל. יחסי "תן וקח" בין דוברים ואנשי יחסי ציבור עם כלי התקשורת, היו מאז ומעולם בכל העולם החופשי וגם חייבים להתנהל באופן חופשי, כי זו
המהות של חופש העיתונות וחופש העיסוק במדינה דמוקרטי ושוחרת חוק.
אם יש "סטיות מהשורה", יש בשביל זה מוסדות מוסמכים לטפל בהפרות של האתיקה של המקצועות הללו בתקשורת. תקנון האתיקה המלא של התקשורת בישראל
מצוי כאן - למתעניינים, תקנון, שהוא פרי דיונים ושימועים נרחבים, שנעשו בין מועצת העיתונות לארגוני העיתונאים וגורמים ציבוריים רבים. את "תופרי התיקים" במערכות אכיפת החוק בישראל -
זה בכלל לא עניין. הייתה להם רק מטרה אחת ברורה, אחרי ש
נתניהו משום מה "
לא נכנס לתיק בזק":
להכניס אותו בכוח לתיק.
שום מסמך, שום עובדה, שום חוק, שום עד, שום תקנה, שום נוהל, לא הסיטו אותם מהמטרה העיקרית: "לתפור תיקים" לנתניהו, על כלום. ממש כלום.
לכן, גם השימוע היה "צחוק מהעבודה" וחלק בלתי נפרד ממהלכי "תפירת התיקים".
ב. תגובתו של אבי אלקלעי, אז עורך ראשי בוואלה!:
טוב, מיותר לנתח כאן, שתגובתו נראית על פניה, שהיא אינה אמת (בלשון המעטה).
הקטע היותר מעניין הוא, שמשום מה, חקירתו של
אבי אלקלעי לא הודלפה במסגרת שלל ההדלפות הענקיות, שהיו סביב תיק 4000. כנראה עדותו מחזקת מאוד את עדותו של
ינון מגל (שהיה גם הוא עורך ראשי בוואלה!), שעדותו כן הודלפה (
כאן ו
כאן), ו
עדותו של ינון מגל די סותרת את העדות של אילן ישועה ואת מה שיש בהקלטות, שפורסמו כחלק מכתב החשדות וכחלק מכתב האישום (למרות שככה לא בונים כתב אישום).
אם עדותו של אבי אלקלעי גם כן סותרת את עדותו של אילן ישועה, יש כאן בעיה מהותית בתיק 4000, שנשען בצורה מאוד מוגזמת על אילן ישועה, כשממילא עדותו "נשענת על כרעי תרנולת".
ג. התגובה הכי חשובה בתחקיר של גידי וייץ היא של רוה"מ ושר התקשורת דאז, בנימין נתניהו:
כפי שעינכם רואות, "שחור על גבי לבן", בכתבה המובילה של
גידי וייץ, שהיא הבסיס לכל "תיק 4000 הדמיוני, וזה חוזר על עצמו אחר כך, שוב ושוב, כולל בתצהיר לבג"ץ,
נתניהו אומר במפורש, שהא מכיר את
שאול אלוביץ' שנים רבות. לא מסתיר זאת בכלל. הוא היחיד,
שענה תשובת אמת לתחקיר ב"הארץ".
יתרה מכך. במענה לפניית המשנה ליועמ"ש, משיבה ביום
8.12.15 היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה את התשובה הבאה (המסמך המלא
כאן), שתואמת במדויק את מה שענה נתניהו לשאלה של
גידי וייץ מ-
29.10.15:
אז איך כתב החשדות, כתב האישום וכל המדבררים את הפרקליטות, חוזרים שוב ושוב על המנטרה,
שנתניהו הסתיר את הקשר שלו ל
שאול אלוביץ'?
בעקבות הכתבה של
גידי וייץ, התעוררו כל מיני "שוחרי טובתו" של
נתניהו (מפלגות "רק לא ביבי"), ובראשם התייצבו כמה אנשים בולטים, ביניהם הייתה ח"כ
זהבה גלאון, ש"עשתה את המוות" ליועמ"ש, והטיעון המרכזי שלה פורסם גם בכן ב"הארץ" וב"גלובס"(למשל
כאן, בגלובס מ-10.3.16). חברי כנסת נוספים פנו ליועמ"ש, כפי שפורסם
כאן ב"הארץ" ב-3.11.15. אבל מי שהובילה הייתה
זהבה גלאון.
ואכן, היועמ"ש החל לבדוק את "ניגוד העניינים" הזה ובסופו של דבר בדק וקבע, שזה למעשה
לא דבר פלילי, אלא יש רק צורך להפריד את
נתניהו מהעיסוק בבזק. מבקר המדינה, שבדק זאת שנה אחריו, מצא פחות או יותר אותו דבר. הנושא הזה מפורט בהרבה כתבות כאן למטה ולא אחזור על זה שוב.
הדבר המרגיז בכל הסיפור המוזר והתפור הזה, שאת חוות הדעת ליועמ"ש בעניין "ניגוד העניינים", הכינה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד
דנה נויפלד, (בתמונה משמאל), (שבעצמה הייתה ועודנה
מסובכת ב"ניגודי עניינים" חמורים, שמפורטים בכתבות הרבות המצוינות כאן למטה).
לא צריך להפעיל מקורות חסויים כדי לדעת את זה (שהיא זו שחיברה את חוות הדעת ליועמ"ש, מסמך שהועבר ליועמ"ש דרך עו"ד
דינה זילבר, חברתה משכבר הימים), כי מבקר המדינה כתב וכמה פעמים, שמי שהכינה את חוות הדעת - זו עו"ד
דנה נויפלד, בשליחותה של עו"ד
דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש, שהגדרת התפקיד שלה כיום הוא: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני
משפט ציבורי-מינהלי (מיד נבין למה הגדרת התפקיד הזו - יש לה חשיבות).
זו אותה עו"ד
דינה זילבר, שמצאתי בבדיקות הפורנזיות (מדעיות, שתואמות לכתוב בחוק המחשבים ובדיני הראיות), שהמסמך הרגיש הזה, שחיברה עו"ד
דנה נויפלד, ללא "השחרה מקובעת" של מה שנחשב אז סודי במסמך,
דלף ממחשב הנמצא בלשכתה.
ההכחשה השקרית של היועמ"ש (
כמנותח כאן ו
בהרחבה יתרה
כאן), שאיש מהפרקליטות לא הדליף כלום ל"הארץ", לא רק
שסותרת את העובדות הפורנזיות החד-ערכיות שחשפתי והצגתי,
היא סותרת את מה ש"הארץ" בעצמו פרסם - מי מדליף ל"הארץ", וזה נמצא בכמה וכמה כתבות, למשל
בצורה הכי מפורשת כאן:
אם כתבי "דה-מרקר" - "הארץ" מפרסמים "שחור על גבי לבן" (למשל כאן למעלה, ב-
19.4.16)
מי בדיוק מדליף להם בנושא - איך היועמ"ש יכול
לשקר ולהכחיש זאת?
כלומר: עוד
לפני שהייתה חוות דעת גמורה, ועוד הרבה לפני שקרא ושחתם עליה היועמ"ש,
עו"ד
דינה זילבר (בתמונה משמאל)
מדליפה שוב ושוב ל"הארץ", שלא מסתיר זאת, ומפרסם
בדיוק מה שיהיה כתוב בחוות הדעת, שהיא עתידה להעביר לחתימת יועמ"ש.
זאת, כולל
הדלפת הגרסה
הבלתי מושחרת ונעולה מפני קריאת ההשחרה, כך, שהחלק החסוי הזה גם כן פורסם בהארץ וזו סדרת עבירות נפרדת
וחמורה אף יותר מעבירת ההדלפה עצמה, כפי שניתן
לראות כאן, מתוך אתר של כתב הארץ.
כמובן שכל מה שפורסם ב"הארץ" ממוחזר מיד ע"י כלי תקשורת רבים, חברי כנסת וכיו"ב.
כל זאת,
חודשים לפני שהיועמ"ש קרא וחתם על המסמך הזה (ואחרי חתימתו המסמך "ננעל" - מפני גילוי מה יש בהשחרה).
ואכן, היועמ"ש, עו"ד ד"ר
אביחי מנדבליט,
חותם על המסמך (
כאן, ב-14.6.16, כ-
8 חודשים
אחרי המאמר של
גידי וייץ), שבו מייד בהתחלה,
ממש בסעיף הראשון, מצוין
למה הוא בכלל כתב וחתם על מסמך כזה והנה הנימוקים של היועמ"ש:
כלומר: זה הכל מתחיל בכתבה של
גידי וייץ וממשיך בח"כ
זהבה גלאון, חברה מובילה ב"מפלגות רק לא
ביבי" באותה עת, וסוחפת אחריה את עו"ד
דינה זילבר (שמאחוריה נמצאת עו"ד
דנה נויפלד, שחיברה את המסמך בפועל), ואחריה את עו"ד
שי ניצן והיועמ"ש ד"ר
אביחי מנדבליט.
האם ראיתם את כל זה בכתב החשדות או בכתב האישום?
כמובן שלא.
למה
לקלקל את "העובדות" בתיק 4000 התפור?
מה יש בכתב החשדות? הנה זה כאן:
מה יש בכתב האישום? הנה זה כאן:
מה ההבדל בין כתב החשדות לכתב האישום בנוגע לסעיף זה?
אין כל הבדל.
בשני המקרים זה שקר ענק.
העלימו כאן, שמי שחתום על הסדר ניגוד העניינים, זה היועמ"ש ד"ר מנדלבליט בכבודו ובעצמו ובחתימת ידו.
בנוסף, חדי עין יבחינו מייד, שבכתב האישום מול הכתוב בכתב החשדות,
העלימו את מה שיש בסוגרים (משפט ציבורי - מנהלי), כי בפרקליטות קראו מה שכתבתי, שבאותה העת
לא היה תפקיד כזה בלשכת היועמ"ש והתואר של עו"ד
דינה זילבר היה אחר, וזה
התואר שלה כיום ולא אז.
אז מה עשו ל
נתניהו בכתב האישום? פשוט מחקו את התואר של המשנה ליועמ"ש,
כדי לא לייחס זאת למישהו ספציפי. כלומר, זה יכול להיות
כל משנה ליועמ"ש (יש ליועמ"ש לא פחות מ-
7 "משנים"...).
כלומר: הגדילו בכתב האישום את השקר: לא רק שהעלימו, שזה מסמך של היועמ"ש עצמו ולא של משנה ליועמ"ש, העלימו מי מבין המשנים ליועמ"ש - עסק בזה. ככה העלימו את עו"ד דינה זילבר מהסעיף הזה (וכמובן את עו"ד דנה נויפלד).
התוצאה: היועמ"ש לא קיים כאן בכלל. הוא התאדה בחלל הריק של הדמיון היצירתי, שבישל את תיק 4000. אולם, המסמכים המקוריים לא נעלמו. הם קיימים והצגתי אותם בסדרת הכתבות כאן למטה ואי אפשר יהיה להסתיר אותם מבית המשפט.
אם לא די בכך, נכתב באותו נוסח, גם בכתב החשדות וגם בכתב האישום, שזה "הסדר ניגוד עניינים סופי".
למה "סופי"? הרי מדובר במסמך שגוי לחלוטין, שאת השגיאות, שבו - כבר חשפתי בזמן אמת והן לא תוקנו (עד היום)?
הסיבה, שהמילה "סופי" קיימת כאן, באה, ככל הנראה, לשלול מה שנמצא ע"י מבקר המדינה, שבדק ביסודיות הכל מהתחלה, וסיים את הבדיקה שלו במחצית 2017, שנה אחרי היועמ"ש, בדיוק בנושאים הללו. גם הוא לא מצא כל פלילים בכל החלטות נתניהו, כולל אלו שנעשו לפני ההסדר "הסופי" הנ"ל.
סיכום ביניים: האדם היחיד, שדיבר אמת בתחקיר של גידי וייץ מ"הארץ", תחקיר, שהוא הבסיס הראשוני לכל תיק 4000, הוא זה שמוגש כנגדו כתב אישום - נתניהו. כל השקרנים האחרים - התחמקו מהדין, כי הם שייכים למפלגות "רק לא ביבי", שבישלו את כל הדייסה הזו.
תשובות קצרות לשאלות דחופות שנשאלתי בחודש האחרון:
1. למה אני ממשיך בסדרת הכתבות על תיק 4000, הרי כעת הכל יצטרך להתברר בבית משפט והאם לא חבל על זמני?
התשובה מאוד פשוטה: המצב המשפטי והפוליטי של
נתניהו בכלל לא מעניין אותי. לא בחרתי ולא אבחר בו. פוליטיקה ופוליטיקאים לא מעניינים אותי בכלל. זה
לא הנושא של סדרת הכתבות העצומה שכתבתי.
מה שמקמם אותי - זה שתפרו כאן תיקים לאיש הלא נכון.
הייתי בזמן אמת כמעט בכל ההתרחשויות המתוארות בתיק 4000 והיום מספרים לי
דברים שלא היו ולא נבראו, כי אני תיעדתי הכל בזמן אמת (לא פחות מ-17 אלף כתבות יש כאן באתר מהן כ-6 אלף כתבות נוגעות רק לתהליכים שיש בתיק 4000). הצגתי עד כה מעל ל-1,500 מסמכים, צילומים ועדויות מעדים אמינים, שבכוונה לא נחקרו,
שמוכיחים, שתיק 4000 הוא תיק תפור מתחילתו ועד סופו.
בזמן אמת,
נתניהו כשר תקשורת,
בכלל לא התעניין בשוק הקווי ובבזק, ובמקרים, שהוא כן התעניין וכן דחף להחלטות,
הוא היה נגד בזק, מתוך תפיסת עולם ותיקה, שהשמיע כל הזמן, שיש לייצר תחרות לבזק, שהיא לא יותר מ"טרקטור סובייטי" (ביטוי שהוא המציא, כדי לתאר את הפיגור הטכנולוגי של תשתיות בזק. ראה פירוט בנספח א'
כאן). זה בדיוק
הפוך ממה שמתואר בכתב האישום. כלומר:
משקרים לציבור על דברים, שראיתי במו עיני, שמעתי במו אזני, אספתי מסמכים בזמן אמת ותיעדתי בכתבות בזמן אמת.
תפירת התיקים הזו
הרסה את כל הרגולציה של משרד התקשורת (שהתמוטטה מאז 2009 ו
עד היום. כך, שהכל הפך
להפקר, כתוצאה מהתהליכים ההרסניים הללו), והיא
מונעת חקירה של פרשיות פליליות
אמיתיות, למשל את "תיק 5000", שעוד נרחיב עליו (אפשר למצוא בכלי החיפוש באתר מה זה), תיק פלילי, לכאורה, שיש בו כסף של ממש (מיליוני ש"ח) שעבר מיד ליד, אבל בגלל שזה לא מוביל ל
ביבי, אז לא חוקרים (למרות שהוחלט לפני כשנה לחקור, אבל "הקליקה" עצרה ברגע האחרון את פתיחת החקירה בפרשה הזו, די ברור למה).
בנוסף, "הקליקה" ומדברריה
ממשיכים להרעיל את הציבור במידע שקרי, מידי יום, גם אחרי פרסום כתב האישום. זאת, בתקווה שהלחץ המסיבי והציבורי הזה יפיל את
נתניהו מכיסאו.
אי אפשר להשיאר אדיש
להמשך הפוטש הזה. היועמ"ש ופרקליט המדינה
ממשיכים בספינים השקריים ובתקיפת שר המשפטים וכל מי שחולק על דעתם ומעשיהם, התנהלות חצופה שמנוגדת לחוק ולתקשי"ר.
בגלל שכתב החשדות הוא מסמך כאוטי (בכוונה) וכתב האישום עוד מחריף את הבעיה של הכאוטיות הזו, מזמן הכנתי לקוראינו את
לוחות הזמנים הנכונים בתיק 4000,ו
ריכזתי זאת כאן, כולל ריכוז כמה נושאים חשובים דוגמת: "למה הקליקה נמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל", "מאפייני תפירת תיק 4000" ו"מאפייני ההדלפות הפליליות והשקריות מהפרקליטות ועושי דברה". כך, כל קורא, כל פרשן וכל כתב עצמאי, יכול להשתמש בכלים הללו
ולבדוק בעצמו (אם הוא עדיין לא השתכנע) - מה יש בתיק 4000, בהסתמך על אלפי המסמכים, העדויות שלא נגבו והתצלומים, הקשורים לתיק התפור הזה.
2. למה שלא אמתין עד שבית המשפט יחליט מה יש בתיק 4000?
ברור, שבית המשפט יחליט לגבי כתב האישום שהוגש כנגד
נתניהו ועוד כמה מעורבים בפרשה. אין ספק בכך, כי זה התהליך החוקי שיש בישראל. אבל אצלי זה
לא הנושא של סדרת הכתבות.
אני, כאמור לעיל, בכלל לא מתעניין בתהליכים המשפטיים של
נתניהו. בשביל זה יש לו עורכי דין ויועצים.
אני עוסק
בנושא אחר לגמרי ושמו:
תפירת תיקים. זה קרה ויכול ליפול על כל אזרח במדינה. הנושא הזה פשוט נכנס לתחום שבו אני עוסק מעל ל-22 שנה. נושא שאני בקי בכל פרט ופרט שיש בו.
אולם, חשוב להדגיש שוב ושוב,
אין שום בית משפט בישראל המוסמך לדון ב"תפירת תיקים". זה מוסבר בהרחבה בכתבות למטה. אין הליכים כאלה בשום מצב במדינת ישראל, בשונה מכל מדינות העולם החופשי.
כל הצבועים והספינולוגים, שמאחלים כעת ל
נתניהו "שייצא זכאי", "שיוכיח את חפותו בבית המשפט", או שאומרים "נשב איתו בממשלה רק אחרי שייצא זכאי", לא עונים על השאלות החשובות ביותר הבאות:
- כמה זמן ייקח התהליך המשפטי? בגלל התסבוכות, ריבוי הפרשיות וריבוי העדים והמסמכים שיש כאן, זה יכול לקחת, לעניות דעתי, בין 5 ל-8 שנים ואולי אף 10 שנים.
- אם הוא ייצא זכאי (או יימצא אשם באישומים שוליים ללא קלון), איך אפשר לתקן את העוול שנגרם? איך אפשר בכלל לפצות על העוול הזה? הרי אי אפשר יהיה להפוך את נתניהו לצעיר (הוא יתקרב לגיל 80 בסיום כל ההליכים המשפטיים) ואי אפשר יהיה להחזיר אותו להיות ראש ממשלה! הדחת ראש ממשלה מכיסאו - שלא בהליך דמוקרטי, היא הליך בלתי הפיך!
- אם הוא ייצא זכאי (או יימצא אשם באישומים שוליים ללא קלון), איך אפשר לחקור ולהעמיד לדין את אלה שתפרו תיקים ועברו עבירות, לכאורה, במהלך בישול התיקים הללו? הרי הם חסינים חסינות מלאה (מפני כל תביעה פלילית, אזרחית או משמעתית)!
- גם אם נניח, שיבוצעו תיקוני חקיקה מתאימים בכנסת, שיורידו את החסינות המלאה של צמרת הפרקליטות והיועמ"ש, איך אפשר לעצור את "שעון ההתיישנות" שיש בתחום הזה? הרי חקיקה חדשה לא תהיה בדיעבד - רטרואקטיבית!
- לכן, ללא תשובה ברורה על אפשרות עצירת "שעון ההתיישנות", אין כל משמעות מעשית לדרישה לבדוק את המעשים הפליליים, לכאורה, שנעשו סביב תיק 4000. התשובה, "שבית המשפט יחליט" - תעצור כל בדיקה ותוביל לכך שלא תהיה שום בדיקה וחקירה ושום הסקת מסקנות נכונות מהבדיקה. לעולם.
3. האם כל הפרסומים והחשיפות (כולל פרסום קלטות מנדלבליט בפרשת הרפז), לא יעצרו את תיקי נתניהו?
התשובה שלי חד משמעית -
לא.
הפוטש, שהחל בכתבה של
גידי וייץ (שהוגדר ע"י
יואב יצחק כאן, כ"סוחר סמים" ו"מסומם") ונמשך עד היום,
לא ייעצר. פשוט לא ייעצר.
גם צו איסור הפר
סום על הקלטות -
לא יוסר (אלא אולי במקרה, שהן תפורסמנה בחו"ל).
גם אם הקלטות הללו תתפרסמנה, שום דבר לא יעצור את מחוגי השעון של הפוטש. יותר מדי יוקרה מונחת כאן על כף המאזניים. אסור לשגות באשליות. עד כה, "הקליקה ניצחה". כתבתי זאת מאות פעמים. זו המציאות, עד רגע זה.
עו"ד
ליאת בן-ארי שווקי, (בתמונה משמאל), לא תיעלם. גם לא עו"ד
דינה זילבר וכל שאר המשנים ליועמ"ש והפרקליטים, שבישלו וחתמו על כתב האישום התפור הזה.
אני לא רואה כרגע שום כוח ממשי ומעשי במדינת ישראל, שיכול לעצור את "הקליקה" ומדברריה בתקשורת.
הפרקליטות נמצאת מעל לכל חוק ונורמה במדינת ישראל.
זה מצב עובדתי, שאני לא רואה כיצד הוא יכול להשתנות, ללא ועדת חקירה ממלכתית, מה שלא בטוח שיקרה ובכל מקרה זה ייקח זמן רב עד שיהיו תיקונים מערכתיים, אם בכלל, אחרי ועדת חקירה ממלכתית.
לסיכום פרק 36:
תזכורת חשובה ביותר למי ששכח: מטרת חקירה היא קודם כל להגיע לחקר האמת.
שכחו את העניין הבסיסי הזה, בחקירה של "תיק 4000" בכל הנוגע לשר התקשורת דאז וגם כיום, ופועלים כנגד העיקרון הזה, במסגרת ה"פוטש".
לעניות דעתי, הפרשה הזו חמורה פי כמה מ"פרשת לבון - עסק הביש" ומ"פרשת דרייפוס".
זה לא דבר "שיורד בכביסה" ואפשר לשכוח ממנו או להתעלם ממנו. ממש לא.
הפארסה המדהימה הזו, שנקראת תיק 4000 (בשונה מתיק בזק), מזמן הייתה אמורה להיסגר ואת מי שיש להעמיד לדין - זה את אלה שקשרו קשר ליצור ולפברק את ההתנקשות המשפטית הזו.
יש לנו כאן חשד, לכאורה, לתכנון "הפיכה שלטונית" באמצעות "פיברוק תיק", שקרים, בידוי ראיות ועוד, שזה אוסף אדיר, לכאורה, של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל.
תמוה ומזעזע, שלא נמצא ולו "צדיק אחד בסדום", שיש לו דיעה שונה בקשר לתיקים הללו בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, או בלהב 433, או בלשכת היועמ"ש. ללא ספק, זו "תסמונת יום כיפור" של גורמי האכיפה בישראל, שיוצרים חוקים יש מאין ותקדימים עולמיים, וזה "דגל שחור" לשלטון החוק והצדק, במדינה האמורה להיות דמוקרטית.
סיכום חקירת גורמי אכיפת החוק, כמפורט בכתב האישום, אין בו אפילו שמץ של עובדה אחת ברת תוקף, שניתן לבסס עליה דבר וחצי דבר, שיש בו אולי רק "ריח של פלילי", בכל הנוגע לשר התקשורת דאז - נתניהו.
אין כלום בתיק הזה ("תיק 4000") בנוגע אליו. ממש כלום.
לא היו שום הטבות רגולטוריות של נתניהו לקבוצת בזק בשום נושא (גם דוגמת "הטלפוניה הסיטונאית", "הדדיות" ו"השוק הסיטונאי") ובכלל נתניהו כשר התקשורת היה נגד בזק ולא בעד בזק. זה כבר תואר בכתבות הקודמות, כולל כל המסמכים מזמן אמת, המוכיחים זאת "שחור על גבי לבן".
כל הפעילות של נתניהו ואלה שפעלו אז תחתיו, וגם בגופים הרגולטוריים האחרים, בוצעו על פי החוק, בדיוק לפי החוק ולא סטו אפילו לא מילימטר אחד מהחוק ומהתקנות. היועמ"ש (הקודם והנוכחי) אישרו כל מהלך וכל צעד. ארמייה של יועצים משפטיים אישר את כל המהלכים של נתניהו והכל מתועד.
הכל "כשר לפסח" ו"כשר" גם לכל שאר ימות השנה.
לכן, "תפירת תיק 4000" כאן - זועקת לשמים.
יצרו כאן עבירות "יש מאין".
מה שכן יש בתיק 4000, זה עד מדינה, שמדבר עם התקשורת ומדליף מידע, למשל כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, וגורמי אכיפת החוק מספקים לו משום מה "חסינות מוחלטת". למשל, בניגוד לסעיף 4(ח) להנחיות היועמ"ש, שאוסר במפורש על עדי מדינה לדבר עם כלי תקשורת כלשהו, לא כל שכן, להדליף מסמכים ומידע שיש להם קשר לחקירה.
מעולם, בהיסטוריה של תהליכי האישורים הרגולטוריים הקיימים במשרד התקשורת, לא נעשו כל כך הרבה בדיקות, בדיקות חוזרות, הצלבות ואישורים, בצורה כל כך מקצועית ויסודית, עם הקפדה יתרה על כל פסיק בחוקים, בתקנות וברישיונות, כמו שנעשה בעסקה הזו.
אז מה רוצים מנתניהו? חוץ מ"תפירת תיק" לצרכי פוטש פוליטי, אין לי כל הסבר סביר וקביל.
עדכונים:
עדכון 21.11.19: פורסם מאמר בגלובס (
כאן), של עמדת מומחי ההגנה של
נתניהו: "למה לדעתנו סיקור חיובי איננו שוחד". בשימועים בתיקי רה"מ הציגו פרקליטיו חוות דעת מיוחדת שכתבו חמישה מומחים למשפט בכירים,
נתן לוין,
אבי בל,
ריצ'רד הידמן,
יוסף טיפוגרף ו
אלן דרשוביץ, ולפיה אסור לפרקליטות להתערב בנעשה בתקשורת • כעת, ערב החלטת היועמ"ש הם מבקשים להשיב למבקרים והציגו במאמר את עמדתם בתמצית. מומלץ לקריאה למתעניינים.
עדכון 26.11.19: הקלטות ד"ר
מנדלבליט מפרשת
הרפז פורסמו ע"י אתר 0404 -
כאן והדלפה -
כאן (ההקלטות נחסמו בצו איסור פרסום). זה שד"ר
מנדבליט נוהג באופן קבוע לשקר, כבר חשפנו מזמן וכמה פעמים, למשל
כאן. אבל לא רצו להאמין לי.
לא ברור כיצד עו"ד ד"ר
אביחי מנדלבליט מונה ליועץ משפטי לממשלה, אחרי שהיה ברור מי הם חבריו (כמופיע בתמונה משמאל).
קשרי הידידות בין ד"ר
אביחי מנדלבליט למשל לחברי כנסת דהיום ממפלגת "כחול לבן" (החבר''ה מ"תיק פרשת הרפז"...) ו"שונאי נתניהו" מובהקים, לא הייתה סוד. ממש לא.
בנוסף, ההחלטה של היועמ"ש הקודם עו"ד
יהודה וינשטין לגבי "תיק פרשת הרפז" (המסמך המלא נמצא
כאן), הייתה ידועה לצמרת הממשלה ולצמרת המשפטית ולנש"מ, הצמרת שהחליטה על מינויו למזכיר הממשלה ואח"כ ליועמ"ש.
עוד קודם למינויו של ד"ר
מנדלבליט ליועמ"ש, כבר בשלב שהועלתה ההצעה למנותו ליועץ המשפטי לממשלה, כתב עו"ד
וינשטיין מכתב מאוד נוקב וחד-משמעי ל
נתניהו, ראש הממשלה, מכתב (שנמצא
כאן, למתעניינים). זה היה מכתב שנועד היה
למנוע את מינויו של ד"ר
מנדלבליט ליועמ"ש, אבל זה משום מה
לא קרה. אלו שאישרו את מינויו, סרבו, משום מה בזמנו, לקבל את העובדות הנכונות לגביו אופיו ומידותיו, מה שברור כיום לרבים וטובים, וכעולה מניתוח המסמכים עליהם הוא חתום ומדבריו שלו עצמו באמצעי התקשורת.
עדכון 2.12.19, 12:00:
א. פורסם שהיועמ''ש מסר ליו''ר הכנסת את כתב אישום המעודכן נגד ראש הממשלה, הפעם, עם שם בית המשפט (המחוזי י-ם) ורשימת העדים (מה שלא היה בנוסח הקודם של כתב האישום). המסמך המלא
נמצא כאן. כתב האישום המעודכן כולל רשימה של
333 עדי תביעה ובהם
גלעד ארדן, יאיר לפיד, זאב אלקין, בני הזוג
אדלסון, ארנון מילצ׳ן, הדס קליין, ניר חפץ, בועז סטמבלר שהיה יועצו של רה״מ
, יואב הורוביץ׳, אור אלוביץ׳, הראל לוקר, אילן ישועה, אבי אלקלעי, ארי הרו ורבים נוספים ובהם עיתונאים ובעיקר אנשי משטרת ישראל ורשות לניירות ערך. אם נוסיף לזה את רשימת עדי ההגנה (שטרם פורסמה), נגיע אולי למעל ל-450 עדים, מה שמחזק את הערכתי הקודמת, שהמשפט ייארך כנראה (אם לא תהיה "עסקת טיעון", או איזו עסקה אחרת) - מעל ל-5 שנים ויותר סביר (כולל הערעור) שזה יימשך בין 8 ל-10 שנים.
ב.
אלי ציפורי העלה פוסט זועם (
כאן), הכיצד עו"ד
עמית חדד, עורך הדין המרכזי בצוות ההגנה של
נתניהו, הפך לעד תביעה כך, למעשה
נטרלו אותו מלהיות העו"ד של
נתניהו. לכן,
נתניהו יצטרך למצא לו עורך דין ראשי חדש, שיתחיל ללמוד הכל מחדש. זאת, אחרי שניסו (ניסיון שטרם הסתיים ונמצא לפני דיון בבית משפט עליון)
לנטרל את העוזרים הכי קרובים של
נתניהו בטענה של "
הטרדת עד". תהליכי "תפירת תיקים" בסגנון רוסיה הקומוניסטית, הגיעו היום לגבהים חדשים - במדינת ישראל. בנוסף, אלי ציפורי פרסם פוסט המנתח את הרשימה ההזויה של העדים -
כאן.
מדהים ומזעזע.
עדכון 4.12.19:
א. משרד המשפטים מאשר (
כאן), שנשקלת העמדה לדין בתיק 4000 גם של חברות ולא רק של אישים פרטיים. נבחנת העמדה לדין של "ידיעות אחרונות", "וואלה!" ו"בזק" באשמת שוחד. הדבר מעלה סימן שאלה אודות כתב האישום, שכבר הוגש.
ב. גם
אבי ברגר (בנוסף ל
הרן לבאות), עדי המפתח בתיק 4000, עובדים כעת עבור חברת IBC (אנלימיטד) מקבוצת סלקום, כנחשף
כאן, היריבה של קבוצת בזק. המניעים שלהם בתיק (כנגד בזק,
פילבר ו
נתניהו) - ברורים.
עדכון 6.12.19: התפרסמו חלקים מעודותו של
אבי אלקלעי (
כאן ו
כאן), ועדותו (שפי שניתחתי למעלה),
סותרת את עדותו של
אילן ישועה וסותרת באופן ברור את כתב החשדות וכתב האישום שנגזר ממנו.
נתניהו שיתף
פוסט של
אדם גולד אשר נטען בו כי כתב האישום ב-4000 מכיל שקרים עובדתיים (הכל מפורט
כאן).
עדכון 7.12.19: פרסמה פרשנות ב"ישראל היום" מ
עקיבא ביגמן (
כאן): בעקבות הידיעה שהפרקליטות שוקלת להעמיד לדין גם את התאגידים בפרשות רה"מ
נתניהו (בנוגע לתיקים 2000 ו-4000).
בכיר לשעבר ברשות המיסים מעריך שבזק, וואלה וידיעות חייבות לעמוד לדין. אולם, העובדות הן:
א. שלא ננקטו הליכים נגד בזק בנוגע להטבות הרגולטריות שקיבלה ו-
ב. העובדה שאף חברה בשוק התקשורת לא עתרה לבג"ץ נגד ההטבות הרגולטריות, מעידות על כך
שאין ממש בטענות הפרקליטות בכתב האישום.
עדכון 8.12.19:
א. עלה פוסט נוקב אל
אלי ציפורי (
כאן), בדרישה לבצע חקירה פלילית כנגד היועמ"ש והכתבת
דנה וייס (שום קשר לכותב שורות אלו). להלן הכותרת של הפוסט: "היחסים הפליליים של
אביחי מנדלבליט עם
דנה וייס: סיקור אוהד, הדלפת ראיות מתיקי נתניהו, אישורים למעקבים לא חוקיים אחרי
יאיר נתניהו, תדרוכים על חנינות ועל ה"פרישה בשקט" של
שי ניצן". מומלץ לקריאה.
ב. פורסם
כאן ו
כאן, שבהוראת היועמ"ש ופרקליט המדינה: להב 433 תבדוק את חקירת העדה
המקורבת ל
ניר חפץ. כלומר: העבריינים (לכאורה)
יחקרו את עצמם ויסגרו לעצמם את "תיק החקירה" הדמיוני הזה.... זה פטנט ידוע וישן במערכות החוק הבכירות ביותר של ישראל (מה שמכונה על ידי "הקליקה"), פטנט שנחשף על ידי מזמן (
כאן), עם המסמכים המוכיחים זאת, בהקשר של עו"ד
דנה נויפלד, ש"מככבת" בתיק 4000. "אין חדש תחת השמש", של ההגנה המוחלטת של "הקליקה" על חבריה.
ג. הפרקליטות מבקשת למנוע מיועצי רה"מ את זכות הערעור בפני בית המשפט העליון (
כאן ו
כאן). תגובת הפרקליטות לעליון: למנוע מיועצי רה"מ לערער. יועצי רה"מ באמצעות פרקליטיהם מבקשים לערער לביהמ"ש העליון, בנוגע לחיפוש בטלפונים הניידים שלהם, לטענתם - שלא כדין. היועצים: "בפרקליטות מפחדים שהאמת תיחשף".
ד. פורסם בגלובס (
כאן) שמי שבין היתר עסק בחקירות בתיקי
נתניהו, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, מקורב ל
בני גנץ, אבל
שכח לדווח על כך. כותרת הכתבה: הסיפור המוזר של
גנץ, המימד החמישי והבכיר במשטרה שנזכר בניגוד עניינים.
גדי סיסו, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, הצהיר ב־2017 על ניגוד עניינים עם חברת המימד החמישי שבראשה עמד אז יו"ר כחול לבן. אלא שטופס ניגוד העניינים שלו נחתם
שנה לאחר הפגישה הבעייתית בין ראשי החברה למשטרה, שעמדה במרכז דוח חמור של מבקר המדינה.
ה. שלמה פילבר ("עד המדינה" המרכזי בתיק 4000) ממשיך להתראיין (ראה
כאן במעריב, בענייני סקרי בחירות), ומצייץ
כאן ב
טוויטר שלו בעניין החלטה רגולטורית שנוגעת למשרד התקשורת ולחברות התקשורת (כולל בזק), ואף מקיים ויכוח גלוי עם
אמיתי זיו מדה-מרקר (
כאן) בנושאי רגולציה שונים של משרד התקשורת. זאת, בניגוד להסכם "עד המדינה" שלו, וזוכה לגיבוי \ חיפוי של הפרקליטות, די ברור למה.
הקטע המעניין כאן הוא שבסיפור עם הרמקול ליד הבניין שלו ("
הטרדת עד המדינה"), שהיה בעיצומו של קמפיין בחירות, הפרקליטות מתייחסת אל
שלמה פילבר בכובעו כ"עד מדינה" ולא בכובעו כפעיל בזירה הפוליטית, הן כיועץ קמפיין של מפלגה המתחרה עם הליכוד על אותם הקולות בצד הימני של המפה הפוליטית (
שקד ו
בנט) והן כמי שסיפק סקרים פוליטיים כמו לערוץ 13, בתקופת הבחירות לכנסת ה-22. אין תחתית לתהום, לשקרים ולתפירת התיקים, שנעשים בגלוי ע"י הפרקליטות והיועמ"ש.
עדכון 9.12.19:
א. שוב כלכליסט מפרסם הדלפה (
כאן), הפעם מחקירותיו של
נתניהו. זו כותרת הכתבה: "אני חותם על התצהיר - אבל אני לא אחראי": תמלילי חקירות
נתניהו. כל הנושאים שיש בהדלפה הזו נותחו כבר כמה פעמים על ידי, כמפורט בנספח א' כאן למטה, ואין בהם שום דבר חדש או משהו שמראה איז שמץ של בסיס ליצירת תשתית עובדתית חדשה (אפילו לא מינימלית) שמובילה לפלילים, מצדו של
נתניהו. החקירה מצביעה בברור על כך שהחוקרים כלל לא יודעים על כל המסמכים הרבים שיש בנושאים הללו מזמן אמת. מפליא שהפרקליטות והיועמ"ש הלכו שולל אחרי הקו הזה, ולמעשה הובילו אותו, קו שנועד למטרה אחת מרכזית: "לתפור תיק" ל
נתניהו על כלום.
למי שמתעניין באמת ולא בספינים של הפרקליטות ו"כלכליסט" (בבעלותו של
נוני מוזס, שמככב בתיק 2000),, סוגיית "ניגוד העניינים" של
נתניהו קיבלה מענה מקיף עשרות פעמים באתר זה. מציע לכל מתעניין, שיקרא לדוגמה את פרקים
27,
28, 29, 32 וגם פרק
36, בסדרה בת ה-37 פרקים, ויש עוד בפרקים רבים הנשלמות ועדכונים בעניין ניגוד העניינים. מי שירצה לקרא את הכל, ממש הכל, אז מוצע להריץ את המילים "ניגוד" או "עניינים" במנוע החיפוש הפנימי של האתר שנמצא מצד ימין למעלה באתר. יש
מעל ל-60 כתבות שעוסקות בנושא הזה, חמשת הכתבות שציינתי כאן מעל, הן לדעתי העיקריות.
ב. פורסם פוסט מדהים (
כאן) של
אלי ציפורי תחת הכותרת: "השקרים של כתב האישום בתיק 4000:
עורכי וכתבי וואלה! השמאלנים פעלו נגד
נתניהו בסיקור שלילי תוך שהם מכנים אותו "כלב מתועב", "איש שגונב את המדינה", "שלטון רשע", "הורס את המפעל הציוני" ו"
קים ג'ונג און"; הכל נעשה בשיתוף פעולה עם אנשי "הארץ דה-מרקר" השמאלנים שיחד עם
אילן ישועה והפרקליטות (שמקבלת אצלם סיקור אוהד) תפרו תיקים ל
נתניהו". מומלץ לקריאה.
עדכון 10.12.19. פורסמה עוד הדלפה מעוותת בכלכליסט, פרי יוזמת הפרקליטות זו לא פעם ראשונה שכלכליסט משמש "שופר" לפרקליטות, ש"מניעה עובדות במנהרת הזמן", כדי ליצור את הרושם שמסמך מסוים תומך בפיברוקים של תיק 4000 כנגד
נתניהו. דוגמה בולטת יש בפרסום בכלכליסט
כאן, שפורסם ב-
10.12.19 תחת הכותרת: "
זה מה שסוכם עם מומו", ומציגה בכתבה תצלומי "
פתק חשוד בתוכנו", שנתפס בביתו של "עד המדינה"
ניר חפץ.
הבעיה המרכזית בכתבה הוא:
אין תאריך על הפתק שמוצג בכתבה. אבל, מי שבקי בהתפתחות הרגולציה במשרד התקשורת (כמוני), מייד מבחין שהפתק הזה נכתב
לקראת סוף שנת 2016, הרבה אחרי ש
נתניהו הפסיק לעסוק בענייני בזק. את הפרט הזה -
תאריך, פרט המאוד קריטי לתיק 4000 - מסתירים (בכוונה) בכתבה. זאת, כדי לייחס את הפתק הזה
לאמצע 2015, מועד שבו כביכול
נתניהו "הנחה" את
מומו (
שלמה פילבר) לסייע ל
אלוביץ' - בזק.
עדכון 21.12.19:
אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (
כאן) שבו הוא מצביע במפורש
מי עומד בראש ההדלפות מהפרקליטות (עבורי ועבור קוראי Telecom News אין בזה כמובן כל חדש...): "המדליף מס' 1:
מנדלבליט נפגש 71 פעמים (!) עם אנשי תקשורת עד להגשת כתב החשדות נגד
נתניהו. תלונה לפרקליטות על היחסים הפליליים לכאורה שבין
מנדלבליט לבין
דנה וייס הוגשה בסוף השבוע בדרישה לחקור את
מנדלבליט באזהרה בחשד לעבירות של הדלפה והטיה לסיקור אוהד מחדשות ערוץ 12".
עדכון 27.10.20:
פורסם
כאן פוסט נוקב של
אלי ציפורי בזו הלשון:
מעללי
ליאת בן ארי ו
מנדלבליט.
******************************
הפרקליטות מודה: כתב האישום נגד
נתניהו בתיק 4000 הוגש מבלי שהיא פנתה לגורם אובייקטיבי לניטור המידע באתר וואלה כדי לבדוק אם היה בכלל סיקור שלילי או הטיית סיקור; המשמעות: כתב אישום תקדימי בנוגע לסיקור אוהד דווקא נגד ראש ממשלה הוגש בלי שנעשתה על כך כל בדיקה מקצועית בפרקליטות; בדיקות נעשו על ידי וגם על ידי אתר "מידה" הוכיחו שלא היה שום סיקור אוהד – נהפוך הוא: הסיקור היה שלילי.
************************************************
ידידי
אבי וייס הסב את ליבי לעוד נקודה מעניינת בתשובתה של הפרקליטות לבקשות של פרקליטי
נתניהו ו
אלוביץ'. פרקליטי
נתניהו ביקשו לקבל לידיהם תיעוד של פניות של רשויות האכיפה לגורמים חיצוניים הנוגעים לשאלת סבירות הסיקור. תשובת הפרקליטות: "פניות כאלו לא בוצעו ואינן קיימות בחומר. הפרקליטות תוכיח את עובדות כתב האישום על בסיס חומר הראיות בתיק".
עוד לפני הגשת כתב האישום, כתבתי שוב ושוב שבבדיקה של חברות המתמחות בניטור מידע היה מתגלה לפרקליטות באופן הברור ביותר
שלא היה סיקור אוהד לנתניהו באתר וואלה וממילא השפעתו היא זניחה לחלוטין. תהיתי מדוע הפרקליטות לא מוציאה כמה עשרות אלפי שקלים או מקסימום מאות אלפי שקלים בעניין הזה – לאחר ששרפה מאות מיליונים על תיקי
נתניהו.
גם בבדיקות שנעשו על-ידי אתר "מידה" וגם על ידי (4,000 מאמרים על פני שנתיים), נחשף כי לא היה כלל סיקור אוהד ל
נתניהו באתר וואלה והסיקור היה עוין ושלילי.
המשמעות היא, כפי שכותב לי
וייס, ש"הפרקליטות מתכוונת להוכיח בבית המשפט את טענתה בעסקת השוחד עם
אלוביץ', קרי 'הטיית סיקור' באתר וואלה והתערבות מוגזמת בתכנים בוואלה שלא באמצעות עד מומחה או חברת בדיקת מומחית, שבחנו בצורה אובייקטיבית, על פי פרמטרים מקצועיים את 'סבירות הסיקור' שקיבל
נתניהו מ
אלוביץ' בפרסומים בוואלה, בתמורה לחתימה על מה שנקרא 'מיזוג בזק יס'. הרי אם הייתה
סטייה מהנורמה, היו צריכים לבדוק בכלים מקצועיים
מה היא הנורמה בסיקור באתר מקוון.
"כיצד מתכוונת להוכיח בבית המשפט את התמורה שקיבל
נתניהו מ
אלוביץ'? באמצעות הקלטות של צד ג' שהביא
אילן ישועה ועדויות נוספות של אנשי שמאל מאתר וואלה? שאלה רטורית: למה הפרקליטות מתחמקת בצורה כל כך גסה וחצופה מבדיקה אובייקטיבית על פי פרמטרים מקצועיים של הסיקור שקיבל
נתניהו באתר וואלה בתקופה הרלוונטית?".
התשובה לכך ברורה: גם
ליאת בן ארי וגם
מנדלבליט, תופרי התיקים, יודעים את האמת: ההקלטות של
ישועה מדברות על עשרות מקרים בודדים על פני שנים, לעומת אלפי אייטמים שהיו על
נתניהו ומשפחתו באתר וואלה – שזו
התערבות נורמלית של אנשי יחסי ציבור."
נספח א':
קישור ל"
לוח הזמנים של תיק 4000 והקליקה ומעלליה" -
כאן.
מצגת
להפצה ולשיתוף (שלא הוכנה על ידי אבל משקפת את מה שפרסמתי בעשרות הרבות של הכתבות והתחקירים שיש כאן ברשימה למטה)
למי שמעוניין להכיר את האמת ולהפיצה, מה באמת יש בתיק 4000,
ב-5 עד 7 דקות קריאה בלבד:
כאן.
קישור למאמר: "
הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן.
פירוט רשימת 35 הפרקים המרכזיים הקודמים בסדרה, שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":
מבחר ממאות פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, בשלוש השנים האחרונות, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות ב-35 פרקי הסדרה המרכזיים, שיש ברשימה כאן מעל:
.