חשיפה בלעדית המבוססת על מסמכים: מתי, כיצד ומדוע תיק גמור (שנחקר ברשות ניירות הערך), שנקרא "תיק בזק", הפך במהירות ל"תיק 4000", שנתניהו במרכזו. בקצרה: השינוי נולד כדי למנוע מפולת של צמרת הפרקליטות עצמה עקב העדות של שלמה פילבר ברשות ניירות הערך, ואגב כך, להפיל את נתניהו מכיסאו. 
פרק 25 בסדרת הכתבות על שערוריית "תיק 4000". עדכונים בגוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 2.6.19, 07:50

ספינים הם מוצר פטור ממס. לכן, אפשר לייצר אותם בלי כל מגבלה. זה מה שמתרחש "בזירה", שאני עוסק בה בימים האחרונים. אני לא עוסק בספינים אלא בעובדות, מאות מסמכים ועשרות עדויות המפורטים ב-24 פרקי הסדרה הקודמים הרשומים בנספח ב' כאן למטה. 

כך, הצליחו בשנתיים האחרונות (ובמיוחד בחודשים האחרונים) לבלבל את הציבור בין 2 סוגיות, שאין ביניהן שום קשר (אלא אם הקשר נקרא: שנאה לנתניהו ורצון להוריד אותו בכל מחיר מכסאו):

• סוגיית החסינות. יש חוק חסינות וכבר ציינתי וניתחתי, שיש בחוק המאוד ותיק הזה, 3 חלופות, שכל אחת בפני עצמה יכולה למנוע הורדת חסינות מכל ח"כ או שר (לרבות נתניהו). שינויי חקיקה עתידיים (בסגנון "החוק הצרפתי" או "חסינות הנשיא") הם נושא לדיון נפרד ואפשר להחיל אותם (אם בכלל) לעתיד לבוא, כ"כלי הגנה" במשטר המשפטי השורר בישראל, שבו אפשר "לתפור תיקים" לכל אחד, בלי שום מנגנון משפטי, שיכול למנוע מצב כזה. מנגנון, שיכול לחקור מצב כזה ולתבוע ולהעניש את המעורבים ב"תפירת התיקים" ולהגן על אלה הנופלים קרבן לתהליך הפסול הזה. 
• סוגיית סמכויות בית המשפט העליון \ הבג"ץ. זו סוגייה משפטית ואקדמית רחבה ומאוד מורכבת ואין לה שום קשר לסוגיית החסינות האישית של איש. היות ואני מתמקד בנושאי רגולציה, "תיק 4000" וכיו"ב, אין לי כל צורך להביע דעה בנושא הזה, שיש בו מומחים גדולים ממני. בכל מקרה, לא ראיתי שום הצעה קונקרטית, שמיועדת לפגוע בצורה ממשית בעצמאות המערכת המשפטית, או "לגמד" אותה. כך, שכמות הספינים בעניין זה היא פשוט מוגזמת. יתרה מכך, אני סבור, שבהיעדר כל מנגנון משפטי, שיכול לטפל בסוגיית "תפירת התיקים" בישראל, כאמור בסעיף הקודם, אני דווקא נותן אמון במערכת המשפט, ולעניות דעתי, כרגע הפתרון היחיד ליצירת מנגנון זמני כזה של הגנה מפני "תפירת תיקים", הוא בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתורכב משופטים הכי רציניים ועצמאיים שיש (ויש הרבה כאלה) שימונו ע"י בית המשפט העליון.

הטענה, שלא "תופרים תיקים" בישראל (הושמעה ממש לאחרונה ע"י היועמ"ש וצמרת הפרקליטות), היא לא רק תלושה מכל מציאות, היא הומחשה ממש לאחרונה, בסגירת התיק, שנתפר בחוטים גסים, לשופטת בדימוס הילה גרסטל.

בפרשת הילה גרסטל נחשפו 2 הצדדים של מנגנון "תפירת תיקים", שהם 2 הצדדים של אותה מטבע:
1) פברוק תיק פלילי - למי שמפריע למערכות אכיפת החוק, או מסיבות אחרות (למשל פוליטיות, אישיות).  
2)  גריסת תלונות וחומר המצביע על חשדות לפלילים, למי שלא רוצים שיחקרו אותו (בד"כ למי ששיך ל"קליקת הפרקליטים" ולמעגל הנספחים אליה, או מטעמים פוליטיים, או מטעמים אישיים).

בסיפור של הילה גרסטל, 2 הצדדים של המטבע הזו הופיעו ביחד, במסמך אחד, בחתימת היועמ"ש: החקירה החלה כשהיה חשד לעבירה פלילית של הילה גרסטל (ועוד מעורבים דוגמת חפץ וקמיר, שלא חשובים לענייננו כרגע), כשהיא "מטרה ותיקה" של צמרת הפרקליטות.

אולם, התברר מייד עם תחילת החקירה שלה, שהיא דיווחה על "הצעת השוחד" לחברתה הטובה, כבוד השופטת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, (בתמונה משמאל), דיווח, שהיקפו לא בדיוק ברור, על האירוע ההזוי הזה וזו כנראה יעצה לה פשוט "לשכוח מהעניין" (במקום לדווח לגורמי אכיפת החוק ובראשם היועמ"ש).

אז מה עושים? הרי כבוד השופטת אסתר חיות היא "מכוחותינו"?? הפתרון פשוט: גם סוגרים (מחוסר ברירה) את התיק כנגד הילה גרסטל וכל שאר המעורבים בפארסה הזו ו"שולחים לה כמה עקיצות מעליבות" אגב הסגירה ("תעתועי זיכרון"), וגם מעלימים ("גורסים במגרסה") את חלקה של כבוד השופטת אסתר חיות בפרשה. פשוט מוחקים כל זכר לקיומה בפרשה. ככה פותרים בקלות בעיות קשות, בשני מנגנונים שהם שני צידי המטבע, אותה מטבע. 

לא מאמינים? קראו שוב את המסמך, שהיועמ"ש, ד"ר עו"ד אביחי מנדבליט (בתמונה למעלה משמאל) חתום עליו. כלומר: הוא עצמו היה שותף מלא, ממש לאחרונה, בחתימת ידו, גם ל"תפירת התיק" וגם ל"גריסת התיק" (לרבות זה של כבוד השופטת אסתר חיות) בבת אחת. 

בהערת אגב אציין, ש"תיק 4000" לא היה נולד, אם היועמ"ש (ואחריו הפרקליטות) לא היו גורסים לפחות 10 תלונות שלי מאז תחילת 2018. היו "העלמות" של תלונות, שהגשתי ליועמ"ש, ש"נגרסו" בפרקליטות גם בשנים קודם לכן, אבל לא ספרתי.... הצורך "לחפות על הקליקה" היה גדול מכל שיקול אחר. התלונה היחידה בעניין ה"גריסות" הוגשה על ידי ממש לאחרונה - לנת"מ, לשופט (בדימוס) דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"מ). זאת, אודות המקרה הכי חריף והכי "טרי". נקדיש לנושא הזה כתבה ספציפית ומלאה במסמכים, בהמשך סדרת הכתבות אודות "תפירת תיק 4000".

אולם חשוב, שהמצב המשפטי בישראל יהיה ברור לכל הקוראים: בניגוד לנעשה במדינות רבות בעולם, לראשי מערכת אכיפת החוק בישראל יש חסינות מוחלטת (מעשית, גם בהיבט הפלילי וגם בהיבט האזרחי - של אי יכולת לתבוע פיצויים, גם אם מתגלה "תפירת תיק" על ידי מי מהפרקליטים), חסינות מלאה בפני אשמת "תפירת תיקים", שהיא אשמה פלילית מאוד חמורה.

אין בישראל שום גוף בעל סמכות לעסוק בנושא הזה. נת"מ הוא יחסית גוף זעיר, די איטי וחסר כל שיניים.

אם "נתפר תיק" למישהו, הסיכון היחיד של "התופרים", הוא, שהנאשם יזוכה בבית משפט. זהו. אין שום דרך, שבית משפט ירשיע את התובע. הוא חסין לחלוטין. לכל היותר, בית המשפט יכול להעיר הערות בפסק הדין לתביעה. זה ממש כלום. לא שווה יותר מהדו"ח של נת"מ, אחרי תלונה שהוגשה לנת"מ בנושאים שדורשים הסקת מסקנות אישיות לאור הממצאים של הבדיקה. נכתב נייר, שנגנז די מהר בפרקליטות, כי אין שום אופציה מעשית בחוק, אופציה מהסוג של יכולת הסקת מסקנות אישיות.

למעשה, אם מוגשת תלונה כנגד היועמ"ש (או פרקליט המדינה, או פרקליט מחוז), שהוא "תפר תיק", ונציב התלונות מוצא, שהתלונה מוצדקת, וזה דורש חקירה פלילית, הוא (הנציב), על פי החוק, אמור להמליץ על פתיחת חקירה פלילית כזו - ליועמ"ש... 

מכאן, שבישראל אין שום מצב, שניתן להעלות אותו על הדעת, שהיועמ"ש \ פרקליט המדינה (או המשנים ליועמ"ש, או המשנים לפרקליט המדינה), יחליט מי מהם לפתוח בחקירה פלילית כנגד עצמו ואין שום אדם אחר בישראל, שיכול להחליט על כך - בעניינם. זו הסיבה, שהם מרגישים, שהם "מעל לחוק" ואף יכולים להמציא חוקים וכללים משלהם (דוגמת: שיטת "החשודים יחקרו את עצמם ויסגרו לעצמם את התיק". והחלטה ליצור תקדים משפטי על הגב של נתניהו ועוד), מציאות שהיא חלק מהתופעה הזו שנוצרה בישראל, רק כי ככה בא להם.   

יתרה מכך. הוכחתי (ולא רק אני), על בסיס ניתוח מסמכים שיצאו מלשכת היועמ"ש ומכל זרועות הפרקליטות,  בשני פרקי הסדרה הקודמים, את המקורות המדויקים להדלפה של מסמכים חסויים מצמרת הפרקליטות ולשכת היועמ"ש לכלי תקשורת מסוימים, חשפתי את מנגנון תיאום ההדלפות בין י-ם ות"א ואת מנגנון תיאום "הזזת השעונים" רק במסמכים שמכפישים את נתניהו ומציגים אותו כעבריין סדרתי, כדי "להפיל את תיק ההדלפות" על עורכי הדין של נתניהו, ושום בדיקה או חקירה לא נפתחה בנושא. הוגשו לא מעט תלונות מכמה כיוונים (כולל מעורכי הדין של נתניהו), אבל שום דבר לא קרה, לא קורה ולא יקרה. זאת, משום שאין שום אדם בישראל שיכול להורות על פתיחת בדיקה \ חקירה  בשום נושא, בלשכת היועמ"ש ובצמרת הפרקליטות בישראל, אם יש חשד לפלילים. 

בארה"ב, רק לשם ההשוואה, הנשיא יכול לפטר את התובע הכללי מתפקידו בכל עת; ניתן לכפות על התובע הכללי לעבור שימוע הדחה (Impeachment) בבית הנבחרים ובסנאט, בעוון "בגידה, שוחד, עבירות ופשעים חמורים אחרים". כ"כ יש בארה"ב מוסד משפטי נוסף שנקרא "התובע המיוחד", שממונה על ידי התובע הכללי של ארה"ב, ועניינו לעסוק באופן עצמאי בחקירה והגשת כתבי אישום כנגד אנשי ממשל פדרלי - בכל דרג, כולל כנגד ראשי מערכות החקירה והתביעה, בכל דרג. 

אין מצב חוקי - משפטי כזה בישראל.

נחזור לעניינו: מעטים בישראל מכירים את לוח הזמנים של "תיק 4000" המצוי בנספח א' כאן למטה.

גם בסיכום החקירה של משטרת ישראל וגם ב"כתב החשדות", לוח הזמנים הזה (שבניתי לבד) הועלם. זאת, כדי שאפשר יהיה להניע את הזמן קדימה ואחורה ו"לתפור את התיק" לנתניהו. את הסיבות האפשרויות ל"תפירה" הזו, נחשוף, לאור ממצאי הבדיקה כאן, לקראת סוף הכתבה. 

על פי כל הממצאים, הזרעים ל"תיק 4000" נבטו בתחילת העשור, בתרגיל, שנעשה ע"י היועמ"ש והפרקליטות דאז, ביחד עם השר דאז משה כחלון, "להשתיל" את עו"ד דנה נויפלד (בתמונה משמאל) כיועצת המשפטית של מועצת הכבלים והלוויין.

התרגיל הזה כשל ויצר אחריו פרשה ענקית, שקראתי לה במשך שנים "הפרשה הסודית", פרשה שהשפיעה על כל המהלכים במשרד התקשורת (עד עצם היום הזה, משום שעו"ד דנה נויפלד הרוויחה מהכישלון הזה, כי היא "הושתלה" מיד אחרי הכישלון לקבל את תפקיד היועמ"ש במועצת הכבלים והלוויין, והיא נכנסה לתפקיד בכיר יותר, כיועצת המשפטית של משרד התקשורת עצמו, ובתפקיד הזה היא נמצאת עד עצם היום הזה, ומשפיעה על הרגולציה - עד עצם היום הזה).

עניין זה אף יצר "גלי הדף" ואפקטים מרתקים לכיוונים מפתיעים. למשל, למעצרה הממושך והבלתי סביר של לורי שם טוב וקיום סדרת האזנות נרחבת כלפיה (לא שאני תומך במה שהיא נחשדת בו, ממש לא), גם לפנייה לבג"ץ (ופעמיים) בעניין היועצת המשפטית הקודמת של המשרד עו"ד נגה רובינשטיין (כאן), וגם לכיוון השופטת בדימוס הילה גרסטל, בזמנו בנת"מ, כשהתלוננתי בפניה לגבי אחד האלמנטים של "הפרשה הסודית" (שכמובן קשור לעו"ד דנה נויפלד). היא (גרסטל) מצאה, שאני צודק. אולם, היא לא הספיקה לסיים לטפל בפרשה אודותיה התלוננתי, כי ה"קליקה" הביאה לפיטוריה (לא בגלל מה שהחליטה בעניין התלונה שלי, אלא בגלל ש"נכנסה" בשי ניצן ובעוד כמה מ"הקליקה" והם גמרו אומר לסלק אותה מכסאה). כך, תלונתי, שנמצאה מוצדקת בתחילת הבדיקה שלה ונתקעה בגלל התפטרותה, הגיעה לאן שצפיתי שתגיע: למגרסה של הפרקליטות. כי, כאמור לעיל, "הקליקה" חסינה מפני כל ונמצאת מעל לכל חוק.  

בנוסף, ב"כתב החשדות" וב"כתב האישום" נעשה ניסיון מאוד גס להעלים מי באמת חתם על הסדר "ניגודי העניינים" של נתניהו ומי הכין אותו - כאן. 

בפרק כאן אטפל ב"אגוז" אולי הקשה ביותר לפיצוח והוא: איך "תיק בזק" של שנת 2017 הפך ל"תיק 4000" בשנת 2018.

לא אעסוק בפירוט כאן בשתי דמויות, שקשורות קשר ישיר בפרשה המנותחת כאן:
1) אבי ברגר (המנכ"ל שקדם לשלמה פילבר ולטענת "כתב החשדות" נתניהו פיטר אותו כדי לסייע לבזק באמצעות שלמה פילבר),
2) עו"ד דנה נויפלד (היועצת המשפטית של משרד התקשורת, אז והיום).
 
אעסוק כאן בעיקר בשלמה פילבר (בתמונה משמאל), שהוא המוקד של הניתוח כאן.

אבי ברגר ועו"ד דנה נויפלד "יחזרו לככב" בכתבות הבאות. כל אחד יזכה לעוד כתבה נפרדת, עם ממצאים חדשים. יחד עם זאת, בכתבות ובחשיפות הקודמות, יש מספיק מסמכים, עדויות וראיות, על הספינים וההמצאות חסרות הבסיס, שהם מעורבים בהם, שדי בהם כדי לסגור את "תיק 4000", ללא כל צורך בשימוע. 

אינני יודע בוודאות מה העמדה הפוליטית של עו"ד דנה נויפלד, וזה שהיא חברה ב"קליקה", עם חברות מאוד קרובה לעו"ד דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש לענייני משפט ציבורי-מינהלי, יכול אולי לרמז על הכיוון, אבל אני יודע בהחלט מה עמדת בן זוגה לחיים מאז 2013 ואבי ילדם המשותף, עו"ד ד"ר דוד (דודי) תדמור. זאת, משום שהוא אמר וחשף את דעתו במו פיו, ממש לאחרונה.

אין דבר טוב יותר מציטוט היישר מפי המקור. התצלום הראשון כאן למטה הוא מגלובס והשני מוואלה!, שניהם מדיווח מכנס המחאה של "צמרת עורכי הדין כנגד נתניהו", שהתקיים בת"א מ-20.5.19:



הוא צודק ב-100%. אסור בשום אופן לחשוב בכלל על אפשרות לחקור את עו"ד דנה נויפלד, בשום חשד. גם לא את שאר חבריה וחברותיה ל"קליקה". הם "מעל לחוק". אכן, זו שעת חירום. ממש שעת חירום - אישית. 

עדכון 28.11.19 - עו"ד ד"ר דודי תדמור הוא בין יוזמי ומארגני עצומה המצויה כאן, בעד הפרקליטות והיועמ"ש.

איך "תיק בזק" הפך ל"תיק 4000"?
למי ששכח, "תיק בזק" החל להיחקר באופן סמוי בסוף 2016 וחקירה גלויה החלה במחצית 2017, כמפורט בלוח הזמנים בנספח א' כאן למטה, כאשר נתניהו לא היה לא בחקירה הגלויה ולא בחקירה הסמויה, מהסיבה הפשוטה: הוא הורחק ממשרד התקשורת הרבה קודם לכך.

זה לא הפריע לגורמי אכיפת החוק להניע את הזמנים ב"כתב החשדות" ומייד נגיע לכך. החקירה של הרשות לניירות ערך בפיקוח פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א הגיעה לסיום חקירה (כאן) בסוף 2017. נתעלם כרגע מהחשדות הכבדים כלפי ראשי בזק (בעיקר בעניינים של חוק ניירות הערך וחוק העונשין), כאשר הוצגו לגביהם ממצאים מאוד ברורים מלווים בראיות. החלק הנוגע לעניינו, רגולציית משרד התקשורת וסיוע ראשי משרד התקשורת לקבוצת בזק ולבעליה: שאול אלוביץ', מצוי בפסקה הבאה בסיכום החקירה של הרשות לניירות ערך:


איך ב"מטה קסם" תוך פחות מ-3 שבועות, התיק הזה, ששמו "תיק בזק", שנתניהו לא היה בו בכלל, הפך לתיק, שסובב רק סביב נתניהו, וכולל בתוכו 4 עדי מדינה: 2 עדי מדינה עם הסכם כתוב: שלמה פילבר וניר חפץ, ועוד אחד, אילן ישועה, שהוא בפועל "עד מדינה" בלי שהוכרז ככזה ועוד אחד, שמשום מה לא קיים ב"כתב החשדות": אבי ברגר (המנכ"ל שקדם לשלמה פילבר), אבל הוא זה ש"חיבר והמציא" את "כתב החשדות" בכל הנוגע לסיוע לבזק - "התמורה לשוחד" (כשמה שהוא המציא, עבר ממנו ל"הארץ" - "דה-מרקר" ולכמה כלי תקשורת אחרים, ומשם זה נחת היישר ל"כתב החשדות", דרך המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש, בנוסחים כמעט זהים).

הפלא הזה (של איתור "עדי מדינה") הוא גם גאוות המשטרה בסיכום החקירה שלה:


לעניות דעתי, לקחו כאן את "עדי המדינה" הלא נכונים, אבל זו רק דעתי (שניתן לקרוא עליה כאן). העיקר: אני לא מכיר שום חקירה, שהתקיימה אי פעם בישראל, או בכל מדינה דמוקרטית אחרת בעולם, שבה החוקרים הצליחו תוך פחות מ-3 שבועות, לגייס 4 "עדי מדינה" (2 "בחתימה" על הסכם כתוב של "עד מדינה", 2 בלי "חתימה" על הסכם), רק כדי "להפיל" אדם אחד המצוי בתפקיד פוליטי כה חשוב כמו ראש ממשלה.

זה לא הדבר היחיד, שהטריד אותי. הטרידו אותי 2 הלייקים ששלמה פילבר נתן לי בטוויטר, שזה בתוספת ההדלפה של מסמך חסוי והשיחות, שניהל עם התקשורת, היו סיבות מספקות לבטל עימו את הסכם "עד המדינה", מה שלא קרה, וכן דבריו (כאן בהחדשות, וכאן בבלוג של עמית סגל וגם כאן בדה-מרקר), שהוא פעל כדין ויש להמתין עד סוף הפרשה ולהיווכח שהוא פעל כדין. 

ההסבר היחיד שיש לי לתופעות המוזרות הללו - כבר רמזתי עליו בעבר כאן. לאחר ניתוח המסמכים, שאציג כאן בהמשך, הגעתי כעת למסקנה, שהוא (שלמה פילבר) - כנראה צודק.

הוא הפך להיות "עד מדינה", ייתכן בתרגיל, שבושל על ידו, אולי בשת"פ מלא של 3 עדי המדינה המקבילים לו (חפץ, ברגר וישועה), בתיאום עקיף או ישיר עם הפרקליטות, רק כדי שהוא לא יעיד ולא "יפיל את התיק", ששמו "תיק בזק", על עו"ד דנה נויפלד ושאר חברי ה"קליקה" בצמרת המשפטית של ישראל. 

דבריו זוכים לחיזוק מהעוזרת שלו, עדי קאהן גונן, (בתמונה משמאל), שעניינה תקוע מעל לשנה וחצי בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, כמופיע כאן, וייתכן וייסגר התיק הזה כנגדה, כחלק מ"העלמת" שלמה פילבר מ"תיק בזק".

עדי טענה בלהט, גם בבית המשפט ישירות וגם דרך עורך דינה (כמופיע כאן וכאן), שכל מה שעשתה בעניין בזק היה חוקי ונעשה בגיבוי וליוויי משפטי. מתוך הכרותי והבנתי, אני נוטה בברור להאמין לה. 

אם שניהם (המנכ"ל והעוזרת המקצועית שלו) אומרים את האמת, שהם עבדו כחוק ועם הייעוץ המשפטי, אז מי בדיוק אישר את פעולותיהם? 

אם כל פעולותיהם אושרו משפטית, איך הם פתאום הפכו לחשודים בפלילים ב"תיק בזק"??

יתרה מכך. לא נמצא שום זכר לאיזו הטבה, תשלום, או הבטחה של הטבה, שיכולה להתפרש כשוחד, מכל סוג, שניתנה למנכ"ל המשרד דאז ולעוזרת המקצועית שלו, מצד קבוצת בזק ובעליה, בתמורה לרגולציה החדשה שהם המציאו לטובת קבוצת בזק. אפילו לא "כתבות מלטפות ומפנקות" הם לא קיבלו, גם לא מוואלה!. 

והעיקר: איך התיק הזה ("תיק בזק") השתנה לפתע והפך ל"תיק 4000", עם חשוד מרכזי לגמרי אחר, שקפץ לו לפתע לתוך הפרשה (ושמו נתניהו)??

כדי להבין ולפתור את השאלות והתהיות הללו - יש לנתח זאת שלב אחרי שלב.

איך התחיל "תיק בזק"?
חקירת "תיק בזק" החלה משני כיוונים:
1) מהכיוון של קבוצת בזק ובעליה, שביצעו מניפולציות חשבונאיות ועבירות, לכאורה, על חוקי ניירות הערך ועוד חוקים, כרגע לא נעסוק בכך בכלל,
ו-2) מהכיוון של צמרת משרד התקשורת, שנתנה הטבת ענק לבזק ובעליה, באמצעות שינוי כללי הרגולציה שחלה על קבוצת בזק.

חשוב להדגש, שבנקודת הזמן הזו (המחצית השנייה של 2016), התקשורת היה מוצפת בטענות ל"דילים" בין אלוביץ' לנתניהו והעניין הזה בא לידי ביטוי בנושא "הסכם ניגוד העניינים", שחתם עליו היועמ"ש ד"ר מנדלבליט, נושא שכבר עסקנו בו בנפרד ונחזור אליו בכתבה נפרדת, שתתרכז, כאמור לעיל, בעו"ד דנה נויפלד, עו"ד דינה זילבר והיועמ"ש.

אבל "הדילים" בין אלוביץ' לנתניהו לא היו ולא נמצאו בחקירה של "תיק בזק", כי נתניהו לא נמצא ולא נוכח, לא ישירות ולא בעקיפין (למשל דרך שליחים) בחקירה הזו, לא הגלויה ולא בחקירה הסמויה, שקדמה לחקירה הגלויה. הסברים על הכאוס בחקירה הזו וזו שאחריה יש כאן, למי שמעוניין לצלול לפרטים. 

הטריגר לחקירת "תיק בזק" מהצד של משרד התקשורת היה המכתב של שלמה פילבר למנכ"לית בזק לקראת סוף דצמבר 2016, מכתב, שהפתיע את כל השוק, מכתב בו שלמה פילבר אישר לבזק את "הורדת ההפרדה התאגידית", כשלב מקדים להורדת "ההפרדה המבנית", מה שמאפשר לבזק למזג לתוכה את YES ולנסות לנצל את "נכס המס" הקיים בעסקת המיזוג הזו.

המהלך הזה כשל, אבל בנקודת הזמן של דצמבר 2016, איש מהעוסקים בעניין, לא היה ער לכך ולא חזה, שהמהלך ייכשל כשלון ענק וגם יהפוך לתיק פלילי.

יצויין שבזמן אמת, בסוף 2016, אני עצמי תמכתי במהלך הזה של שלמה פילבר, כי הוא היה לטובת שוק התקשורת ולטובת הציבור ופרסמתי על כך מאמר תחת הכותרת: "ניתוח: "הפתעת בזק" לא קשורה דווקא לביבי והיא הייתה נדרשת ובלתי נמנעת". במבט היסטורי - מתברר שצדקתי (וכך גם צדק שלמה פילבר). הכשלת המהלך הנכון רגולטורית הזה (כולל בתיק פלילי מפוברק שנבנה סביב המהלך הזה), תקעה את שוק התקשורת הקווי - לשנים רבות. 

בזק פרסמה הודעה לבורסה בעקבות המכתב הזה של שלמה פילבר (כאן). לאחר הרעש, שהמסמך הזה עשה, שלמה פילבר שלח לבזק הבהרה, שייערך שימוע גם על עניין "הורדת ההפרדה התאגידית" ובזק הוציאה תיקון להודעתה לבורסה (כאן).

היכן המסמך של שלמה פילבר? הוא לא עלה מעולם לאתר משרד התקשורת וניסיון לקבל אותו דרך "חוק חופש המידע", נתקל בתגובה, שזה "חומר חקירה". אולם, המסמך הזה דלף ופורסם מזמן בכלכליסט (כאן), ולא ברור לי למה הוא מוסתר, כי לא נראה, שיש בו איזה סוד.

להערכתי, המסמך הזה מוסתר לא בגלל תוכנו (התוכן של המכתב זהה לחלוטין למה שבזק פרסמה בהודעתה לבורסה, הודעה הגלויה לכל - גם כיום) אלא בגלל לוח התפוצה של המסמך.

המכתב ממוען לסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק (בתמונה משמאל), וההעתקים לידיעה הם ל: צחי הנגבי - מ"מ שר התקשורת, מימון שמילה, משנה למנכ"ל, הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה, ועו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת.

לפי הנהוג מזה שנים במשרד התקשורת, מי שעסק בהכנת מסמך רגולטורי, או בסיוע לגיבושו, הוא זה המכותב לידיעה ("העתקים") באותו מסמך רגולטורי, שנחתם ע"י בעל הסמכות לחתום על החלטות רגולטוריות (בד"כ השר או המנכ"ל).

רק רגע, האם כל אלה, שנמצאים בלוח התפוצה לידיעה, היו בסוד העניין ואישרו את המכתב הזה?

התשובה המלאה בהמשך. בקיצור: כן.

אז מה עושה כאן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד??? היא הרי בכלל מנועה וממזמן לעסוק בענייני בזק (כאמור כאן וכאן)?

בהמשך, נחשוף גם את ההסבר לתעלומה הספציפית הזו. 

יתרה מכך. היא (עו"ד דנה נויפלד), בנקודת הזמן הזו של שליחת המכתב לבזק - נמצאה ממש לקראת יציאה לחל"ד (חופשת לידה), אליה יצאה ימים ספורים לאחר שליחת המכתב (המכתב של פילבר לבזק נשלח ב-21.12.16, החל"ד החל ב- 25.12.16, כלומר עו"ד דנה נויפלד הייתה במשרד התקשורת בתפקיד היועמ"ש, בעת שליחת המכתב ובעת העדכון שלו (הוספת המילה "שימוע" למכתב, בסעיף של "הורדת ההפרדה התאגידית"). כך, שממש במהלכי גיבוש המסמך הזה, היא הייתה בשלבי הריון מתקדמים, לקראת הולדת הבן המשותף לה ולבן זוגה, עו"ד ד"ר דוד (דודי) תדמור. כן, זה אותו עו"ד תדמור, שמופיע בחלק העליון של הכתבה, כאחד ממארגני "כנס המחאה כנגד ביבי", של צמרת הפרקליטים בישראל.

איך כל זה מסתדר ביחד? הגילויים בהמשך הכתבה... 

לא רק הם היו בסוד העניין הזה של מכתב שלמה פילבר לבזק. כולם ידעו ואישרו (במישרין או בשתיקה) את המכתב, שנחשב כשערורייתי וכפלילי ברגע שליחתו, ע"י שלמה פילבר. אישרו זאת גם הפרקליטות, גם הגבלים עסקיים, גם האוצר. הנחיות והגדרות הרשות להגבלים עסקיים לעניין "הפרדה תאגידית" - כאן. הכל ברור. 

אז איך זה הפך לפתע לפלילי? נפתור זאת מייד בהמשך.

מי לא ידע ולא אישר את העניין הזה ואת המכתב הזה? - נתניהו...  

זה נאמר גם במפורש ע"י שלמה פילבר לוועדת הכלכלה של הכנסת (כאן) ואושר ע"י צחי הנגבי עצמו. 

מהיכן אני יודע את כל זה? קודם כל כיסיתי את העניין הזה מקרוב בזמן אמת ואספתי כל מסמך גלוי. בנוסף, למדתי זאת מדו"ח מבקר המדינה. הוא (מבקר המדינה) מספק בעניין זה את כל התשובות, כי, הוא, די במקביל למה שאני אספתי בזמן אמת, אסף ביסודיות את כל המסמכים הזמינים, הגלויים והלא גלויים, והציג אותם בדו"ח מאוד רחב המצוי כאן, למתעניינים. מהמסמך הזה אני מביא כמה וכמה תצלומים כאן בהמשך. 

החלק, שהחשיד את רשות ניירות הערך והפרקליטות, שמדובר במהלכים פליליים, נבע מכך, שהן גילו בשלב החקירה הסמויה, שפילבר ועדי מתכתבים עם בזק במיילים פרטיים.

לתשומת לב, שאין בזה שום דבר חדש ובספק אם זה פלילי (יש הטוענים, שלכל היותר זה משמעתי). ותיקי משרד התקשורת זוכרים היטב, שכל השנים ראשי משרד התקשורת העבירו לגופים המפוקחים הגדולים, דוגמת בזק והוט, סלקום ופרטנר, את הטיוטות של ההחלטות והשימועים, כדי לשמוע את דעתם עוד לפני הפרסום. זאת, כי ממילא המסמכים הללו מפורסמים בשימוע, או בהחלטה הרגולטורית וככה (כך סברו אז ראשי משרד התקשורת), הם מונעים טעויות ואי הבנות, בשלב המקדים של הוצאת השימוע, או ההחלטה הרגולטורית.  

המוביל בעניין הזה היה דווקא השר דאז משה כחלון, שביחד עם מנכ"ל משרדו (עדן בר טל), סייעו למשל להוט, ונפגשו עם ראשי הוט ונתנו להוט "צ'ופרים" מאוד משמעותיים, למרות שלמשה כחלון היה אסור לעסוק בכלל בענייני הוט (אחותו הייתה בכירה בהוט). מי שרוצה לקרוא עוד על התרגילים והתעלולים של משרד התקשורת באותה תקופה, מוזמן לקרוא זאת כאן וכאן.

תלונה חריפה מלווה בעשרות רבות של מסמכים הוגשה ע"י "אומץ" כנגד משה כחלון ליועמ"ש, אך כצפוי - התלונה הזו "נגרסה בפרקליטות", בטענות שקריות דוגמת "התיישנות". ככה זה עובד, כשאתה "יקיר הקליקה". "גורסים" (זה הצד השני של המטבע ששמה "תפירת תיק"). 

הנוהג הנפסד הזה, של העברת מסמכים לבזק (ולעיתים קרובות גם למתחרותיה), המשיך מתחילת העשור - כל השנים (עד החקירה הגלויה במחצית 2017), כנוהג שגרתי לחלוטין של צמרת משרד התקשורת.

בגלל שהחוקרים והפרקליטים לא הכירו את שיטת עבודת הרגולציה הקלוקלות (מאז תחילת העשור) במשרד התקשורת, הם החליטו, לדעתי אולי בטעות, לאור אי הכרת הנוהג, שהיה קיים במשך שנים במשרד, את ההחלטה, שבגלל שהועברו מסמכים בדואר פרטי לגופים המפוקחים - זה פלילי (ולא אולי משמעתי). 

מי אישר והיה מעורב באישור המכתב של שלמה פילבר למנכ"לית בזק מ-21.12.16 (מלבד העוזרת המקצועית שלו)?
למעשה, כל צמרת משרד התקשורת וכל הגופים הרלבנטיים לאישור כזה, היו מעורבים.
אציג זאת לפי סעיפים וארכז את הממצאים בסוף:

א. תהליכי קבלת ההחלטה על המכתב בצמרת משרד התקשורת: מפורטים בתצלומים הבאים: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

ב. אישור הפרקליטות: כאן, וגם כאן (מפרוטוקול הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת).. 

ג. השר צחי הנגבי: כאן, כאן, כאן וכאן. כ"כ, השר קיים ישיבה רחבת משתתפים אצלו, לדיון בנושא ב-25.10.16. כ"כ, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שלמה פילבר חוזר ואומר שאת המכתב לבזק הוא הוציא באישורו של השר צחי הנגבי - כאן וכאן. 

יצויין, שבדיון אצל השר צחי הנגבי השתתפו כל ראשי משרד התקשורת (כולל היועצת המשפטית ועוד אנשי מקצוע בתחום הייעוץ המשפטי וההנדסי) ובדיון הזה, שלושת הבכירים ביותר במשרד, שהם גם מהנדסי תקשורת ומנוסים מאוד ברגולציית עולם התקשורת: עו"ד חיים גרון, שמילה מימון ונתי שוברט, תמכו בעסקה שהציע שלמה פילבר מול בזק. ההסתייגויות המעטות שהיו בדיון הזה (למשל מאגף הכלכלה) נדחו, והשר סיכם ותמך בעמדת הרוב, כלומר בעמדת אנשי המקצוע הוותיקים, והחליט כפי מה שהציע בדיון - שלמה פילבר. 

כל זה נעלם מכתב האישום ונכתב בו שנתניהו הוא זה שהוביל את ההחלטה הזו, בניגוד לעמדת אנשי המצקוע במשרד. איזה סילוף מוחלט של המציאות ו"תפירת תיק" ברורה לנתניהו, שבכלל לא היה מעורב בנושא, לא ישירות ולא בעקיפין.  

ד. הממונה על ההגבלים העסקיים: כאן. העניין מאושר ללא התנגדות או הערות (למעט הצורך בשימוע).

ה. משרד האוצר: כאן וכאן. יודגש, שלאוצר אין מעמד בחוק או בתקנות בעניין זה, גם לאישור המוצע טרם שליחת המכתב אין השפעה ישירה על תחומי האחריות של האוצר. יחד עם זאת, במשך שנים, האוצר מעורב (די בכוח ובארגסיביות יתרה, יש לומר), בנעשה במשרד התקשורת. יותר מאוחר, בדיון בכנסת, בוועדת הכלכלה (כאן), נציג האוצר הכחיש שידע מהמהלכים של שלמה פילבר, אבל בזמן אמת - האוצר כן קיבל עדכון, כך שהטענה הזו היא לא בדיוק מבוססת. בכל מקרה, לאוצר אין מעמד חוקי משום סוג בהליך הספציפי הזה (של מה שמכונה "מיזוג" רגולטורי). 

ו. הלשכה המשפטית של משרד התקשורת: תשומת לב, שבמסמך של מבקר המדינה אין את המילים עו"ד דנה נויפלד ו\או היועצת המשפטית של משרד התקשורת. יש רק את המילים "הלשכה המשפטית". זאת, למרות שעו"ד דנה נויפלד הייתה במשרד בעת שליחת המכתב של המנכ"ל ובעת הכנת טיוטת המדיניות החדשה כלפי בזק (מדיניות חדשה שהובילה למכתב המנכ"ל לבזק).

למה במסמך המבקר שמה לא מוזכר? כנראה, כי היא (עו"ד דנה נויפלד) הייתה בחל"ד, בעת שהמבקר מבצע את בדיקתו בנושא (ראה עניין החל"ד - לעיל).

אז מי כן טיפל בנושא? היא, עד יציאתה לחל"ד, ובמקביל טיפל בזה עוד מישהו מהלשכה המשפטית, שמייד אחשוף.
בכל מקרה, יש כאן אוסף של תשובות מבולבלות, חלקן מתחמקות וחלקן מטעות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

סיכום קצר של הסעיפים א'-ו' ומה יש לנו כאן למעשה?
מהלך די מסודר מבחינה רגולטורית (בהתחשב בכאוס של עבודת משרד התקשורת בעשור האחרון, זה נראה די מסודר, טיפול לאישור רגולטורי די מהיר, אבל לא יותר מהיר ממה שאני מכנה "תיק 5000", של אישורי הטבות רגולטוריות ענקיות לקבוצת סלקום), מהלך רגולטורי שבו כל מי שאמור להיות על פי חוק מעורב בו, אכן מעורב.

לכן, יש לנו רק 3 בעיות אקוטיות, שיש צורך לפתור:
א. מי בדיוק אישר את המכתב ב"לשכה המשפטית"? מייד נפתור את התעלומה ונציע כיוון חדש לפתרונה. 
ב. מי המציא את המושג "הפרדה תאגידית", כשלב מקדים לקראת "ההפרדה המבנית"? 
ג. האם יש בכלל צורך בשימוע לאישור רגולטורי של הורדת "הפרדה תאגידית"?

נתחיל מהבעיה השניה:
מי המציא את המונח הורדת "הפרדה תאגידית" כשלב מקדים להורדת "הפרדה מבנית" בין בזק ל-YES?
נציין כאן רק את הנושאים, שאין עליהם חילוקי דיעות:
1. באוקטובר 2016 הוכנה "טיוטת מדיניות המשך" (לטיפול בשוק הקווי). זו הייתה הפעם הראשונה, שהמושג "הפרדה תאגידית" מופיע במסמך רשמי של המשרד. המסמך המלא של "טיוטת מדיניות ההמשך" הזו נמצא כאן - למתעניינים. 

במכתב שלמה פילבר לבזק, שקדם למסמך טיוטת המדיניות הזה, מכתב מ-30.6.16, המכתב עסק רק ב"הפרדה מבנית". לא היה בו כל זכר למושג "הפרדה תאגידית".

2. כלומר: המושג הזה "הפרדה תאגידית", שלא מופיע בחוק התקשורת, בתקנות התקשורת וברישיונות של חברות קבוצת בזק, נולד בין 30.6.16 לבין תחילת אוקטובר 2016.

לא ברור מי המציא את המושג הזה: מנכ"לית בזק, מנכ"ל משרד התקשורת, או מישהו אחר. בכל מקרה, זה לא משנה, כי על פי החוק והתקנות, קביעות רגולטוריות הם באחריות המלאה של משרד התקשורת ושר התקשורת (שהיה מעורה בעניין, כאמור בסעיף ג' כאן מעל). ייתכן והמושג הזה הוזכר בדיונים קודמים בין צמרת משרד התקשורת לבזק, אבל אין לזה שום תיעוד (כך, לדברי מבקר המדינה).

טיוטת המדיניות הזו מעולם לא פורסמה באתר המשרד וכשניסיתי לקבלה, על פי "חוק חופש המידע", נטען, שהיא "חומר חקירה". לא ברור מדוע שלמה פילבר לא ביצע שימוע ציבורי בסוף 2016 על טיוטת המדיניות הזו. אולם, שלמה פילבר לא היה יוצא דופן בהתנהלות הכאוטית הזו, כקודמו (אבי ברגר) הוא עסק בתמרונים, ספינים ותעלולים, מהיום הראשון ועד היום האחרון בו היה במשרד כמנכ"ל. הציבור עניין אותו "כשלג דאשתקד"

גם קודמו בתפקיד המנכ"ל, אבי ברגר, שלמה פילבר עשה "מה שבראש שלו". גם הוא "לא ספר איש ממטר", הכל היה עם מינימום שיתוף הציבור ברגולציה. הכל היה כנגד האינטרסים הציבוריים, תוך ביצוע אין ספור של ספינים ותעלולים, שהיו העיקר בעבודתם.

לא פלא, ששניהם זכו ממני לכמות לא קטנה של תלונות מלוות במסמכים בכל מקום אפשרי וכמובן גם אצל היועמ"ש (שכולן, במוקדם או במאוחר,  נגרסו ונמצאות בפח הניירות הגרוסים של הפרקליטות). . 

3. ב-2.10.16 המנכ"ל מקיים ישיבה רבת משתתפים (שאין לה פרוטוקול) מול צמרת בזק, לדון בנושא "ההפרדה התאגידית". ב-25.10.16 מתקיימת ישיבה פנימית רבת משתתפים מול השר צחי הנגבי, כאמור לעיל, בדיוק בנושא זה. 

4. ב-7.10.16 מופצת טיוטת המדיניות החדשה להערות לכל צמרת משרד התקשורת וגם מחוץ למשרד, לקבלת הערות והתיייחסות. הלשכה המשפטית (בראשונה של עו"ד דנה נויפלד) ואגף הכלכלה (בראשותו של הרן לבאות) במשרד, מבקשים ארכה מהמנכ"ל למתן מענה והם מקבלים ארכה למענה והם מתייחסים למדיניות החדשה, שהחידוש המרכזי בה הוא: "הורדת ההפרדה התאגידית" תמורת פריסת סיבים של בזק לבתים (יש בה גם הצעה "לעסקה" דומה עם הוט). 

כלומר: כל מי שצריך לדעת על הנושא בתוך משרד התקשורת ומחוצה לו - ידע על כך, לפרטי פרטים. המונח "הפרדה תאגידית" היה "על השולחן" מתחילת אוקטובר 2016 ודנו בו לא מעט, כל הנוגעים בדבר, כולל הלשכה המשפטית. 

הבעיה השלישית:
האם היה צורך בשימוע לעניין הורדת "ההפרדה התאגידית"?
כאן אנו מתחילים להגיע ללב של הנושא. אחרי שהופעל עליו "לחץ מסיבי", טען שלמה פילבר, שאכן יש צורך בשימוע. הוא טען, שהוא פשוט טעה במילה אחת במכתבו ושהוא תיקן את המילה הזו מיד כשהעירו לו.

אולם, מבחינת ראשי ובעלי קבוצת בזק, זה לא עניין אותם בכלל והם המשיכו לבצע את תהליכי המיזוג ודי מהר כשלו בהם. הם כשלו בעיקר כי רשות המיסים "לא קנתה" את הישראבלוף הזה, של "הפרדה תאגידית" כתחליף מקדים ל"הפרדה מבנית" וכך גם רשם החברות ברשות התאגידים, ש"זרק את הבקשה של בזק למיזוג ובליעת YES, מכל המדרגות".
אחרי שהחלה החקירה הגלויה, במחצית 2017, ממילא הכל התמוטט, כולל התמוטטות כל הפירמידה של שאול אלוביץ'. 

אולם, וכאן אני מגיע ממש לעיקר ולמוקד הבעיה: שלמה פילבר יצר במכתבו לבזק משוואה חדשה לגמרי האומרת כך (ההסבר הזה נמצא כאן וכאן):

"הפרדה תאגידית" = "העברת אמצעי שליטה".   

כלומר: אם אכן "הפרדה תאגידית" הוא מונח רגולטורי, ששווה ערך רגולטורי ל"העברת אמצעי שליטה" (מונח רגולטרי מהחוק, מהתקנות ומהרישיונות), אזי אין שום צורך בשימוע.

שלמה פילבר, לכאורה, צודק. החוק, הרישיון והתקנות לא מדברים בכלל על תהליך של שימוע במקרה של בקשה ל"העברת אמצעי שליטה", אלא החקיקה מתייחסת רק להליך של אישורים, אישורים משפטיים בעיקרם, שזה תהליך אחר לגמרי משימוע ציבורי.

להבהיר זאת שוב: באישור "העברת אמצעי שליטה" - אין את המושג שימוע, אם כי תמיד אפשר לבצע שימוע לכל נושא, אבל זו לא חובה.

לכן, אם "הורדת הפרדה תאגידית" זה שווה ערך רגולטורי ל"העברת אמצעי שליטה", אז אין חובה חוקית מחייבת לבצע שימוע ציבורי. 

יודגש, שטרם הוצאת המכתב של המנכ"ל לבזק, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דרשה שימוע להורדת "ההפרדה המבנית" (כאן). לא ראיתי שום מסמך שבו היא דורשת לבצע שימוע לפני הורדת "ההפרדה התאגידית" (טרם הוצאת המכתב). היא דרשה זאת אחרי המכתב, שזו חכמה בדיעבד וילבר קיבל את הדרישה שלה ותיקן את מכתבו. 
 
מדהים.

כלומר: מישהו החליט "לתפור תיק" לשלמה פלבר (שלא היה, ממילא, "צדיק הדור"), רק בגלל שהוא "יציר כפיו" של נתניהו.

מישהו פישל ובגדול.

לכן, נולד הצורך לתקן את הפאשלה הזו, כשהתברר שפילבר יכול להפיל את הצמרת המשפטית וה"קליקה המשפטית" של ישראל, בעדותו. 

וכעת נגיע לשאלה הראשונה משלוש השאלות, שנשארו פתוחות, לאחר הניתוח של מבקר המדינה ושלי:

מי אישר (מבחינה משפטית) את התרגיל של "הפרדה תאגידית" = "העברת אמצעי שליטה"?
כאן התעלומה ממש גדולה.

עו"ד דנה נויפלד לא נחקרה בחקירת "תיק בזק" (אולי בגלל שהייתה בחל"ד, באותה עת). היא נחקרה כשנה ומשהו אחרי כן, ב"תיק 4000", שהיה כבר תיק אחר לגמרי, שלא התמקד בסוגיה הקיימת כאן.

משום מה, מי שנחקרה מהלשכה המשפטי במשרד התקשורת היא עו"ד איה בן פורת, שהקשר שלה לפרשה קלוש ביותר וכנראה מישהו הטעה את החוקרים לכיוון שלה, במקום לכיווון הנכון, שמייד נגיע אליו. 

את מי שהיה צריך לחקור (כעד) ולא נחקר ב"תיק בזק" (למיטב ידיעתי), הוא אדם אחר לגמרי. 

המדובר בעו"ד אריק רשף.

עו"ד אריק רשף (בתמונה משמאל) נחשף אצלי ממש במקרה (כאן), כששמו השתרבב כהערת אגב לתוך פרשה אחרת לגמרי (מה שכיניתי בזמנו "הפרשה הסודית", פרשיית מין בצמרת משרד התקשורת), ותוך כדי חשיפתו, פתאום התגלה לי שהוא היה "מעורב עד צוואר" ב"תיק בזק" וניסו להונות אותו אז (בכוונה), מה תפקידו הנכון במשרד התקשורת.

הסתירו אז מפני עד כמה עמוק הוא היה מעורב ב"תיק בזק" ולמה הוא הפך ל"עד מפתח" בתיק זה לטובת נתניהו - כל זה התגלה לי רק כשהתחלתי להעמיק ביסודיות ולצלול בתוך ים המסמכים, מה שפרסמתי בסדרת כתבות החשיפה הנרחבות של תיק 4000. 

עו"ד אריק רשף היה הסגן של עו"ד דנה נויפלד, והיה אמור לצאת לפנסיה (כאן), ובדיוק בחודשים לפני ששלמה פילבר הוציא את המכתב לבזק והכין את טיוטת המדיניות החדשה, במקום לצאת לפנסיה, הוא עבר ללשכת המנכ"ל. שם הוא היה (בלשכת המנכ"ל) עד סוף אוקטובר 2016 (מצ"ב מסמך ממשרד התקשורת בנושא הזה). 

כאמור, עו"ד אריק רשף "כיכב" אצלי כבר קודם לכן, בכמה כתבות בעניין "הפרשה הסודית" (ולא קיבל מחמאות...), פרשה שהיה מעורב בה מהצדדים המשפטיים שלה (מפורט כאן, כאן, כאן וכאן). 

כשגיליתי את העניין הזה (שהוא, במקום לצאת לפנסיה הועבר ללשכת המנכ"ל), ממש בזמן אמת, שאלתי וקיבלתי תשובות מבולבלות ושקריות לחלוטין (כאן וכאן) מהמשרד. אחרי בדיקה, כי התשובות המבולבלות והשקריות (שיצאו משלמה פילבר), סיקרנו אותי לבדוק את העניין, הצלחתי בזמנו לגלות רק נושא אחד, שהוא עסק בו באותה עת: ספיחי "הפרשה הסודית". זה מפורט כאן וכאן, למתעניינים.

אולם, העיסוק בספיחי "הפרשה הסודית" לא מצדיק כמה חודשי עבודה משפטית. זה מצדיק כמה שעות עבודה בלבד, אולי כמה ימי עבודה, לכל היותר. אז מה הוא עשה בכל החודשים הללו - בלשכת המנכ"ל (עד 31.10.16)?

בזמן אמת, לא הצלחתי לחשוף את הכל. המידע זרם אלי בצורה מקוטעת ולא רציפה. אולם, כשהתחלתי לחקור את "תיק 4000" סבורני, שמצאתי את המענה לתעלומה: כעולה מהמסמכים, שניתחתי לעיל ולאור המידע שקיבלתי, עו"ד אריק רשף הוא "הלשכה המשפטית", שהתייחס אליה מבקר המדינה, אותה לשכה, שעסקה במשך כמה חודשים בהכנות למסמך המדיניות החדשה שהובילה למכתב שלמה פילבר לבזק.

היות והוא לא נחקר ׁׁכעד מפתח עבור התביעה, עד היום (למיטב ידיעתי), זה, לעניות דעתי, חור ענק בחקירה ובהבנת המצב המשפטי של מכתבו של שלמה פילבר לבזק. 

טיוטת המדיניות החדשה גובשה בסדרת פגישות ודיונים (גם עם בזק, גם בלשכת השר וגם בתוך המשרד ומחוצה לו), ממש בתחילת אוקטובר 2016, המסמך עצמו הופץ ע"י פילבר לכולם (כולל הגבלים עסקיים, האוצר, הפרקליטות וכיו"ב), ב-7.10 ופילבר ביקש תגובות תוך שבועיים (כלכלה וייעוץ משפטי ביקשו ארכה של עוד שבוע וקיבלו). כולם התייחסו (מפורט לעיל).
אריק רשף פרש ב-31.10.16. כלומר: אחרי שהטיפול בעניין טיוטת המדיניות החדשה הסתיים. מכתב המנכ"ל היה אמור לצאת מיד אחרי מסמך המדיניות החדשה אולם הוא התעכב עד שהשר צחי הנגבי אישר את שליחתו ב-21.12.16, בעת שעו"ד דנה נויפלד טרם יצאה לחל"ד. 

זה המפתח לשאלה מי המציא את המושגים "הפרדה תאגידית" שלא קיים בחוק, בתקנות וברישיונות, ומי המציא שהורדת "הפרדה תאגידית" זה שווה ערך ל"אישור העברת אמצעי שליטה", שלא דורש שימוע. זה הלב של השאלה האם מעשיו של שלמה פילבר בנושא הזה היו פליליים, או שהוא נהג כשורה על פי ייעוץ משפטי מקיף, שאישר את כל התרגילים הללו.

יתרה מכך: עו"ד דנה נויפלד, שידעה היטב, שהיא עוסקת בנושא רגיש ביותר, שמטפל בו המנכ"ל עם העוזרת המקצועית שלו (הורדת "ההפרדה התאגידית" מעל קבוצת בזק, מה שהיה שווה אז לשאול אלוביץ' מיליארדים. בשנים 2015 ו-2016, בבזק העריכו את "נכס המס" לבדו בכ-5.4 מיליארד ש"ח ברוטו (ראה גם כאן וכאן). מעל זה יש חיסכון עצום בתקורות, במיזוג החברות), והיא ידעה היטב שהיא עוסקת בנושא רגיש זה, בניגוד גמור למסמך "ניגוד העניינים" האישי שלה, לכן היא "דאגה לעצמה" ל-3 כסת"חים ("כיסויי תחת") בו זמנית.

• כנראה קיבלה אישור בע"פ, אולי בכתב, במסמך שלא פורסם, מעו"ד דינה זילבר או ממישהו אחר בלשכת היועמ"ש, לעסוק בנושאי בזק הכבדים הללו, אולי כבר משנה קודם לכן. יש אישור כתוב חלקי של לשכת היועמ"ש לעו"ד דנה נויפלד מתחילת 2016 (כאן) המאשר לה, כביכול, לעסוק בנושא אחד הקשור לבזק ("תיק שירות"), אבל אין כל מסמך גלוי לגבי הפרשה, שיש לנו כאן, שמתרחשת בסוף 2016 בנושא אחר לגמרי (הורדת "ההפרדה התאגידית" מעל קבוצת בזק).
• דאגה שהנושא טעון חומר נפץ הזה יועבר לאישור הפרקליטות, שהחליטה שזה לא מעניין (ראה לעיל) ובכך שלמה פילבר קיבל אישור למיזוג מלא של בזק-YES לא רק מהיועמ"ש (עו"ד וינשטיין), אישור, שניתן למועצת הכבלים והלוויין כשנה ורבע קודם לכן, אלא גם אישור ממש טרי מהפרקליטות.  
• "השתילה" בלשכת המנכ"ל את עו"ד אריק רשף, שהיה סגנה, שימלא את מקומה ברגעים הכי הקריטיים של "בישול" טיוטת המדיניות החדשה והכנת המכתב של שלמה פילבר לבזק, כי היא (עו"ד דנה נויפלד) נמצאה אז כבר ממש בחודשי ההריון האחרונים, לקראת יציאה לחל"ד. וכאן, המכתב יצא משלמה פילבר, כאשר היא כבר הייתה ממש ימים ספורים לפני היציאה לחל"ד. בזמנו, עו"ד דנה נוייפלד לא הסכימה בשום פנים ואופן שעו"ד אריק רשף יעניק את השירות המשפטי ללשכת המנכ"ל מהחדר, ששימש אותו שנים רבות בלשכה המשפטית במשרד התקשורת, אלא ממש "גירשה אותו מהחדר שלו" והתעקשה, שהוא יעבור לשבת בלשכת המנכ"ל ומשם יתן למנכ"ל ולעוזרת המקצועית שלו, את השירות המשפטי הנדרש. בזמנו סברתי (בטעות), שעו"ד דנה נויפלד ועו"ד אריק רשף מסוכסכים ברמה האישית והיא לא יכולה לסבול, אפילו תקופה קצרה של חודשיים, שהוא ימשיך לשבת בחדרו, ממש לידה (כשהיא בתקופה רגישה מנקודת מבטה), אבל כעת נראה בברור, כאילו היא ידעה בדיוק למה אסור, אפילו כמראית עין, שהשירות המשפטי, שעו"ד אריק רשף העניק ללשכת המנכ"ל, יינתן מתוך הלשכה המשפטית שבראשותה. היא פשוט בנתה לעצמה "כסת"ח" רציני, כי כנראה הבינה, שזה יתגלה יום אחד ויתפוצץ, מה שאכן קרה. כך, יהיה אולי אפשרי להאשים את עו"ד אריק רשף, סגנה היוצא, במתן אישור "הלשכה המשפטית" ל"מדיניות החדשה" שהובילה למכתבו של שלמה פילבר, לרבות אישור משפטי של התרגיל בשם: "הפרדה תאגידית" = "העברת אמצעי שליטה".  

לקראת סיום: סיכום תמונת המצב לאור הממצאים והמסמכים שניתחתי:
בסיום חקירת "תיק בזק" ולאור ממצאים של רשות ניירות הערך (כמופיע בתחילת הכתבה), נוצרה זהות אינטרסים מדהימה בין שלמה פילבר לפרקליטות: 

• שלמה פילבר היה מעוניין לצאת מ"תיק בזק", שבו היה חשוד עיקרי, עם מלא ראיות, לכאורה, שיכולות להכניס אותו לכלא לשנים רבות, כשלהבנתו - הוא פעל כחוק ובליווי ייעוץ משפטי, כדין.
• ראשי הפרקליטות היו מעוניינים, ששלמה פילבר לא יגיע לדוכן העדים, כי אז ייחשף, שמי שאישר הכל זה הם עצמם: היועמ"ש הקודם אישר את המיזוג בזק-YES, היועמ"ש הנוכחי אישר את "ניגוד העניינים" של נתניהו - אלוביץ', הפרקליטות אישרה את תרגיל "הפרדה תאגידית" והיועמ"שית של משרד התקשורת אישרה גם היא (ישירות, או באמצעות עו"ד אריק רשף), את התרגיל הרגולטורי הענק הזה השווה מיליארדים, לרבות את מכתב המנכ"ל (עם התיקון הקטן של "שימוע" גם ל"הפרדה תאגידית") ואת התרגיל ש"הפרדה תאגידית" זה שווה ערך ל"העברת אמצעי שליטה".

בקיצור: פאשלה אחת ענקית ומהדהדת, שנופלת היישר על הראש של ראשי צמרת המשפט בישראל. 

אז איך פותרים את הפאשלה הזו?
את זה הביאו, בדיוק בנקודת הזמן של סיום חקירת "תיק בזק", "עדי השקר הראשונים", שפחדו, שהם גם "יפלו בפח הפלילי", כמו שלמה פילבר, ולכן פנו מיוזמתם לדווח ולהיחקר: אילן ישועה ואבי ברגר.

לכל אחד מהם יש "בטן מלאה" משלו על ביבי והשם ביבי "מעורר בו חלחלה", מטעמים אישיים. הם הובילו, ככל הנראה ולאור הממצאים, שחשפתי בכל פרקי הסדרה, להחלטה (שכרגע לא ברור לי מי היה מעורב בהחלטה הזו), לשנות כיוון חקירה ולהפיל את הכל על נתניהו, שנוא נפשם ושנוא על "הקליקות", אדם שבכלל לא היה מעורב בנושא, שעסקנו בו כאן, ועי"כ "לצוד כמה ציפורים" במכה אחת:

• סיכוי סביר, שהתיק ייסגר, כי נלקח בחשבון, שאין תקדים משפטי לשוחד בדמות "כתבות מפנקות ומלטפות". אם התיק ייסגר, הפאשלות תיעלמנה יחד עימו.
• אם בכל זאת זה יגיע לבית המשפט, נתניהו יצא זכאי, אבל את "תפירת התיק" לא יגלו ועד שהוא יזוכה, כולם כבר יהיו בתפקידים חדשים, כי זה ייקח שנים. אולי נתניהו יורשע, אז בטוח, שאיש לא יעסוק בפאשלות. 
• שלמה פילבר יצטרך לדבר בבית משפט רק מה שיאמרו לו (כעד מדינה) להגיד ולהעיד. וכך, הפאשלות הנ"ל לא תצאנה לאור בבית משפט כי הוא (שלמה פילבר) תלוי ב"הסכם עד המדינה" שלו ורוצה לצאת "נקי" מהפרשה, כמו שסיכם ב"הסכם עד המדינה" שלו.
• אם החקירה (וכתב האישום אחרי שימוע) תוביל להפלת נתניהו ו\או פרישתו מהחיים הפוליטיים \ התפטרות שלו (זו הייתה כנראה התכנית הראשונית האפשרית, שגם נחשפה בכמה כלי תקשורת), אזי סביר להניח, שהתיק נגד נתניהו ייסגר, כי לא יהיה כבר טעם ועניין להעמיד אותו לדין, וע"יכ כבר לא יהיה צורך בעדותו הרגישה והנפיצה של שלמה פילבר וכך כל הפאשלות של הצמרת המשפטית של המדינה - תיעלמנה במכה אחת. .  

נדמה לי, שהמשטרה בראשות המפכ"ל הקודם, "ששו על המציאה", שנולדה להם לאור 2 העדויות של ישועה וברגר, והם גייסו את כל הכוח - לחקור נגד נתניהו וכך גם עשתה פרקליטות מיסוי וכלכלה בת"א.

לא ברור לי אם הם (צמרת המשטרה ופרקליטות ת"א) היו שותפים ל"תכנית התפירה", או שפשוט זה התאים להם מבחינה אידיאולוגית, והם תרמו "חוטים עבים לתיק התפור" משל עצמם, באווירה הכללית של "תפירת תיקים", העיקר להפיל את נתניהו מכסאו.

זו הסיבה, שהם (המשטרה ופרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א), לא היססו להזיז זמנים קדימה ואחורה, כמפורט בפרקי הסדרה, רק כדי שנתניהו ייכנס למסגרת, שהם בנו לו, של "החשוד המרכזי", בכל נושא.

זו גם הסיבה, שהן התעלמו מכל חוקי הרגולציה, שלפיהם עובד משרד התקשורת..

זו בדיוק הסיבה, שאין לוחות זמנים ב"כתב החשדות".

זו גם הסיבה, שכל כך מהר היו למשטרה 4 עדי מדינה כנגד נתניהו (מהם 2 עם הסכמים: פילבר וחפץ, שני מומחים מנוסים לספינים עם דיפלומה, שחשבו, שלעשות עוד ספין על הגב של המעסיק שלהם לשעבר, נתניהו - זה עניין פעוט ערך. עוד ספין, שיחלץ אותם אישית מתיק פלילי, ושכלי התקשורת, כמו גם הרשויות, יסלחו להם על ערימת השקרים שהעלילו על נתניהו).

יודגש שכמעט כל הטענות והחשדות שיש ב"כתב החשדות" מ-2019 כנגד נתניהו, כבר פורסמו בכלי התקשורת בחריפות יתרה במהלך 2014-15 והלאה, ראו למשל מאמר כאן בדה-מרקר מ-30.9.15 (מאמר אחד מני רבים, שפורסמו באותן שנים בהארץ ובדה-מרקר) וכאן מ-1.10.15 מ"אומץ". גם כמה חברי כנסת עסקו בכך, כולל בפניות לבג"צים ועוד גופים ציבוריים בחשו במשך שנים בנושאים הללו. המקור לכל הפרסומים הללו היה אבי ברגר ואח"כ הצטרף אליו אילן ישועה. הדבר היחיד והכי חשוב ששניהם לא מסרו \ הדליפו לכלי התקשורת, לגופים הציבוריים ולחברי הכנסת ש"חיפשו את הראש של נתניהו" באותם שנים, אולי כי הם לא ידעו את כל העובדות (או שידעו והתעלמו), היה: כל המהלכים הרגולטורים הלכאורה פליליים שהם מתארים \ מדליפים להארץ \ דה-מרקר ולעוד כלי תקשורת ואנשי ציבור, אושרו ע"י כל הדרגים והגופים ויותר מפעם אחת. זאת, באופן עקבי במשך כל השנים ש"כתב החשדות עוסק בהן" (2013-2017), ע"י כל "שומרי הסף" מכל הסוגים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה הקודם והנוכחי. "כתב החשדות" מעלים לחלוטין - גם הוא, את העובדות החשובות הללו (בכוונה). 

עם התפתחות החקירה במשטרה (בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א), די במקביל, היועמ"ש ופרקליט המדינה (ועוד פרקליטים) יצרו לעצמם "תפיסת עולם", אותה "שאבו", ככל הנראה, מכמה כלי תקשורת (שהוזנו מאותם מקורות שציינתי קודם), תפיסת עולם מוטעית הבנויה סביב ההנחה, שנתניהו הוא "עבריין סדרתי", שמחובר ועוזר לטייקונים (כאן). והחליטו להתעלם מכל מסמך וכל עד מהימן, שסותר את התפיסה הזו, שהם בנו לעצמם (כאן). הנושא הזה מתואר בהרחבה בכל 24 פרקי הסדרה הרשומים כאן למטה בנספח ב' ולא אחזור כאן על כל הפרטים והמסמכים הסותרים את תפיסת העולם המוטעית הזו.

לתהליך הזה קוראים "תפירת תיק".  אין לזה שום שם אחר. 

כדי להבין את התהליך הזה, יש לזכור שהמעבר מ"תיק בזק" ל"תיק 4000" החל אחרי סיום החקירה ברשות ני"ע שהסתיימה בהגשת התיק עם ההמלצות הסופיות לפרקליטות, ביום 6.11.17. מהרגע שהתברר לחברי מפלגת רל"ב (RakLoBibi) שנתניהו לא נמצא בתיק הזה, כמו שהם חשבו שיקרה בחקירה הזו, בעקבות החשיפה של גידי וייץ ב"הארץ" ב-2015, החל מסע מתואם בכמה כיוונים במקביל, להחזיר את התיק הזה לחקירה נוספת, והפעם במעורבות של להב 433 של המשטרה.
 
הפרקליטות ניצלה אז את המצב שראשי הרשות לניירות ערך (כולל ראשי החוקרים והפרקליטים שעסקו בתיק הזה), החליטו לפרוש, כל אחד מטעמים משלו, בעיקר (לטענת הפורשים) שהם הרגישו שהם מיצו את עצמם בחקירה זו, שהייתה פסגת הקריירה שלהם, ואז הפרקליטות והמשטרה, השתלטו על תיק החקירה, שהיה עד אז "נקי מפיברוקים" והניעו אותו בכיוון חדש לגמרי, מה שהתפוצץ ברעש רב במחצית הראשונה של 2018. כמובן שנתניהו עמד ועומד במרכז החשדות החדשות, כמתואר בכתבה בכלכליסט כאן.
 
ברשות ניירות הערך בכלל לא הבינו את כיוון החדש הזה, אחרי שמסרו תיק שלם וערוך, יפה ונקי מ"תפירות ופיברוקים", לפרקליטות, כשהייתה פרקליטה בכירה מלווה מהפרקליטות - לכל אורך החקירה הסמויה והגלויה שהתקיימה ב"תיק בזק". היו ב"תיק בזק" המון טעויות בהבנת עולם הרגולציה בתקשורת, אבל זה לא נעשה בכוונת זדון, אלא מחוסר בקיאות בנושא. ראשי ניירות הערך באותה עת, לא הבינו מה לא בסדר בתיק הגמור שנקרא "תיק בזק", ולמה נולד תחתיו תיק חדש בשם "תיק 4000", שמספרו אומר שהוא תיק נוסף בסדרת התיקים שנתניהו עומד במרכז, כמתואר כאן בכלכליסט.

החוקרים הבכירים שנשארו ברשות ניירות הערך, כמעט עד סוף פברואר 2018 (כמופיע כאן בתצלום בכותרת), בכלל לא היו בתמונה ולא הבינו מה בדיוק המשטרה (להב 433) עושה בתיק הזה, בגיבוי הפרקליטות (והיועמ"ש, באופן חלקי בלבד. את תרגילי החקירה הפליליים - הם לא דיווחו ליועמ"ש). 
 
אלו היו החודשים הקריטיים, שבהם החל "תהליך התפירה" הענקי של "תיק 4000", תוך שפיכת מאות מיליוני ש"ח ללא כל חשבון, על החקירה הזו כמתואר ונחשף כאן, ע"י אורי בן-אמוץ ז"ל. זאת, בתהליך שהובל "ביד רמה" ע"י פרקליט המדינה דאז - עו"ד שי ניצן, בגיבוי וחיפוי של היועמ"ש - עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, שהיה תלוי בו באופן מוחלט, בעיקר בגלל הקלטות של "פרשת הרפז" ששכנו להם בשקט ותחת צא"פ (צו איסור פרסום), בכספת של עו"ד שי ניצן, דרך פרקליטת מיסוי וכלכלה תל אביב עו"ד ליאת בן-ארי שווקי וכלה במפכ"ל דאז - רוני אלשיך. המשותף לכולם: הם הפכו (כל אחד מסיבותיו הוא) לחברי כבוד ומובילים במפלגת רל"ב. כל אחד מהם רצה לעשות הכל - כדי "לקפד את ראשו של נתניהו" בהאשמות פליליות, לא חשובות העובדות והאמת שנובעת ממסכת הראיות.

נראה על פניו, ש"לתפור תיק" לנתניהו, היה המוצא הכי מהיר ובטוח, לכסות על הפאשלות של הצמרת המשפטית בענייני הרגולציה שנוגעים לקבוצת בזק ולמנוע "מפולת" בבית משפט, אם "תיק בזק" יוגשד לבית המשפט, כהמלצת הרשות לני"ע. המדובר בפאשלות, של הצמרת המשפטית של מדינת ישראל, שאישרה במו ידיה, פעם אחר פעם, גם את מה שהיה ב-2015 וגם מה שהיה במהלך ובסוף 2016. 

ככה "תפרו תיק" לאיש הלא נכון. רק כדי להגן על "תופרי התיקים" עצמם. 

בטרם הפרסום, פניתי ליועמ"ש לבקש תגובתו לממצאים ולכתבה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
כ"כ, פניתי למשרד התקשורת לבקש תגובתם לממצאים ולכתבה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

את לוח הזמנים המלא אני מציג כאן בנספח א'. זה לא היה קיים בשום פרסום עד היום. די ברור למה.

חקירה נועדה לחשוף את האמת. זה לא היה ב"תיק 4000". 

לוח זמנים זה, מוכיח ותומך 1:1 בכל החשיפות של 24 פרקי הסדרה, אודות "תפירת תיק 4000" לאיש הלא נכון. 

עדכון 2.9.19: בזק דיווחה לבורסה (כאן), שהפרקליטות שלחה הודעות לאנשים הבאים: שאול אלוביץ', אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, סטלה הנדלר, אלי קמיר, על כוונתה להגיש נגדם כתב אישום ב"תיק בזק", בכפוף לשימוע בפני פרקליטות מיסוי וכלכלה מחוז מרכז. ההודעה המלאה של הפרקליטות נמצאת כאן, למתעניינים. 

לא נשלחה הודעה מה ההחלטה "בתיק בזק" לעוזרת מנכ"ל משרד התקשורת - עדי קאהן גונן, שכנראה עניינה צורף ל"תיק 4000" והופרד מ"תיק בזק" מטעמים לא ברורים.

ניתוח ההתנהלות של "עד המדינה" שלמה פילבר ב"תיק בזק" ו"תיק 4000" מאת ארז רביב - כאן. מומלץ לקריאה. 

עדכון 8.11.19: נחשף (כאן וגם כאן וכאן): 

אילן ישועה התלונן שהתערבו לו בתכנים? אלא שבשנת 2014 נמצא שאתר וואלה סחר כתבות עבור כסף
‏במסגרת האזנות בפרשת 'ישראל ביתנו' ב-2014 נמצא כי אתר 'וואלה' סחר בכתבות עבור כסף!

עדכון 10.11.19: הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה לשעבר במשרד התקשורת (ומ"גיבורי תיק 4000" התפור), החל לשמש כיועץ עבור IBC. ככה "נסגר המעגל" של הקושרים ו"הקליקה" כנגד נתניהו, בשירות סלקום ושות' (כאן). 

עדכון 19.11.19. מהדלפת חקירה של המשנה ליועמ"ש בכלכליסט (כאן), עו"ד אבי ליכט, הבוס לשעבר של עו"ד דנה נויפלד, עולה שאכן הוא היה מעודכן בכל המהלכים של שלמה פילבר, גם אם לא היה מרוצה מהם (בדיעבד, לצרכי החקירה, כדי "לנקות את עצמו" מכל אחריות למה שנעשה בנושא). זאת, בדיוק כמו שכתוב בדו"ח מבקר המדינה, שהמשנה ליועמ"ש, לא התנגד בכלל ל"הורדת ההפרדה התאגידית" מעל בזק אך רק התנה זאת בשימוע (מה שפילבר התחמק מלבצע, בטיעונים משפטיים די מוזרים שחשפתי). 

עדכון 20.11.19:
א. סוף סוף הדלפה אחת נכונה עובדתית בעיקר תכניה בכלכליסט מהיום (כאן). יחד עם זאת, גורמי אכיפת החוק הפרו את זכויות הנחקרים ועברו בצורה מודעת ומכוונת על סעיפים 3 ו-4 בפקודת הראיות, ועצם הפרסום הזה הוא המשך ישיר להפרות החוק, לכאורה, הללו, אבל הפעם ע"י עיתונאים, מכלכליסט.

המדובר בחקירה של אור אלוביץ' (הבן של שאול אלוביץ', שנחקר בניגוד לאמור בסעיף 4 בפקודת הראיות, ולא הוסברו לו כל זכויותיו על פי החוק הזה, בחקירה זו).
בנוסף, בוצע "תרגיל חקירה" לא חוקי ובלתי סביר, במפגש מבוים בין אור אלוביץ' לאביו שאול אלוביץ' (במטרה להפוך את האב לעד מדינה וגם במטרה שיחליף עורך דין) - כמפורט כאן. 
מה גם, שפרסום תמלילי חקירה מתיק שנסגר (התיק נגד אור אלוביץ' נסגר, למי שלא יודע), בטוח, שזה הגיע מהפרקליטות, כי התיק ומה שיש בו - לא הועבר לשום עורך דין.

אור אלוביץ' [ציטוט]: "עוד לא היה אחד שפגע יותר חזק בבזק משלמה פילבר".
עוד אמר אור אלוביץ' בעדותו, בתשובה לשאלת החוקרת "למה?": "כי הוא [פילבר] נסחף בפופוליזם, ורק הטיל עליה מטלות. בזק לא קיבלה שום הקלה או הטבה. זה הכל היה דיבור שהיא תקבל, אבל בעצם לא קיבלה כלום. כמו שהיא לא קיבלה מהקודמים...".

זה מצטלב היטב ומשלים את מאות המסמכים ,שהצגתי (ברשימת הכתבות שלמטה), כולל ציטוט ישיר מדבריו של המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, שמילה מימון, גם כן בתצלום כאן.

כלומר: מי שכפה את השוק הסיטונאי על בזק ובכוח, זה שלמה פילבר (ולא אבי ברגר, שכשל במשימה), תחת השר ביבי נתניהו. עובדה מוצקה ויצוקה בבטון, שמגיעה היישר מפיו של שמילה מימון (שאמר זאת גם בזמן אמת, בסוף 2015).
הוא (שמילה) היה ונשאר אחד המתנגדים הכי גדולים של בזק בצמרת משרד התקשורת ומי שרצה להיות מנכ"ל כמה פעמים ולא קיבל את זה והמינוי של פילבר די הפריע לו (כי היה מ"מ מנכ"ל, ולא בפעם הראשונה, אחרי פיטורי ברגר והוא קיווה לקבל אז את התפקיד - מביבי, ולא קיבל). כך, שדבריו "יצוקים בבטון" ובאים דווקא ממי שפעל ופועל רבות כנגד בזק בצמרת המשרד.

אגב, הוא (שמילה) תמך והצביע בעד "המיזוג", כמו כל צמרת המשרד.

רק עובדות, רק מסמכים המדברים בעד עצמם. לא ספינים, לא שקרים, לא דמיונות ופרשנויות מקשקשנים בגרוש.

עוד על הנושא הזה (הנזק שגרם פילבר לבזק ב-2015 עד מחצית 2016), נושא, שנותח על ידי ממש מזמן, יש כאן. 

ב. צו איסור הפרסום על "פרשת חפץ" הוסר היום חלקית בבית המשפט בת"א - כאן. 

ג. הדלפה של הסחת דעת שאין בה מאומה. פורסם ב-YNET מאמר (כאן) עם הכותרת: "מתח בתיק 4000: מה שבר את עד המדינה פילבר?". אין במאמר מאומה, ממש כלום. למה? כי הכותב לא קרא מה שכבר חשפתי מזמן, ממש מזמן, בכתבה: "תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?": כאן. הכל שם. הכי בקצרה שאני יכול לקצר את הנושא הזה (למה הוא הפך לעד מדינה): המטרה: לשלוט בפה של שלמה פילבר כדי שלא יפיל את "הקליקה" בעדותו. ככה תיק 4000 נולד. לא "שבירה", אלא "מפגש אינטרסים".

בהמשך לחשיפה הקודמת של אלי סניור (בעניין מניעי שלמה פילבר להפוך להיות עד מדינה), שוב שלמה פילבר מתראיין בניגוד להסכם עד המדינה שלו לאבישי גרינצייג מגלובס  (כאן) ומסביר בדיוק מה שחשפתי: הוא לא נשבר. פשוט "ביצע עסקה" שהיא כולה "מפגש אינטרסים", בינו לבין רשויות אכיפת החוק.

עדכון 22.11.19: 
גם אחרי הגשת טיוטת כתב האישום כנגד נתניהו בתיק 4000, עדיין הפרקליטות לא החליטה מה לעשות עם התיק שנפתח כנגד עדי קאהן גונן, (בתמונה משמאל), העוזרת המקצועית של שלמה פילבר ומי שעסקה בפועל בכל הנושאים שהוא הואשם בהם ב"תיק בזק".

בינתיים, עדי מצאה לעצמה מקום עבודה חדש, מנכ"לית ארגון NLP-PLUS. 

ללא ספק מדובר בסוגיה משפטית לא פשוטה, שאני מניח שהפרקליטות תדע לפתור בשיטות הרגילות של "סגירת תיקים" למי שלא חפצים בפרקליטות שיעמוד לדין. 

המקרה של רות דוד (פרקליטת מחוז ת"א לשעבר בפרקליטות), היא דוגמה מצוינת לתהליכים המשפטיים הנהדרים הללו. 

עדכון 25.5.20: לאור הופעתו של עו"ד אריק רשף בתכנית "המקור" \ רביב דרוקר, שמדווחת כאן למעלה, מה שאימת חד-ערכית את תלונותיי וכתבותיי בנושא, הוגשה תלונה מחודשת ליועמ"ש בנושא זה - כאן. אישור קבלת התלונה ע"י היועמ"ש - כאן. 

עדכון 23.12.20:
א. פורסם כאן ע"י חן מענית מ"גלובס" (כותרת בלבד): "תיק בזק: כתב אישום נוסף נגד שאול אלוביץ' ושורת נאשמים נוספים; האישום נגד סטלה הנדלר מסתיים בקנס בלבד. לצד אלוביץ', הוגש כתב אישום גם נגד אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן, שמייחס להם, בין השאר, מרמה בנסיבות מחמירות • כתב האישום מתייחס לשתי פרשות: רכישת מניות חברת יס על ידי בזק והתנהלות ועדות בלתי תלויות שבחנו עסקאות שלאלוביץ' היה עניין אישי בהן."

ב. בנוסף פורסם שם: "בפרשת 4000 הוחלט על סגירת התיק בעניינם של זאב רובינשטיין ויועץ התקשורת אלי קמיר, לאחר שנשקלה העמדתם לדין אך טענות השימוע בעניינם התקבלו. הוחלט על סגירת תיק החקירה בעניינם של איתן צפריר, לשעבר ראש מטה משרד התקשורת; עדי קהאן, שהייתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת; שרון פליישר, שהייתה סמנכ"ל רגולציה בחברת בזק; אור אלוביץ' ועמיקם שורר, שהיו נושאי משרה בבזק."

נספח א':

לוח הזמנים המלא והמדויק (ככל שניתן לדייק) של "תיק 4000":
31.3.10 - אושרה רכישת קבוצת בזק ואושר מיזוג בזק - יס. המיזוג בזק-יס אושר בתנאים חדשים ע"י בועז גולן, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים (האישור שלו - 11.4.10), בתנאים נוקשים ומניות יורוקום הופקדו בידי נאמן (באישור בית הדין להגבלים עסקיים), במטרה למכור את המניות הללו (מהלך שלא הצליח).
25.6.12- מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, שלומי פריזט, מאשר (פעם נוספת) את מיזוג בזק-יס, בתנאים חדשים. 
26.5.13 - יורוקום פונה לממונה על ההגבלים העסקיים לשנות את תנאי המיזוג, בעיקר לאור אי הצלחת מכירת מניות יורוקום בחברת יס. 
8.7.13 - פגישה ראשונה בין בני הזוג אלוביץ' לזוג נתניהו במעון רוה"מ. ב"כתב החשדות" מופיעה פגישה קודמת: ארוחת ערב בדצמבר 2012.
24.12.13 - חשיפת ניגוד העניינים הראשון של עו"ד דנה נויפלד. 
26.3.14 - מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים ד"ר אסף אילת מאשר (שוב) את מיזוג בזק-יס בתנאים חדשים. 
27.5.14 - מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים ד"ר אסף אילת מפרסם את נימוקי אישור המיזוג בזק - יס (לאחר השימוע על עצם המיזוג והתנאים למיזוג). 
14.7.14 - יס מגישה בקשה לשר גלעד ארדן לאשר העברת מניות יורוקום לבזק. 
11.8.14 - יס מגישה תיקון לבקשתה לשר ארדן (שקודם נדרש לסדר את מבנה המניות בתוך קבוצת יורוקום, בטרם ניתן למכור אותן לבזק). הבקשה הזו עודכנה שוב ע"י יס ב-9.11.14. 
4.11.14 - גלעד ארדן מסיים את תפקידו כשר התקשורת (מגיש התפטרות), לאחר שבאפריל 2014 המשרד להגנת העורף שהיה גם באחריותו - יוצא מאחריותו, לאחר התפטרות המנכ"ל (ביוני 2014 המשרד הזה חוזר למשרד הביטחון). 
5.11.14 - נתניהו מתמנה גם לשר התקשורת, אחרי שגלעד ארדן עובר לתפקיד שר הפנים. 
20.1.15 - פגישה אחרונה בין בני הזוג אלוביץ' לזוג נתניהו במעון רוה"מ. סה"כ בני הזוג נפגשו 7 פעמים (או 8 - לפי "כתב החשדות") בכ-3 שנים (3 מ-7 \ 8 הפגישות הללו נעשו בעת שנתניהו היה גם שר התקשורת) ונתניהו נפגש (ככל הידוע כרגע) עוד פעם אחת רק עם שאול אלוביץ' (כשר תקשורת ו\או רוה"מ), לפגישה קצרה וחטופה שעסקה (ככל הנראה), בענייני הסיקור בוואלה!, פגישה שהתקיימה ב-17.11.15 (או 26.8.15 לטענת "כתב החשדות"). זאת, הרבה לאחר ההחלטה ב-23.6.15. 
29.1.15 - מועצת הכבלים והלוויין מאשרת שינויי אחזקת מניות בתוך קבוצת יורוקום, כשלב בדרך לאישור הבקשה המקורית (של מכירת מניות יורוקום ב-יס לבזק), ופונה עקב הבקשות הללו (מ-11.8.14 ו-9.11.14), לאישור היועמ"ש, לאישור המשך התהליך (לפי סעיף 6מז לחוק התקשורת, הדורש אישור היועמ"ש למהלך). 
24.3.15 - נשלחה בקשת רוה"מ ושר התקשורת ליו"ר מועצת הכבלים והלויין, לקבל את עמדת המועצה בעניין בקשת YES.
26.3.15 - מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים ד"ר אסף אילת משחרר את מניות יורוקום מהנאמן ומתקן את תנאי המיזוג. 
1.4.15 - הטיפול המעשי בבקשת יס מתחיל במועצת הכבלים והלוויין (במקביל, עו"ד דנה נויפלד מבצעת בדיקת עצמאית משלה, לבקשת המנכ"ל, אבי ברגר). 
14.5.15 - השר אופיר אקוניס מקבל סמכויות שר התקשורת באופן זמני. 
17.5.15 - אבי ברגר (מנכ"ל המשרד) מפוטר ע"י נתניהו. 
19.5.15 - נחתם מכתב ניגוד העיניינים - עו"ד דנה נויפלד (נחתם באחור רב של חצי שנה).
20.5.15 -שמילה מימון ממונה כמ"מ מנכ"ל.
26.5.15 - השב"כ מאשר (במקביל לגופים אחרים צשאישרו זאת קודם לכן), את עסקת בזק-YES. 
7.6.15 - שלמה פילבר ממונה למנכ"ל. 
23.6.15 - הדיון והאישור במועצת הכבלים והלוויין, האישורים של היועמ"שים (3: יועמ"ש לממשלה, יועמ"ש מועצת הכבלים והלויין יועמ"שית משרד התקשורת) והחתימה של נתניהו בעסקת בזק-YES. 
23.6.15 - מכתב עו"ד דנה נויפלד לנתניהו (אישור העסקה). 
22.11.15, 16.12.15 - שלמה פילבר מטיל קנסות ענק על בזק.  
26.1.16 - תיקון מכתב ניגוד העניינים - עו"ד דנה נויפלד
14.6.16 - מכתב ניגוד עניינים יועמ"ש לנתניהו.
18.7.16 - השר צחי הנגבי מקבל הסמכויות שך שר התקשורת לטפל בבזק וכל מה שמתקשר לבזק. 
16.9.16 - שאול אלוביץ' מנתק (לדבריו) את כל קשריו ומגעיו האישיים עם נתניהו. 
21.12.16 - יוצא מכתב שלמה פילבר לבזק (זה הטריגר לחקירות שחלו באופן סמוי מייד לאחר מכן ובאופן גלוי במחצית 2017, גם לכיוון משרד התקשורת והטריגר לדו"ח מבקר המדינה ולדיון סוער בנושא - בוועדת הכלכלה של הכנסת).
23.12.16 - הודעת בזק לבורסה על מסמך פילבר. 
25.12.16 - תיקון ההודעה לבורסה (שיש צורך בשימוע גם להפרדה תאגידית). 
25.12.16 -  עו"ד דנה נויפלד יוצאת לחל"ד, חופשה שנמשכת כמעט שנה, עד 30.10.17. החליפה אותה באותה תקופה עו"ד ברוריה מנדלסון (כאן). 
21.2.17 - השר צחי הנגבי מתמנה למ"מ שר התקשורת (לכל התחומים ומחליף את נתניהו בכל התחומים).
28.5.17 - השר איוב קרא מתמנה לשר התקשורת. 
20.6.17 - נפתחת חקירה גלויה של הרשות לניירות ערך ("תיק בזק") כנגד ראשי קבוצת בזק וראשי משרד התקשורת (מנכ"ל ועוזרת מקצועית), לאחר כחצי שנה של חקירה סמויה. החקירה הסתיימה: 6.11.17.
18.2.18 - נפתחת חקירה גלויה של משטרת ישראל ("תיק 4000"). סיום החקירה: 2.12.18. 
18.2.18 - אילן ישועה מוואלה! מוסר עדות, הודעות מהמסמארטפון, מיילים והקלטות. עובדים נוספים בוואלה ! מעידים אחריו. אילן ישועה מסר 8 עדויות לפחות, שהחלו באופן סמוי ב-12 לדצמבר 2017 ברשות ניירות הערך, והפכו לגלויות במשטרה ב-18 לפברואר 2018. 
20.2.18 - שלמה פילבר חותם על הסכם "עד מדינה".
5.3.18 - ניר חפץ חותם על הסכם "עד מדינה". 
2.12.18 - סיכום חקירת המשטרה והעברת "תיק 4000" לפרקליטות.
28.2.19 - פרסום (והדלפת) "כתב החשדות" כנגד נתניהו בחתימת היועמ"ש. 

נספח ב'

קישור למאמר: "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור.
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.