"תאגיד השידור בהערצה עצמית" – על מה נשפכו מעל ל-700 מיליון ₪?
מאת: מערכת ,Telecom News 19.11.17, 06:10

לעתים נדירות שר התקשורת איוב קרא צודק. הוא צודק, שיש להחזיר את השידור הציבורי לציבור ולהפסיק לבזבז את כספי הציבור על שידורים, שאיש לא מעוניין בהם (מלבד אלה המתפרנסים מהכסף הציבורי). פרק א' בסדרה.
 
מעל ל-6 חודשים, שתאגיד השידור מקפיד להודיע לתושבי ישראל, שמאזינים וצופים בשידורי הערוץ, ששידוריו הם "בהרצה" .
 
רבות דובר ונכתב על עלות המעבר הכושל בין "רשות השידור" ז"ל לתאגיד השידור "כאן". הרצון של אדריכלי התאגיד היה ונשאר למחוק את העבר של קול ישראל, אחרת לא מובן מדוע הקמת תאגיד חדש, שהוא למעשה המשך ישיר של רשות השידור ההיסטורית, משתמש כבר תקופה ארוכה במילה "בהרצה".
 
ב"הרצה" ניתן להגדיר כשלבים ראשוניים של ניסוי, כ"כ, "תקופת הרצה" ראויה להיות מוגדרת בזמן. אולם, כל זאת,  לא עם  תאגיד השידור "כאן" ודובריו. אגב, על פי הגדרת התאגיד עצמו בהודעתו הרשמית (כאן והפירוט המלא כאן), התאגיד סיים את כל תהליכי ההכנות וההרצה שלו - בסוף 2016... 
 
לכן, פנינו לדוברת התאגיד לקבלת מענה לשאלות הבאות וזאת לאחר, שפניה ראשונה לא נענתה ולאחר יומיים שלחנו פניית תזכורת לקבלת מענה:
השאלות ששאלנו:
"מתי תסיים תקופת ההרצה?
האם משך תקופת ההערצה מעוגנת בחוק הקמת התאגיד?".

הנה תגובת התאגיד כלשונה:
"כאן הוא גוף השידור היחיד בישראל המשדר בשלוש פלטפורמות, שכוללות שני ערוץ טלוויזיה + 8 תחנות רדיו ודיגיטל. כאן עלה לאוויר לפני כחצי שנה ובתקופת ההרצה אנו בוחנים את עצמנו כל הזמן, כך שיתכנו שינויים עד לתאום וסנכרון מדויק בין כל פלטפורמות השידור. מדובר בהחלטת מנכ"ל ולא בהחלטה משפטית.

למען הסר ספק, נדגיש כי החל מיום השידורים הראשון, ואף הרבה לפניו, עוסקים עובדי התאגיד כל העת ביצירת שידור ציבורי איכותי, רלוונטי ועצמאי, ובהפיכתו לגוף שידור מוביל לעוד שנים ארוכות. השימוש במונח "בהרצה" אינו מעיד בשום צורה שהיא על איכות השידורים, או ירידה מהסטנדרטים הגבוהים אותם אנו מציבים לעצמנו ואשר הציב בפנינו המחוקק".
  
ניצני "ההרצה" של התאגיד הפכו ל"הערצה עצמית", אחרת לא מובן איך מהלך כל כך חשוב והנושא באחריותו משמעויות ציבוריות כלכליות כל כך כבדות (מעל ל-700 מיליון ₪ מכספי משלמי המיסים), ניתן לשיקול דעתו של אדם אחד ויחיד והוא מנכ"ל התאגיד. בהמשך נתייחס למהלך הגאוני של מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, (בתמונה למעלה משמאל), שהוא מנכ"ל זמני או מנכ"ל בפועל, איך שלא תקראו לכך, מנכ"ל, שדאג להיות חף מכל ביקורת ציבורית וכמובן בלי קביעת מועד - מתי המינוי הזמני שלו נגמר...
 
אם זה מזכיר למישהו את השם שמילה מימון, הוא לא טועה בהרבה... כזכור, גם שמילה "לא סופר איש ממטר", בהיותו המנכ"ל הזמני או המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, די בדומה בהתנהגות הזו לקודמו: שלמה פילבר. יש כנראה איזה קסם המשפיע על ראשי האוחזים בכסף הציבורי בעולם התקשורת, שהם חושבים, "שהשמש זורחת להם מהראש" (בלשון המעטה).
 
לכן, המשכנו לשאול, כדי להבין עד היכן יכולה ההערצה העצמית של התאגיד להגיע:
"לפי תשובתך, כאשר יסתיים סנכרון המערכות, התואר "בהרצה" יוסר מכל פרסומי התאגיד, אבל המועד אינו ידוע ואין לעת עתה שום הערכת זמן. אם כך, במה מועיל פרסום התואר "בהרצה" לפרסומי התאגיד כבר תקופה ארוכה?"
 
תגובת התאגיד: 
"התואר 'בהרצה' מבטא את תהליך הלמידה והעשייה 'תוך כדי תנועה', המאפיין את תקופה זו".
 
אם לא הבנתם את התשובה של התאגיד, זו אינה אשמת מערכת Telecom News.
 
מדוע ה"הרצה" הפכה ל"הערצה עצמית"?
מנכ"ל התאגיד מצהיר, שאין לבחון את התנהלות התאגיד בפרק זמן קצר, אלא אך ורק בעוד מספר שנים ובכך הוא הודף כל ביקורת ציבורית על הקמת התאגיד והתנהלותו. תקופת הרצה, שאינה מוגבלת בזמן, היא הוכחה, שהגוף הזה, שהקמתו הייתה כדי לנקות את העבר העגום מאוד של רשות השידור, חייב להיות מקצועי, איכותי ולא לחזור על טעויות העבר הקשות, שהסבו נזקים של מיליארדים (במשך השנים) לקופה הציבורית ולכיס של הציבור (הכוונה למי ששילם את אגרת הטלוויזיה, במישרין וגם בעקיפין, דרך רישיון הרכב).
 
הנבחרים (נבחרי הציבור לרבות פקידי האוצר המוציאים את הכסף לחשבון התאגיד וראשי משרד התקשורת), שבידם היכולת לבקר את התאגיד ותפקודו, הם אלה הצרכים לשאול: מדוע אין מגבלה לתקופת ההרצה? אולם, הם לא יכולים לבצע שום דבר, כי הכל נעצר בבג"ץ...
 
אם התאגיד כל כך נחוש לא להגדיר את תקופת ההרצה, אולי זו הזדמנות יקרה מפז לטובת הקופה הציבורית, לוותר על חלק גדול מתחנות התאגיד ושידוריו, ובכך לחסוך מאות מיליונים מהקופה הציבורית.

לתשומת לבם של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, בתחום זה.