במקום לפטר \ להשעות \ להוציא לחופשה כפויה את שלמה פילבר, שר התקשורת ממשיך "כאילו כלום", מסתובב בין חברות התקשורת ומפזר הצהרות סרק, וחושב, שהנעשה אצלו במשרד לא יתגלה. 3 חשיפות חדשות מהנעשה במשרד התקשורת. עדכונים בגוף הידיעה.
מאת:
אבי וייס, 20.7.17, 07:00
בלעדי: שר התקשורת
איוב קרא (בתמונה משמאל), ממשיך בשיטה ש"כאילו כלום", מסתובב כדי להצטלם בין חברות התקשורת (מי שמתעניין במסעותיו ותצלומיו יכול למצוא זאת
בטוויטר של השר), ו
שוכח, שהוא קודם כל שר התקשורת של מדינת ישראל ותושבי ישראל,
לא שר התקשורת של חברות התקשורת.
לכן, כמו כמה מקודמיו, הוא עושה בדיוק
אותה טעות ולא נפגש עם האנשים והגופים הנכונים. אחרי כן מתפלאים, שמתקבלות החלטות מוטעות (במקרה הטוב, במקרה הרע מתקבלות החלטות החשודות כפליליות), שמדרדרות את ישראל בכל קנה מידה עולמי בתשתיות התקשורת שלה.
את מה שצריך לקדם ולתקן במשרד התקשורת (כמפורט
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן), השר איוב קרא כמובן
אינו עושה, כי "הכל בסדר" ו"הגל העכור הזה יחלוף". כך בדיוק הוא כותב וחושב. הבעיה: משרד התקשורת אינו סדרת "פולישוק". אי אפשר לעשות צחוק מכל דבר.
בהצהרת השר
איוב קרא מאתמול (19.7.17), הצהרה המפורטת בנספח בתחתית הכתבה, היו כמה ספינים חמורים הטעונים הבהרה:
- זה בלתי סביר, ששלמה פילבר יישב במעצר בית וימשיך לקבל משכורת מלאה (ואת כל התנאים הנלווים) של מנכ"ל משרד ממשלתי. הרי לכאורה הוא עבר על לפחות חצי מספר ההוראות והנחיות האתיקה החלים על מנכל"י משרדי ממשלה (כאן), ואם השר לא קרא את החלטת בית המשפט בת"א בעניין מעצר הבית של המנכ"ל שלו, אז הנה זה כאן. המינימום שהשר חייב היה לעשות זה: או להוציא את שלמה פילבר לחופשה כפויה, או להשעות אותו. כך, שיקבל מחצית מהשכר בזמן שהוא במעצר בית ולא עובד (כי גם גישה למחשב ולאינטרנט נאסרה עליו).
- למנות את שמילה מימון דווקא בימים שפרשה חדשה מתלקחת ("פרשת המכרז לערוץ הכנסת"), למ"מ מנכ"ל, כשיש עוד פרשיות שייתלקחו בקרוב, זה חוסר אחריות מוחלט מצד השר איוב קרא. העובדה, שהשר איוב קרא בחר דווקא בשמילה מימון מצביעה בברור על כך, שאיוב קרא רוצה לטאטא את כל פרשת "בזק-yes-פילבר" מתחת לשטיח ולגרוס אותה כמה שיותר מהר "במגרסה של שמילה". זה "חלום ליל קיץ".
- גם תמוהה מאוד הבקשה של השר לתמי לשם להמשיך ולהישאר במשרד (מועד פרישתה כבר עבר וקיבלה הארכה עד לסוף חודש זה), והפעם - ללא מועד סיום ברור.
- השר איוב קרא "מאחז עיניים" בעניין איוש התפקידים הבכירים ביותר במשרד התקשורת, שלא מאויישים (סמנכ"ל בכיר כלכלה, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ולאכיפה, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש). הרי כל המשרות הללו לא מאויישות חודשים לא מעטים ולמעשה כחצי שנה, בגלל סיבה אחת מאוד פשוטה: עוזרת המנכ"ל (עדי קאהן גונן) בגיבוי המנכ"ל, שכעת במעצר בית, פעלה בנמרצות לקדם את עצמה ולקבל את אחד מהתפקידים הללו, ולעוות בדרך את הקריטריונים לבחירה של בעלי התפקידים הללו. קראנו ופעמיים (כאן וכאן) לשר פשוט להסיר את מועמדותה מהשולחן, ואז ממילא הבעיה הזו תיפתר ומייד ניתן יהיה למנות אחד מהמועמדים, שכן מתאימים לכל אחד מהתפקידים הללו.
"הרמת מסך" מעל הפרשות החדשות, שאנו חושפים כאן (שהשר כמובן לא מדווח עליהם בטוויטר שלו):
א. התפתחות מפתיעה בפרשת החשד לשוחד בתחום אישורי ייבוא ציוד תקשורת אלחוטי (כיום אגף הרישוי, בעבר: אגף הספקטרום):
שלחנו את השאלה הבאה להנהלת משרד התקשורת:
"אודה להתייחסות לפסקה הבאה:
מאז התפוצצות "פרשת החשד לשוחד" במשרד התקשורת – אגף הספקטרום (לשעבר) (כמפורט
כאן,
כאן ו
כאן),
אורלי סבאן נמצאת במצב של השעיה מהעבודה. בשבוע הבא יהיה לה שימוע פיטורים, כנראה בפני מ"מ המנכ"ל
שמילה מימון".
תגובה טרם קיבלנו. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
למי שלא שם לב
לאירוניה של הסיפור הזה:
אורלי סבאן בדיוק כדברי השר (בעניין
שלמה פילבר), טרם הואשמה וטרם הורשעה בשום עבירה. אבל היא כנראה כן מושעית ובדרך לפיטורים. כדי שלא יהיה ספק לקוראינו, כך השר אמור לנהוג גם ב
שלמה פילבר.
מלבד זאת, היו באגף
2 פרשיות של חשד לשוחד. מה קרה עם השנייה?
נציין שחשיפת פרשת השוחד במשרד התקשורת הביאה לכך שעשרות יבואנים ואנשים פרטיים מתייצבים כמעט מידי יום מול הדלת הסגורה בקומה 10 ב"מגדל שלום" בת"א (משרדי אגף הרישוי), ודורשים לקבל שירות, תוך שהם מאשימים את עובדי המשרד בכך שהם משרתים רק את מי שמשלם להם שוחד. כמובן שגם כאשר מישהו מהמשרד מטפל בהם, זה קורה עדיין מחוץ למשרד - בשביל לשירותים. את שר התקשורת
איוב קרא זה בכלל לא מעניין. להיפגש עם היבואנים כעת, לא יצטלם טוב עבורו. לשרת את הציבור - זה כנראה לא קיים בעולם המושגים שהוא מכיר.
ב. פרשת מנהלת אגף לקשרי חוץ במשרד התקשורת:
שלחנו את השאלה הבאה להנהלת משרד התקשורת:
"האם
נעמה הניג עברה בירור משמעתי, שימוע, החזרת כספים ונזיפה בתיקה האישי, בעקבות נסיעה שלה בתפקיד לחו"ל, שבו ביקשה וקיבלה כספים שלא כדין?"
תגובת משרד התקשורת: "ב
של צנעת הפרט הננו מנועים מלהתייחס לנושא".
תשובה קצת לא ברורה. אם זה לא נכון, מן הדין היה להכחיש את הנטען בשאלה. אבל אין כאן הכחשה.
ג. פרשת הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת.
שלחנו את השאלה הבאה להנהלת משרד התקשורת:
"האם
טלי פלג, הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת, מונתה כדין לתפקידה?"
תגובה לא הצלחנו לקבל מהמשרד לגבי יועצת השר, לא שלא ניסינו וחזרנו וניסינו. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
עדכון 21.7.17, 12:50: תגובת משרד התקשורת: "
טלי [פלג] מונתה כדין כממונה לחופש מידע והמינוי נבדק מראש אצל ראשת היחידה לחופש המידע [במשרד המשפטים]".
האם יש דרך לצאת מהבוץ הזה?
בהחלט כן. כתבנו זאת לא אחת, למשל
כאן. נוסיף כאן עוד נקודות מבט, מה ניתן לעשות במשרד התקשורת כדי להצילו:
א. הגיע הזמן לשינוי מהותי בתחום רגולציית התקשורת בישראל, כלומר, להקים ''
רשות תקשורת לאומית'', שתפעל לפי אמות מידה ותקיים שימועים לציבור לפני קבלת החלטות מהותית בתחום הרגולציה כמו ה-FCC בארה"ב, Ofcom בבריטניה ורגולטורים אחרים לתקשורת בעולם. יש חקיקה מוכנה לעניין הזה, כי עניין זה עבר כבר 3 ועדות ציבוריות ו-3 שימועים (ו-3 החלטות ממשלה, שלא מומשו).
ב. בינתיים, על משרד התקשורת ועל השר במיוחד, לפרסם בהקדם האפשרי תקנות מתאימות, שיסדירו את הליך קבלת ההחלטות במשרד, כך שההחלטות תהיינה
שקופות לציבור. יש ליישם את
מנגנון RIA (רגולציה חכמה ושקופה במשרדי הממשלה), על כל תהליכי קבלת ההחלטות במשרד התקשורת, וליישם בכך את האמור בהחלטות הממשלה בעניין זה ועפ"י כל החוקים הקיימים הנוגעים בדבר.
ג. במקביל, על שר התקשורת לבטל את סעיף 5.3 של מסמך המדיניות משנת 2000 (
כאן) בעניין האינטרנט, במיוחד בתחום הטיפול ברשת האינטרנט, בהקשר של ניהול שמות המתחם בישראל,
ולקדם החלטת ממשלה בנושא, שתקבע
מי השר האחראי לתחום זה בישראל ואיך מסדירים אותו. יש הצעת חוק מוכנה בעניין זה, שכבר
הונחה על שולחן הכנסת. מאז שמסמך המדיניות פורסם בשנת 2000, הכנסת פרסמה עשרות חוקים ותקנות בנוגע לאינטרנט (אך לפני 3 ימים אושר החוק בעניין
חסימת אתרים באינטרנט בתנאים מסוימים). זה הזמן לעדכן, להוביל ולהתקדם, בתחום חשוב זה, בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים.
נספח: הודעת השר
איוב קרא לעובדי משרד התקשורת (מיום 19.7.17):
"עוברת על משרד התקשורת טלטלה בעקבות החקירה של רשות ניירות ערך, שבמסגרתה מצוי גם מנכ"ל המשרד בחקירות. ברצוני להבהיר כי לכל אדם עומדת חזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו. דברים אלה נכונים גם לגבי
שלמה פילבר, אשר עד כה לא הואשם ולא הורשע בשום עבירה. אנו נמתין לסיום החקירה ומקווים לטוב.
אני רואה חשיבות רבה לכך כי המשרד ימשיך לתפקד כרגיל גם בעת הזו, ויוסיף לתת את השירותים החשובים שלו לציבור. על מנת לשמור על הרציפות התפקודית של המשרד, ביקשתי מהמשנה למנכ"ל
מוני שמילה לכהן כמ"מ ולקחת על עצמו באופן זמני את תפקיד המנכ"ל (בפועל). לשמחתי הוא נענה ברצון לבקשתי. כמו כן, ביקשתי מ
תמי לשם, סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, להישאר אתנו בתקופה הקרובה, אף שהיא היתה אמורה לפרוש בסוף החודש הזה. גם היא נענתה לבקשתי ותהיה עמנו בתקופה זו.
אחת המשימות שכבר ביקשתי לבצע הינה איוש התפקידים הבכירים במשרד: סמנכ"ל כלכלה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה וסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש, דבר שיסייע לייצב את המערכת ולדאוג לכך שהמשרד ימשיך ויפעל במלוא הכוח למלא את משימותיו החשובות.
ארגון נבחן לא רק בעת שגרה אלא גם בעתות משבר. אני בטוח שביחד נצליח לעבור את הגל העכור הזה בהצלחה. אני מודה לכל העובדים על תרומתכם להמשך דרכו התקינה של המשרד, גם בעת הלא פשוטה הזו".
שורה תחתונה:
השר
איוב קרא, כנראה, שכל מה שמעניין אותו זה להסתובב ולהצטלם בכל מקום עם אנשים מפורסמים ולהאדיר את שמו ולצייץ בטוויטר כל הזמן (כנראה הוא חושב, שהוא
דונלד טראמפ ושהוא
נמצא באמריקה). במקום לשלוח מייל הזוי ומרחוק לעובדים, היה יכול לשבת עם העובדים ב-2 השלוחות של המשרד,
פנים אל פנים, וגם לראיין עובדים בראיונות חתך, ולמסור להם את דבריו ישר בפנים, מלב אל לב, ו
לא במייל. השר היה אמור להקדיש כעת את כל זמנו ומרצו
לשיקום המשרד ולשיקום שוק התקשורת
ולא להסתובב ולהצטלם בכל מקום אפשרי ברחבי המדינה (וגם מחוצה לה), כדי לייצר לעצמו אלבום תמונות לפריימריז הבאים בליכוד.
עדכון 21.7.17: שאול אלוביץ', הבעלים של קבוצת יורוקום (ובשרשור - של קבוצת בזק), יורחק מהחברה, כך עולה מהדיון היום (שישי) בשחרורו בתנאים מגבילים ממעצר בית. בעניינו של
אלוביץ' הגישה רשות ניירות ערך דו"ח סודי לבית המשפט. בדיון מסר נציג הרשות, עו"ד
ערן שחם שביט, כי הוא מבקש להרחיקו מהחברה ל-90 יום נוספים, במקביל להפסקת מעצר הבית. באשר למנכ"לית חברת בזק,
סטלה הנדלר, הגיעו הצדדים לסיכום בין הרשות לניירות ערך לפרקליטה של
הנדלר, עו"ד
נתי שמחוני, בנוגע לתנאים מגבילים. הנדלר תשוחרר ממאסר בית וב-60 הימים הקרובים יוטלו עליה מגבלות חדשות שייתכן ויוארכו בהמשך.
סטלה הנדלר צפויה לשוב לעבודתה ביום ראשון הקרוב, אך נאסר עליה לעסוק בנושאי הרגולציה של בזק ואף לא להיות בקשר עם נושאי משרה מסוימים בחברה והרגולטורים במשרד התקשורת. על
סטלה הנדלר גם להימנע מעיסוק בעסקאות של בעל השליטה בחברה. בעניין
אור אלוביץ' - בנו של בעל השליטה ונושא משרה בחברות הקבוצה, הוחלט כי יורחק לחודש ממשרדי yes, ועד ליום 4.8 - גם ממשרדי חלל. נאסר עליו ליצור קשר עם עובדי בזק ו-yes למשך 60 יום.
עמיקם שורר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בזק, שוחרר ממעצר הבית אך הורחק ממשרדי yes וחלל למשך 60 יום, ונאסר עליו ליצור קשר עם משרד התקשורת. השופטת אישרה לו לחזור לעבודתו בבזק בלבד. עוד הוחלט כי
לינור יוכלמן, מזכירת חברת בזק, תשוחרר אף היא ממעצר הבית אך תורחק ממשרדי בזק למשך חודש.