היום (3.6.21) משרד התקשורת פרסם אודות הטלת קנסות על 7 חברות סלולר בגין אי יידוע הלקוחות הפונים לחברות בדבר מתן שירות סינון של אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט ללא תשלום. בעיה: המשרד כבר פרסם על הטלת אותם הקנסות הללו ב-25.4.21, ובפועל הקנסות הללו הוטלו בספטמבר 2020 (אבל זה ממוחזר בפעם השלישית היום, ב-3.6.21). למה?
מאת:
אבי וייס, 3.6.21, 22:11
משרד התקשורת פרסם היום אודות קנסות, שהוטלו על 7 חברות סלולר (הריכוז של ההודעות
נמצא כאן, דוגמה לקנס אחד
יש כאן), כל ההודעות באותו נוסח ועניינן אי יידוע לקוחות המתקשרים למוקדים של החברות, שיש להם אפשרות לקבל שירותי סינון אתרים בחינם.
מה הבעיה?
הודעה בדיוק כזו פורסמה ע"י מנכ"לית משרד התקשורת,
לירן אבישר בן-חורין, (בתמונה משמאל), ביום
25.4.21.
הודעתה נמצאת כאן ואנו, כמו כל כלי התקשורת פרסמנו זאת
כאן, אבל ציינתי, שננתח את ההודעה הזו בנפרד, מיד אסביר למה.
מהם ההבדלים בין ההודעה של 25.4.21 לבין ההודעה של היום (3.6.21)?
רק דבר אחד: ב-
25.4.21 המנכ"לית
לירן אבישר בן-חורין בהודעתה, לקחה על עצמה את הקרדיט כאילו היא זו שהחליטה על הטלת הקנסות, בעוד שכעת על כל הקנסות מופיע שמו של
איתן כסיף, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. זה הכל. ברור כשמש שהוא זה שחתם על הקנסות, לא המנכ"לית.
אגב, בקרוב לא נראה אותו יותר בתפקיד הזה במשרד התקשורת (יישאר בתפקיד מנהלתי שולי במשרד). פורש מסיבות אישיות. לא פלא. השאיר אחריו
חורבן.
איי חורבות.
אסון.
מחדל מתמשך. נקווה שייבחר אדם מתאים לתפקיד סמנכ"ל בכיר, שיוכל לשקם את ההריסות שהוא משאיר אחריו.
הדבר הכי חשוב:
מתי הקנסות הללו הוטלו?
לא תאמינו אבל זה מסתתר בהודעה הקודמת, זה היה
בספטמבר 2020 והנה זה כאן:
וזה לא היה המיחזור היחיד של הקנסות הטפשיות והמיותרות הללו ב-2020, כמפורט
כאן. ב-2020 הוטלו קנסות בגין אותה סיבה, על 8 חברות תקשורת....
למה ממחזרים כבר 3 פעמים את הנושא הטפשי ביותר וההזוי הזה?
את ההסבר נתנו כבר כמה פעמים ושמו "
שכר עידוד".
למי שפספס נביא מה שכתבתי
כאן שוב: כל מה שמעניין את ראשי המשרד זה "לתקוע" מפעם לפעם קנסות טפשיים
בנושאים שוליים לחברות, כדי שהעובדים במינהל פיקוח ואכיפה במשרד יקבלו את "
שכר העידוד" החצי שנתי שלהם (מה שמהווה תוספת של כ-20% על שכר העובדים).
זאת, במקום לטפל
בהפרות החמורות ביותר הקיימות בשוק התקשורת.
העובדים ביחידת הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת בכלל לא צריכים להתאמץ, כדי לקבל את "שכר העידוד", שנובע מהודעה חוזרת ונשנית של אותם קנסות, בנושא כזה שולי וטיפשי. הם לא יוצאים לשטח לבצע בקרות ואכיפה. כלום. ממש כלום. יושבים במשרד, שומעים כמה הקלטות של שיחות מהמוקדים של החברות ומזה מייצרים את הקנסות.
לא מאמינים? אז זה בדיוק מה שכתוב בכל מסמכי הקנסות:
הפטנט כאן הוא מאוד פשוט: אוספים הקלטות (שהחברות מחויבות להעביר למשרד) ממוקדי השירות של החברות, מקשיבים לכמה הקלטות של שיחות בין מוקדני החברות ללקוחות, ואם המוקדן בשיחה לא הציע ללקוח סינון אתרים בחינם, יש עילה לתקוע לחברה קנס. ככה מקבלים "שכר עידוד" על המאמץ היוצא דופן וההירואי הזה, להאזין במשרד לכמה הקלטות.
חמור מזה. מאז ספטמבר 2020 ועד היום (כמעט שנה), הקנס הזה (על 7 חברות הסלולר בעניין אי מתן הודעה ללקוחות על אפשרות סינון אתרים בחינם), ועוד קנס אחד בלבד שהוטל על פרטנר בתחילת 2021 (
כאן), בעניין אי עמידה בזמני המענה במוקדים שלה,
זה היה כל מה שאגף הפיקוח הגדול במשרד התקשורת עשה בתחום הפיקוח והאכיפה על מאות חבורת תקשורת ועל אלפי הפרות ואלפי תלונות מהציבור (כשיחידה אחרת במשרדי הממשלה החלה למלא את החלל הזה במקום משרד התקשורת הכושל: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. דוגמה טריה -
כאן). זה הכל.
אפס עשייה של אגף שלם במשך שנה. מרגיז ומזעזע גם יחד.
פשוט מדהים איך משרד התקשורת הישראלי מתנהל.
פשיטת רגל מוחלטת.
לסיכום:
רק החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים מקצועיים וישרי דרך, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
