קריאה לחקירה עצמאית של הקנס הענק, שהוטל על בזק, בנושא הטלפוניה. בעקבות הלחץ המסיבי שלי, משרד התקשורת נאלץ לפרסם את הפרוטוקול המלא של דיוני "הוועדה המייעצת" לעניין הקנס הענק (מעל ל-11 מיליון ש"ח) לבזק בנושא "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק, סיפור שהוא המשך ישיר וחלק מ"תיק 4000". גם כאן - משקרים במצח נחושה, מקדמים את האינטרסים של סלקום על הגב והרכוש של בזק, שהיא חברה פרטית-ציבורית במצב פיננסי לא בדיוק מזהיר. טרם ברור מה בזק תעשה לנוכח מה שמתגלה בפרוטוקול. בכל מקרה, בפרוטוקול הזה נחשפה "פנינה" חשובה לטובתו של ביבי, שתואמת במדויק את סדרת הכתבות שלי בעניין "תפירת תיק", בהתייחס לתקופה בה ביבי היה שר תקשורת ונטען, שהוא עזר כל אותה תקופה לבזק בגלל ההיכרות האישית שלו עם אלוביץ'. כתבה שמינית בסדרה. עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 17.1.19, 16:26

פרשה נספחת ל"תיק 4000" היא נושא כניסת בזק לשוק סיטונאי עם הטלפוניה שלה. הנושא הזה זכה לכמה סבבי התייחסות. לאחרונה, לאור הטלת הקנס הענק (מעל ל-11 מיליון ש"ח) על בזק, הפעלתי "לחץ מסיבי מתון" על צמרת משרד התקשורת לפרסם את הפרוטוקול של הדיון בעניין הקנס ע"י "הוועדה המייעצת", שנדרש על פי חוק. בין היתר, פרסמתי בנושא 3 מאמרים וגם שלחתי תלונות ליועץ המשפטי לממשלה, לנש"מ ולמבקר המדינה (כאן), בדרישה להשעות מתפקידם את ראשי משרד התקשורת, בגלל שהם מסתירים את הפרוטוקול הזה בניגוד לחוק.

בינתיים נודע שלי, שעו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית במשרד התקשורת, ממילא פורשת בקרוב (נושא שנעסוק בו בכתבה נפרדת). כך, שכרגע כבר אין טעם לעסוק בקשר שלה לקנס המפוברק על בזק, אם ממילא היא תפרוש בקרוב מאוד. נשארו מנכ"ל המשרד - נתי כהן, (בתמונה משמאל), והמשנה למנכ"ל המשרד - שמילה (מוני) מימון, שנושאים באחריות אישית לעניין הזה, כי הם חתומים על המסמכים המרכזיים בסיפור הזה. 

הכתבות הקודמות שפרסמתי בנושא:
קנס ענק על בזק בגלל אי יישום הטלפוניה הסיטונאית? הצחקתם אותי...
המלחמה בין משרד התקשורת לבזק התלקחה: הוטל קנס ענק על בזק.
קריאה להשעיה של מנכ"ל משרד התקשורת, המשנה למנכ"ל והיועמ"ש במשרד.

הלחץ עזר. ואתמול (16.1.19) משרד התקשורת העלה בשקט לאתר המשרד 2 פרוטוקולים של הוועדה המייעצת, לא אחד - האחרון והקודם לו, שגם הוא הוסתר עד כה. הפרוטוקול, שננתח כאן, הוא אחרון ולקודם נתייחס רק בהקשרים המתאימים, לקראת סוף הכתבה.

נתעלם כרגע מה"ישראבלוף" הקטן הקיים בפרסום הזה: הפרוטוקולים עלו אתמול לאתר, אבל התאריך שיש באתר הוא 10.12.18, כלומר: כאילו, שהפרוטוקול היה שם עוד לפני שהתלוננתי על צמרת משרד התקשורת. תרגיל ידוע, שעשו אותו לכבודי כבר כמה פעמים במשרד התקשורת. כרגע התרגיל של "זיוף תאריכים", לכאורה, זו הבעיה הכי קטנה ושולית שיש בפרשה הזו.

אני מתעלם מעוד פאשלה קטנה בעניין זה: לגבי טווחי הזמן, שקבע המחוקק, לוח זמנים שיש לקבל במסגרתו את ההחלטות בעניין הקנס, כי זה כרגע ממש לא חשוב. אני גם מתעלם ובכוונה מאי פרסום כתב המינוי לחברי "הוועדה המייעצת" ע"י השר איוב קרא, כי ממילא הוא עתיד להיחקר במשטרה על נושאים הרבה יותר רציניים וחשובים מזה ופשוט אתעלם מהעניין הקטן הזה של אי פרסום "כתב המינוי". זה ממש לא העיקר. לעיקר אגיע מייד.

הפרוטוקול הטרי (מספר 6) נמצא כאן והפרוטוקול הקודם (מס' 5) נמצא כאן - למתעניינים.
 
מה ששמתי לב מייד בפרוטוקול, שהבאתי לחשיפתו אמש, לגבי דיון שנערך ב-10.12.18 והסתירו אותו מפני ומהציבור למעלה מחודש (בהמשך נבין ונחשוף למה), שיש כאן צוות חדש לגמרי ב"וועדה המייעצת".

אמנם לא פרסמו את כתב המינוי שלהם, אבל אני מניח, שהיות וכולם חדשים לגמרי - הם קיבלו מינוי וזימון בכתב, גם אם זה לא פורסם, כי קשה לי להאמין, שאנשים בכירים ומנוסים כמוהם יגיעו בלי מינוי רשמי לדיון כזה חשוב.

כך, שסוגיית המינוי לא קיימת. מה שנשאר זה אי הפרסום של המינוי ע"י השר קרא, כפי שציינתי קודם, שהחלטתי לדלג על זה.
.
נראה על פניו, שלקחו הפעם אנשים חדשים ברמה מאוד טובה (מבחינה ציבורית), שאין להם (ככל הידוע לי) בעיות או כתמים בעברם.

המדובר בשופטת בדימוס ומומחית מובילה לרגולציה (עם תואר ד"ר), המשמשת גם כמרצה במכללה למנהל והמשמשת גם בתפקיד ראש מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במכללה למינהל (ד"ר איריס סורוקר, בתמונה משמאל), ו-2 עורכי דין בכירים ומנוסים ברגולציה, אבל לא בתקשורת (מייד תבינו למה זה חשוב).

למרות חוסר ניסיונם ברגולציית תקשורת דוגמת מה שנדון כאן, כל חברי הוועדה המייעצת מייד עלו על כל "החורים" בהודעת הקנס של המנכ"ל וקיימו דיון מאוד ארוך, יסודי, מקצועי ונוקב בנושא הזה.

זאת, בניגוד ל-3 דיונים של "הוועדה המייעצת" של חברים, שהיו בתפקיד זה ב-3 השנים שעברו, שפשוט "חירטטו" את דיוני הוועדה בשטויות ונתנו גיבוי עיוור למהלכים המפוברקים של המשרד. בזמנו קראתי להדיח אותם מתפקידם, אבל זה לא קרה.

מה שקרה זה שתם פרק הזמן של 3 שנים של כתב המינוי הקודם (שביבי היה חתום עליו ואיוב ביצע בו עדכון קטן בגלל החלפת המנכ"ל למ"מ מנכ"ל) ופשוט כאן השר איוב קרא (בתמונה משמאל) בחר צוות חדש לגמרי, שעשה עבודה טובה (מבחינה מקצועית, למיטב הערכתי ממה שקראתי בעיון רב), למרות שבסוף הם אישרו את הקנס לבזק.

למה הוועדה אישרה את הקנס? כי שיקרו להם ישר בפרצוף, וכנ ראה בגלל חוסר ניסיון וידע בתחום הספציפי הזה של טכנולוגיות הטלפוניה של בזק, הם לא יכלו בזמן אמת להבין שמשקרים להם בפרצוץ בלי למצמץ. פירוט בהמשך.
 
עוד דבר ששמתי לב, בישיבה לא השתתפו כל האנשים, שסומנו אצלי כחברים ב"קליקה של אוהדי של סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת" ושהם "אנטי-בזק עם תעודות": כנראה, נתי כהן (המנכ"ל) הבין, שאני "אחפור בפרוטוקול" ולכן "ניקה מהישיבה" כל מי שנחשד בעיני כ"אוהד סלקום ואנטי בזק" ושהגשתי נגדו תלונות עם מסמכים. אולם, מקריאת הפרוטוקול התברר שכנראה פספסתי עוד כמה חברים נלהבים וסמויים ב"קליקה" הזו... 

אולם, 2 אנשים מה"קליקה" היו חייבים להיות בדיון: היו"ר הקודם של "הקליקה": שמילה מימון, המשנה למנכ"ל, כי הוא זה שפיקח, כתב, חתם והוביל את נושא הקנס הזה (והקודמים לו), והמנכ"ל נתי כהן, שזמן די קצר לאחר כניסתו לתפקיד, החליט שהוא יהיה "יו"ר הקליקה" ובישר זאת לציבור, בריאיון אישי, שנערך עימו בגלובס (כאן). 

על פי חוק הוא (נתי כהן) חייב ליות נוכח בישיבת "הוועדה המייעצת", כי הוא זה שחותם אישית בסוף הדיון על הקנס (אגב, בהודעת משרד התקשורת על הקנס, לא ברור מי חתום עליו, אבל אין שום אופציה אחרת - חוץ מהמנכ"ל, אלא אם המנכ"ל מוצא סיבה טובה להתחמק מזה ומבקש מהשר אישור להעביר את הסמכות למשנה למנכ"ל). מהודעת בזק לבורסה עולה שזה המנכ"ל. למה זה הושמט בהודעה הרשמית? קצת תמוה. 

עוד כמה מילות רקע לפני שאצלול לפרטים: הקנס של 11 מיליון ש"ח על בזק הוא לא דבר חדש. ממש לא. ל"וועדה המייעצת" משרד התקשורת דיווח בפירוט רק על הפעם הקודמת (ששמילה ניסה להטיל את הקנס הזה), אבל שכחו לספר לוועדה, שהייתה עוד פעם שקדמה לזה, ניסיון שלא בדיוק הצליח, מפי עד מפתח (כך לדברי המשטרה), "בתיק 4000", נגד ביבי.

כבר כמה שנים מסתובב אדם, שבזמנו הפנוי (כשהוא לא מדבר עם עיתונאים מסוג פוליטי מסוים). הוא יועץ מקצועי לסלקום. אולם, יותר חשוב מזה היא העובדה, שהוא היה מנכ"ל משרד התקשורת, שפוטר ע"י ביבי בהפתעה. ניחשתם נכון, אבי ברגר שמו. הוא מסתובב ומספר לכל מי שמוכן לשמוע ולכתוב על זה, שהוא הטיל על בזק קנס של 11 מיליון ש"ח, בגלל שסרבה להיכנס לשוק הסיטונאי ועשתה "בלאגן".

בפעם האחרונה, שהוא טען זאת, דרך כותב שלא בדיוק בודק את העובדות, זה היה אתמול - כאן, תחת תמונתו...וכך נכתב אתמול, בדיוק כמו שזה חוזר על עצמו כמה פעמים בשנה וחצי האחרונות [ציטוט]: "באמצע 2015 הוטל על בזק קנס של כ–11 מיליון שקל בשל הפרות שיטתיות של הרפורמה במטרה להכשילה, לפגוע בצרכנים ולשמר רווחים מונופוליסטיים. מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר, איים להטיל על בזק קנסות נוספים אם תמשיך כך". 

יש רק בעיה קטנה בענין הזה, ממש בעיה קטנה. קטנטנה. זעירה ביותר, ממש אפסית, זניחה, מזערית, שולית, לא ראויה למבט נוסף, פשוט אל תמשיכו לקרוא הלאה, כי חבל על זמנכם. זה פשוט דבר בטל בשישים. כלום. לא שווה לגלגל את המסך הלאה. תלכו לבלות, מה אכפת לכם בכלל מביבי וברגר? תלכו לישון או למסעדה, אל תמשיכו לקרא. כי זה אולי יכול לגרום לכם לבעיות שינה. 

שום קנס לא הוטל על בזק באמצע 2015.

לכן - גם אי אפשר לאיים על בזק בקנסות נוספים...

הייתה כוונה כזו להטיל על בזק קנס (כאן וכאן). אכן, הוא (אבי ברגר) רצה להטיל קנס, אבל הקנס לא הוטל. פשוט לא הוטל. 

למה? מכמה סיבות. למשל שהקנס לא היה חוקי בבסיסו, אך הסיבה העיקרית: הוא (ברגר) פוטר לפני שיכול היה לקדם את הטלת הקנס - על פי כל הפרוצדורות הכתובות בחוק ולחתום עליו.

אז קנס על בזק ע"י אבי ברגר - לא היה. 

איך קוראים למי שממציא עובדות שלא קיימות אלא בדימיונו? תחליטו לבד... 

יתרה מכך. בריאיון שנתן אבי ברגר לגלובס (כאן), ביום 3.5.15 (!), הוא שפך "אש וגופרית" על בזק, מכל הכיוונים וגם הודה שיש לו קשיים להטיל קנס על בזק. יותר מאוחר הוא המציא שהוא כן נתן קנס על בזק, אבל שכח גם את העובדות וגם שכח שהעובדות מתועדות בזמן אמת בריאיון האישי הזה שנעשה בגלובס, תחת שמו ותמונתו. מדהים. 

אז מי הטיל כן את הקנס הזה על בזק, שהיא מסרבת להתיישר להוראות של משרד התקשורת בעניין השוק הסיטונאי?

לא תאמינו אבל זו בדיוק המציאות.

אנשים בעלי לב חלש מתבקשים לא להמשיך לקרוא את המאמר הזה. הם יכולים לקבל לפתע התקף לב כשיגלו, "שעבדו עליהם": המאמר נגמר כאן, קוראים יקרים. אין לו המשך. אסור שתקראו את ההמשך, כי זה יקלקל לכם כל מה שאתם יודעים מתעשיית השקרים שמזינה אתכם, כבר כמה שנים. אז תלכו לבלות ואל תמשיכו לקרא. זהו. אין יותר כלום בהמשך. ממש כלום. 

התשובה: זה היה שלמה פילבר... כן, "עד המדינה". הוא נתן קצת "הנחה" לבזק והקנס שלו בעניין "השוק היסטונאי" היה 8.5 מיליון ש"ח, הקנס המכסימלי שהיה יכול להטיל על פי העובדות, שנדונו בפני "הוועדה המייעצת" בזמנו, בהפרה הספציפית ,שבגינה הוא נתן אז את הקנס לבזק (הפרת תנאי "השוק הסיטונאי").

תכף נבין למה זה פתאום כל כך חשוב, כי זה לפתע נהיה, כנראה, "תעודת ביטוח נוספת" של ביבי לכל ה-Fake News, שסביב זה "תפרו לו תיק", שמופרך מכל הכיוונים.

בזק קיבלה משלמה פילבר לא קנס אדיר אחד אלא שניים, אחד בגובה 3.3 מיליון ש"ח (כאן), בזק ערערה והפסידה (ושילמה), והשני בגובה 8.5 מיליון ש"ח (כאן, כאן וכאן). גם כאן בזק ערערה והפסידה (ושילמה).

לקוראינו, שקראו את סדרת החשיפות, (הרשימה למטה), לא חידשתי כאן דבר, כי זה הופיע בפרטי פרטים בפרק החמישי בסדרה הטרייה (כאן). לסיפור של הקנס הזה נחזור בסוף הכתבה - בנספח, שהוא אולי החלק הכי חשוב מהיום לביבי. אבל כעת אני מעוניין לעסוק בשקרים לוועדה, שבגינם כתבתי את כותרת המשנה של המאמר: דרישה לחקירה של הדבר הזה (של שקרים לוועדה המייעצת).  

1. השקר הראשון והכי מרכזי.
הוויכוח הכי מרכזי בעניין הטלפוניה של בזק הוא: האם לספק זאת במתכונת של Resell (מה שמקובל בכל העולם, שיש בו "שוק סיטונאי"), או לאלץ את בזק לתת זאת על המתגים הישנים שלה, או בהחלפת המתג המרכזי שלה. מי רוצה את זה? ניחשתם נכון: סלקום. פרטנר מזמן ירדה מהמאבק המיותר הזה וכשהתעוררה בעיה דומה, ולמעשה זהה, ברשת של הוט (שגם לא מוכנה לבצע את הוראות סלקום, שהפכו להוראות של משרד התקשורת בליווי איומים ומכתבים נזעמים), פרטנר הסכימה "לרכב" על רשת הוט בלי טענות ובלי מענות. ככה. יש לפרטנר (כמו לסלקום) שירות חליפי של VoB, ומי שרוצה טלפוניה כזו - יקבל אותה ב-VoB, או יקבל את השירות הטלפוני של הוט, כמות שהוא, באמצעות הנתב של פרטנר, בדיוק כמו שהוא מקבל אותו כיום בהוט. קלי קלות. 

חברי הוועדה המייעצת, שהם אנשי מקצוע מעולים בתחומם, מייד עלו על הנקודה הכי חשובה: למה לא לתת את הטלפוניה של בזק במתכונת Resell ולמה צריך לכפות את זה עליה בכוח במתכונת, שתחייב את בזק להשקיע במתג אחר וחדש בעלות של כ-20 מיליון ש"ח, שממילא ילך לפח, כשבזק תעבור גם היא ל-VoB, עם התפתחות הרשת שלה לחיבורי סיבים לבתים או ליד הבתים ובטכנולוגיות אחרות (דוגמת G.fast).

אז כדי להצדיק את ההתעקשות הזאת, ממציאים שקרים, שהטלפוניה של Resell היא נחותה מהטלפוניה של CPS, מונח  מקצועי של "טלפוניה בשוק הסיטונאי במודלים הישנים, שכבר עברו מן העולם". אבל זה מה שסלקום רוצה. מקור השיטה הזו בבריטניה (כאן), ברגולציה ישנה שנולדה שם ב-2005 ומזמן אינה בתוקף. 

כדי שלא תחשבו, שהמצאתי את זה מדמיוני, אז הנה זה, "שחור על גבי לבן":
   

אמיר (עו"ד אמיר הלר, חבר הוועדה [שהוא יוצא הלשכה המשפטית של משרד התקשורת!], עו"ד שמכיר היטב את תחום רגולציית התקשורת), כבר בתחילת הדיון, אחרי ההסברים הראשונים, זה בעמוד 4 מתוך 21 עמודים, שואל פעם שנייה, אחרי שמתנאל (מנהל מחלקה בכיר בייעוץ המשפטי של משרד התקשורת) אומר בעמוד קודם, ששירות Resell הוא שירות נחות ולכן הספקים (כלומר: סלקום) והמשרד לא רוצים אותו, למה זה שירות נחות? 

ואז הוא מקבל תשובה מפורטת מאתי (אתי שמואלי, מנהלת אגף הנדסת תקשורת, מינהל הנדסה במשרד, בתמונה משמאל), שבמתכונת של CPS, מה שסלקום רצתה ורוצה, יש שירותי ערך מוסף, והיא מביאה כדוגמה ראשונה את שירותי FaxToMail.

היא (אתי שמואלי) מציינת, שיש ביקוש לשירות הזה, אבל בזק לא רוצה לתת, ובנוסף זה הרבה יותר יקר: 16 ש"ח ב-Resell לעומת 6 ש"ח ב-CPS. 

איך אני יודע שכל זה שקר? פשוט מאוד, אני יודע כי אני נמצא במקצוע הזה כבר מעל ל-21 שנה. בנוסף, אם חברי הוועדה היו פותחים מחשב בעת הדיון ונכנסים לאתר בזק, היו מגלים, שיש לבזק שירות כזה, לכל, הנה הוא כאן, ב-6 ש"ח לחודש. מדהים. 

לגבי הכסף מיד נגיע ונרחיב.

כלומר: בגלל שאין (כביכול) לבזק שירות FaxToMail בשירות Resell, כל עם ישראל לא יקבל טלפוניה סיטונאית, כי יש לשירות הזה ביקוש. כמה ביקוש? היא (אתי) טענה, ש"יש התעניינות", כנראה, היא אולי שמעה על ההתעניינות הזו מאבי ברגר. זה מהסעיף הקודם, בדבר "המצאת הקנס על בזק שלא היה". 

שאלתי את בזק, ואמרו לי שזה כיום קרוב לאפס, אחוזים בודדים מהלקוחות וזה יורד במהירות, כי מזמן כולם עברו למיילים בלי פקס וגם יצאה החלטת ממשלה "לחסל את כל הפקסים" בכל מקום ציבורי, ואכן הם חוסלו כמעט בכל מקום, אפילו החלו לחסל זאת במשרד התקשורת. כלומר: זו חארטה. 

ועכשיו אני מגיע לקטע הכי הזוי, אבל אמיתי לגמרי.

אחד מעובדי משרד התקשורת, כנראה העיק לו המצפון, והוא לא אהב את זה שמשקרים לחברי הוועדה בפנים בדבר כזה חשוב (שבגללו רוצים להכניס את ביבי ושרה לכלא), והנה מה שהוא אמר, בעמוד 19 מתוך 21 עמודים, אחרי שכולם כבר עייפים, אחרי שעות רבות של דיון:


רוני (רוני חורי, מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, מינהל פיקוח ואכיפה במשרד): מגלה שיש לבזק FaxToMail, ויש לה הכל ב-Resell, והיא (בזק) הציעה את כל "שירותי הערך המוסף" בחינם לשנה הראשונה. הדבר היחיד, שנשאר פתוח, זה מה המחיר לשנה השנייה והלאה. את זה משרד התקשורת היה יכול לגמור בדיון אחד של 5 דקות. גם לא ידוע מה מחיר הטכנאי (גם זה גומרים ב-5 דקות כי יש כבר תעריף טכנאי בתקנות של משרד התקשורת) ומה יהיה התעריף כאשר בזק תשדרג בעתיד את הרשת שלה (מה פתאום זו החלטה של בזק? הטלפוניה של בזק היא בפיקוח מלא וכל תעריף הוא בקביעת משרד התקשורת), וזו הסיבה לסירוב של סלקום ל-Resell.

כלומר: זה בכלל לא שירות נחות, זו "תגרנות עם סוחרים בשוק הכרמל", על המחיר של הסחורה, מה שמשרד התקשורת יכול לקבוע ב-5 דקות. בקיצור: סלקום רוצה הכל בחינם מבזק ובזק מוכנה לתת בחינם רק לשנה הראשונה...

בשביל זה, כבר שנים מעכבים את הטלפוניה הסיטונאית, המבוססת על טכנולוגיות ישנות ביותר, שבקרוב תיעלמנה מהעולם... מדהים. 

ועתה לחלק היותר מדהים. גם המצפון של שמילה מימון, כנראה, ייסר אותו, והוא החליט לקראת סוף הדיון (זה גם בעמוד 19 מתוך 21) לגלות לוועדה את האמת לגבי המחירים של Resell לעומת CPS, והנה זה היישר מפיו:


מוני (שמילה מימון, המשנה למנכ"ל ומי שהיה סמנכ"ל בכיר לאכיפה, שהוציא תחת ידיו את כל הקנסות על בזק וגם על אחרים), אומר, שהוא רוצה "להשלים את התמונה" (השקרית), שיש לוועדה, ולדווח לוועדה, שמאוגוסט 2018 בזק הסכימה למחיר של 6 ש"ח ב-Resell בדיוק כמו המחיר של CPS, אבל זה היה מאוחר מדי.

למה מאוחר מדי? הרי הטלפוניה הסיטונאית (לא בבזק ולא בהוט) עוד לא התחילה? 

אם בזק הסכימה ל-6 שקל, מה שראשי המשרד היו אמורים לעשות מייד, זה לבצע שימוע ובסופו להחתים את השר (באישור שר האוצר) שזה (6 ש"ח, אם בשימוע הציבורי הייתה הסכמה לכך), הוא המחיר של טלפוניית Resell. לא 16 שקל, כמו שחתם צחי הנגבי.

למה הם לא עשו זאת? כי זה היה ממוטט (למיטב הערכתי) את "תיק 4000" ואת כל השקרנים ויצרני ה-פייק ניוז ופייק תיק - מסביב. פשוט מאוד, מזעזע ומדהים. 

כלומר: אם נסכם את החשיפה הזו בלבד, אין שום הבדל, לא טכנולוגי, לא ברמת וכמות שירותי הערך המוסף, לא ברמת המחיר, בין 2 השיטות.

כלומר: הקנס הזה הוא פשוט לא חוקי. משרד התקשורת הפך לעושה רצונה של סלקום, שרוצה את שירותי הערך מוסף בחינם אחרי השנה הראשונה ורוצה שבזק תבזבז כסף יקר על מתג חדש. זה כל הסיפור.

משקרים לציבור ולכולם, שנים, שבזק לא מוכנה להיכנס לטלפוניה הסיטונאית, בזמן שהמצב האמיתי הוא בכלל הפוך לגמרי. מי יחקור את זה ואת העוול, שנוצר בגלל זה, ב"תיק 4000"? 

2. השקר השני והשלישי:
חברי הוועדה המאוד עירניים, לא הבינו מי קבע, שבזק יכולה לספק שירות טלפוניה סיטונאית במתגי הטלפוניה הישנים המצויים אצלה. ולכן, הם שאלו (ויותר מפעם אחת) איך משרד התקשורת הגיע למסקנה הזו. והנה התשובה:


מוני (שמילה מימון) מדווח על 2 נושאים. נושא ראשון: הבג"ץ, מייד נחזור אליו. השני: מי הוא זה שבדק והחליט, שבזק יכולה להשתמש במתג הישן הקיים? הנה הם:

• אבי ברגר. נכון שהוא מהנדס, אבל הוא מהנדס אלקטרוניקה שעבד בפרטנר ולא הכיר בכלל את המתגים הישנים של בזק.
• חיים גרון, נכון שהוא מהנדס אלקטרוניקה, אבל זה משנות ה- 60 של המאה הקודמת. הוא לא עסק בתחום מתגי הטלפוניה של בזק. הוא בכלל הוציא תואר עו"ד והחל לעבוד במשרד התקשורת ב-1988 בלשכה המשפטית של המשרד כעו"ד. אחרי כן התקדם עד דרגת סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי. עבודה בעיקרה מנהלית - משפטית.
• ד"ר אמיר אדלר, נכון שיש לו תואר ראשון בהנדסת חשמל אבל הוא עשה הסבה עד שקיבל דוקטורט במדעי המחשב. בניסיון המקצועי שלו לפני שהיה תקופה קצרה ביותר המדען הראשי של המשרד, הוא עסק בפיתוח מערכות אלחוט. שום קשר למתגי טלפוניה של בזק.   

לא רק של-3 המומחים אין שום ידע, ניסיון, או הבנה במתגי טלפוניה של בזק, הם בכלל לא פנו ליצרן המתג לשאול אותו את השאלה הזו וגם לא הזמינו חוות דעת חיצונית ממומחה עצמאי, שכן בקי במתגי טלפוניה ישנים של בזק, לקבל חוות דעת לשאלה: אם ניתן או לא ניתן ליישם שוק סיטונאי כמו שסלקום רוצה, על המתג הזה.

לעומת זאת, בזק הביאה וגם הציגה בבג"ץ חוות דעת מיצרן המתג וחוות דעת מקצועית מיועץ עצמאי, שהיה בכיר ומנוסה ביותר בעולם הטלקום בכלל ובטלפוניה בפרט, אבי פתיר (ז"ל), שני התצהירים הללו אמרו, שאי אפשר ליישם טלפוניה סיטונאית על המתג הזה וכל הפתרונות, שקבעו "המומחים" הנ"ל, אינם ישימים. סלקום, לעומתם הביאה עד מומחה אחר, שאפשר לכתוב עליו ספר שלם, אבל זה לא המקום, ומשרד התקשורת הקשיב לו ולא למומחים של בזק. עובדה. זה השקר השלישי. משום שכיום גם משרד התקשורת הסכים, שאין יכולת להששתמש במתג הישן ודרש מבזק להתקין מתג חדש (מה שכרגע בתהליכי ביצוע). 

לעניות דעתי, צריך להעמיד לדין את כל מי שהמציא את הפארסה הזו. אני מציע להביא מומחה מהעולם, שמתמחה במתגים של בזק, שיציג חוות דעת. אם חוות הדעת שלו, שאי אפשר להשתמש במתג הישן של בזק לשוק סיטונאי, אזי יש להעמיד לדין את כל השקרנים. אם הוא יקבע שאפשר, יש להתיז את הראש של מנכ"ל בזק.

אני שוחחתי בזמנו ארוכות עם אבי פתיר, עוד כשהיה בחיים, הוא נשבע לי, שכל הבדיקות שהוא עשה, מראות, שאי אפשר והוא בדק זאת גם עם מהנדסי מתגים כאלה בחו"ל וגם עם המהנדסים של היצרן. לא הייתה לי בזמנו כל סיבה לפקפק בדבריו, כי הכרתי אותו מקרוב, כאדם מקצועי משכמו ומעלה, כמה שנים טובות קודם לכן. 

ועכשיו לשקר השלישי: הוא הרבה יותר מסובך להסבר והוא מכסה בערך מחצית מדפי הפרוטוקול. 

אקצר זאת: לאחר הבג"ץ (אגב, היו כמה בג"צים), קמו במשרד התקשורת 2 מחנות עויינים זה לזה:

א. המחנה של הרן לבאות, שהיה סמנכ"ל בכיר לכלכלה וכיום "עד מפתח" לדברי המשטרה מול ביבי, ועוד בכירים, שטענו, שבזק הפסידה בבג"ץ ולכן היא חייבת לבצע טלפוניה סיטונאית על המתג הישן שלה, כמו שאומרים 3 המומחים הבכירים מהמשרד, כפי שציינו לעיל. הוא הסתובב בכל מקום עם הטיעונים הללו שלו וכתב זאת בכמה ניירות שיצאו תחת ידו. דיברתי עימו פעם אחת אז, ושמעתי אותו כמה פעמים, כדי לנסות להבין מה מניע אותו, מה שלא בדיוק הבנתי (כלומר הבנתי, אבל זה נושא לדיון אחר), ולכן כתבתי עליו כמה כתבות ממש לא מחמיאות. 

ב. המחנה של שלמה פילבר, ועוד כמה (שמילה זיגזג בין המחנות באותה תקופה, כי רצה להתקדם למשנה למנכ"ל, אחרי שלא קיבל את תפקיד המנכ"ל, ולא רצה אז צרות מיותרות), מחנה שטען, שהבג"ץ כפה פשרה על המשרד ולכן הלך לכיוון של Resell וצחי הנגבי אישר לו את זה בחתימת ידו (כי זה בסמכות שר התקשורת ובתיאום עם שר האוצר). נקבע, שה-Resell יהיה לניסיון לשנה, ואז יוחלט מה לעשות, אחרי שימוע. אולם, סלקום לא הסכימה להסדר הזה (הסברתי קודם למה), וההסדר הזה (Resell) לא יצא לפועל. 

בזמנו כתבתי על זה הרבה, ובין היתר, נתחתי את מה שאני מצאתי מכל הבדיקות שלי בזמן אמת בנושא זה, למשל, במאמר עם הכותרת: "בניגוד לפרסומים רבים, מי שזכה בפועל בבג"ץ "השוק הסיטונאי" זו בזק".

חברי הוועדה חזרו שוב ושוב על השאלה הזו, מה החליט הבג"ץ, ואנשי משרד התקשורת חזרו שוב ושוב על העמדה, שהמציא הרן לבאות בזמנו (יחד עם אבי ברגר, שכבר היה אז מחוץ למשרד).

כל משפטן יכול לקרוא את ההחלטה (כאן) מאחד מהבג"צים והחשוב שבהם וזה היה הבג"ץ היחיד שהוצג בפני חברי הוועדה. ממה שאני רואה, החלטת הבג"ץ למעשה עיגנה את הצורך במו"מ ישיר בין משרד התקשורת לבזק (זה בדיוק מה שבזק רצתה להשיג בכל הבג"צים שהגישה).

אם מישהו חושב או חשב אחרת, זה בזמנו היו ברגר ולבאות ועד כמה מה"קליקה" וכיום גם משטרת ישראל והפרקליטות. זה הלב של "תיק "4000". האם מנהלים את הרפורמה של השוק הסיטונאי בהידברות, או בכוח. 

לכן, גם כתבתי מאמר נוקב בעניין "הרגליים המעורערות" של הסיוע, שכביכול ביבי נתן לבזק -אלוביץ', בהקשר של הטלפוניה הסיטונאית. זה מפורט כאן. בכל מקרה, בדיון, אנשי משרד התקשורת חזרו שוב ושוב, שבזק הפסידה ולראייה הביאו את העובדה, שהיא קיבלה לשלם הוצאות. אגב, ההוצאות היו בסה"כ 20 אלף ש"ח לכל הנתבעים גם יחד. כך, שמדובר ממש בכסף קטן וסמלי. זו ההוכחה, שבזק הפסידה, כשבפסקה בעמוד הקודם, השופטים מדברים בצורה, שלא משתמעת לשתי פנים, שמדובר בתהליך של מו"מ, שכבר סוכם על דעת הצדדים (בזק ומשרד התקשורת), שיש להמשיך איתו. לעניות דעתי הלא משפטית (ושמעתי אז המון משפטנים), זה הפירוש הנכון של פסק הדין וכל מי שטוען אחרת אינו דובר אמת ושונא את בזק וביבי מסיבות מאוד ברורות. 

3. השקר הרביעי:
חברי הוועדה עלו על עוד בעיה בקנס וזה מככב בחלק ניכר מעמודי הפרוטוקול ולכן אין טעם להביא כאן צילומים: האם מדובר בעבירה חד פעמית, או עבירה מתמשכת מצד בזק. יש לזה חשיבות עצומה:

• אם זו עבירה חד פעמית, אזי אי אפשר להטיל על אותה עבירה קנס כפול (כי כבר הוטל קנס, שלא הבשיל לביצוע, עם תירוצים מאוד מוזרים, קנס זהה לחלוטין לקנס, שהטיל המנכ"ל הנוכחי, קנס שהטיל שמילה מימון ב-2017 (כאן, כאן וכאן, שזה פרוטוקול, שנרשם ב-25.1.18 ופורסם רק אתמול. רק עצם הסתרת הפרוטוקול הזה בניגוד לחוק - שנה (!), זו לעניות דעתי עילה לפסול את הקנס). 

 

• אם מקבלים את הגרסה, שהציגו אנשי משרד התקשורת שוב ושוב בדיון, שמדובר בעבירה מתגלגלת ומתמשכת, ולכן בכל נקודת זמן אפשר להטיל קנס, אז יש בעיה בתסריט הזה, שחברי הוועדה מצאו: איך זו עבירה מתמשכת ומתגלגלת כשבאמצע השר צחי הנגבי אישר הסדר Resell, שפתר את הבעיה של ההפרה של בזק (אם בכלל הייתה) וביטל אותה ע"י הסדר רגולטורי חדש? זו לא עניין שולי. בדיוק הנקודה הזו הכשילה את אישור הוועדה המייעצת בדבר הקנס של 11 מיליון ש"ח שהוטל ע"י שמילה, ממש באמצע החקירות סביב "תיק 4000", בפעם הקודמת, כעולה מהפרוטוקול שהוסתר עד כה - כאן.

​

• אם אכן זו עבירה מתגלגלת, כלומר אחרי שפג תוקף חתימת צחי היה צריך לחזור להסדר הקודם, היכן חתימת השר איוב קרא על החזרה להסדר הקודם (CPS)? את הפיברוק הזה תיארנו בכתבה תחת הכותרת: "למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?". עיינתי היטב בפרוטוקול, ולא מדווח בו על הצגת אישור השר איוב קרא (בהסכמת שר האוצר) על חזרה למתכונת CPS, או איזה פטנט חוקי אחר שניתן בו לגלגל את הזמן לאחור, לפני החתימה של צחי הנגבי. חברי הוועדה כנראה לא קראו את הכתבה הזו שלי ולכן לא שאלו: היכן החתימה של השר לחזור מ-Resell ל-CPS? הם גם לא ראו את המכתב המוזר ביותר (בלשון המעטה) של המנכ"ל - כאן, כי מייד היו שואלים את השאלה הזו. אגב, החלטת השר קיימת, היא נחתמה ב-26.12.18, הרבה אחרי הטלת הקנס (כאן וכאן), בעניין מחירי "השוק הסיטונאי" כולל מחירי הטלפוניה. בלי זה (בלי חתימת שר התקשורת בהסכמת שר האוצר, לפני הטלת הקנס), נדמה לי שה"ישראבלוף" הזה חצה כל גבול מותר מבחינה חוקית.​

​

• למי שלא שם לב, אז המנכ"ל (נתי כהן) כבר לא חזר בפני הוועדה על כך, שהוא קיבל החלטה בסמכות השר. הוא רק אמר "אני" ("המסמך שלי", "החלטתי") וחברי הוועדה לא שמו לב לעניין הקטן אך מאוד חשוב, שהוא מקבל החלטה המסורה בלעדית לשר, ללא יכולת חוקית של "האצלת סמכויות" מהשר למנכ"ל:

 

• הדבר הכי הזוי כאן הוא, שהמנכ"ל החליט לדחות את השימוע, שהיה אמור להתקיים בתקופת ה-Resell, על פי החלטת צחי הנגבי, כדי לבחון את הפתרון הזה, ועד היום לא נערך על זה שימוע (!). כלומר: המנכ"ל החליט ללא סמכות חוקית, במקום השר והחליט שהוא הציבור והוא יודע מה טוב לציבור ולכן הוא מאמץ את עמדת סלקום והופך את בזק לעבריינית סדרתית. זאת, בלי שהוא או השר שואלים את הציבור בשימוע, אם זה מה שהציבור מבקש וצריך. ככה הופכים "שחור ללבן", ו"יום ללילה", רק בגלל שזה מה שסלקום רוצה, תוך התעלמות מוחלטת ממה שהציבור רוצה וצריך. זה סותר לחלוטין את התפקיד של המשרד, שקיים ונולד כדי לייצג את האינטרסים של הציבור ולא של חברה מתחרה אחת. 

למשרד התקשורת היו כמה "פתרונות יצירתיים" לעניין הזה (של הסתירה בין טענת "העבירה המתמשכת והמתגלגלת", למציאות שבאמצע "הגלגול" הזה, יש "חור לבן וענק" בדמות של "הלבנת העבירה המתגלגלת" בחתימת השר צחי הנגב: נטען בפני חברי הוועדה, שהקנס יהיה זהה, בין אם זה מתגלגל לאחור גם לפני החתימה של צחי הנגבי וגם אם זה מתגלגל קדימה, מאז שפג האישור של צחי הנגבי. השם הנכון להמצאה הייחודית הזו זה - "ישראבלוף". פשוט המצאה שקרית, שנועדה לסתור "פרצה", שלא ניתן לסגור אותה, בלי לשקר. 

חברי הוועדה פתרו את מסכת הסתירות והשקרים הללו בצורה מאוד חדה ויצירתית, והנה הפתרון:


כלומר: בזק "עבריינית" רק מ-1 באוגוסט 2018. כך הם "הלבינו" לאחור את כל "ההפרות המתגלגלות" ממאי 2015. בכך, גם הם נתנו "תעודת ביטוח" לביבי בתיק "4000". דהיינו: בזק "הייתה בסדר" כשהוא היה שר התקשורת (ביבי עסק גם בענייני בזק מ- 15.11.14 עד 18.7.16, פילבר מונה למנכ"ל ב-7.6.15).

כלומר: מי שניסה להדביק לבזק "עבירות" של "הכשלת הרפורמה הסיטונאית" (בעיקר בתחום הטלפוניה), בגיבוי ובייזום או סיוע כחלק מ"עסקת השוחד" של פילבר וביבי לטובת אלוביץ', ממאי 2015 עד שביבי הפסיק להיות שר התקשורת - כל העניין הזה התמוטט לו בשקט במשפט קטן אחד של "הוועדה המייעצת". אין שום עבירה מצד בזק (בעניין "הטלפוניה הסיטונאית") - עד אוגוסט 2018.

בנוסף: גם הטענות של אבי ברגר (שעלו לקראת סוף הקדנציה שלו כמנכ"ל), שבזק מפירה את הוראות המשרד בעניין הטלפוניה הסיטונאית - למעשה בוטלו בהמלצת הוועדה, בהחלטה הזו של הוועדה, בדבר "הלבנה לאחור" ושההפרה מתחילה רק מאוגוסט 2018. 

ואכן, זו הייתה התוצאה הסופית של הקנס: שבזק היא "עבריינית" רק מ- 31.7.18, בתקופה בה איוב קרא הוא כבר שר התקשורת ותיק ומנוסה (החל להיות שר ב-28.5.17), כמופיע בהודעה לציבור של המשרד:


דהיינו, למי שלא הבין עד רגע זה, מה כתוב כאן, במאמר השמיני בסדרה: "פייק עבירות" לבזק בנושא "הטלפוניה הסיטונאית" (בהתייחס לתקופה שביבי היה שר התקשורת גם לענייני בזק,  ולכל התקופה שפילבר היה מנכ"ל).

"פייק תיק 4000". 

מה תעשה כעת בזק?
אין לי מושג. אני חושב שגם הם טרם החליטו.
למה? כי בעבר הם הפסידו בכל העררים שלהם וכמעט בכל הבג"צים. 
בכל מקרה, מה שלא תחליט בזק, כולל גם אם תחליט לשלם את הקנס, להתקין מתג טלפוניה חדש ולגמור את הסיפור הזה, יעלה כמה שייעלה, זה עדיין לא פותר את הבעיה הכי יסודית: על הסיפור ההזוי הזה בנו תיק פלילי לביבי.

לא ניתן לשתוק, כשאני רואה את אוסף השקרים (ולא הבאתי את כולם, כי זה פשוט הרבה מדי לכתבה אחת). 

נספח א'
"תעודת הביטוח" של ביבי (בקטע של הטענות של "סיוע לבזק ברגולציה, שנועדה לסייע לידידו שאול אלוביץ', בהיותו שר התקשורת), נחשפת בפרוטוקול של הוועדה המייעצת.

בקצרה למי שלא מעוניין לצלול לפרטים: מימון שמילה אומר בקולו וזה מתועד היטב בפרוטוקול (ובלי להזכיר שמות על ידו), שאבי ברגר לא הצליח לכפות את השוק הסיטונאי על בזק, אבל פילבר כן, בעיקר בגלל הקנס של 8.5 מיליון ₪ שהטיל על בזק ועוד פעולות, שנקט ללא פירוט. כל זה קרה תחת ביבי כשר התקשורת (וברור שהוא – ביבי ידע על מהלכים כאלה קיצוניים כנגד בזק). מדהים. זה זהה 1:1 למאמר כאן, שמוכיח במסמכים, שלא רק שביבי לא עזר לבזק, הוא עזר לדפוק אותה מכל הכיוונים ומי שהוציא את זה לפועל באותה עת (בתקופה שהיה שר תקשורת במשרד מלאה), היה לא אחר מאשר שלמה פילבר. 
*****************************************************************************************************************
וכעת לפרטים:
בפרוטוקול של הדיון של "הוועדה המייעצת", שנערך ביום 10.12.18 במשרד התקשורת, במענה ליו"ר הוועדה - ד"ר איריס סורוקר (שופטת בדימוס ומנהלת מקצועית של "מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה" ומרצה במכללה למנהלׂׂ), מתאר שמילה (מוני) מימון (המשנה למנכ"ל) את תחילת יישום ואכיפת השוק הסיטונאי בכוח על בזק, מה שהתרחש בשנים 2014 ו-2015, בעיקר ב-2015, מסיום כהונתו של גלעד ארדן כשר (חתם על הרפורמה ביומו האחרון במשרד, לקראת סוף 2014), ועד שהרפורמה הצליחה, גם לדעת משרד התקשורת.

הנה הצילום של דבריו של שמילה מימון המדברים בעד עצמם (עמוד 7 בפרוטוקול):


הסבר מה כתוב כאן, למי שלא מכיר את המונחים ואיך עובדת רגולציית התקשורת בישראל: איריס (יו"ר הוועדה) שואלת את שמילה (מוני): למה החלטתם לדרוש מבזק לאפשר למתחרותיה (סלקום ופרטנר) "לרכב" על התשתיות שלה? שמילה (מוני) מסביר את הרקע לרגולציה (רגולציית שוק סיטונאי, שבלשון מקצועית באותה עת ועד היום שמה הוא BSA) ואז אומר כך: בהתחלה, כלומר בשנה שאבי ברגר החל לקדם את הנושא, זה לא עבד ("לא נעשה"). אבל, אחרי שהטלנו (כלומר: שלמה פילבר הטיל, זה היה ב-16.12.15), קנס ענק של 8.5 מיליון ש"ח על בזק, השוק הסיטונאי יצא לדרך והצליח עם מעל ל-600 אלף לקוחות (שזה, למרות כל הקשיים, מהר יותר מההתחזית של משרד התקשורת, כלומר: הצלחה פנטסטית של רפורמת "השוק הסיטונאי").

זה תואם במדויק את מה שאמרו שלמה פילבר ושמילה מימון בצורה מאוד ברורה ובזמן אמת ל"וועדה המייעצת", בדיון שקויים בפני הוועדה הזו ביום 14.11.15 - (כאן).

אגב, גם בניתוחים כלכליים - מקצועיים שבוצעו בזמן אמת ע"י כלי התקשורת, למשל כאן ב"ידיעות אחרונות" ב-2.4.17, ניתוח המבוסס על מספרי הלקוחות של בזק ומתחרותיה (במיוחד סלקום), המספרים הללו מצביעים בברור שיש והייתה אז (לפני 2017) הצלחה ל"שוק הסיטונאי". כלומר: כל הסיפורים ש"מאכילים" את הציבור בשנתיים האחרונות, כמה כלי תקשורת שרוצים בנפילת ביבי ושרה, הם לא יותר מ"פייק ניוז". 

כך גם לגבי פתיחת התשתיות של בזק, בזק התנגדה, אבל משרד התקשורת הצליח לאכוף את זה על בזק (בעיקר בגלל חקיקה שהובאה ע"י שלמה פילבר לכנסת, את זה הוא לא הזכיר משום מה, אבל זה משנה), וגם זה מתקדם די יפה - כך לדברי שמילה מימון, שמלווה ומקרוב את התחום הזה, מתחילת העשור ועד היום. 

כלומר: מי שכפה את השוק הסיטונאי על בזק ובכוח, זה שלמה פילבר, תחת השר ביבי נתניהו. עובדה מוצקה ויצוקה בבטון, המגיעה היישר מפיו של שמילה מימון (שאמר זאת גם בזמן אמת, בסוף 2015), אחד המתנגדים הכי גדולים של בזק בצמרת משרד התקשורת ומי שרצה להיות מנכ"ל כמה פעמים ולא קיבל את זה והמינוי של פילבר די הפריע לו (כי היה מ"מ מנכ"ל אחרי פיטורי ברגר והוא קיווה לקבל אז את התפקיד - מביבי).

תשומת לב ששמילה מימון נחקר במשטרה ב"תיק 4000". אם זה מה שהוא אמר בחקירתו, בתוספת העדות של ד"ר יפעת בן חי שגב, שהודיעה בקולה שהאישור של המיזוג היה "כשר-גלאט", זה מוכיח בדיוק מה שכתבתי בכל פרקי הסדרה. אם אחרי העדויות של האנשים הכי חשובים בתיק הזה לעניין מיזוג בזק-YES (שמילה - מספר 2 ו"האיש החזק" במשך שנים במשרד התקשורת ויפעת יו"ר המועצה, שהיא מס' 1 שם וניהלה את המועצה במשך שנים ב"זרוע נטויה"), טוענים בקולם בגלוי שהכל "כשר" ומי שדפק את בזק באותה עת זה פילבר, אז איפה "תיק 4000"? איך החוקרים והפרקליטים ננעלו על הקונספציה הלא נכונה? האם השנאה לביבי עיוורה אותם לחלוטין שהם רק מאמינים לעדי השקר, שממציאים "עובדות לאחור במנהרת הזמן" ובעלי הדימיון הפורה, שלא מחובר למסמכים שיש מאותה תקופה?

כלומר: הטענה, שבאותה עת משרד התקשורת תחת ביבי כשר התקשורת סייע לבזק, היא טענה מופרכת, כי הנתונים, שמציג שמילה מימון במו פיו ובגלוי, מראים, שקרה בדיוק ההפך: פילבר הצליח לכפות על בזק את "השוק הסיטונאי" בכל שלביו, למרות התנגדותה וכל הבג"צים (3) והעררים לבית המשפט המחוזי (3) ולבית הדין לעבודה (2), שהגישה נגד משרד התקשורת בכל אותן שנים וגם אחר כך, והקנס הענק, שפילבר הטיל על בזק הוא זה ש"יישר" את בזק ואילץ אותה למלא אחר הוראות משרד התקשורת, כשלמעשה הנחיות משרד התקשורת שדדו אותה ואת רכושה (בפרוטוקול הדיון מצויין במפורש, שחברי הוועדה הביעו את מורת רוחם, שמשרד התקשורת פגע ויותר מפעם אחת ב"זכות הקניין" של בזק - בעיקר בהתייחס למתגיה ותשתיותיה). כך, הפעילות של שלמה פילבר היא זו שהביאה להצלחת "השוק הסיטונאי". עובדה. 
***************************************************************************************************************

נספח ב':
יש כאן, למיטב הערכתי, על בסיס כל המידע והמסמכים, שהצגתי וניתחתי בסדרת הכתבות (עד כה 8 כתבות מרכזיות ועוד כמה כתבות משנה נלוות), "תסמונת של עיוורון", תסמונת, מעין קונספציה, שמזכירה את "הקונספציה של יום הכיפורים".
המשטרה והפרקליטות בנו כאן בחוטים גסים "פייק תיק" המבוסס על "פייק ניוז". 
 
נספח
רשימת הפרקים הקודמים בסדרה החדשה בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• רק עובדות (שלא מספרים לכם): כמה פעמים אושר המיזוג בין בזק ל-YES? 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".

עדכון 17.1.19: כתבה ב"ישראל היום" מוסף השבוע 18.1.19, עמ' 16-17: "המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בתיק 4000".

נצ"מ בדימוס אבי וייס, בעל האתר "טלקום ניוז", עלה לכותרות כאשר שלמה פילבר עשה "לייק" לידיעה: "מסמכי בזק־YES מוכיחים - תפירת תיק" • בראיון, מספר וייס על האיתות של פילבר ("לא כדאי שיעלה להעיד") √• על החקירה • ועל כך שנתניהו לא עזר לבזק. - כאן.

עדכון 20.1.19: ראיון אודות החשיפה הזו, ברדיו 103fm בתכנית של אראל סג"ל: - כאן. 

עדכון 20.1.19: מאמר של סמדר בת אדם ב"ישראל היום", 20.1.19, עמ' 22, תחת הכותרת "תיק 4000: ילקוט ההכזבים", שמפשט ומסביר את סדרת הכתבות הנ"ל של Telecom News - כאן.

מאמרה מסתיים במילים: "...אם אתם עדיין חושבים ששר, או אפילו ראש ממשלה, יכול לקדם אסדרה מבלי שתאושר על ידי אלף פקידים מתחום הכלכלה והמשפט - הרי שהצליחו לעבוד עליכם. ואם אתם מבקשים את האמת שמאחורי "תיק הכזבים מס' 4000", אל תצפו שגופי התקשורת המרכזיים יעשו עבורכם את העבודה. היכנסו בשער שנפתח כאן לנבכי המידע שגורמים בעלי השפעה עמלים להסתיר מפניכם".

עדכון 21.1.19: למי שטען שאין "קונספציה" לרשויות אכיפת החוק בעניין "תיק 4000", אז הקונספציה הזו נחשפה במלוא היקפה בכתבה מדהימה של דנה וייס (שום קשר לכותב שורות אלו), ב"החדשות" - כאן. כך נאמר מפי מקורבי היועמ"ש מנדלבליט (כלומר, מפיו, דרך מקורבים כביכול): "עבדתי שנים עם נתניהו ולא עלו בעיות. לצערי, הגענו לאן שהגענו. אבל בשורה התחתונה התגלה כאן דפוס התנהגות בעייתי של נתניהו, שמתחבר לבעלי ההון ובמקום להתרחק מהעניינים שלהם, הוא פועל לקדם אותם".

כך, הקונספציה מוצגת "שחור על גבי לבן" היישר מהמקור. לא צריך הוכחות לקיומה. היא ממש כאן, והוצגה על מסך הטלוויזיה של חדשות 12", לכל עם ישראל שצפה בכתבה. מדהים. 

עדכון 21.1.19: ריאיון בתכנית האקטואליה של מורשת כאן 11, מראיינים מנדי גרוזמן ואלי ביתאן, בהקלטה זו מדקה 24:20 עד 29:09: כאן.   

עדכון 22.1.19: ריאיון אתמול בתכנית של ערוץ 7:  "הכניסו את האדם הלא נכון לתיק 4000" - כאן.

עדכון 22.1.19: ראיון שלשום (20.1.19) ברדיו דרום 101.5 - כאן.

עדכון 23.1.19, 22:30: עלתה לפתע כתבה מדהימה ונוקבת, מבוססת מסמכים מקוריים, בעיתון "דבר ראשון" מהכתב ארז רביב. להלן הכותרת של הכתבה, כותרת המדברת בעד עצמה: "תהליך האישור נחשף חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית. לפי המסמכים שהגיעו לידי 'דבר ראשון', אישרה מועצת הכבלים והלוויין את ההעסקה שבמרכז תיק 4000 בלוחות זמנים לחוצים, אך קיימה דיון מעמיק וענייני בפרטיה | אם במשרד התקשורת הייתה התנגדות, איש לא הביע אותה | איך זה מסתדר עם גרסתו של נתניהו? כל הפרטים בכתבה". 
הכתבה המלאה - כאן. 

עדכון 25.1.19: חברת מועצת הכבלים והלוויין אורלי יחזקאל (שהייתה חברת מועצה בעת קבלת ההחלטות המתוארות בכתבות החשיפה שלי) "פותחת את הפה" ומספרת מפיה את האמת שתואמת במדויק את החשיפות שלי. הסרטון שלה כאן. 

עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה משלמה פילבר ב-2015 בנושא "השוק הסיטונאי". החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד... 

עדכון 8.7.19: באיחור רב, משרד התקשורת העלה לאתר המשרד (כאן) את הדיווח על הערר של בזק, בבית משפט מחוזי בת"א (כאן), בעניין הקנס הענק של כ-11.1 מיליון ש"ח, שהוטל על בזק בתחום אי אספקת שירותי "טלפוניה סיטונאית", כחלק מהוראות "השוק הסיטונאי" בפס הרחב (כאן).