אם לא היה לנו די בצרות הטריות של חקירות ומעצרים סביב "תיק 4000", הרי ראשי משרד התקשורת, שטרם נחקרו, "שוברים רגליים". זו לא בדיחה לפורים הקרב ובא. זה בדיוק מה שקרה ב"יום כיף" של עובדי משרד התקשורת, שהסתיים בכך, שמספר עובדים (כולל המנכ"ל בפועל) נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי.
מאת:
אבי וייס, 19.2.18, 07:00
יש פתגם האומר: "צרות באות בצרורות". לא די שמנכ"ל משרד התקשורת (
שלמה פילבר)
מבלה כעת את זמנו בתא המעצר, והוא לא לבד בפרשה הזו, צרה נוספת נפלה על עובדי משרד התקשורת.
לכן, שלחתי בדחיפות את השאלה הבאה למשרד התקשורת:
"אודה להתייחסותכם לפסקה הבאה:
"
פארסה חמורה ביום כיף של עובדי משרד התקשורת.
בשבוע שעבר ארגנה מנהלת הרווחה במשרד,
רונית בן טל, "יום כיף" לעובדי משרד התקשורת. גם הפעם
לא סופקו באותו היום שירותים לציבור הרחב (בלי כל הודעה לציבור, כי "
לא סופרים את הציבור ממטר") והעובדים זכו, בין היתר, ל-2 ארוחות ע"ח תקציב המשרד. אלא שהפעם הפך "יום הכיף" לפארסה, כאשר
מספר עובדים ובהם בכירי המשרד, נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי, לרבות מ"מ מנכ"ל המשרד
שמילה מימון [בתמונה משמאל] שנקע את רגלו ועו"ד
צחי פנחס (בכיר ממועצת הכבלים והלוויין)
ששבר את רגלו.
לא מן הנמנע שכעת יגיעו תביעות נזיקין של העובדים הפצועים נגד המשרד, שאמור היה להבטיח את ביטחונם ובטיחותם במהלך יום הכיף,
שהפך לסיוט.
בנסיבות אלה, נשמעים קולות בקרב העובדים הקוראים לשקול ביטול "ימי הכיף" עד להפקת לקחים מהאירוע האחרון, או לחילופין לחזור למימון "
מסאז'ים לעובדים ולמנהלים", כפי שבוצע בעבר בתקופת המנכ"ל לשעבר
עדן בר טל והסמנכ"לית למינהל לשעבר,
תמי לשם.
אמנם יש פגם מוסרי כלשהו במימון מסאז'ים לעובדי ומנהלי משרד התקשורת על חשבון הציבור, אך לפחות אף עובד לא נפצע (ככל הידוע לנו) בדרך הזו של בזבוז כספי ציבור.
..".
תגובה לא הצלחתי לקבל, ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
אין מה להיות במתח, הסיכויים לקבל תגובה כעת הם בערך כמו הסיכויים שאסע לנתב"ג ואקח טיסה ישירות לשמש (זה לא מסוכן - אם טסים בלילה).
בסיפור הקודם של המסאג'ים לעובדי ומנהלי משרד התקשורת, במסגרת "יום כיף", משרד התקשורת הכחיש, שהיה בכלל דבר כזה, מה שאילץ אותי לפרסם את החשבונית, שמשרד התקשורת שילם עבור המסאג'ים הללו, כדי להוכיח, שהמשרד (כדרכו), לא מהסס לשקר לי ולקוראים של האתר... לכן, המשרד בחר לאחרונה בשיטה של אי מתן תגובה (בכלל) לשאלותיי, שמביכות לפעמים, אולי מתוך המחשבה "לא להסתבך", למרות ש"אי מתן תגובה" - היא כשלעצמה עבירה על החוק...
סיפורים נוספים (ומביכים) על משרד התקשורת מובטחים לקוראינו בימים הקרובים, לא רק בגלל הפרשה החדשה, שהתחלנו לפרסם אודותיה בקצב ממוצאי שבת (
"מורה נבוכים" לפרשת "תיק 4000"), מה שמעסיק כיום את כל כלי התקשורת. מעולם, בהיסטוריה של משרד התקשורת, המשרד לא היה במצב כזה.
הבעיה: שחזיתי את זה והיזהרתי מאות פעמים אם לא אלפי פעמים בשנים האחרונות, את ראשי משרד התקשורת
לא ללכת בדרכים הללו, שמובילות בסופו של דבר לתאי המעצר, או לסיום עגום של הקריירה הציבורית.
