פורסם הדו"ח השנתי: התקשורת בישראל 2013, סדרי יום, שימושים ומגמות, בהוצאת המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי TGI. העורכים: ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און.
מאת: מערכתTelecom News, 22.4.14. 08:45
הממצאים העיקריים של הדו"ח הנרחב והמעמיק, שפורסם כעת (וניתן להורדה מכאן):
שנת 2013 עמדה בישראל בסימן הגידול המשמעותי בתחום המובייל הכולל טלפונים חכמים (סמארטפונים) וטאבלטים. העמקת השימוש באמצעים אלה הרחיבה והאיצה בשנה זו את תהליכי השינוי במגוון של תחומי חיים, בהם אופן צריכת חדשות, השגת מידע שימושי, צפייה בוידיאו, חשיפה לתכני בידור, משחקים, קניית מוצרים ושירותים וכן תקשורת בין-אישית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הדמות, שאוזכרה בשיעור הגבוה ביותר בתקשורת המודפסת בשנת 2013, אולם באינטרנט הוביל שר האוצר יאיר לפיד, הן בתכנים מערכתיים והן בתוכן גולשים הכולל טוקבקים ורשתות חברתיות.
כ-20% מכלל הכתבות על לפיד הזכירו את פעילותו בפייסבוק. פעילותו הנרחבת של לפיד ברשת החברתית שיקפה את התמסדות השימוש במדיה החדשים בזירה הפוליטית.
הרב עובדיה יוסף ז"ל זכה לכ-37,000 אזכורים על ידי גולשים בימים שלאחר פטירתו.
קרוב ל-60% מהציבור הביעו ב-2013 הסכמה עם ההיגד "אני יכול להסתדר בקלות בלי עיתון יומי" [הכוונה לעיתון מודפס]. זהו המשך לירידה עקבית בתלות בעיתון כמקור מידע מרכזי, כפי שעולה מסקרי TGI בשנים האחרונות.
שנת 2013 התאפיינה בריבוי הצעות חוק מגבילות ביטוי ועיתונות, שרובן היו תוצר ישיר של תחילת עבודתה של הכנסת ה-19.
כ-40% מכלל הכתבות והמאמרים, שפורסמו ב-2013 על המאגר הביומטרי, נקטו עמדה שלילית לגבי המאגר.
קרוב ל 90%- מתחנות הרדיו בישראל מפעילות אתר אינטרנט, אך רבות מהן אינן עושות בו שימוש כדי לשתף מאזינים ולגרום להם לקחת חלק פעיל.
בשנת 2013 הופקו בישראל 26 סרטים, בהשוואה לשנת השיא, 2012, שבה הופקו 44 סרטים.
אלה הם רק חלק מן הממצאים הרבים הנכללים בדוח השנתי התקשורת בישראל 2013, סדרי יום, שימושים ומגמות, שמתפרסם השבוע. הדוח, בעריכת ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און, יוצא לאור זו השנה השלישית על ידי המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. להוצאת הדוח שותפות גם החברות יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי TGI.
הדוח סוקר את הנושאים המרכזיים, שעמדו על סדר היום התקשורתי, את שימושי המדיה ושוק הפרסום. בין הפרקים הנכללים בו: תהליכים ואירועים בתחום חופש הביטוי, השימוש שנעשה במערכת הבחירות לכנסת באינטרנט, הדיון הציבורי על סוגיית הפרטיות, הנוכחות באינטרנט של תחנות הרדיו הישראליות, תעשיית הקולנוע בשנת 2013 וכן ה"ממים" האינטרנטיים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח המקוון. למהדורה המקוונת של הדוח – כאן.
יצויין שאתר זה, כשעלה לאוויר במרץ 2013, במשך החודשים הראשונים שלו, מירב הגישה אליו הייתה מדפדפנים של מחשבים שולחניים או ניידים. בהדרגה, חלה עלייה בגישה אליו מדפדפנים של סמארטפונים וטאבלים. כיום, קרוב ל-40% מהגישה לידיעות ולמאמרים באתר מתבצעת מסמארטפונים וטאבלים. הכיוון החדש הזה בנתונים שלנו בהחלט תואם את המגמה (שכבר התרחשה והבשילה בכמה מדינות בעולם ובראשן ארה"ב), שבה העיתונות המסורתית וגם הטלוויזיה המסורתית סיימו את תפקידם ואת הבמה תפסו המגמות של ה"ניו-מדיה" ובמרכזן תופעת "הבלוגוספרה". העיתונות הישנה מוכרת (במיוחד בישראל) בעיקר "תוכן שיווקי" ואיבדה בכך את הקשר עם הקוראים, תחומי העניין שלהם וצורת הקריאה והרגלי הקריאה שלהם. זה נותח בהרחבה כמה פעמים אצלנו (למשל כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). מכאן, שהממצאים של הדו"ח המסכם של עולם המדיה ב-2013, שפורסם כאן, בהחלט תואמים את מה שאנו מרגישים וחשים במגע שלנו עם הקוראים, מידי יום.
