באירוע הוקרה עם מאות משתתפים התומכים בנתבעים בפרשת עג"ג (ראשי תיבות: עינב גנד גלילי. פרשה שכולה מחדל של איגוד האינטרנט הישראלי), הוכרז על הקמת "קליניקה משפטית" להגנה על נפגעים נוספים של תביעות השתקה ברשת.
מאת: אבי וייס, 17.9.14, 09:30

בערב הוקרה שהתקיים אמש בבית צ'קפוינט בת"א תחת הכותרת "עגג נייט" (עינב גנד גלילי Night), שנערך בהשתתפות מאות אוהדי "התנועה לזכויות דיגיטליות", חולקו תעודות הוקרה לעשרות רבות של תורמים (שתרמו מעל לסף המינימלי של 100 ש"ח לתרומה). זאת, ב-2 קמפיינים של "מימון המונים", שהמטרה הראשונית של הקמפיינים הייתה לסייע לנתבעים בפרשת עג"ג. לאור הצלחה הקמפיין (הגעה למטרה של גיוס 30 אלף ש"ח לאחר 4 שעות בלבד מפתיחת מסע ההתרמה), הוחלט על יעד נוסף של 65 אלף ש"ח, להקמת "קליניקה משפטית" לכל נפגע עתידי של ניסיונות השתקה ברשת האינטרנט. 

ניר הרשמן, (בתמונה), יועץ תקשורת ודובר התנועה לזכויות דיגיטליות: "התחלנו ביוזמה של מספר קטן של אנשים, מה שסחף מהר מאוד את דעת הקהל ואנשים מכל קצוות הארץ. אלפים רבים הצטרפו אלינו תוך זמן קצר מאוד. אני מאמין במשפט האומר: 'הרוע מנצח כשאנשים טובים לא נוקטים פעולה'. כאן, האנשים הטובים החליטו להגיב וכן לנקוט פעולה.

לא האמנו בתחילת הדרך, שהציבור יטה כתף לקמפיין 'מימון ההמונים', שהכרזנו. אולם, כשהקמפיין הגיע ליעד של 35 אלף ש"ח תוך 4 שעות, דבר חסר תקדים בקמפיין מימון המונים מסוג זה, החלטנו להציב מטרה נוספת ולהגיע ל-65 אלף ש"ח, שישמשו את התנועה לזכויות דיגיטליות להקמת קליניקה משפטית המושקת היום בערב. 

3 מתנדבים הגו את הרעיון: צבי דביר, עו"ד יהונתן קלינגר ודורון אופק. כ"כ הצטרפו למסע הזה רבים ואני מודה לחברי הוועד, לעורכי הדין המלווים אותנו, ליועצים הרבים ולכל שאר המתנדבים,שהצטרפו למאבק הצודק שלנו למנוע השתקת האמת ברשת האינטרנט". 

עו"ד יונתן קלינגר (בתמונה), סקר את היעדר הקשר בין אבטחת מידע וההגנה על הפרטיות. לדבריו, נושא ההגנה על הפרטיות הוא תחום, שאינו נתון למו"מ. "לכן, מומלץ לכל מי שמפתח כלים ומוצרים, להתייחס ולבדוק אם הכלים והמוצרים הללו עונים על חוקי הפרטיות. חשוב לבדוק למה צריך לאסוף פרטי מידע במוצר או שירות והאם אין לזה חלופה. למשל: למה צריך לשמור תמונות, שמות, מיקום ועוד של משתמשים? האם ניתן להסתדר במוצר או השירות בלי המידע הזה? מה המחיר של דליפת המידע הזה?

בנוסף, מעסיקים חייבים לשאול את עצמם: האם יש צורך לאסוף מידע רב כל כך על העובדים? יש כבר פסקי דין מנחים בנושאים רבים, לרבות ביכולת לחטט במייל של העובדים. אין גם גיבוי חוקי למעקב GPS אחרי עובדים, שלא לדבר על מצלמות מעקב. הכלל הוא: אם אתם לא סומכים על העובדים שלכם, אל תעסיקו אותם. חפשו עובדים, שכן ניתן לסמוך עליהם. 

בנוסף, יש כיום בעיה, שכל המפרסמים עובדים עם כלי Remarketing. זו הפרת הפרטיות הנעשית בקנה מידה עצום ומבוססת על מידע, שגוגל אוספת על כולנו".

ניר הרשמן (בתמונה למעלה) סקר את תחום ההתמודדות עם דליפות, תקלות ומשברי תקשורת וציין, שהטיפול במשבר של עג"ג הוא דוגמה לטיפול נכון ויעיל במשבר תקשורתי. 

שחר שמש (בתמונה), מומחה אבטחת מידע וחבר בצוות ההקמה של "התנועה לזכויות דיגיטליות", סקר את "האמת והשקר" בתחום אבטחת המידע תוך הדגמת הניתוחים שלו בסרטונים מפרשת עג"ג.

לדבריו, יש הרבה אי הבנה בציבור מה זה "קוד מקור פתוח". קוד מקור פתוח אינו אומר שזה בחינם. לקוד מקור פתוח מתלווה מסמך בשם GPL המגדיר את התנאים לשימוש בקוד מקור פתוח. 

כ"כ, לדבריו יש אי הבנה מה זה Deep Web ("הרשת האפלה") וכיצד זה מתנהל ומה השימושים של TOR. כ"כ, יש אי הבנה לגבי הביטקוין ומיקומו בכל הנושא של ה-Deep Web. 

לדבריו, עג"ג כנראה אינה יודעת על מה היא מדברת בתחומים רבים ואין לו הסבר מניח את הדעת מדוע איגוד האינטרנט הישראלי עמד מאחוריה והזמין אותה לתת סדרת הרצאות מטעמו, מה שהוביל לכל הפרשה הנוכחית. 

לסיכום (נתונים סטטיסטיים): בקמפיין המקוון תמכו 550 איש, מתוכם 12 איש, שתמכו ב-500 ₪ ויזכו לארוחת צהרים עם אושיית האינטרנט עידו קינן במסעדת בהדונס, 8 אנשים שתמכו ב-1,000 ש"ח ויזכו למשלוח חומוס אליהם למשרד ע"י מתנדבי התנועה, ו-3 חברי כבוד, שתרמו 5,000 ₪ ויצורפו לחוג ידידי התנועה.

כך, הטיפול בניסיונות השתקה ברשת האינטרנט יצא לדרך חדשה עם תקציב ועורכי דין, שלא יהססו לעצור כל ניסיון השתקה בלתי לגיטימי, דוגמת "פרשת עג"ג".