למה "עד המדינה" שלמה פילבר ואחריו הפרקליטות, היועמ"ש ומדברריהם בתקשורת (במקרה זה של הדלפת "ראיית הזהב" החדשה המפוברקת כנגד נתניהו - ב"חדשות ערוץ 13"), יכולים לשקר בלי היסוס? כי הם יכולים לעשות צחוק מהעובדות ומכולנו. הם "מעל לכל חוק ונורמה" וחושבים שאנו מטומטמים.
לא עוד! לא רק ועדת חקירה יש להקים, יש לבטל ובדחיפות את התיק התפור וההזוי הזה בבית המשפט המחוזי בירושלים. ניתוח "ראיית הזהב" המפוברקת.
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 4.6.20, 11:10

מיד לאחר פרסום תכנית "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 13 פרסמתי (בשת"פ עם הכתב אלי ציפורי) את המאמר החושף את כמעט כל השקרים, שהציגו בערוץ 13 לציבור בתכנית זו (שנסמכה על חומרים, שהתקבלו ע"י רביב דרוקר היישר מ"הקליקה" באופן פלילי, כאשר היועמ"ש בכבודו ועצמו אישר את שידור התכנית הזו, שהייתה לא פחות מתכנית "להדחת עדים" ו"שיבוש מהלכי משפט").

המאמר פורסם כאן תחת הכותרת: "השקרים, הרמאויות, הצנזורות, העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000".

לאחר שרביב דרוקר שחרר ופרסם את המצגת המלאה של התכנית, מיד עליתי, ש"ראיית הזהב" היחידה, שקושרת את נתניהו לתיק 4000 (זו "פגישת התדרוך", שהוא קיים כביכול עם שלמה פילבר, (בתמונה משמאל), מיד לאחר שמונה לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת במחצית 2015) מפוברקת, והוכחתי "באותות ובמופתים", שלא הייתה שום פגישה כזו ופרסמתי זאת במאמר תחת הכותרת: "חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו".

בדיון, שהתקיים בפתיחת המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים, התגלה לפתע, שהייתה באפריל 2020 עוד חקירה של שלמה פילבר והפעם בעניין "ראיית הזהב" חדשה (או מחודשת...) של "יומן צהוב" ,שבו שלמה פילבר רשם לעצמו כל מיני רישומים, וייחסו זאת לסיכום הפגישה של התדרוך, שנתניהו קיים עימו בסמוך לכניסתו לתפקיד מנכ"ל המשרד, באמצע 2015. 

מייד לאחר שידור החשיפה של פרטים ראשוניים מ"ראיית הזהב" הזו ב"חדשות ערוץ 13", ציינתי, שמה שמוצג בערוץ 13 לא יכול להיות פרי סיכום פגישה ב-2015 וזה נראה פברוק אחד לא הגיוני לחלוטין.

לא היה צריך לחכות הרבה, ואמש יצא הפברוק המלא לאור, בציוץ של ברוק קרא (שהוביל את החשיפה של "ראיית הזהב" בחדשות ערוץ 13, עם כתבים נוספים, כולל רביב דרוקר ואביעד גליקמן). הנה הציוץ המלא של ברוך קרא מאמש, על מה שרשם שלמה פילבר ב"יומן הצהוב שלו", כיביכול, אחרי הפגישה של התדרוך שקיבל מנתניהו במחצית 2015::


מייד קפץ לי לזיכרון סעיף 7 ("איך לשנות את הפרסומות", כי זכרתי היטב, שזה היה אירוע ממש יוצא דופן ב-2016 (ולא ב-2015), של מעורבות שלמה פילבר (ש"ערבב" בנושא גם את בנימין נתניהו, וצייצתי מייד בחזרה לברוך קרא (הציוץ המלא כאן), את הקטע הבא:


המאמר, שמתאר את "פרשת הפרסומות": פורסם על ידי במחצית 2016 תחת הכותרת: "הסיפור המוזר של התערבות מנכ"ל מש' התקשורת בפלונטר של ערוצי הספורט". בכתבה הזו יש פירוט מלא של פרשה זו - מתחילתה ועד סופה. 

בעקבות גילוי ראשוני זה, אלי ציפורי, בתיאום עמי, העלה פוסט מאוד זריז הנמצא במלואו בנספח א' כאן למטה. עם הכותרת: "גבירותיי ורבותיי: ״ראיית הזהב״ החדשה היא ראייה שמזכה את נתניהו; המשימות בכתב ידו של פילבר רלוונטיות בכלל לשנת 2016 ולא לשנת 2015 ולכן מוכיחות שנתניהו לא היה מעורב במהלכים שנוגעים לו בכתב האישום".

בעיון חוזר שעשיתי ברשימה, ראיתי שכל הסעיפים הם בנושאים ששלמה פילבר עסק בהם במחצית 2016, לא במחצית 2015. הסעיף הכי ברור לכל קורא, הוא סעיף 8 האומר: "לדבר עם אביחי (מנדלבליט) על שינוי חקיקה לשר במשרד".

המשפט הזה מגלה לנו את הזמן המדויק של כתיבת המשימות הללו ב"יומן הצהוב של פילבר".

למה? 2 סיבות עיקריות:

• אביחי מנדלבליט נהיה יועמ"ש רק בתחילת פברואר 2016. כך, שבמחצית 2015, אם הייתה בעיה משפטית כלשהיא ברמת דרג השרים, שלמה פילבר היה צריך לפנות לעו"ד וינשטיין, שהוא היה אז יועמ"ש (מנדלבליט היה מזכיר הממשלה ולא עסק בכלל בנושאים משפטיים כאלה).
• הבעיה הקיימת כאן היא - צורך במינוי שר במשרד התקשורת, שר שיעסוק רק בענייני בזק, בגלל שד"ר מנדלבליט אסר על נתניהו לעסוק בענייני בזק. לא הייתה בעיה כזו במחצית 2015. רק במחצית 2016.  

לכן, המועד המדויק של כתיבת המסמך של המטלות של שלמה פילבר ב"יומן הצהוב" שלו חייב להיות סביב התאריכים הבאים (זה לקוח מהלו"ז המלא של תיק 4000 - כאן):


דהיינו: זה אמור להיות כמה ימים לפני שהשר צחי הנגבי קיבל את הסמכויות של שר התקשורת בענייני בזק, והוא המשיך בתפקיד עד שהוחלף כשנה אחרי כן ,ב- 28.5.17, ע"י השר איוב קרא. אני מהמר (בלי שיש בידי "היומן הצהוב" המלא של שלמה פילבר), שזה היה לפני המינוי של צחי הנגבי, כלומר: תחילת יוני 2016. זה משתלב היטב בכל שאר הסעיפים הקיימים ב"רשימת המטלות" שברוך קרא פרסם, כולם מאותה תקופת זמן והלאה. 

כלומר: זה מחזק את הקביעה הקודמת שלי, שלא הייתה שום פגישת תדרוך בין נתניהו לפילבר ביוני 2015.

"ראיית הזהב" המפוברקת הזו שייכת ליוני 2016. לא ליוני 2015. 

קרוב לחצות הליל, עדכנתי את אלי ציפורי בכל הניתוחים המעודכנים שלי, כולל בעניין מנדלבליט, והוא העלה בתיאום עמי פוסט מהיר נוסף (כאן), תחת הכותרת: "דרמה בתיק 4000: הפרקליטות הדליפה " ראיית זהב" חדשה לכאורה – אבל לזיכויו של נתניהו". הפוסט המלא נמצא בנספח ב' - כאן למטה.

כל קורא, שהגיע עד כאן, בוודאי ישאל את עצמו: מדוע שלמה פילבר (זה שעשה לי 2 לייקים על ציוצים, שפרסמתי אודות "תיק 4000 התפור"), מרשה לעצמו להטעות את חוקרי להב 433 של המשטרה, את פרקליטות מחוז ת"א, את פרקליטות המדינה, את היועמ"ש עם כל הצוות סביבו, ואת מדבררי הפרקליטות בחדשות ערוץ 13?

נשאלת השאלה למה שלמה פילבר שיקר בעדותו המודלפת, כשיידע בברור (הוא מכיר אותי שנים), שייקח לי לכל היותר 10 דקות "לפצח" את השקרים הללו? 

התשובה לכך מאוד ברורה: הוא יכול.

כל תיק 4000 התפור בנוי מאין סוף שקרים כאלה. אפשר לקרוא על כל זה בסדרת הכתבות הענקית שפרסמתי, עם מעל ל-1,600 מסמכים מקוריים שחשפתי, עם עשרות רבות של עדים, שלא נחקרו ובכוונה, ועוד עשרות עדים, שלא נחקרו נכון (שהפרק האחרון של הסדרה פורסם כאן), או בפרק, שבו ריכזתי את השקרים הבולטים בתיק 4000 ופורסם על ידי תחת הכותרת: "פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד), שמסתירים בכוונה מהציבור!". 

שלמה פילבר נהיה "עד מדינה" כדי לצאת ולהתחמק מהאישומים נגדו (המבוססים היטב) ב"תיק בזק" (בו נתניהו לא נמצא בכלל). לכן, הוא הצליח להתחמק מהתיק הזה, על ידי כך שבלבל לחלוטין את המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש והשתלב היטב בתרגילי "הזזת הזמנים" והפברוקים הרבים האחרים, שנמצאים בתיק 4000. 

הערת אגב: המונח "תיק בזק" שיש בכתבה זו ובכל שאר הכתבות שלי בנושא "תיק 4000", כולל בתוכו בפועל שני תיקי חקירה של רשות ני"ע ( המכונים אצלם: "החפרפת" ו-"170"), שנחקרו לעומק לפני "תיק 4000" ומתייחסים בעיקר לשנים עד מחצית 2017 (מועד תחילת החקירה הגלויה של רשות ני"ע). נתניהו לא נמצא בכלל ב"תיק בזק".

יודגש, שאני הזהרתי ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים את כולם, ששלמה פילבר לא יכול להיות "עד מדינה", עוד לפני שהוא הפך ל"עד המדינה המרכזי בתיק 4000", וזאת במאמר הנוקב, שפורסם על ידי בתחילת 2018 תחת הכותרת: "שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת)-עד מדינה? הצחקתם אותי!".

יודגש שוב, שכבר בתחילת דרכו של שלמה פילבר במשרד התקשורת זיהיתי בברור מי האיש: שקרן וספינולוג בלתי נלאה וכתבתי על כך בצורה שלא משתמעת לשתי פנים בכתבה שפורסמה אז (1.7.15) על ידי, תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "מנכ"ל מש' התקשורת (שלמה פילבר) "לא סופר אתכם ממטר" ומסתיר פאשלות". הוא שיקר לי, לקוראים ולציבור, מיומו הראשון בתפקיד ועד יומו האחרון. בלי הפסק. 

מדובר בשערורייה, שלא תיאמן, שבונים תיק סביב ספונולוג סדרתי מובהק וכולם (מהמשטרה, דרך הפרקליטות, היועמ"ש ומדבררי הפרקליטות בתקשורת) ממחזרים את השקרים הללו לציבור וכעת לבית המשפט - שוב ושוב. 

היות ומה שנחשף ביממה החולפת הוא ממש לא מצחיק, ו"תפירת תיק" בקנה מידה כזה ענק (ש"פרשת דרייפוס" היא אפיזודה זעירה ושולית לעומת מה שיש כאן), אין מנוס אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין וזה וטוב ייעשה היועמ"ש, אם ימשוך מידית את כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים (ניתן לבטל את כתב האישום בכל שלב במשפט, עד רגע ההכרעה הסופית של השופטים).

אי אפשר להשאיר את העניין הזה ללא טיפול שורש ויסודי בערימות השקרים, הזיופים וההונאה (ועוד אין ספור עבירות, שלא כאן המקום למנות אותן), שתפרו לנתניהו בתיק 4000. 
נספח א':
פוסט של אלי ציפורי אמש בשעה 23:00:
גבירותיי ורבותיי: ״ראיית הזהב״ החדשה היא ראייה שמזכה את נתניהו; המשימות בכתב ידו של פילבר רלוונטיות בכלל לשנת 2016 ולא לשנת 2015 ולכן מוכיחות שנתניהו לא היה מעורב במהלכים שנוגעים לו בכתב האישום
***********************************
ברוך קרא ממשיך עם הספין המגוחך של הפרקליטות על "ראיית זהב" – מן רשימת מכולת לא ברורה של נושאים לטיפול (מה פלילי בזה?); בכל מקרה – הרשימה דווקא מזכה את נתניהו
*************************
לפרקליטות ולמנדלבליט יש "סטייל" איך לעבוד בהדלפות פליליות – בחתיכה אחר חתיכה. להדליף ולבקש מהמודלף הפלילי לפצל את החומר לכמה ימים כדי לשווק את המסר השקרי לציבור. ברוך קרא הקריא אמש מדף המסרים של מנדלבליט בערוץ הפרקליטות טי.וי, והציג לכאורה איזשהי "ראיית זהב" חדשה, שפתאום צצה חצי שנה אחרי כתב האישום.

אתמול הוכחתי פה שזה לא "ראיית זהב", זה קשקוש שקרא נפל בו בפח, מרוב להיטות לשרת את הפרקליטות. היום הוא כבר מגיש את "ראיית הזהב" בדמות רשימת מכולת שכתב פילבר. תסתכלו על הרשימה בבקשה. תגידו, זה "עיתונאי" או עבד נרצע של העברת מסרים בתמורה לסיקור אוהד וטיוח מעלליו של מנדלבליט בפרשת מנדלבליט-אשכנזי?

מה שמדהים בקשר למיזוג יס בזק, שכתוב במסמך (סעיף 6) שדנה נויפלד אישרה. דנה נויפלד היא היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ולמעשה המסמך הזה אומר שהאישורים במיזוג ובהעברה היו כדת וכדין. אופס, קרא בכלל לא הבין איזה לוקש האכילו אותו הפרקליטות ומנדלבליט (בהחלט ייתכן שגם הם לא הבינו זאת).

ידידי אבי וייס מוסיף דבר מדהים: אם מה שקרא מפרסם זה נכון, זו ראייה שמוכיחה שלא הייתה כל פגישה בין נתניהו לפילבר ב-2015 בעת שנכנס לתפקידו ולא נתן לו שום הנחיות. כל הנושאים שיש הם בכלל של מחצית 2016. הנושא של הפרסומות בספורט בכלל נולד ב-2016 וב-2015 פילבר בכלל לא עסק בשום פרסומות, בטח לא בתחילת דרכו. גם לא סביר שנתניהו עסק בפרסומות של ערוצי הספורט ביולי 2015 כי אין לזה כל קשר לאלוביץ' או לבזק.

הפוסט הזה מוקדש במיוחד לאחד, קוראים לו איתי רום, כתבלב החצר של דרוקר, קרא וגליקמן והפרקליטות. אני מכנה אותו גם "טנפני-גזעני" לאחר הפייק תחקיר שלו ושל דרוקר שבו הם הכחישו את פרשת חטיפת ילדי תימן, רק בשביל "להיכנס" בשר אמיר אוחנה. לא הצליח להם, אוחנה פי אלף חכם מעלובי הנפש הללו.

נספח ב'
פוסט של אלי ציפורי אמש בשעה 12:00 (חצות):
דרמה בתיק 4000
********************************
הפרקליטות הדליפה " ראיית זהב" חדשה לכאורה – אבל לזיכויו של נתניהו, (בתמונה משמאל).
***************************************
זו דרמה של ממש. בלי משים לב הציג היום ברוך קרא ראייה שמזכה בפועל את נתניהו בטענה הפוכה לגמרי. קרא הציג רשימה בכתב ידו של פילבר שבו הוא מעלה כמה נושאים לטיפול, בטענה לכאורה שנתניהו הנחה אותו בנוגע למיזוג בזק יס ועוד נושאים בנוגע למחירים.

אבי וייס עלה על כמה נקודות שמפרקת את כל הסיפור התפור הזה.

נעשה קודם סדר בתאריכים:

ב-7.6.2015 מונה שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת.

ב-23.6.2015 אושר מה שנקרא המונח "העברת אמצעי שליטה" (בזק יס).

הפרקליטות טוענת שהיא מצאה "ראיית זהב" לפגישה בין פילבר לנתניהו, בין תאריך מינויו לאישור הסופי, שבו האחרון מנחה אותו לעשות כך וכך. לא די בכך שאין ממש הנחיות לפי ה"פתק" של פילבר - יש בעיה ענקית בתיזה הזו. הפתק הוא בכלל לא מ-2015, הוא במחצית השנייה של 2016!

איך אנחנו יודעים זאת?

לפני כמה אירועים שכתובים ברשימת פילבר:

הבולט שבהם: סעיף 8 – לדבר עם אביחי (מנדלבליט) על שינוי חקיקה לשר במשרד. הכוונה היא לכניסת צחי הנגבי למשרד התקשורת ב-2016 כשר התקשורת (רק לענייני בזק, וב-2017 לכל הנושאים) במקום נתניהו. כלומר, סביר להניח שהתרשומת של פילבר בוצעה אי שם במחצית השנייה של 2016. כמו כן, השם מנדלבליט מוכיח שהפגישה בכלל לא התקיימה במחצית הראשונה של 2015 מהטעם הפשוט: מנדלבליט התחיל את תפקידו כיועץ משפטי לממשלה ב-1.2.2016 כך שהפתק נכתב לאחר מינויו ולא לפני(!).

הדבר השני: איך לשנות את הפרסומות (סעיף 7): הכוונה לפרסומות ספורט במחצית 2016 כשפילבר שלח המלצה לראש הממשלה ושר התקשורת דאז (נתניהו) לאשר פרסומות בערוצי הספורט, ללא שימוע וללא כל בסיס חוקי למהלך, נושא שעורר אז מהומה רבתית. בכל מקרה, זה משתלב בשאר הסעיפים, שמדובר במחצית השנייה של 2016.

הדבר השלישי: מיזוג בזק-יס ולא "העברת אמצעי השליטה" גם היה באותה תקופה (אי שם במחצית 2016) ועוד נכתב שהוא אושר על-ידי דנה נויפלד, היועצת המשפטית של המשרד, שאישרה זאת כמו גם את "העברת אמצעי השליטה", בניגוד לעדויותיה. כלומר, הכל היה כדת וכדין.

יודגש שנושא "מיזוג בזק-יס" עמד בפני ראשי משרד התקשורת במשך עשור וכל השרים (ובמיוחד השר אריאל אטיאס, שהיה שר התקשורת הראשון שנדרש לעמדת המשרד בסוגיה זו) וראשי משרד התקשורת לדורותיהם (עד אבי ברגר, שגם הוא בסוף הסכים) תמכו בכך, באופן מלא, כולל השר לשעבר במשרד התקשורת - משה כחלון, שאמר זאת במו פיו ובגלוי, בראיון ל"כלכליסט" ב-8.2.12 כאן. 

בקיצור, הערב יש מפלה אדירה לתופרי התיקים. המשימות שהועלו ב"ראיית הזהב" שהודלפה באופן פלילי לקרא בכלל לא רלוונטיות למחצית 2015 ולכן לא רלוונטיות ממש לכתב האישום".

עדכון 4.6.20, 17:30: אלי ציפורי עדכן הנושא (כאן) לאור שקרים נוספים של "מדבררי הפרקליטות" בפוסט בזו הלשון:
"שקר על שקר על שקר: פושעי הפרקליטות שוב משקרים דרך אביעד גליקמן בניסיון "לשפץ" את השקר הקודם שלהם על "ראיית הזהב"
****************************************
אחרי שאבי וייס ואני תפסנו את הפרקליטות, את אביעד גליקמן ואת ברוך קרא עם המכנסיים למטה בשקרים החדשים שלהם על "ראיית הזהב", שלמעשה מזכה את נתניהו, הפרקליטות עושה מאמץ אדיר כדי "לשפץ" (שוב) את גרסתה ולכופף את העובדות בשביל לתמוך בגרסתה השקרית במקור. זה תופעה קלאסית של מי שמשקר וממשיך להסתבך בעוד ועוד שקרים כדי להצדיק את שקריו המקוריים.

גליקמן הרי לא מבין דבר וחצי דבר בשוק התקשורת, ברגולציה ובפיננסים, ואחרי שנחשפה ערוותו הוא כצפוי קיבל או צלצל לפרקליטות וניסה "לשפץ" את השקרים הקודמים בעוד שקר.

הגרסה החדשה של הפרקליטות וגליקמן בטוויטר:

הרישום של פילבר "לדבר עם אביחי על שינוי חקיקה לשר במשרד" מתייחס למינוי של אופיר אקוניס לשר במשרד התקשורת. לטענתו המגוחכת של גליקמן דבר מינויו של אקוניס פורסם ב-14.5.2015 ואז פנו למזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט כדי לטפל בשינויי חקיקה.

1. מה למזכיר ממשלה דאז ולתיקוני חקיקה?

2. אם גליקמן היה בודק עד הסוף (רק לעשות גוגל קליל) אופיר אקוניס מונה כבר ב-14 במאי 2015 והדבר יצר חיכוכים עם היועץ המשפטי לממשלה דאז שהסתייג משפטית מצורת המינוי. למה יש בעיה עם הגרסה השקרית של גליקמן והפרקליטות: כי ליועץ המשפטי לממשלה קראו אז יהודה וינשטיין. לא אביחי מנדלבליט, אלא יהודה וינשטיין. הוא טיפל בעניין והוא הסתייג - ולא היה שום צורך באביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה, שאינו אמור בכלל לטפל בתיקוני חקיקה.

3. שלמה פילבר מונה לתפקידו ב-7.6.2015. גליקמן והפרקליטות רוצים לאמר לנו שפילבר התבקש לטפל בנושא שכבר טופל במאי, לפני מינויו, ונדון בכלל בעבר עם וינשטיין? מה, נתניהו ביקש מפילבר להיכנס למנהרת הזמן ולשנות את הטיפול?

4. כל התיאוריה השקרית של גליקמן והפרקליטות מתרסקת למול שורה של נושאים אחרים ברשימה כמו הפרסומות בתחום הספורט ומיזוג בזק-יס שנדון במחצית השנייה של 2016 ולמול מינויו של צחי הנגבי שדרש תיקוני חקיקה.

אגב, ההסתייגות של ויינשטיין למינוי היתה לפני ההצבעה בכנסת על הקמת הממשלה ב-14.5.2015. ויינשטיין אמר שבחוק כתוב - שר התקשורת ממונה על חוק רשות השידור ולכן אקוניס לא יכול להחזיק תיק כזה כי צריך שר תקשורת בסמכות מלאה. אז הפתרון היצירתי שנעשה אז על דעתו של ויינשטיין שאקוניס ימונה כשר בלי תיק וכך יקבל את רשות השידור מטעם שר התקשורת במינוי פנימי. כך זה הוצג בכנסת וזה גם כלל הסכם פנימי בליכוד שצחי הנגבי יחליף את אקוניס אחרי שנה בתפקיד של שר בלי תיק במשרד התקשורת והממונה על רשות השידור - ואז צחי הנגבי הצביע בעד הממשלה והממשלה אושרה כך בכנסת באותו יום, על חודו של קול, קולו של הנגבי.

עד מתי רשעים יעלוזו? זהו, הסתיימה החגיגה של הפושעים בפרקליטות ושותפיהם בתשקורת.

אגב, אני חש חובה להדגיש שוב ושוב: עובד ציבור המדליף מידע פנים הוא עבריין פלילי - על פי חוק העונשין. המודלף הוא שותף לעבירות ולכן גם הוא עבריין פלילי, אם כי לא באותה חומרה של עונש. זו הסיבה שברוך קרא נחקר בזמנו באזהרה לאחר שקיבל הדלפה פלילית מעו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ'. הפרקליטות עושה הנחות למודלפים הפליליים ולא נוהגת להעמיד אותם לדין. זה לא אומר שהם לא עבריינים (לכאורה) ושותפים לעבירות פליליות." 

עדכון 5.6.20: אלי ציפורי פרסם פוסט בזו הלשון: "כך התבצעה תפירת התיקים לנתניהו: המושג "במועד שאינו ידוע למאשימה" מופיע בכתב האישום 21(!) פעמים – כשהפרקליטות לא יודעת להגיד מתי התרחשו פגישות, אירועים וכד' – סימן ברור ל"סידור" ו"שיפוץ" והזזת תאריכים כדי לתפור תיק
******************************************
ביומיים האחרונים אבי וייס ואנוכי חשפנו במערומיהם את ברוך קרא ואביעד גליקמן, שניסו לשווק את הספין של הפרקליטות כאילו יש "ראיית זהב" חדשה, שצצה לפתע חצי שנה אחרי הגשת כתב האישום, אחרי שהפרקליטות פיזרה לכל עבר שהתיק "בטוח ומוצק", עם "ראיות זהב" למכביר.

הראייה הזו התבררה כראייה מזכה, לאחר שהפרקליטות עשתה דבר מאוד אופייני לה בתיק 4000: היא מזיזה במנהרת הזמן תאריכים של פגישות ואירועים, מבלבלת בין תיק 4000 לתיק בזק ברשות ני"ע – והכל כדי להלביש סעיפי אישום על נתניהו בכל מחיר.

בדיקה פשוטה שעשיתי בכתב האישום מגלה את הדבר המדהים הבא – עוד עדות לתפירת התיקים:

המושג "במועד או במועדים שאינו ידועים למאשימה" מופיע בכתב האישום 17 פעמים; המושג ב"מועד סמוך" מופיע 3 פעמים ואילו המושג "מועד כלשהו" מופיע פעם אחת.

כלומר, ביותר מ-20 מקרים לפרקליטות (המאשימה) אין שמץ של מושג מתי אירעו הפגישות והאירועים שהיא טוענת שהתרחשו. כפי שראינו ב"ראיית הזהב", הפרקליטות הזיזה שנה לאחור את הרישומים של פילבר כדי שיתאימו לתזה שהיא תפרה, והכל נעשה בכוונת מכוון כדי "להלביש" על נתניהו אירועים ופגישות שלא רלוונטיות בכלל אליו.

עוד הוכחה לכך שהפרקליטות לא חיפשה את האמת בתיקים נגד נתניהו – כפי שצריכה לעשות פרקליטות מקצועית, ישרה והוגנת – היא חיפשה להרשיע את נתניהו בכל מחיר."

עדכון 6.6.20: עו"ד שחר בן מאיר, אחד מאלו ש"ייצר" (אחרי הכתב גידי וייץ) את "תיק 4000", מודה בציוץ, שפרסם כאן, שאכן היומן הצהוב של שלמה פילבר הוא מ-2016, וטוען, שזה בכלל שייך לעבירת "מרמה והפרת אמונים" של ביבי נתניהו, שהסתיר את חברותו עם שאול אלוביץ'.
לטענה הזו יש 3 בעיות שכבר ניתחתי בהרחבה בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000 (41 פרקים):
א. מי אמר שהסיכום הזה הוא סיכום של פגישה או פגישות של פילבר עם ביבי (אם הייתה פגישה שכזו - היה לזה איכון...). זה גם יכול להיות מטלות, שרשם לעצמו פילבר אחרי פגישות עם אלוביץ', או קמיר, או חפץ...או עם אנשי משרד בתקשורת, או עם כל אדם המעורב בנושאים הללו.
ב. נתניהו לא הסתיר את היכרותו עם אלוביץ'. יודגש, שנתניהו היה היחיד, שדיווח אמת בתגובתו לכתבה של גידי וייץ ב-2015: פירוט יש כאן: http://bit.ly/Tik4000No36.
ג. נושא "ניגוד העניינים" נבדק בזמן אמת גם ע"י היועמ"ש וצוותו ואחרי כן ביסודיות ע"י מבקר המדינה וצוותו, ולא נמצא בזה שום פגם פלילי. כלום. ההחלטה, שזה יהיה פלילי, הופיעה אחרי כשנתיים, כשהוחלט "לתפור" את תיק 4000 לנתניהו.
הרי משרד המשפטים כתב במפורש למבקר המדינה, שאין בכל הפעולות, שנתניהו היה מעורב בהן, חשש לניגוד עניינים. 
ליתר ביטחון, העלימו בפרקליטות את כל המסמכים הללו והם לא קיימים בתיק החקירה ובכתב האישום עד רגע זה. זה חלק מהותי מתהליכי "תפירת התיק". להעלים כל מה שתומך בגרסת נתניהו. 

עדכון 7.6.20: אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוקב בזו הלשון:
"כמו במאפיה: כך ניסו מנדלבליט ושולחיו בשיתוף עם רביב דרוקר לחסל איתי חשבונות
************************************
כמו אביעד גליקמן, גם רביב דרוקר הוא שותף לעבירות פליליות וגם הוא מוזמן לתבוע אותי
********************************
שימו לב להשתלשלות האירועים:

9.12.2019: עדו שברצטוך, "תחקירן" בתכנית המקור של רביב דרוקר (כבר לא), מבקש לדבר איתי על תיק 4000. אני מסרב בנימוס מהיכרותי את מעללי הבלופר דרוקר.

18.2.2020: שברצטוך מצלצל אליי ללא הרף כדי שאגיע ל"ראיון ארוך, מקיף ומעמיק" על תיק 4000. שוב סירבתי בנימוס, אמרתי לו שאינני מתכוון לקיים שיח ושיג כלשהו עם "הפרקליטות טי.וי".

21.5.2020: התכנית העבריינית של דרוקר על תיק 4000. שברצטוך כמובן שיקר במצוותו של דרוקר. המטרה לא היתה להביא אותי ל"ראיון ארוך, מקיף ומעמיק" – המטרה היתה להכין לי אמבוש כדי להציג אותי כלא מקצועי בעריכה מגמתית.

מה שחמור מאוד הוא שדרוקר לא היה לבד במזימה הנכלולית הזו – היו לו שותפים: מנדלבליט ושולחיו. איך אני יודע? הנה העובדות:

דרוקר אמר לפני, במהלך ואחרי התכנית העבריינית שהוא שם יד על החומרים בתיק. זהו קשר גס – הפרקליטות העבירה לו חומרים מזוקקים – כי דרוקר גילה בורות מדהימה ברגולציה בשוק התקשורת: לא יודע הבדלים בסיסיים בין רפורמות שונות ובין שני התיקים (תיק 4000 ותיק בזק רשות ני"ע).

במהלך השידור, כך חשף אבי וייס, נפלט לדרוקר שהיה איכון לטלפון הנייד של פילבר המצביע על כך ששלמה פילבר נפגש עם ראש הממשלה ב-7.6.2015; דרוקר שכח שזה יום כניסת תפקידו של פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ואך טבעי הוא ששר התקשורת פוגש אותו כדי לברכו.

זה ניחא: הבעיה היא שבכך נתפס דרוקר מקבל הדלפה פלילית מהפרקליטות. למה? כי דבר האיכון לא היה בכתב האישום המקורי, אלא נעשה בפעולות חקירה אחרי כתב האישום, כולל חקירה נוספת לפילבר עם התרשומת שסיבכה עוד יותר מהפרקליטות.

מה שחמור עוד יותר זה שהפרקליטות החליטה לצרף אחרי הגשת כתב אישום עדים נוספים, בין היתר, מומחה לאיכונים. כלומר, כל עניין האיכונים (שרק מסבך עוד יותר את הפרקליטות בתיק 4000), לא הובא לידיעת פרקליטי נתניהו ואלוביץ' במהלך השימועים וממילא הם לא יכלו להשיב על הממצאים המטעים האלה בשימוע.

זו הוכחה חותכת לכך שדרוקר קיבל הדלפות פליליות ממנדלבליט ושולחיו – תוך שהם מנסים לצייר את אבי וייס ואותי כלא מקצועיים. הרי דובר משרד המשפטים, משה כהן, כבר עשה בשביל מנדלבליט ושי ניצן את העבודה המלוכלכת הזו והשחיר אותי במטרה לסלק אותי מ"גלובס".

אמרתי בשבוע שעבר שאביעד גליקמן שותף לעבירות פליליות והוא מוזמן לתבוע אותי. אני אומר זאת גם לרביב דרוקר: הוא שותף לעבירות פליליות והוא מוזמן לתבוע אותי.

האיש עלוב הנפש הזה חשב להפיל אותי בפח, אבל מרוב מטיפשותו ויהירותו, הפיל את עצמו בפח."

עדכון 27.8.20: אלי ציפורי פרסם כאן פוסט וסרטון יוטיוב בזו הלשון: "הקשיבו (1): רביב דרוקר, ברוך קרא ואביעד גליקמן מהלכים אימים על עד המדינה שלמה פילבר בצורה מאפיוזית שלא יסטה חלילה מן השורה ויהפוך לעד עוין (״בפרקליטות ובמשטרה יישרו אותו שלא יעשה שטויות״)".

עדכון 25.3.22: לא היה שום איכון סלולרי לשלמה פילבר בשבוע הראשון לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, כך שהוא לא היה לא במשרד רוה"מ ולא במעון רוה"מ, או בכל מפגש אחר עם רוה"מ \ שר התקשורת בשבוע הראשון שלו בתפקיד (למעט הגעתו לבניין משרד רוה"מ ביום הראשון לתפקיד, לקבל תעודת מינוי כמנכ"ל).
כלומר: "פגישת ההתנעה" היא שקר מוחלט.

עדכון 15.7.24: פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, נאם ביום 11.7.24 ובין היתר יצא נגד התוקפים את הפרקליטות והציג את משנתו לגבי עבודת ותפקידי הפרקליטות, כמופיע בתצלום המצורף כאן משמאל. 
הנאום המלא נמצא כאן: https://bit.ly/AmitAisman. 
אולם, עו"ד עמית איסמן טעה ובגדול בכל תפיסת עולמו המוצגת כאן, שהיא כולל מציאות ווירטואלית שהוא יצק ויצר, מציאות שהחלה בעשור הקודם והעצימה בעשור הנוכחי ובמיוחד בשנה האחרונה, בקביעות שאין להן שום בסיס חוקי:
1. הפרקליטות לא מוסמכת לאשר פתיחה או אי פתיחה בחקירה, לגופי החקירה ובראשן משטרת ישראל. 
******************************************************************************************************
החוק קובע שהמשטרה (ורק היא) תחליט אם לפתוח בחקירה, בכל עבירה (!!!) (למעט חריגים מועטים, דוגמת חקירה נגד רוה"מ וכנגד שופט, שרק במקרים אלו נדרש אישור חקירה מהיועמ"ש, לא מהפרקליטות).
תפקידי הפרקליטות הוא רק בהחלטה האם להגיש (או לא להגיש) כתב אישום בעבירות עליהן הפרקליטות אמונה (העבירות החמורות), כולל בעבירות שהוגדר בהן הסמכות של הפרקליטות בהגשת כתב אישום, למרות שבחומרתן הן היו אמורות להיות באחריות התביעה המשטרתית. 
הפרקליטות השתלטה על החקירה והתביעה של המשטרה גם יחד, באמצעות נהלים חסרי בסיס חוקי באיזה חוק במדינת ישראל, כמובן בגיבוי היועמ"ש ובג"ץ, נהלים שהומצאו במיוחד לתכלית החסרת בסיס הזו (דוגמת הנחיית פרקליט המדינה: "הנחיה מס'  14.12 – אישור לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין בעבירות או עניינים בעלי רגישות מיוחדת"). 
כ"כ נקבעו ע"י הפרקליטות מנגנוני פיקוח מורכבים על המשטרה, מנגנונים שלא קיימים בשום חוק, דוגמת "פרקליט מלווה". 
המשטרה התיישרה להחלטות הבלתי חוקיות הללו והוציאה נהלים מקבילים משל עצמה, דוגמת נוהל אח"מ 300.16.93 " חקירת אישי ציבור בכירים". 

בנאומו, עו"ד עמית איסמן (בעמוד הרביעי בנאומו) בא בטענות על כך שהמשטרה פתחה בחקירה בכמה מיקרים, ללא אישור הפרקליטות. אולם, לטענות הללו אין כל בסיס חוקי. המשטרה לא אמורה לקבל את רשות הפרקליטות כדי לפתוח בחקירה (!!!). 

למי ששכח את החוק שקיים בישראל, אז הנה תזכורת: סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 שכותרתו "חקירת המשטרה", קובע:
"נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה... "

בנוסף, למי ששכח, מקום המדינה ועוד קודם לכן, ועד העשור האחרון, המשטרה הייתה עצמאית לחלוטין בפתיחת וניהול חקירות. כל השנים. מאז ימי ניצב (בגימ.) מני יצחקי, המשטרה למעשה החלה להפוך להיות ארגון חסר עצמאות - ת"פ הפרקליטות. אין "הפרדת רשויות" כדין כחוק וכמתחייב ממדינה דמוקרטית נאורה, הדוגלת בשלטון החוק והצדק.

התוצאה האומללה של התהליך החמור והלא חוקי הזה: השחתת מידות מוחלטת במשטרה, ש"תופרת תיקים" בלי שום מעצורים: https://bit.ly/IsraelPoliceFail, והליך השחתה לא פחות חמור בפרקליטות, באופן רוחבי ומקיף, כמפורט בלינקים הבאים: https://bit.ly/PraklitutSecrets, https://bit.ly/PraklitutSecrets2. 

2.  השיקולים של הפרקליטות בהגשת כתב אישום אינם מסתכמים על הראיות ועליהן בלבד וזה לא התהליך הנכון והחוקי של קבלת ההחלטות בפרקליטות. 
******************************************************************************************************************************************************
השיקולים של הפרקליטות אמורים להיות שונים לחלוטין ואלו הם:
א. חקר האמת. דהיינו: האם החקירה הצליחה להגיע לחקר האמת?
ב. האם יש בסיס חוקי להעמדה לדין? האם באמת נעברה איזו עבירה קיימת (ולא עבירה מומצאת \ תקדים מומצא)?
ג. האם יש מדיניות חקירה\תביעה בנושא הנחקר\הנבדק? האם המדיניות הזו עדכנית? האם המדיניות הזו גובשה בהליכים תקינים ושקופים? באם אין מדיניות - מדוע אין, האם ניתן לתקן זאת בזמן סביר והאם זה משליך על עצם הפתיחה בחקירה \ בדיקה ו\או ההעמדה לדין?
ד. אם יש בסיס חוקי להגשת כתב אישום והעמסת המערכת המשפטית? דהיינו: האם נשקלו חלופות להעמדה לדין (החל ממסלול משמעתי - במקום שניתן, המרה בקנס \ כופר, "הסדר מותנה" וכיו"ב)?
ה. האם החשוד \ הנאשם אכן ראוי ומתאים להיות נאשם עם כתב אישום? כאן נכנסים שיקולים אישיים שנוגעים לחשוד \ נאשם והאם עצם ההעמדה לדין יגרום עוול בלתי ניתן לתיקון? בין השיקולים: גיל, מצב סוציו-אקונומי, מצב בריאותי וכיו"ב.
ו. האם יש סיכוי טוב (בהסתברות גבוהה) להגיע להרשעה?
ז. האם יש ראיות שהושגו באמצעים פסולים, באמצעים לא בדיוק חוקיים, או בדרכים שנויות במחלוקת (למרות שעיקרון "פרי העץ המורעל" לא קיים במלואו בישראל)? 
ח. האם יש ראיות שמוסתרות מהגנה (בכוונה, או באמצעות "תעודות חיסיון" ותרגילי הסתרה אחרים), ועלולות לפגוע בהגנת הנאשם?
דהיינו: האם עצם השגת הראיות בדרכים מפוקפקות, גם לכאורה, או הסתרת ראיות מזכות, לא שומט את הקרקע מפני עצם הגשת כתב האישום?
ט. האם בהגשת כתב האישום אין משום "אפליה אכיפה" כנגד החשוד (מה שמכונה כיום "אפרטהייד משפטי")?
י. האם עצם החקירה וניסיון להעמדה לדין היא בלתי סבירה, קיצונית במופרכותה ובלתי הגיונית בנסיבות מיוחדות? הדוגמה הכי זועקת לשמים, היא ההחלטה של עו"ד איסמן לעצור ולפתוח בחקירה כנגד אזרחים (שיש המכנים אותם "גיבורים שהצילו את עם ישראל ב"שבת השחורה"), בטענות מצוצות מהאצבע, של "רצח מחבלים \ נוח'בות", כששני שופטים (בשלום ובמחוזי), דחו מכל וכל את הדרישה של המשטרה (בגיבוי הפרקליטות), להמשיך במעצר של האזרחים הללו וגם השופטים קבעו שאין קצה של ראיה בעניין האשמתם ברצח מחבלים. 

כלומר: תהליך ההחלטה על הגשת כתב האישום הינו תהליך מורכב ומאוד מקצועי. בדיוק הפוך לקו החשיבה והפעולה של פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן וצוותו.

3. בנוסף: פוסט נוקב ביותר של אלי ציפורי בנושא זה (של עו"ד עמית איסמן): https://www.facebook.com/share/p/FX5n6APqhBUkcivm.

4. כל האמור לעיל חל גם על הפצ"ר (כיום פצ"רית), שפועלת במסגרת מומצאת של טיעון מופרך ושקרי לחלוטין, שלפיו חקירות במצ"ח של "פשעי חיילים" כנגד הנוח'בות, יציל את מדינת ישראל מהחלטות רעות בביה"ד בהאג. 

5. אחד הפתרונות לכאוס המחריד הזה, מלבד ביטול כל הנחיות הפרקליטות והיועמ"ש (וההנחיות המקבילות במשטרה), שמשמעותן "השתלטות מוחלטת של הפרקליטות על המשטרה, ללא כל בסיס באיזה חוק", הוא בהצעה שהצעתי לפני שנים תחת הכותרת: "צריך להקים יחידה בשם "מחלקת חקירות פרקליטות" (מח"פ), עצמאית לחלוטין"  - https://bit.ly/MachapNow.
יש כיום הצעת חוק שמציעה שהמנגנון הזה יהיה במח"ש, שתהיה גוף חקירות מקצועי ועצמאי לחלוטין, ללא כפיפות לפרקליטות. 
כך או כך, המצב הקיים, לא יכול להימשך. 
השינוי מצוי בידיים של כל אחד מהציבור, שאמור להתקומם מול "האפרטהייד המשפטי" הקיים בישראל.