לא יאומן כי יסופר: משרד התקשורת טוען שהתקשי"ר מאפשר לו לא לטפל בגמלאיו ולהעבירם לארגון אחר
מאת:
מערכת Telecom News, 11.7.21, 16:36
התפתחות חמורה בתביעת גמלאי משרד התקשורת. המשרד מסרב לבדוק מה רצון הגמלאים ולא מציג תוכנית לטיפול בהם. מעניין מה יקרה כאשר שאר גמלאי שירות המדינה בישראל ונציגיהם ישמעו, שיש מי שטוען טענה מופרכת, שהתקשי"ר מאפשר לכל משרד ממשלתי לא לטפל בגמלאיו ולהעביר אותם לארגון אחר. שר התקשורת, יועז הנדל, עסוק כרגע ואין לו פנאי לטפל ב"זוטות" כגון רמיסת זכויות גמלאי משרדו.
עדכון בסוף הכתבה.
אחרי שנים, שבהן טען אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, שחרף הוראות התקשי"ר המחייבות אותו לטפל בגמלאי המשרד, הגמלאים הם אלה, שכביכול, אינם רוצים, שהמשרד יטפל בהם, ולאחר שהגמלאים הודיעו, שהם דווקא רוצים שהמשרד יטפל בהם, עשה המשרד דין לעצמו, לא ביצע את החלטת בית הדין בנוגע לגמלאים, ואימץ קו הגנה חדש: המשרד אינו חייב לטפל בגמלאים, מותר לו להעבירם לארגון אחר ואין זה חשוב מה רצונם.
לאור התנהלותו החמורה של אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, העבירו הגמלאים תשובה חמורה לבית הדין לעבודה, לפיה המשרד הטעה (וממשיך להטעות) לכל אורך הדרך את הגמלאים ואף את בית הדין, כאשר כל מטרתו היא יצירת סחבת והתחמקות מטיפול בגמלאים, כנדרש.
בנוסף, ביקשו הגמלאים מבית הדין, שיטיל הוצאות לדוגמא על משרד התקשורת, ויקבע בהקדם דיון הוכחות כדי שניתן יהיה לחקור את צמרת המשרד בהווה ובעבר.
מדובר בתביעה יוצאת דופן ,שהוגשה לבית הדין לעבודה, ע"י עו"ד
יגאל לוי (בתמונה למעלה משמאל) ועו"ד
חיים גרון (בתמונה למעלה מימין), בעצמם סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם נציגות הגמלאים:
זאב קידר, מירה דאיבוג ו
איזי אלמוג.
כדי להבין עד כמה חמורה התנהלות אגף מינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, יש לחזור ולראות את התמונה הכוללת.
הוראות תקנון שירות המדינה (התקשי"ר)
מחייב כל משרד ממשלתי לטפל בעצמו בגמלאיו. כך, לדוגמא, נפתח סעיף 82.565 העוסק בגמלאים:
"גמלאי המשרד הם חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית המשרד;
הטיפול בשמירת הקשר עם גמלאי המשרד ייעשה בשיתופם הפעיל של הגמלאים באמצעות עובד הרווחה במשרד;"
בהמשך מפרט התקשי"ר את כל הפעילויות שכל משרד מחויב לספק לגמלאיו, לרבות: טיולים, הרצאות, הזמנת הגמלאים לאירועי המשרד, נופשונים, עריכת ביקורים אצל גמלאים, סיוע ותמיכה לגמלאים נזקקים ועוד.
כדי שהגמלאים אכן ייהנו מכל הזכויות הנ"ל המגיעות להם, המדינה אף קבעה תקצוב מיוחד המגיע לכל גמלאי ואף אפשרה למשרדים, שמעוניינים בכך, להוסיף על תקצוב זה.
חרף הוראות התקשי"ר הברורות בנוגע לטיפול כל משרד בגמלאיו, אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת מסרב באופן עיקש, מזה שנים רבות, לטפל בגמלאיו, תוך שהוא זורק אותם "לטיפול" עמותת גמלאי הדואר תמורת תשלום דמי חבר ע"י הגמלאים כתנאי לטיפול בהם וכן, העברה לעמותה של תקציבי המדינה המיועדים לטיפול המשרד בגמלאים, ואם אין די בכך, מסתבר, שמשרד התקשורת מימן כל השנים 4 חצאיי משרות של עובדים בחברת הדואר, לכאורה לצורך הטיפול בגמלאי המשרד.
כפי שנחשף במהלך ניהול תביעת הגמלאים, בין היתר, באמצעות פרוטוקולים פנימיים, שנחשפו, אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת ידע היטב במהלך השנים, שגמלאי המשרד אינם מטופלים ע"י עמותת גמלאי הדואר, ולמעשה, הוא אף נאלץ להודות בפני בית הדין לעבודה, שהעמותה מסרבת להעביר אליו נתונים בנוגע לגמלאים ולכן הוא "נאלץ" להפסיק את העברת הכספים לעמותה.
גמלאים, שפנו במהלך השנים לאגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, בדרישה שיטפל בהם בהתאם להוראות התקשי"ר, נידחו בגסות, תוך שהם מקבלים מהמשרד נימוק שיקרי, לפיו כבכול גמלאי המשרד אינם מעוניינים, שהמשרד יטפל בהם.
בין לבין אף נחשף, שמועצת עמותת גמלאי הדואר קיבלה החלטה להפסיק את הטיפול בגמלאי משרד התקשורת. עוד נחשף, שרשות התאגידים פרסמה דו"ח חמור על עמותת גמלאי הדואר.
כך נמשך המצב שנים, כאשר גמלאי משרד התקשורת פונים לאגף מינהל ומשאבי אנוש של המשרד, דורשים את טיפולו בהתאם לתקשי"ר ושומעים את התירוץ השיקרי, שהם עצמם לא רוצים שהמשרד יטפל בהם. כל זאת, עד לעזיבת הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש של המשרד,
תמי לשם והחלפתה ע"י
אביבית מסבנד (בתמונה משמאל).
תחילה נדמה היה כי בא הקץ לפגיעה הקשה של משרד התקשורת בגמלאיו, כאשר הסמנכ"לית החדשה,
אביבית מסבנד, הביעה נכונות לחידוש הקשר עם הגמלאים ואף ערכה ב-2018 כינוס ראשון מסוגו של הגמלאים עם מנכ"ל המשרד, דאז,
נתי כהן.
אמנם, המגעים בין הגמלאים למשרד נמשכו בעצלתיים, אולם היתה תחושה, שבכוונת
אביבית מסבנד לתקן את העוול המתמשך כלפי הגמלאים.
אולם, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, וכעבור כשנה וחצי של מגעים בין הגמלאים למשרד (אחרי שנים של מגעים עם ההנהלה הקודמת), חזרה גם
אביבית מסבנד לאותו תירוץ שיקרי, ששימש את המשרד לאורך שנים, לפיו, כביכול, חרף הוראות התקשי"ר, הגמלאים עצמם אינם מעוניינים, שהמשרד יטפל בהם.
בשלב זה הבינו הגמלאים, ש"עולם כמנהגו נוהג" ושאגף מינהל ומשאבי אנוש לא יסכים לעולם
מרצונו, לקיים את הוראות התקשי"ר ולטפל בהם.
אי לכך הגישו גמלאי משרד התקשורת תביעה לבית הדין לעבודה, בדרישה שבית הדין
יכפה על המשרד באמצעות פסק דין, לקיים את הוראות התקשי"ר ויטפל בהם.
בעולם מתוקן, מצופה היה, שאגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, יבין,שהסחבת נגמרה ויודיע, שהוא מתחיל לטפל בגמלאים כנדרש. אולם, למרבה התדהמה, בכתב ההגנה חזר האגף על התירוץ השיקרי לפיו, כביכול, חרף הוראות התקשי"ר הגמלאים עצמם הם אלה שלא רוצים שהמשרד יטפל בהם.
אגב, באותה הזדמנות טען אגף מינהל ומשאבי אנוש של המשרד בפני בית הדין, את הטענה המקוממת, שהגמלאים הוותיקים ממילא
"מושתקים" (זו המילה מכתב ההגנה של המשרד) מלבקש מהמשרד לטפל בהם, כי הם פרשו מזמן ולכן חלה על כך התיישנות.
ביום 22.2.21 התקיים הדיון הראשון בבית הדין לעבודה. הגמלאים דרשו, שהמשרד יקיים את הוראות התקשי"ר ויטפל בהם, ואילו המשרד היישיר מבט לעבר השופטת וחזר על התירוץ השיקרי, לפיו חרף הוראות התקשי"ר, הגמלאים עצמם הם אלה שלא רוצים שהמשרד יטפל בהם.
לאחר דין ודברים וכדי להעמיד למבחן את האמירה הנ"ל של המשרד בנוגע לרצון הגמלאים, קיבלה השופטת החלטה לפיה: נציגות הגמלאים תעביר תוך שבוע את רשימת הגמלאים, שלעניות דעתה מעוניינים להיות תחת האכסניה של המשרד, ו"לאחר קבלת הרשימות תבצע הנתבעת הצלבה ובדיקה מול הגמלאים ביחס לאמור (לרבות בחינת גמלאים שלטענת התובעים כנציגות נותק עימם הקשר) ותגבש רשימה שמית של כל שמות הגמלאים המבקשים להיות תחת חסות המשרד. לאחר פילוח הנתונים, תערוך הנתבעת בדיקה ותבהיר כיצד בכוונת משרד התקשורת לטפל באותם גמלאים. תשובה ביחס לאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום המצאת הרשימה".
נציגות הגמלאים, שאמנם ידעה שאין בכוונת המשרד לבצע את חלקו, מיהרה לקיים את הוראת בית הדין, פנתה מייד לגמלאים, שכצפוי, השיבו בקול ברור וצלול, שהם דורשים שהמשרד יטפל בהם. רשימת 51 הגמלאים (מתוך 53 גמלאים), שמעוניינים בטיפול המשרד, הועברה לאגף מינהל ומשאבי אנוש.
כצפוי, אגף מינהל ומשאבי אנוש של המשרד קיבל לידיו את רשימת הגמלאים, אך לא ביצע את החלטת בית הדין, דהיינו: לא ביצע בדיקה משלו לגבי רצון הגמלאים ולא הציג תוכנית לטיפול בהם. במקום זאת, היישיר האגף שוב מבט לעבר השופטת וחזר על התירוץ השיקרי, שחרף הוראות התקשי"ר, הגמלאים עצמם, כביכול, הם אלה שלא רוצים שהמשרד יטפל בהם.
ומה לגבי רשימת הגמלאים שהוצגה למשרד ובה הביעו את רצונם בטיפול המשרד? המשרד
לא נתן לעובדות לבלבל אותו וטען כאילו קיים "חשש", שמסקנת נציגות הגמלאים "אינה משקפת את הנתונים כהווייתם".
בדיון השני, שהתקיים בבית הדין לעבודה ביום 26.4.21, כשהתברר שמשרד התקשורת לא ביצע את החלטת בית הדין ולא חזר עם תשובות ותוכנית לטיפול בגמלאים, מיהרה השופטת להחזיר את משרד למסלול ונתנה לו תקופה נוספת לבצע את המוטל עליו: "בשלב זה שהועברה רשימה של 51 גמלאים לידי המדינה, תבדוק האחרונה באם מי מהגמלאים מעוניין להיות תחת האכסניה של משרד התקשורת ותגיש תוך 45 יום מהיום, את הודעתה ביחס לאותה רשימה שהועברה ע"י התובעים. במסגרת ההודעה שתוגש, יבהיר משרד התקשורת כיצד בכוונתה (הטעות במקור) לטפל באותם גמלאים שהביעו הסכמתם להיות תחת האכסניה של משרד התקשורת, ומהי התוכנית שגובשה בעניין האמור".
שוב חלף הזמן, שבית הדין הקציב למשרד התקשורת, ושוב הוא לא ביצע דבר, רק לקראת תום התקופה החלו מנהלת משאבי אנוש
(שרית עסיס) ומנהלת הרווחה
(רונית בן טל) להתקשר לגמלאים,
וכצפוי אחד אחרי השני הודיעו להן, שהם מעוניינים בטיפול המשרד, ומיהרו לדווח על כך בקבוצת הקשר של הגמלאים.
כאשר ראו באגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, שעשרות גמלאים משיבים אחד אחרי השני שהם מעוניינים בטיפול המשרד,
האגף פשוט עצר את הבדיקה והפסיק להתקשר לגמלאים נוספים.
כתוצאה מכך, גמלאים רבים פרסמו הודעות בקבוצת הקשר, לפיהן המשרד לא התקשר אליהם והוסיפו, שכאשר יתקשר, הם מתכוונים להשיב לו שהם מעוניינים בטיפול המשרד.
נציגות הגמלאים, שנוכחה לדעת, שהמשרד הפסיק להתקשר לגמלאים, מיהרה לשגר
לשרית עסיס ו
לרונית בן טל את ההודעה הבאה:
"
שרית ו
רונית שלום,
גמלאים/יות רבים כתבו בקבוצת הקשר שלנו, כי המשרד טרם פנה אליהם, כדי לברר אם הם מעדיפים להיות בטיפול עמותת גמלאי הדואר, או המשרד.
מצ"ב שלוש דוגמאות:
לאה יאסין: "אלי טרם פנו מהמשרד. אם יפנו התשובה תהיה ברורה- אך ורק המשרד."
בנבה: "לא פנו. אם יפנו - טיפול של משרד התקשורת כמובן."
צבי יונדלר: "ערב טוב. נכון לעת זו: לא פנו אלי לעניין זה. ככל שיפנו: אמסור שעל המשרד לטפל בי/בנו ככל גמלאי המשרד!"
המשך יום טוב,
זאב"
אגף מינהל ומשאבי אנוש התעלם גם מפניית נציגות הגמלאים ועמד בסירובו להמשיך בבדיקה מול הגמלאים ובוודאי שלא להציג תוכנית לטיפול בהם, כפי שהורה לו בית הדין.
במקום זאת החליט אגף מינהל ומשאבי אנוש לשנות לחלוטין את קו ההגנה שלו (מה שמכונה "שינוי חזית"), זנח את התירוץ השיקרי לפיו, כביכול, חרף הוראות התקשי"ר, הגמלאים עצמם הם אלה שלא רוצים שהמשרד יטפל בהם, ועבר לטיעון שיקרי חדש, לפיו, כביכול, אין צורך לבדוק מה הגמלאים רוצים, כי התקשי"ר מאפשר לכל משרד ממשלתי לא לטפל בגמלאיו ולהעביר אותם לארגון אחר.
מעניין מה יקרה כאשר שאר גמלאי שירות המדינה בישראל ונציגיהם ישמעו, שיש מי שטוען טענה מופרכת כנ"ל לגבי חובת הטיפול בהם.
מאחר שאין גורם רציני אחד המסוגל לטעון באמת, שניתן לפרש כך את התקשי"ר, ברור, שמדובר בתרגיל נוסף של אגף מינהל ומשאבי אנוש להמשיך בסחבת ולא לטפל בגמלאים, גם כאשר מתברר שזה רצונם.
ועל כך כתבה יפה נציגות הגמלאים לבית הדין:
"ראשית, נראה כי מבחינת אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, אשר עושה כל שלאל ידו שלא למלא חובתו לטפל בגמלאים, 'הנייר סובל הכל'.
ובהקשר לענייננו: הקביעה המפורשת בדין, כי 'גמלאי המשרד הם חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית המשרד', משמעותה 'האמיתית' היא כי ניתן שגמלאי המשרד יהיו חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית ארגון אחר. הקביעה המפורשת בדין, כי 'הטיפול בשמירת הקשר עם גמלאי המשרד ייעשה בשיתופם הפעיל של הגימלאים באמצעותו של עובד הרווחה במשרד', משמעותה 'האמיתית' היא כי אין צורך לשתף את הגמלאים לגבי אופן הטיפול בהם וכן, אין צורך לטפל בהם באמצעות עובד הרווחה של המשרד. כאמור, עולם הפוך.
שנית, הנתבעת מעולם לא טענה, כי הוראות התקשי"ר אינן מחייבות את המשרד לטפל בגמלאיו בעצמו ותוך שיתופם הפעיל של הגמלאים, אלא חזרה שוב ושוב על הטענה, כי חרף הוראות התקשי"ר הברורות, הגמלאים עצמם, כביכול, אינם מעוניינים שהמשרד יטפל בהם ובכך 'שיחררו' את המשרד ממילוי חובותיו כלפיהם".
ובהמשך כתבו הגמלאים:
"'יצא המרצע מהשק": אחרי שנים שאגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת חוזר וטוען, כי הגמלאים עצמם אינם מעוניינים בטיפול המשרד, לרבות מול בית הדין הנכבד והשחתת זמן שיפוטי יקר, מתברר שמדובר בטענה מופרכת - וכעת המשרד ממהר לשנות גרסה ולטעון באופן 'מהותי', כי אין צורך בשמיעת הגמלאים, מאחר שלשיטתו (החדשה) 'אין כל מניעה בדין להמשיך את שמירת הקשר עם גמלאי המשרד באמצעות צד ג'".
כ"כ, ביקשה נציגות הגמלאים מבית הדין, לא לאפשר את המשך הסחבת ולקבוע בהקדם דיון הוכחות, כדי שניתן יהיה לחקור את צמרת משרד התקשורת בהווה ובעבר.
בנוסף, ביקשו הגמלאים מבית הדין להטיל הוצאות לדוגמא על המשרד, בשל התנהלותו החמורה לאורך ההליך ורמיסה ברגל גסה של החלטות בית הדין, ששיאם בהודעה הנוכחית של המשרד, שחשפה את שיטת הסחבת וההטעיה בה נקט לכל אורך הדרך, תוך המשך הפגיעה הקשה בגמלאים ובזבוז זמן שיפוטי יקר.
שר התקשורת,
יועז הנדל, (בתמונה משמאל), למי שמתעניין, עסוק כרגע ואין לו פנאי לטפל ב"זוטות" כגון
רמיסת זכויות גמלאי משרדו.
הדיון הבא בבית הדין לעבודה, יתקיים ב-14.7.21
, ומעניין לראות כיצד יתפתחו העניינים כעת, כאשר אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, מגיע בפעם השנייה לבית הדין, מבלי שביצע את החלטותיו.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
מסמך פניית הגמלאים הדחופה לבית הדין לעבודה -
כאן.
נספח א':
21 החשיפות הקודמות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל, כשר התקשורת (לפני פיטוריו) לתקופתו של שר התקשורת
בני גנץ. כעת מכהן
יועז הנדל שוב כשר התקשורת.
