ההתפתחות בסוגיית גמלאי משרד התקשורת מאיימת לטלטל את מערכת יחסי העבודה בארץ
מאת:
מערכת Telecom News, 15.7.21, 19:35
בדיון סוער בבית הדין לעבודה נאלצה השופטת לאחר חילופי האשמות בין הצדדים, שלא פסקו, להורות לנוכחים לעזוב את אולם הדיונים ולהמשיך את הדיון בנוכחות עורכי הדין בלבד. ההכרעה בתיק זה תקבע את חובותיו של כל משרד ממשלתי בארץ כלפי גמלאיו. נציג נציבות שירות המדינה, שהוצא ע"י השופטת יחד עם יתר הנוכחים, העיר: "ומה אם יוחלט לסגור את משרד התקשורת?" הטיל את "הפצצה" ולא פירט.
אתמול התקיים דיון סוער מאוד בבית הדין לעבודה, במסגרת התביעה, שהגישו גמלאי משרד התקשורת, בדרישה, שהמשרד יטפל בהם בהתאם להוראות התקשי"ר ולא יזרוק אותם "לטיפול" "עמותת גמלאי הדואר".
מדובר בתביעה יוצאת דופן ,שהוגשה לבית הדין לעבודה, ע"י עו"ד
יגאל לוי (בתמונה למעלה משמאל) ועו"ד
חיים גרון (בתמונה למעלה מימין), בעצמם סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם נציגות הגמלאים:
זאב קידר, מירה דאיבוג ו
איזי אלמוג.
מה שהחל כניסיון של מספר גורמים אינטרסנטיים באגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, להתחמק מעבודה הכרוכה בטיפול בגמלאים, הופך ככל שנחשפים הנתונים, לפרשה חמורה, שכוללת חשדות כבדים לאי סדרים כספיים בהיקף עצום, וכן, לסוגייה המאיימת לטלטל את מערכת יחסי העבודה בארץ. שכן, ההכרעה בתיק זה, תקבע את חובותיו של כל משרד ממשלתי בארץ כלפי גמלאיו.
כפי שדיווחנו ב-11.7.2021, אחרי שנים, שבהן טען אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, שחרף הוראות התקשי"ר המחייבות אותו לטפל בגמלאי המשרד, הגמלאים הם אלה, שכביכול, אינם רוצים, שהמשרד יטפל בהם, ולאחר שהגמלאים הודיעו, שהם דווקא רוצים, שהמשרד יטפל בהם, עשה המשרד דין לעצמו, לא ביצע את החלטת בית הדין בנוגע לגמלאים, ואימץ קו הגנה חדש: המשרד אינו חייב לטפל בגמלאים, מותר לו להעבירם לארגון אחר ואין זה חשוב מה רצונם.
כ"כ דיווחנו, שזריקת גמלאי משרד התקשורת "לטיפול" "עמותת גמלאי הדואר" התבצעה תמורת דרישת תשלום דמי חבר ע"י הגמלאים כתנאי לטיפול בהם וכן, תמורת העברה של תקציבי המדינה המיועדים לטיפול המשרד בגמלאים. ואם אין די בכך, מסתבר, שמשרד התקשורת מימן כל השנים 4 חצאיי משרות של עובדים בחברת הדואר, לכאורה, לצורך הטיפול בגמלאי המשרד
.
כאמור,
הדיון שנערך אתמול בבית הדין לעבודה, על רקע השינוי הדרמטי הנ"ל בקו ההגנה של המשרד וסירובו לטפל בגמלאים, היה
סוער מאוד, כאשר הגמלאים, שגדשו את אולם הדיונים, תקפו בחריפות את הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש של המשרד,
אביבית מסבנד, (בתמונה משמאל), ואת הצוות, שנלווה אליה.
השופטת נאלצה שוב ושוב לעצור את הדיון ולדרוש מהנוכחים להרגיע את הרוחות, אולם חילופי האשמות בין הצדדים לא פסקו, עד שהשופטת נאלצה להורות לכל הנוכחים לעזוב את אולם הדיונים ולהמשיך את הדיון בנוכחות עורכי הדין של הצדדים בלבד.
לגופו של עניין, השופטת עמדה על השינוי בקו ההגנה של משרד התקשורת, שבעבר הטיל את האשמה על הגמלאים, שכביכול, בעצמם אינם מעוניינים בטיפול המשרד, וכעת לאחר 3 דיונים ומעל שנה מאז הגישו הגמלאים את התביעה, מחליף לפתע המשרד את טענותיו.
השופטת מתחה ביקורת על התנהלות זו של המשרד וכינתה זאת:
"המדינה התהפכה".
נציגי הגמלאים לא הסתפקו בביקורת זו וטענו, שמדובר בהתנהלות מכוונת של המשרד, שנועדה לייצר סחבת ולהטעות את בית הדין, כאשר רק כעת כשאין למשרד כבר ברירה ומתברר שהגמלאים כן רוצים שהמשרד יטפל בהם, הוא נאלץ להמציא תירוץ חדש לכך, שהוא מסרב לטפל בגמלאיו, כנדרש.
ב"כ המשרד טענה בתשובה לביקורת הנ"ל של השופטת, ש"היתה
טענה 'שהמדינה התהפכה' אבל
'התחדדה המחשבה'...", ובהמשך טענ
ה "כולנו נקלענו לכלל טעות...", (במילים אחרות: המשרד חירטט עד עכשיו).
בהמשך, ניסתה ב"כ המשרד לטעון, שקיימים מאות גמלאים של משרד התקשורת. אולם, הגמלאים מיהרו להתערב ולהבהיר לשופטת, שהמשרד "שכח" לציין, שהוא מתכוון לתקופה שקדמה ל-,1987 שבה שירותי הדואר ושירותי הבזק היו חלק ממשרד התקשורת ולכן "טכנית" גם עובדי שירותי הדואר ועובדי הבזק הוותיקים, שאמורים להיות כעת סביב גיל 100 (כאמור, פרשו לגמלאות לפני 1987), מסווגים כגמלאי משרד התקשורת "ההיסטורי". קוראינו הוותיקים, ודאי זוכרים, שהגדרנו בעבר את הסיפורים של משרד התקשורת בנוגע לקיומם של כאלף גמלאים, כ"תחיית המתים".
מבוכה נוספת נרשמה למשרד התקשורת, כאשר ניסה לפייס את השופטת בטענה, שהמשרד נמצא בקשר שוטף עם "עמותת גמלאי הדואר" ואף הביא דוגמא אחת, שגמלאי שאל לגבי סגירת מועדונית ונציגת המשרד הפנתה את השאלה לעמותה (לא נמסר אם עובדת המשרד נאלצה לקום מהכיסא לצורך כך), אך הגמלאים מיהרו להפנות את השופטת לעובדה, שהדברים, שמוסר המשרד כעת בדיון, מתנגשים חזיתית עם הדברים, שהמשרד עצמו כתב בכתב ההגנה ולפיהם העמותה אינה משתפת פעולה עם המשרד ואף מסרבת להעביר לו נתונים לגבי גמלאי המשרד ולכן המשרד הפסיק לשלם לעמותה לפני מספר שנים, עבור הטיפול בגמלאים.
הגמלאים ביקשו להודות לשופטת על ניסיונותיה למצוא פתרון מוסכם. אולם, לאור התנהלותו החמורה של אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת וניסיונותיו להמשיך בסחבת, מסרו, שהם שבעי ניסיונות להגיע להבנה עם המשרד וביקשו מהשופטת "לחזור לדרך המלך". דהיינו: להמשיך בהליך המשפטי, לקבוע דיון הוכחות, שבו ניתן יהיה לחקור את בכירי משרד התקשורת בהווה ובעבר בנוגע לפרשת הטיפול בגמלאי המשרד.
כ"כ, הגמלאים מסרו בדיון, שחשוב להכריע משפטית בתיק זה, מאחר שפסק הדין ישפיע על כלל העובדים והגמלאים בישראל ויהווה "אבן דרך" במערכת יחסי העבודה בארץ, בין אם השופטת תכריע לטובת הגמלאים ובין אם תכריעה לרעתם.
לבקשת השופטת לחדד את הדרישה לקבלת שירותי הרווחה מהמשרד בו שרתו הגמלאים ולא מגוף חיצוני, הסבירו הגמלאים, ששמירת הקשר של המשרד עם גמלאיו אינה מתמצת בהיבט הכספי של מימון פעולות הרווחה, אלא מדובר בקשר ריגשי לאנשים ספציפיים ולמקום עבודה ספציפי, וכאן שיגרו הגמלאים עקיצה לעבר ב"כ המשרד (עורכת דין מהפרקליטות) כשביקשו ממנה לדמיין כיצד בעת פרישתה לגמלאות היא מוזמנת למנהל משאבי אנוש של משרד המשפטים ונשלחת על ידו למטה המרכזי של חברת הדואר בעיר מודיעין. שכן, מעתה ואילך היא באחריות הדואר.
מכל מקום, הציעו הגמלאים לשופטת להפנות למדינה שאלה זו, בנוגע לחובת שמירת הקשר של המשרד עם גמלאיו, שכן המדינה היא זו שניסחה את התקשי"ר לרבות את סעיף 82.565 העוסק בגמלאים ואינו ניתן לפרשנות (כאן התעקשו הגמלאים להקריא לפרוטוקול בית הדין את הוראות התקשי"ר):
א. גמלאי המשרד הם חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית המשרד
".
ב. הטיפול בשמירת הקשר עם גמלאי המשרד ייעשה בשיתופם הפעיל של הגמלאים באמצעות עובד הרווחה במשרד".
השופטת ניסתה בכל זאת לבחון עם הצדדים, האם ניתן למצוא פתרון מוסכם, שייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית ואף עלתה אפשרות לעגן באופן רשמי את התחייבויות המשרד לשמור על קשר ישיר סימלי עם הגמלאים (זימון להרמת כוסית בחגים וכו') וכן, לקבוע שיש להפסיק את גביית הכספים מהגמלאים בגין אספקת שירותי הרווחה הבסיסיים, שנקבעו בתקשי"ר.
אולם הגמלאים עמדו על בקשתם להמשיך בהליך המשפטי לצורך הכרעה, הן בשאלה העקרונית האם מותר למשרד ממשלתי להעביר את גמלאיו לטיפול ארגון אחר בניגוד לרצונם, וכן בנוגע לדרישת גמלאי משרד התקשורת לבטל את זריקתם "לטיפול" "עמותת גמלאי הדואר", תמורת העברת תקציבי עתק מהמשרד לעמותה, ללא כל בקרה לגבי השימוש בכספים, ואף תוך חיוב הגמלאים בתשלום "דמי חבר" כתנאי לטיפול בהם.
כ"כ, הפנו הגמלאים את תשומת לב השופטת לעובדה, שהפעולות הסמליות הבודדות, שביצע המשרד, כגון זימון להרמת כוסית בחג, אירעו רק לאחרונה ולאחר תחילת המאבק של הגמלאים, וזאת אחרי עשרות שנים מאז זריקת הגמלאים ל"עמותת גמלאי הדואר", ורק בשל מורא המשרד מבית הדין.
המשרד מצידו חזר על התנגדותו לטפל בגמלאי המשרד בעצמו ולספק להם ישירות את כל השירותים המפורטים בתקשי"ר, אלא לעשות זאת באמצעות "עמותת גמלאי הדואר" (למעט פעולות סמליות כגון זימון להרמת כוסית בחג). כ"כ, המשרד הודיע, שבכוונתו לבקש לסלק על הסף את התביעה ולא לדון בה כלל, בטענה פרוצדורלית, שאין די בתשובות, שנתנו הגמלאים לגבי רצונם בטיפול המשרד, ויש צורך בייפוי כח רשמי.
יצוין, שמשרד התקשורת לא העז לחזור בדיון על הטענה המקוממת, שטען בכתב ההגנה שלו, לפיה גמלאי המשרד הוותיקים "מושתקים" (זו המילה ממש מכתב ההגנה של המשרד) מלדרוש את טיפול המשרד, מאחר שחלף זמן רב מאז שפרשו לגמלאות ולכן חלה על כך התיישנות.
בנסיבות אלה החליטה השופטת לקבל את בקשת הגמלאים להמשיך בהליך המשפטי "בדרך המלך", ולצורך כך צירפה השופטת את "עמותת גמלאי הדואר" כנתבעת בתיק, מאחר שהעמותה עלולה להיות מושפעת מפסק הדין.
לאור העובדה, שלכתב התביעה של הגמלאים צורפו דוגמאות לביקורת הקשה שיש, הן לרשות התאגידים והן למשרד התקשורת עצמו נגד "עמותת גמלאי הדואר" (עד כי הפסיק להעביר לה תשלום עבור הגמלאים), ומאחר שהעמותה עצמה קיבלה לאחרונה החלטה שלא לטפל בגמלאי משרד התקשורת, צירוף העמותה כנתבעת בתיק, מסבך מאוד, הן את העמותה והן את המשרד (בבחינת, "מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים").
נקודה מעניינת מאוד, שחורגת מעניין הגמלאים, סיפק,
ציון לוי, נציג נציבות שירות המדינה, שנכח באולם הדיונים (עד אשר הוצא ע"י השופטת יחד עם יתר הנוכחים), שהעיר בקול ממקום מושבו: ומה אם יוחלט לסגור את משרד התקשורת? הטיל את "הפצצה" ולא פירט.
שר התקשורת,
יועז הנדל, (בתמונה משמאל), למי שעדיין מתעניין, עסוק כרגע ואין לו פנאי לטפל ב"זוטות" כגון רמיסת זכויות גמלאי משרדו.
הדיון הבא בבית הדין לעבודה, יתקיים ביום 27.12.21, הפעם כאמור עם "עמותת גמלאי הדואר" כנתבעת, ולאחריו אמור להיקבע דיון ההוכחות, לצורך חקירת העדים המעורבים.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
פרוטוקול הדיון בבית הדין לעבודה ב-14.7.21 - כאן.
נספח א':
22 החשיפות הקודמות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל, כשר התקשורת (לפני פיטוריו), לתקופתו של שר התקשורת
בני גנץ, וכעת שוב מכהן
יועז הנדל כשר התקשורת.