בלעדי: משרד התקשורת שוכר (ב"פטור ממכרז") את יניר סרגה, מי שהיה עד סוף 2013 מנהל אגף הנדסה בהוט, כדי לעדכן את הרגולציה של השוק הסיטונאי הנוגעת להוט. המשמעות המעשית של הצעד הזה: אין סיכוי, שהוט תהיה השנה בשוק הסיטונאי, בגלל הוויכוחים החדשים, שייווצרו בעקבות עבודתו.
מאת:
אבי וייס, 21.4.16, 09:30
באתר זה יש 296 מאמרים המכסים את כל הטעויות, שעשה משרד התקשורת ,בתחום "
השוק הסיטונאי", ובכלל זה הטעויות בטיפול בהוט.
אני טענתי, שכל מה שהמשרד כתב וכותב לגבי הוט זה "
חרטוט אחד גדול", של אנשים, שלא מבינים דבר וחצי דבר
בתקשורת וברגולציית תקשורת של חברות הכבלים
דוגמת הוט.
כעת, למעשה משרד התקשורת
"מרים ידיים" ומודה, שהוא לא יכול להתמודד עם הנושא לבדו, ולכן בחר לשכור ב"פטור ממכרז" את
יניר סרגה (בתמונה), שעתיד לעבוד על הנושא הזה (לאחר שהחשכ"ל יאשר את
הפטור) מ-1.6.16 עד 31.12.16 בעלות של כ-50 אלף ש"ח.
50 אלף ש"ח לחצי שנה של עבודת ייעוץ זה מחיר הגיוני ומאוד זול, במיוחד אם משווים זאת למאות הרבות של אלפי הש"ח, שנזרקו על הייעוץ של "רותם אסטרטגיות", כדי לצייר דף אחד של מבנה ארגוני חדש למשרד התקשורת,
כפי שחשפנו כאן. את הייעוץ של רותם אסטרטגיות היה יכול להכין תוך יומיים, כל סטודנט שנה ב' בלימודי מינהל באוניברסיטה או במכללה, תמורת שכר סטודנט לפי שעה. ליומייים עבודה זה היה יוצא אולי 400 ש"ח, לא מיליון ש"ח...
למי שלא מכיר,
יניר סרגה עבד מעל ל-13 שנה בחטיבת הטכנולוגיות של הוט (לפני כן כמה שנים עבד כמהנדס תקשורת נתונים בבזק בינלאומי), מהן
4 שנים כמנהל אגף ההנדסה בהוט עד פרישתו בסוף 2013. כך, שהוא
מכיר את רשת הוט על כל מתגיה ופריסתה בכל פינה בארץ "בעיניים עצומות". אין איש מתאים ממנו יותר בישראל (שפנוי מכל התחייבות אחרת), לספק ייעוץ מקצועי למשרד התקשורת, בעניין התאמת ההסדרה של "השוק הסיטונאי" לרשת של הוט.
את תגובת הוט להפתעה הזו הנחשפת כאן - טרם קיבלתי, ככל שאקבל, אעדכן בהתאם.
מה המשמעות המעשית של ההחלטה הזו?
1. אין סיכוי שהוט תהיה השנה (2016) בשוק הסיטונאי. שכן, אם
יניר סרגה יבצע את עבודתו נאמנה, יש צורך
ברגולציה אחרת לגמרי ובמתווה אחר ממה שמשרד התקשורת הלך בו עד כה (הסבר למתווה השגוי הזה: בהמשך המאמר, בסקירה היסטורית מקוצרת על הרגולציה על רשת הוט, בהקשר של השוק הסיטונאי).
ייתכן ויהיה צורך להוציא שימוע חדש לגמרי לנושא זה, מה שיעורר ויכוחים חדשים מול הוט. כך, שדי ברור, שנושא זה ייגרר לתוך 2017, ואולי ימות מוות טבעי מזקנה, בדרך...
2. משרד התקשורת מודה, למעשה, שכל התכניות שלו בעניין רשת הוט, שהתבססו על המודל הטכנולוגי הקרוי BSA,
אינן רלבנטיות בכלל לרשת הוט. את זה טענתי במשך שנים, לאחרונה בכמה מאמרים נוקבים ומפורטים (למשל:
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן).
המודל הזה (BSA) גם
אינו רלבנטי ל
טלפוניה של בזק, ולכן גם נושא זה נתקע ונקבר עד כה, בגלל אי הבנה של הנושא מצד מקבלי ההחלטות בצמרת משרד התקשורת.
קראתי לתהליך הזה של קידום "שוק סיטונאי" על רשת הוט: "מכירת אשליות" מצידו של
שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התק
שורת (בתמונה משמאל), משום שהוא לא יודע (ולא מבין)
איך להוביל נכון את הרגולציה הנדרשת ליצירת "שוק סיטונאי" על רשת הוט.
כך, כל
התחזיות שלי מתממשות, הלכה למעשה, בלוחות הזמנים, שחזיתי אותן -
במדויק.
3. שיטת החישוב הכלכלי למחירי השוק הסיטונאי (מה שמשלמים ה-ISP לספק התשתיות), שקרויה
TSLRIC, אף היא
שגויה בהקשר להוט (היא שגויה
גם בהקשר של
בזק).
לאחרונה חשפנו, שמשרד התקשורת מנסה "לעבוד בעיניים"
גם על הבג"ץ, בעניין המודל הכלכלי של "השוק הסיטונאי" לאור בג"ץ של בזק בנושא. החלטת הבג"ץ לגבי המודל הכלכלי של בזק, שטרם ידוע מתי תתקבל, תשפיע גם על החישובים הכלכליים הנוגעים לרשת הוט. כך, שעדיין "הכל פתוח".
רקע היסטורי מקוצר ביותר בעניין רגולציית "השוק הסיטונאי" על רשת הוט.
1. עד "ועדת חייק" בתחילת העשור הנוכחי, היה ברור לכל הוועדות, שעסקו בעניין השוק הסיטונאי (היו לפחות 3) ולראשי משרד התקשורת בעשורים הקודמים,
שהוט לא תהיה בשוק הסיטונאי.
בוועדת חייק נולד הרעיון לצרף את הוט לשוק הסיטונאי. אני (וגם עוד אנשי מקצוע, וכמובן גם הוט עצמה), הצגתי לוועדת חייק, שאי אפשר להכניס את הוט למודל ה-BSA של בזק.
בזק, כבר בסוף שנות ה-90, בעת הקמת רשת ה-ADSL, הכניסה לרשת שלה את הפרוטוקולים והשיטה של BSA, וגם בשדרוגים ל-VDSL שמרה על שיטת ה-BSA במערכותיה. כך, שקל (יחסית) היה לעבור ל"שוק סיטונאי" ברשת בזק במודל BSA. מדובר במודל טכנולוגי, שהומצא בתחילת שנות ה-90 והחל להיות מיושם באירופה באמצע שנות ה-90. אגב, המודל הזה
מת מזמן באירופה, בארה"ב הוא מת ונקבר בלי טקס ממלכתי לפני כמעט 15 שנה. הסיבה: מצאו שם, שזה
מודל שגוי...
ועדת חייק קיבלה חלקית את הטיעונים שלי וקבעה, שיש לבנות רגולציה שונה לרשת הוט (בלי לפרט איזו), וקבעה, שהשוני העיקרי ברשת הוט מול בזק הוא: הנתב בבית הלקוח
הוא חלק מהרשת ולכן
אין צורך, שהלקוח ירכוש או יתקין נתב חדש בביתו בעת המעבר לשוק הסיטונאי על רשת הוט. זו התפיסה הרגולטורית שהייתה בזמנו באירופה (בשונה מהרגולציה בארה"ב, לגבי נתבי חברות הכבלים שם).
כך, הרגולציה על רשת חברת הכבלים (הוט) שונה מרגולציית רשת בזק, בה הנתב הוא של הלקוח
ואינו חלק מהרשת ולכן יש מסלול של ייבוא עצמאי של נתבים לרשת בזק וכל אחד יכול
לרכוש אותם בלי כל הגבלה.
השוני בשיטה
הטכנולוגית - רגולטורית היה אמור ליצור גם שוני בשיטת
החישוב הכלכלי לגבי העלויות של ה-ISP ברשת הוט, אבל ועדת חייק לא עסקה בכך בכלל.
2. שר התקשורת
משה כחלון (בתמונ
ה משמאל) אימץ את רוב המלצות ועדת חייק, בשינויים מסויימים הנוגעים לבזק, בדגש על נושא "פירוק בזק", שינויים שלא נדון בהם כעת, כי הם לא נוגעים להוט.
משה כחלון קבר,
למעשה, את כל ההמלצות של ועדת חייק
בעניין הוט, למרות
שאסור היה לו לעסוק בענייני הוט (כי אחותו היא בכירה מאוד בהוט).
ההתעסקות של
משה כחלון בעניינים הקשורים בהוט (בניגוד עניינים אישי), הוביל אותו לעוד הסתבכויות, שנחשפו בסדרת מאמרים מאוד חריפה שלי שהסתיימה
כאן (
באישור בית המשפט העליון), ו
משה כחלון מיהר לעזוב את תפקידו ולהיעלם בארה"ב, עד שישכחו את מה שחשפתי. כך, גם השוק הסיטונאי
נקבר (זמנית), עם יציאתו לארה"ב.
כשחזר לארץ, אחרי זמן יחסית קצר של התארגנות ואיסוף תומכים,
משה כחלון הקים מפלגה חדשה, שמבוססת על בלוף אחר שלו, ששמו: "
מהפכת הסלולר", שכיום רבים כבר מבינים, שאני צדקתי כשתקפתי את
משה כחלון ו
עדן בר טל (המנכ"ל שלו) בזמנו, שהם יביאו במהלכים שלהם
נזק של עשרות מיליארדי ש"ח לשוק התקשורת בכלל ולשוק התקשורת הסלולרית בפרט.
3. מי שהחליף את
כחלון, השר
גלעד ארדן (בתמונה משמאל), ביחד עם המנכ"ל שלו (
אבי ברגר), החליטו להחיות את הרעיונות של "השוק הסיטונאי", ש
משה כחלון קבר. אולם, ברוב יהירותם ו
טיפשותם, החליטו
למחוק לגמרי (בלי כל שימוע ובדיקה) את
ההבדלים, שוועדת חייק קיבלה והמליצה, בין רגולציית רשתות הוט ובזק.
ממש בשלהי כהונתו,
גלעד ארדן חתם על רוב הניירת של "השוק הסיטונאי", שבפועל הרגולציה הזו הופעלה
רק על רשת בזק (כי היא הייתה בלתי אפשרית להפעלה במודל ה-BSA על רשת הוט), וזה יצר כמה אפקטים שליליים, שהיו די ברורים לי ושכבר הזהרתי מפניהם את ועדת חייק וגם את
ארדן ו
ברגר והם:
א. רוחבי הפס של הפס הרחב בישראל הצטמצמו
וירדו ב-2015 (המדינה היחידה בעולם בה קרה דבר כזה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה
התמוטטו ביצועי הפס הרחב לגולשים בגלל הרגולטור לתקשורת). כך,
הידרדרנו פלאים מול העולם הרחב בתחום הפס הרחב ואנו כיום במצב של "עולם שלישי", אחרי רוב מדינות ערב, לרבות הבעייתיות ביותר דוגמת: לבנון ולוב.
המקור המרכזי להידרדרות הזו (למרות שרוב הלקוחות של בזק שידרגו את המהירויות שלהם ל-100 מגה): הצורך של ה-ISP, לפי המודל הכלכלי, שנקרא TSLRIC,
להעמיס 200 לקוחות ומעלה על כל חיבור של 100 מגה.
ב. בזק (וגם הוט) הפסיקה לשדרג את הרשת שלה לרשת סיבים עד הבית או ליד הבית ללקוחותיה, בדיוק כמו שקרה באירופה קודם ולפני כן בארה"ב.
ג. חברת הסיבים אנלימיטד (שהייתה אמורה לכסות את כל הארץ בסיבים לבתים), איבדה את המודל העסקי שלה, איבדה את השוק ועתידה לפשוט את הרגל, אולי כבר השנה, או לכל המאוחר בשנה הבאה.
4. כעת הגענו לצוות חדש: שר התקשורת
ביבי נתניהו (בתמונה משמאל) והמנכ"ל
שלמה פילבר, אבל מי שעוסק בפועל בהכנת הניירות עבורם -
לא השתנה. לכן,
כל הטעויות נשארו...
הצוות החדש הזה ניסה להוציא
שימוע חדש (וסודי, עד שנחשף על ידי) לגבי השוק הסיטונאי על רשת הוט, אבל גם שימוע זה מבוסס על המודלים של ה-BSA של בזק ו-TSLRIC כמודל חישוב כלכלי. כלומר:
שום לקח לא נלמד מהטעויות של העבר ומהלקחים שנלמדו בעשורים הקודמים בארה"ב ובאירופה.
היה לי ברור כשמש, שגם השימוע הזה ייתקע וימות, ואכן
זה מה שקרה. לכן, המשרד נאלץ כעת לשכור את שירותיו של
יניר סרגה, כדי שיחלץ את המשרד מהבור אליו נפלה רגולציית השוק הסיטונאי על רשת הוט.
האם
יניר סרגה יצליח במשימה שהוטלה עליו? קשה כרגע להאמין. יותר מדי קשיים יש בדרכו עם יותר מדי "חפרפרות"...