מעתירת חברת בזק לבג"ץ עולה, שיש צורך לפתוח בחקירה משטרתית דחופה של צמרת משרד התקשורת, שהחליטה, לכאורה, למעול בתפקידה ולשרת רק את האינטרסים של המתחרות בבזק וכנגד האינטרס הציבורי ומתוך מטרה ברורה למוטט את בזק, תוך "הפרת אמונים", לכאורה, בדרגות חומרה קיצוניות ובעוד שלל עבירות, לכאורה. הטענה, שהכל נעשה כדין, אינה יכולה לעמוד במבחן המציאות, שכן ראשי משרד התקשורת הוזהרו עשרות רבות של פעמים אודות מעשיהם הפסולים כנגד בזק והאינטרסים של הציבור, בשירות מתחרותיה של קבוצת בזק. 
מאת: אבי וייס, 15.2.19, 11:23

58 דפי העתירה של בזק, שהוגשה אתמול לבג"ץ, הם כתב אישום חריף כנגד צמרת משרד התקשורת, בדגש על השר איוב קרא, המנכ"ל נתי כהן, (שניהם בתמונה משמאל), המשנה למנכ"ל המשרד שמילה מימון והסמנכ"ל הבכיר לכלכלה ד"ר עופר רז-דרור.

העתירה במלואה מצויה כאן, למתעניינים.

ניתוח העתירה מנקודת ראות כלכלית רגולטורית מצויה כאן וגם כאן (מ"דבר ראשון"), מומלץ לקריאה כחומר רקע לכתבה כאן. 

לאחר קריאה של מסמך הבג"ץ המדהים הזה, שהוא כתב אישום כמעט מלא, כנגד צמרת משרד התקשורת הנוכחית, נראה, שאי אפשר להשאיר את העניין הזה רק לדיונים משפטיים מלומדים ככל שיהיו - בבג"ץ.

ממה שעולה מהמסמך, שהוגש ע"י בזק לבג"ץ, ובהמשך לשפע המסמכים המצויים בידי ושחלקם כבר הוצג על ידי ליועמ"ש, נראה, שיש לפתוח לאלתר בחקירה משטרתית כנגד צמרת משרד התקשורת, שפעלה באופן שיטתי ועקבי בשנה האחרונה, כדי למוטט את קבוצת בזק ולשרת את מתחרותיה, תוך התעלמות מוחלטת מחוקי מדינת ישראל, מהחלטות הממשלה וועדות הכנסת, מהפסיקה, מהתקנות וממסמכי המדיניות. והעיקר: התעלמות מוחלטת מהחובות המוטלות על בעלי התפקידים הבכירים ביותר במערכת השלטון הממשלתי המכונה: משרד התקשורת הישראלי, שהפך בשנה האחרונה, למעשה, ל"מכונה משומנת להשמדת קבוצת בזק".

כבר ציינתי לא אחת, שאני לא לקוח של בזק בשום שירות. כך, שאין לי שום עניין אישי או אחר בסוגייה זו. אני מציג כאן רק את האינטרס של עליונות שלטון החוק, כפי שאני מפרש זאת ממה שאני קורא, רואה ושומע, לאור נסיוני הרב בתחומים הללו. המסמך של בזק לבג"ץ, מאגד את כל מה שידעתי והכרתי זה מכבר, למסמך מרוכז אחד ומנוסח בלשון משפטית ברורה ונוקבת. 

בנוסף לצמרת משרד התקשורת, שהוזכרה לעיל, בשנה החולפת, כותב שורות אלו העביר ליועץ המשפטי לממשלה, תלונות ספציפיות בבקשה לפתוח בחקירה פלילית (עם הראיות התומכות, לכאורה, בכל בקשה כזו), כנגד אנשים נוספים במשרד התקשורת, שלא הזכרתי קודם, שפעלו במסגרת "מנגנון החושך" הזה, מנגנון, שנועד למוטט את חברת בזק בתרגילי שקר ודו"חות שקריים ומצוצים מהאצבע. לא אחשוף את שמם והראיות, שהעברתי ליועמ"ש, כדי לא לפגוע בחקירה (אם וכאשר תתקיים).

אגב, בתקופה האחרונה התרחש עוד עניין, שבשלב זה אינני יכול לרמוז עליו, כי הוא בשלבים ראשונים של בדיקה, שבו התגלתה, לכאורה, אי סבירות קיצונית בשיקול הדעת של המנכ"ל נתי כהן והמשנה למנכ"ל שמילה מימון. קוראינו יודעים, שאני לא שותק בכל מקרה של זלזול באינטרסים של הציבור וכשיש פגיעה בערכים הבסיסים עליהם מושתת שלטון החוק בישראל ובערכי הדמוקרטיה על פיהם פועלות הרשויות במדינה.

צמרת משרד התקשורת, כנראה הרגישה לאחרונה (לאור שטף הכתבות שלי, שהפכו לקריאה לצמרת משרד התקשורת להתפטר), ש"הקרקע מתחילה לבעור" וצמרת המשרד החלה בסדרה של הכנת "אליבי" והביטוי הבולט לכך הוא, שחברת סלקום "חטפה" מהמשרד לא פחות מ-3 קנסות תוך חודש אחד, כמפורט כאן וכאן וסה"כ 4 קנסות, שהוטלו על סלקום, ברבעון האחרון, פי 4 יותר קנסות מבזק, בהתעלם  מגובה הקנס העצום  פי כמה וכמה על בזק ... כל זאת, רק כדי להראות, שכאילו צמרת משרד התקשורת לא מסייעת לאינטרסים של סלקום. התרגיל הירוד והשקוף הזה יתפוגג תוך 5 דקות בחקירה (אם וכאשר תתקיים). 

מה שמדהים הוא, שהתכניות לרסק את בזק ולקוחותיה לא היו מוסתרות. הן היו גלויות לחלוטין, ודוגמה קיצונית אפשר למצוא בדבריו של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה  ד"ר עופר רז דרור, שאמר בריאיון, שנערך עימו בגלובס (כאן), שיש "להטיח את הראש של בזק בקיר".

הבעיה החמורה הזו נותחה בכמה כתבות למשל: כאן וכאן. זה שהוא לא פוטר (או התפטר) בעקבות הריאיון הזה, היא מחדל בפני עצמו, של שר התקשורת, איוב קרא.

ערן יעקובי, אנליסט התקשורת המוביל בישראל, שהיה לאחרונה בכנס, שבו דיבר ד"ר עופר רז דרור, שמע אותו חוזר על העמדה הזו במילים אחרות אבל דומות, וכתב על כך מאמר חריף (כאן).

ד"ר עופר רז דרור אמר בכנס [בתרגום חופשי, הכנס היה באנגלית]: "הצבנו איומים (threats) על בזק ועוד יש לנו ארגז כלים של איומים לטיפול בבזק...".

כלומר: הוא הציג לציבור ובגלוי את העמדה הברורה שלו, לרסק את בזק בהתזת ראשה בקיר ובאיומים שלא נגמרים, כי יש מלאי של איומים בארגז הכלים (של ד"ר עופר רז דרור), שמוכנים לשליפה כנגד בזק, כדי לחסל אותה... 

גם אחרי שפרסמתי קריאה לחקירה פלילית בעניין מה שכיניתי בשם "תיק 5000" (ההחלטות הרגולטוריות בעניין IBC-אנלימיטד וסלקום), נושא שלמיטב הערכתי גדול פי כמה מ"תיק 4000" (כמפורט כאן), הפעילות הבלתי חוקית הזו למוטט את קבוצת בזק נמשכת ללא הפוגה, עד ממש הימים האחרונים (כמפורט למשל כאן עם קישור לעוד כ-20 כתבות קודמות, כאן, כאן וכאן). 

את עמדתו של שמילה מימון, המשנה למנכ"ל, (בתמונה משמאל) חשפנו מזמן, בהם הוא התפאר בריאיון בגלובס (כאן), שהמטרה העיקרית שלו בתפקידו הבכיר במשרד התקשורת היא לקדם את האינטרסים של סלקום (ולפעמים גם של פרטנר).

הנושא החמור הזה נותח מייד עם פרסומו כאן, .ובהמשך נותח בעשרות רבות של כתבות, כמה מהן לדוגמה: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

אם לא די בכך, אך לאחרונה קיבל שמילה מימון החלטה אנטי-צרכנית ולא חוקית, למנוע מבזק לשדרג את המהירויות לצרכנים ל-200 מגה. המסמך המדהים של שמילה מימון מצוי כאן. כל פניותי לקבל הסברים לגבי מסמך זה ומהיכן הקביעות שהשדרוג יפגע בתחרות - לא נענו (ראה באמצע המאמר כאן). 

לגבי המנכ"ל נתי כהן, הוא אמר זאת במו פיו בריאיון, שנתן לגלובס (כאן), נושא, שנחזור אליו שוב בהמשך הכתבה. כרגע אתייחס רק למה שנאמר בריאיון עימו בגלובס.

כל חוק התקשורת הישראלי, תקנותיו, רישיונות חברות התקשורת ומסמכי מדיניות השר והחלטת הממשלה והכנסת, כולם ביחד הם "מסכת צרכנית" אחת ענקית, שנועדה להפעיל את המשרד הממשלתי הקרוי משרד התקשורת, לטובת הציבור והצרכנים בישראל.

אולם, אצל נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי (ביחד עם כל "הקליקה") ובגיבוי מלא של שר התקשורת איוב קרא, נולד בישראל חוק אחר לגמרי, "חוק עידוד וקידום הטייקונים והאינטרסים הכלכליים האישיים שלהם".
זה בדיוק מה שהוא - נתי כהן אמר במו פיו:

• "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".
• "בסוף אני רוצה להגיע למצב, שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".

לכן, שר התקשורת, איוב קרא, ומנכ"ל משרדו, נתי כהן, "נתנו חסות" אישית להשקת והרצת שירותים בלתי חוקיים, ללא כל רישיון, של סלקום ופרטנר (וגם של עוד חברות), כנראה מתוך "שיכרון כוח" כי "קליקת הפרקליטים" מגינה עליהם.

משמעות דברי המנכ"ל (הסבר חופשי לקוראינו): אני, נתי כהן, לא אכפת לי בכלל מהחוק ומכל מיני שטויות שיש בחוקי מדינת ישראל, לא מעניינים אותי החלטות הכנסת ועוד כל מיני גופים מיותרים וחסרי חשיבות בעיני הקיימים בישראל, לא אכפת לי  מהציבור בכלל ומציבור הצרכנים בפרט ואני לא מעוניין לשמוע את הציבור הזה, כי המטרה הסופית שלי, כמנכ"ל משרד התקשורת, היא למלא את רצונותיו של מנכ"ל סלקום, ניר שטרן, שייעשה מה שהוא רוצה, באופן חופשי, לפי בחירתו, בתשתיות הפרטיות של קבוצת בזק.

אם לא די בכך, בגלל שהתחלתי בחודשים האחרונים להקדיש את מירב זמני לטיפול בסוגיה, ששמה "תיק 4000" (הפרק אחרון, ה-16 בסדרה, פורסם כאן), סדרה, שקשורה קשר הדוק לבג"ץ בזק הטרי, מצאתי, שפספסתי עוד כמה בכירים במשרד התקשורת, שמן הדין לחקור אותם, כמי שסייעו ב"בישול הקנוניה" להפלת קבוצת בזק בכוח (כפי שמתאר זאת הסמנכ"ל לכלכלה, בתיאור פלסטי של "הוצאה להורג" של בזק).

שמותיהם עולים מתוך הפרוטוקול של "הוועדה המייעצת", גוף סטטוטורי (חוקי), שמוקם על פי חוק התקשורת, לייעץ ולהמליץ למנכ"ל המשרד, במקרים של הטלת קנסות ענקיים על מי מחברות התקשורת.

נאלצתי להיאבק במשרד התקשורת כדי לקבל את הפרוטוקול הזה (כמפורט כאן).

בראש "הוועדה המייעצת" עומדת כיום השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר (בתמונה משמאל), מרצה ומנהלת מקצועית של מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, במסלול האקדמי של המכללה למנהל בראשון לציון, שהיא ועוד 2 עורכי דין מהשורה הראשונה, שמתמחים בעולמות הרגולציה, קיימו דיון ממושך ביותר בנושא "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק והקנס, שמנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, הטיל על בזק בסך של מעל ל-11 מיליון ש"ח.

אותם בכירים במשרד התקשורת, שיקרו במצח נחושה ובלי למצמץ, לכבוד השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר ו-2 עורכי הדין הנכבדים, שישבו לצידה, כחברי "הוועדה המייעצת": עו"ד אמיר הלר [שהוא יוצא הלשכה המשפטית של משרד התקשורת] ועו"ד מיכאל מקייה, והפרוטוקול הרשמי של משרד התקשורת הוא הראייה הטובה ביותר והמוצקה ביותר להשתתפותם ב"קנונייה" לריסוק בזק בסדרת שקרים, שהם המציאו מקצה האצבע שלהם.

הפרוטוקול המלא והרשמי של הדיון, שנערך במשרד התקשורת נמצא כאן - למתעניינים. הערה: בקרוב מאוד בזק תגיש עתירה גם על מסמך זה וברגע שהעתירה תפורסם, ננתח אותה לקוראינו.  

הניתוח המלא מי שיקר וכיצד ניתן להוכיח את שקריו - כאן. 

שלילת טענת ה"חפות" ו"תום לב", מצד צמרת משרד התקשרת הישראלי

ראשי משרד התקשורת ידעו היטב מה שהם מחליטים והם עשו זאת למרות עשרות רבות של אזהרות שקיבלו, לא רק ממני אלא גם מאנשים וגורמים אחרים, גם מכלי תקשורת אחרים וגם מתעשיית התקשורת ואף מחוצה לה.

דוגמה בולטת היא האזהרה, שהשר איוב קרא קיבל ישירות מאזרח, שאכפת לו (כך לדבריו), שהסכים לבקשתי לחשוף את שמו ואזהרתו, משה סבח שמו, איש עסקים העוסק גם בעולם התקשורת ולדבריו הוא גם חבר מרכז הליכוד (כך, שאי אפשר לחשוד בו, שהוא נגד שלטון הליכוד בראשותו של נתניהו), ואת דבריו ואזהרותיו, ששלח אישית לשר איוב קרא, לרבות פרשנות שלי לעניין אזהרותיו, הבאתי בכתבה המדברת בעד עצמה: "השר איוב קרא מנותק, מטעה ו'מובל באף' ע"י' קליקת סלקום' במשרדו" - (כאן).

השר איוב קרא סירב להפגש עימי, לכן את אזהרותיי לגבי החלטותיו פרסמתי במאות כתבות והעברתי אליו אזהרות, שלא משתמעות לשתי פנים, וכמה וכמה פעמים, דרך ראש הלשכה שלו, שירלי שיף.

בנוסף, נמנעה ממני ההשתתפות במסיבות עיתונאים של השר איוב קרא, בטענות מצוצות מהאצבע (אותה אצבע, שממציאה שקרים על בזק), ועל כך הגשתי תלונה חריפה, שנמצאת כעת בברור. ככל הנראה, השר והמנכ"ל ראו בי מטרד ונזק סביבתי מהלך, והעדיפו לא לראות אותי ממטר... אני כמובן לא נעלב ולא יכול להיעלב, כי אני לא עובד אצלם או עבורם, אלא עובד סביב השעון עבור הקוראים וציבור הלקוחות של שוק התקשורת בישראל.

מושגים בסיסים במדינה דמוקרטית דוגמת חופש העיסוק וחופש העיתונות, לא מוכרים לראשי משרד התקשורת - בכלל.   

לגבי המנכ"ל נתי כהן, לא רק שפרסמתי מאות אזהרות באתר זה בעניינו והחלטותיו, ביום 13.9.18 בשעה 16:00 נפגשתי עימו לבקשתו, ב-6 עיניים (זוג העיניים הנוסף בפגישה היה דובר המשרד) במשרדו במגדל שלום בת"א, והזהרתי אותו בצורה, שלא משתמעת לשתי פנים, אודות החלטותיו ואף המלצתי לפניו, שאם הוא לא מסוגל לבצע את תפקידו, כפי שמוגדר בספרי החוקים והתקנות של מדינת ישראל, מוטב שישקול פינוי הכיסא עליו הוא יושב, בטרם יהיה מאוחר מדי. 

יתרה מכך, בקשתי ממנו במפגיע לקבל הסברים ברורים לדבריו, שהבאתי לעיל, מהריאיון, שנערך עימו בגלובס, וקיבלתי ממנו תגובה אישית בצורה מאוד ייחודית: הוא שלח אלי קובץ קול - בקולו, עם הסבר למה שהיה בריאיון, שנערך עימו בגלובס.

ההסבר הקולי הזה, החריף בצורה קיצונית את המצב, כי השתמע מההסבר, שגדי פרץ, כתב התקשורת הוותיק בגלובס, המציא או פיברק את מה שכתוב בריאיון. הדבר הזה היה כל כך בלתי נסבל בעיני, כמי שמכיר שנים רבות את גדי פרץ, שהקדשתי לזה כתבה מיוחדת תחת הכותרת: "חשיפה: התגלה "יו"ר קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת" - כאן.

בכתבה זו הבאתי את התמלול המלא של התגובה, שקיבלתי בקולו של המנכ"ל - נתי כהן, והצבעתי על הסתירות הקשות העולות מהתגובה הזו והדגשתי את החומרה היתרה, שבתגובה מהסוג הזה.

אם לא די בכך, מבקר המדינה כבר עסק רבות בתהליכי קבלת ההחלטות במשרד התקשורת בתקופתו של שלמה פילבר ("עד המדינה") כמנכ"ל המשרד, כמפורט למשל בהרחבה כאן, ומאומה מהליקויים שהמבקר העיר עליה - לא תוקן עד היום. אחת הסיבות לכך, שעניין הטיפול בתיקוני הליקויים הוטל על שמילה מימון, זה שיצר במו ידיו את הכאוס ברגולציה בשוק התקשורת, כבר מיומו הראשון בתפקיד בתחילת 2011, כשהחליט "לגרוס" אלפי תלונות של אזרחים כנגד חברות התקשורת (הספיק לגרוס כ-6 אלף תלונות, עד שהתערבנו לעצור את המעשה הבלתי מתקבל על הדעת הזה) וקבע שהפיקוח על חברות התקשורת ייעשה ע"י הדובר של המשרד... אלו לא בדיחות ל-1 באפריל או פרי הדימיון שלי, אלא מציאות מאוד חמורה וכאוטית, שהחלה כבר אז - ונמשכת עד עצם היום הזה 

מכאן, טענת "החפות" ו"תום הלב", אין לה כל בסיס, כמנותח כאן, כי בעלי התפקידים הבכירים ביותר במשרד התקשורת, לרבות שר ומנכ"ל, הוזהרו עשרות פעמים, לא רק על ידי, שהם צועדים היישר לתהום, במעשים הנחזים להיות בלתי חוקיים ולא סבירים בצורה קיצונית.  

המשך יבוא ודי בקרוב.

עדכון 8.7.19: באיחור רב, משרד התקשורת העלה לאתר המשרד (כאן) את הדיווח על הערר של בזק, בבית משפט מחוזי בת"א (כאן), בעניין הקנס הענק של כ-11.1 מיליון ש"ח, שהוטל על בזק בתחום אי אספקת שירותי "טלפוניה סיטונאית", כחלק מהוראות "השוק הסיטונאי" בפס הרחב (כאן). 

עדכון 16.7.20, 11:00: לאור המסמך שהוצג ע"י מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן, בזק מדווח כעת לבורסה (כאן), שהפרקליטת מיהרה להגיש את המסמך הזה לבג"ץ, עם בקשה לדחיית \ מחיקת העתירה של בזק ולחייב את בזק בהוצאות. כ"כ בזק מדווחת ש: "החברה בוחנת את משמעויות עמדת המדינה והדו"ח ועומדת על טענותיה בעתירה". די ברור, לכל מי שעיניו בראשו, שבזק אינה יכולה להתמודד כעת בבג"ץ מול "הקליקה" שנוצרה (שוב) נגדה, כך שההפסד שלה בבג"ץ הוא צפוי וברור, וזה ההפסד לכל עם ישראל, ללקוחות בזק ולשוק התקשורת.

עדכון 16.2.21: גד פרץ מ"גלובס" מדווח כאן כי: "נדחית העתירה של בזק לביטול ההפרדה המבנית.
בג"ץ הציע לבזק למשוך את העתירה או לקבל פסק דין • דחיית העתירה משאירה בידי משרד התקשורת פתח רחב לשיקול דעת כיצד לטפל בעתיד בסוגיית ההפרדה."

עדכון 21.4.21: אבישי גרינצייג פרסם כאן ב"גלובס" את הידיעה הבאה: "השוק הסיטונאי: נדחתה בקשת בזק לבטל קנס בסך כ-11 מיליון שקל.
ביהמ"ש דחה את עתירת בזק לביטול החלטת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, נתי כהן, מדצמבר 2018 להטיל עליה קנס בסך למעלה מ-11 מיליון שקל בגין הפרת מחויבותה לביצוע רפורמת השוק הסיטונאי • פסק הדין מתניע מחדש תובענה ייצוגית נגד בזק בסך 556 מיליון שקל שהוגשה עוד בנובמבר 2015."

פסק הדין המלא מבית משפט המחוזי, שעוסק בקנס על בזק בענייני "טלפוניה סיטונאית" (רק "טלפוניה סיטונאית", רפורמה מיותרת שלא מתממשת בגלל היעדר ביקוש וצורך, לא נוגע לכל "השוק הסיטונאי" - שכן הצליח והקנס ניתן רק בהתייחס לתקופה של 31.7.18 עד ל-10.12.18. שר התקשורת בתקופה זו היה איוב קרא. שום קשר לנתניהו), נמצא כאן, למתעניינים.