חשיפת 2 הפרוטוקולים, בגלל לחץ שלי על מנכ"לית המשרד, חשפה את "השיטה הסיציליאנית" של המשרד כדי לטרלל את הוט גם בקנסות ולהוביל אותה להיכנע לרצונות ולצרכים הכלכליים של קבוצת סלקום, המתחרה שלה. חשיפת הסיבות להסתרת הפרוטוקולים הללו וכיצד סייעה צמרת המשרד לכניעת הוט לקליקה של סלקום\IBC. 

אמש, בלי שום הודעה לציבור, כמה שעות לפני היציאה לפגרת החג והסגר, לאחר שדרשתי ממנה לפרסם את הפרוטוקול של "הוועדה המייעצת" לעניין קנס, שהוטל על הוט טלקום, פרסמה מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן- חורין, לא רק את הפרוטוקול שהוסתר, שדרשתי לפרסמו, אלא נאלצה להוסיף פרסום גם של פרוטוקול קודם לו, שבכלל לא ידעתי על קיומו. הפנייה שלי לראש הממשלה לפטר את המנכ"לית לטובת שוק התקשורת - עדיין בתוקף. 
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 18.9.20, 12:15

ביום 26.5.20 פרסם משרד התקשורת הודעה (כאן וכאן), שאני מיחזרתי אותה (כאן) עם הערת אזהרה, שיש עוד צורך לנתח את המשמעויות של ההודעה הזו וחסרים לי נתונים לניתוח הזה.

ההודעה הזו הייתה בדבר קנס ("עיצום כספי")של כ-1.4 מיליון ש"ח שהוטל על חברת הוט טלקום (חברת תשתיות התקשורת בקבוצת הוט), בגין כך, שהיא מכרה ומוכרת את שירותיה ללקוחות המבקשים להתחבר לתשתית הוט, כשהיא מציעה להם את הוט-נט (חברה נוספת בקבוצת הוט, זו חברת ה-ISP של הוט), במקום להציע להם לבחור באופן חופשי חברה מכלל ספקי ה-ISP הפועלים על רשת הוט.

בהודעה נכתב, שבכך, שהיא מציעה ללקוחות המבקשים להתחבר לרשת הוט רק את הוט-נט, היא (הוט-טלקום) מפירה את כללי "ההפרדה המבנית" החלים על קבוצת הוט ופוגעת (לטענת צמרת משרד התקשורת) בתחרות ופוגעת בחברות ה-ISP האחרות הקיימות על רשת הוט.

נאמר גם הודעה הזו מ-26.5.20, שבהתאם לחוק, הקנס, שהוטל ע"י המנכ"ל (נתי כהן, פרסום, שנעשה על ידו ממש כמה ימים לפני שהוחלף ע"י המנכ"לית לירן אבישר בן-חורין, בתמונה משמאל), הוטל לאחר התייעצות עם "הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים". אולם הפרוטוקול של דיוני הוועדה הזו לא פורסם, בניגוד לחוק התקשורת.

הקנס הזה נראה לי מיד עם פרסומו מוזר ביותר וחשוד ביותר (וכתבתי על כך כמה פעמים, למשל כאן סעיף 1, וכאן) מהסיבות הבאות:
א. הסתרת פרוטוקול הדיון ב"ועדה המייעצת" מצביע, שיש משהו מסריח, שיש צורך להסתירו. זה לא משהו חדש בהתנהלות צמרת משרד התקשורת, אבל לעניות דעתי, אסור להסכים עם מצב כזה. די ברור, שאם מסתירים משהו מהציבור - יש לזה סיבה טוב. 
ב. בהודעה אין את סעיף העונשין, שבגינו הוטל הקנס (יש רק את הסעיף ברישיון של הוט טלקום שהופר, אבל לא את סעיף העונשין מחוק התקשורת, שיש חובה לציינו בהודעה כזו). אין גם כל אזכור מתי הוט הפרה את הרישיון שלה ולכן קיבלה את הקנס. מה שמגביר את החשד שיש כאן משהו מסריח ביותר. 
ג. למה שיוטל קנס על הוט בנושא כזה (שהיא מעדיפה למכור לפונים אליה את חברת הבת שלה הוט-נט), בזמן שסלקום ופרטנר בכלל לא שואלות את הלקוחות שלהן מה ה-ISP שיהיה להם? תזכורת: כל לקוח, שמתחבר לסלקום או לפרטנר בחיבורי סיבים לבתים (2י החברות טוענות, שפרסו סיבים למעל למיליון בתי אב בישראל), מקבל אוטומטית תשתית מסלקום או מפרטנר וגם ה-ISP הוא מסלקום או מפרטנר (בהתאמה). הלקוח בכלל לא מקבל יכולת בחירה כזו. ספק התשתית וספק הISP זו אותה חברה, בניגוד לחוק ותנאי הרישון של 2 החברות. בנוסף, סלקום ופרטנר עוברות בחיבורים הללו על לא פחות מ-9 סעיפי חוק, תקנות ורישיון (כמפורט כאן) בלי שנעשה דבר בעניין זה. שום קנס ושום דבר. בעוד שהוט עברה (אולי) רק על סעיף אחד די שולי ברישיונה. 
ד. הוט בכלל לא פוגעת בלקוחות בכך, שהיא מציעה להם את הוט-נט כ-ISP. זאת, מפני שהחיבור להוט-נט הוא הכי זול על רשת הוט. כלומר: ממילא רוב הלקוחות, שמחליטים על ה-ISP על רשת הוט, בודקים קודם את המחיר, והיו ממילא בוחרים בהוט-נט, שהיא הכי זולה מבין ספקיות האינטרנט על רשת הוט (וגם לא פחות אמינה ממתחרותיה). אז למה להטיל קנס על סעיף שולי, בנושא שלא פוגע בכלל בצרכנים?
ה. ממילא כל ההפרדה בין ספק תשתית ל-ISP היא עניין אנכרוניסטי (שלא קיים בשום מקום בעולם), שיש צורך לבטלו. אכן, המשרד מתכוון לבצע בקרוב מאוד שימוע לביטול ההפרדה הזו בין ספק תשתית ל-ISP. אז למה להטיל קנס על הוט בנושא כזה אנכרוניסטי, שממילא עתיד להתבטל בקרוב? 

פניתי כמה פעמים למשרד התקשורת לקבל תשובה, היכן הפרוטוקול (כי בלעדיו אין לי יכולת לדעת מה היו הסיבות להטלת הקנס הזה על הוט והאם הוא עבר את המסננת של "הוועדה" לגבי חוקיותו), ולא קיבלתי שום מענה, מה שהצביע בברור, שיש לצמרת משרד התקשורת מה להסתיר ממני. 

לכן, הגשתי תלונה חריפה למבקר המדינה בנושא זה - כאן. זאת, לאחר פנייה לרוה"מ נתניהו (כאן) לפטר את מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר-בן-חורין, בגין אי פרסום פרוטוקול הוועדה המייעצת, בניגוד לחוק התקשורת.
וכך כתבתי לרוה"מ:


הלחץ הזה עזר.

אמש, ממש לפני יציאת משרד התקשורת לפגרת החג והסגר (כשהמשרד בכלל לא הכין את שוק התקשורת לקראת הסגר), הגדילה לעשות מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, בלי שום הודעה לציבור, ופרסמה לא רק את הפרוטקול שביקשתי, אלא פרסמה 2 פרוטוקולים.

כלומר: היא פרסמה גם פרוטוקול קודם, שבכלל לא ידעתי על קיומו, כי הוא הוסתר היטב עד אמש. 

הפרוטוקולים שפורמו אמש (17.9.20) הם:
א. פרוטוקול דיון מספר 8 של הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים – 14 בינואר 2020. כאן והפרוטוקול עצמו כאן. 
ב. פרוטוקול דיון מספר 7 של הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים – 29 באוקטובר 2019. כאן והפרוטוקול עצמו כאן. 

תשומת לב לכמה נקודות מעניינות לגבי התאריכים המצויים במסמכים, שנחשפו אמש:
1) על קיומו של פרוטוקול מס' 7 מלפני כמעט שנה (29.10.19) - בכלל לא ידעתי. פרסומו אמש היה הפתעה מוחלטת עבורי. הפרוטוקול הזה מדבר על קנס, שהוטל על הוט טלקום בגין אותו עניין (מכירת שירותי הוט-נט כ-ISP ללקוחות תשתית הוט) באפריל 2019, עניין שלא פורסם בשום מקום ולכן גם לא ידעתי על קיומו של פרוטוקול זה. 

2) פרוטוקול דיון מס' 8 הוא מ-14.1.20, אבל ההודעה על הקנס בנושא הזה היא מ-26.5.20 (!). למה פרסום ההודעה על הקנס התעכב מעל ל-5 חודשים ופרסום הפרוטוקול בנוגע לקנס הזה התעכב מעל ל-9 חודשים? 

תעלומות על תעלומות, שאת רובן אפתור כאן בהמשך הכתבה.

כעת אשתדל לענות על כל השאלות הקשות, שצצות מהחשיפה כאן:

1. למה מנכ"לית משרד התקשורת פרסמה אמש 2 פרוטוקולים מוסתרים של "הוועדה המייעצת", בעוד שאני דרשתי בתוקף לפרסם רק פרוטוקול אחד?
הסיבה נעוצה במה שכתוב ממש בתחילת פרוטוקול מס' 8 אותו דרשתי לפרסם והנה זה כאן:

  
כלומר: מייד בתחילת הדיון בוועדה, כל אחד יכול לראות בברור, שזה דיון שני (הראשון התקיים ב-29.10.19), וכדי למנוע ממני שוב להתלונן עליה, מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, פרסמה גם את הפרוטוקול הקודם, שהוסתר על ידה וע"י המנכ"ל, שקדם לה (נתי כהן), פרוטוקול, שבכלל לא ידעתי על קיומו. 

2. למה פרוטוקול מס' 7 הקודם מ-29.10.19 הוסתר עד אמש?
הסיבה מפורטת בתוך הפרוטוקול הזה.

מדובר בקנס, שהוטל על הוט באפריל 2019 אבל שהגיע לדיון ב"ועדה המייעצת" רק בסוף אוקטובר 2019, בגלל הוויכוחים הממושכים והחריפים בין צמרת משרד התקשורת להוט, לגבי הקנס הזה. 

"הוועדה המייעצת", בראשותה של ד"ר איריס סורוקר, (בתמונה משמאל), שופטת בדימוס ומומחית מובילה לרגולציה (מנהלת מקצועית של מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במכללה למנהל), ביחד עם 2 חברי הוועדה האחרים לצדה: עורכי הדין אמיר הלר ומיכאל מקייה, שניהם מומחים בולטים לרגולציה, הבינו חיש מהר בדיון, שהקנס, שהטיל מנכ"ל משרד התקשורת דאז (נתי כהן) על הוט, לא היה מבוסס דיו (בלשון המעטה).

כלומר: מדובר בפברוק כדי להטריל את הוט. 

למה?

זה די ברור, צמרת משרד התקשורת, שכמעט כולה חברה ב"קליקה של אוהדי סלקום ושות'", פועלת בתיאום מלא לפי רצון "הקליקה שבצמרת קבוצת סלקום". זה לא חדש ואני חושף זאת פעם אחרי פעם (ויש עוד חשיפות בדרך).

מה שמשותף ל-2 הקליקות הללו שפועלות בתיאום מלא, זו שנאת נתניהו (חלק ניכר מחברי "הקליקה" הזו בצמרת סלקום \ IBC ובצמרת המשרד הם "עדי תביעה" מרכזיים ב"תיק 4000"), מלווה בשנאת בזק והוט.

לכן, כדי לשמור על האינטרסים האישיים והכלכליים של "הקליקה" הדו-ראשית זו, יש צורך לדפוק כל הזמן את בזק והוט. כאן זה הסיפור כיצד ראשי משרד התקשורת דופקים ומטרילים את הוט, על כלום. 

כתוצאה מכך, ש"הוועדה המייעצת" בדיון ב-29.10.19 הריחה, שמשהו מאוד מסריח בקנס על הוט, מנכ"ל המשרד, (נתי כהן, בתמונה משמאל), נסוג בו מהטלת הקנס הזה על הוט והחליט לבטל את הקנס, שהטיל על הוט, ולכן הקנס הזה והפרוטוקול הקשור בו הוסתרו היטב מ-2019 עד אמש, ולכן גם לא ידעתי מהסיפור הזה מ-2019. 

אבל, נתי כהן לא לקחת בחשבון, שאני עקשן, ובגלל שהתעקשתי לקבל מהמנכ"לית של המשרד דהיום, לירן אבישר בן-חורין, את הפרוטוקול של 2020, היה צורך לחשוף גם את הפרוטוקול מ-2019, כי קיומו מוזכר מיד בתחילת הדיון של הוועדה המייעצת ב-2020... 

3. אם נתי כהן ביטל את הקנס על הוט ב-2019, אז איך פתאום יש לנו לפתע קנס על הוט, באותו נושא בדיוק, ב-2020?
התשובה נעוצה בעיון ב-2 הפרוטוקולים, שנחשפו אמש.

משרד התקשורת, כמצוות "הקליקה של סלקום", התעקש לחפש איך להפריע להוט (להטריל אותה), ולנסות למנוע ממנה לשווק את הוט-נט, כדי שסלקום תוכל לשווק את עצמה כ-ISP על רשת הוט ותוכל לגנוב מהוט לקוחות, לטובת שירות הטלוויזיה של סלקום. 

לכן, המשרד "חיפש בנרות" ראיות על כך, שהוט היא מפירת חוק ורישיון, כדי לתקוע לה קנס ולהפריע לה ולשבש את תכניותיה, ולסייע לגנוב לה לקוחות לטובת קבוצת סלקום, מתחרה חריפה שלה באותה עת.

אז ראשי המשרד מצאו כמה הקלטות של שיחות, שבהן מוקדנים בהוט מציעים ללקוחות הפוטנציאליים של הוט את הוט-נט כ-ISP, ולכן המנכ"ל, עם כל צוות הקליקה במשרדו, חזר להטיל את הקנס על הוט ב-2020, אחרי שכשל בניסיון הראשון ב-2019, בגלל "הוועדה המייעצת". 

4. למה לקחת זמן כה ארוך, בין הדיון בוועדה המייעצת (14.1.20) לבין פרסום הקנס על הוט (26.5.20)?
הסיבה עולה מהדיון המצוי בתוך הפרוטוקול מס' 8 מ-14.1.20.

תשומת לב, שהתאריך על המסמך הזה הוא 30.1.20 (כלומר: אחרי שחברי הוועדה אישרו את נוסח הפרוטוקול. ככה זה עובד על פי החוק, שהפרוטוקול חייב לקבל אישור של חברי הוועדה). אולם, הקנס פורסם רק למעלה מ-5 חודשים אחרי כן, והפרוטוקול הזה נחשף רק אמש, כ-9 חודשים אחרי הדיון. 

צריך להיות מומחה לרגולציה (כמו שחברי הוועדה המייעצת ובראשם ד"ר איריס סורוקר הם מומחי רגולציה), כי ד"ר איריס סורוקר העירה לצמרת משרד התקשורת, שהמשרד כנראה טועה בסעיף הנכון, שבו הוא תוקע קנס להוט.

ראשי המשרד שהיו בדיון הזה, לא טרחו לדווח לוועדה, שסלקום ופרטנר, כספקיות תשתית, בכלל לא שואלות את הלקוחות שלהן איזה ISP לקחת... סביר להניח, שאם חברי "הוועדה המייעצת" היו יודעים את העובדה הזו, היו מתנגדים להטלת הקנס על הוט. 

למרות זאת (ובגלל חוסר הידיעה על מה שקורה בתשתיות בסלקום ובפרטנר), בסיכום הדיון, ה"וועדה המייעצת" אישרה למנכ"ל המשרד את הקנס, בהסתייגויות מסוימות, די מינוריות.

לכן, צמרת משרד התקשורת הייתה צריכה "לטכס עצה", איך כן לתקוע את הקנס ולהטריל את הוט, בלי לסתור את ההערות המשפטיות והאחרות, שנשמעו בדיון מצד "הוועדה המייעצת".

זאת, משום שהוט יכולה לערער על הקנס בבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים ואי אפשר יהיה להסתיר בפני בית המשפט המחוזי, את הפרוטוקול הזה וגם את קודמו, שהיה מוסתר כמעט שנה. לכן, כל המומחים במשרד, היו צריכים להגיע לנוסחה, שבה כן אפשר לתת את הקנס הזה להוט, בלי לסתור את ההערות של "הוועדה המייעצת". 

לכן, ההודעה על הקנס יצאה באיחור רב (ב-26.5.20).

בנוסף, כפי שציינתי כבר בתחילת הכתבה, ההודעה על הקנס הכילה מעט מאוד פרטים. למעשה, ההודעה לא הייתה תואמת לנוסח הנדרש על פי החוק (למשל לא היה סעיף העונשין, שבגינו הוטל הקנס, לא היה מצויין מתי בוצעה ההפרה של הסעיף הזה ע"י הוט ועוד), מה שהצביע בברור על הרצון של "הקליקה" להסתיר את מה שהיה מאחורי הקלעים של הקנס המפוברק הזה, קנס, שגם חשף את הוט לתביעות ייצוגיות ולתביעות מצד ספקי ISP המתחרים בהוט-נט.

כעת, הכל נחשף, בגלל "הלחץ המסיבי הלא מתון" שהפעלתי על המנכ"לית, לירן אבישר בן חורין.

המלצתי לרוה"מ לפטרה לא מבוטלת, גם אחרי שפרסמה 2 פרוטוקולים (כשאני דרשתי ממנה לפרסם רק פרוטוקול אחד, כי על השני לא ידעתי). זאת, כי היא ממשיכה בתעלולים החמורים ביותר של קודמה בתפקיד, בשירות הקליקה של סלקום, וזה מפורט גם בסעיף החשוב ביותר הבא. 

5. מתי בכלל לא מפריע לצמרת משרד התקשורת שהוט עוברת על החוק?

זה ברור, כאשר הוט עוברת לצד של סלקום!

איש לא האמין לי ולא התייחס לחשיפה שלי, כשפרסמתי לפני כ-3 חודשים את המאמר הבא: "חשיפת המזימה לחסל את הוט כדי שלקוחותיה יעברו לסלקום \ IBC". כותרת המשנה של החשיפה הזו: "מתחת לאפו של שר התקשורת החדש (שלא יזם את הרעיון ההזוי הזה) החליטה "קליקת אוהדי סלקום \ IBC ושות' בצמרת משרד התקשורת" להציע ביטול מוחלט של חובת הפריסה של הוט בסיבים לבתים ברחבי ישראל. המטרה של "הקליקה" הזו ברורה וחזיתי אותה מזמן: להוביל לדעיכה מהירה של הוט. כך, שלקוחותיה, שלא יקבלו רוחבי פס של גיגה ממנה, יעברו לחיבורים של סלקום \ IBC. בהמשך, הוט תתמוטט וקל יהיה לרכוש אותה ולחסל אותה כמתחרה, כמו שנעשה לגולן טלקום. בהזדמנות זו הקושרים גם מעכבים את האישורים לבזק, שגם היא תמתין בצד בלי אישורים לשדרוג הרשת שלה, עד שסלקום \ IBC תשתלט גם על לקוחותיה."

המזימה של "הקליקה", כפי שחשפתי זה מכבר, לפגוע בבזק נבלמה וסוכלה ע"י בזק (כמפורט כאן), אבל הוט "נפלה בפח" ונפלה לתהום. פשוט לתהום, בדחיפה של צמרת משרד התקשורת, שעומדת גם היא מאחורי המהלך הזה. 

קבוצת סלקום הודיעה לבורסה (כאן) ב-15.9.20 על כך, שחתמה הסכם עם הוט, שהוט נכנסת ורוכשת 23.3% מהמניות של IBC והיא (לאחר אישור ההסכם הזה ע"י הרגולטורים), תהיה למעשה חברת בת של סלקום בפס הרחב, על בסיס תשתיות של IBC. הוט הודיעה יום אחרי כן, הודעה זהה לתקשורת.

משום מה, לצמרת משרד התקשורת זה בכלל לא מפריע, שיש כאן לא רק הפרת החלטות ממשלה ברורות (שנדונו למשל כאן וכאן), אלא יש כאן הפרת חוק ברורה.

כשזה תואם את האינטרסים של "הקליקה", אין שום בעיה להפר חוק.

והחוק המדובר הוא כאן, והסעיף שסלקום \ IBC והוט מפירות נמצא בתצלום כאן:


כפי שניתן לראות, מדובר בסעיף חוק, שאינו אנכרוניסטי בכלל (הוא די טרי מ-2018) מול האנכרוניזם של הקנס, שהוטל על הוט, בגלל תנאי ברישיון של נושא "הפרדה מבנית", שהוטל עליה לפני יותר מעשור.

כתוב בסעיף הזה, שמי שהוא בעל רישיון מפ"א כללי (או נושא משרה בעל רישיון מפ"א כללי) שזה רק בזק והוט, לא יכול להיות "בעל עניין", כלומר לא יכול להחזיק יותר מ-5% מהמניות של מי שיש לו "רישיון כללי ייחודי תשתית" (וזה הרישיון שיש ל-IBC). 

כלומר: הוט לא יכולה להיות, על פי חוקי מדינת ישראל, בעלת 23.3% מהמניות של IBC, בשת"פ עם מתחרתה הגדולה סלקום. שלא לדבר על הסתירה בכך, שהוט היא בעלת שת"פ קבוע עם פרטנר בסלולר, מה שסותר את השת"פ שלה כאן עם סלקום, המתחרה הראשית של פרטנר וגם סלקום היא מתחרה בהוט-מובייל של הוט וגם מתחרה בטלוויזיה של הוט.

זאת, כי החוק קובע, שהיא (הוט) יכולה להחזיק לכל היותר עד 5% מ-IBC. לא יותר. 

כלומר: כדי לסלק את הוט מדרכה של סלקום, שמטרתה להשתלט על שוק התקשורת הסלולרי והקווי, אין שום חשיבות לחוק.

ממילא אפשרי לשנות את החוק בכנסת, כי השר יכול לסחוט את ראש הממשלה, כפי שעשה בשבוע החולף בנושא "מתווה הסיבים", בנושא שהוא חלק מהמזימה הכוללת של "הקליקה" בתחום הקווי. 

יש למהלך הזה השלכות רוחביות רבות בעלות משמעויות עצומות, למשל: חיסול היצירה הישראלית (היעלמות ההשקעות על פי חוק ב"הפקות מקור"). אבל את מי זה מעניין? 

לסיכום:
חשיפת 2 הפרוטוקולים אמש, בגלל לחץ שלי על מנכ"לית המשרד, חשפה את "השיטה הסיציליאנית" של משרד התקשורת, שעובד בשירות "הקליקה", כדי לטרלל את הוט גם בקנסות ולהוביל אותה להיכנע לרצונות ולצרכים הכלכליים של קבוצת סלקום, המתחרה שלה.

המטרה הזו הושגה (אם החוק ישונה ועסקת הוט - סלקום \ IBC תאושר). 

עצוב, מרגיז ומקומם.

טוב זה לא יכול להיגמר. 

רק החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליו, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
 
כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
 

עדכון 21.9.20: באופן קצת מוזר ואירוני, קיבלתי היום מענה ממשרד התקשורת בזו הלשון (כנראה לא קראו את הכתבה):
"לכבוד
מר אבי וייס
בהמשך לפנייתך למבקר המדינה אני מצרף קישור לפרוטוקולים באתר:
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/17092020_6
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/17092020_7
בברכה,
דוברות משרד התקשורת"

עדכון 25.9.20: 
א. פורסם כאן ע"י גולן חזני ב"כלכליסט" (כותרת): סוף עידן אדוארדו אלשטיין: "המחוזי הוציא צו פירוק לאי.די.בי פיתוח." לא עזרו כל ההקלות, הסיוע הצמוד, החוקים, המתנות והספינים הרגולטוריים, שראשי משרד התקשורת הרעיפו ובשפע בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה על אדוארדו אלשטיין. קשה כרגע לנתח את ההשלכות של המהלך הזה על קבוצת סלקום - יש להמתין לראות "מה ילד יום", אצל כונס הנכסים של הקבוצה. 

ב. פורסם כאן ע"י איתמר לוין ב-News1 (כותרת): "עו"ד אופיר נאור ישמש כנאמן בהליכי הפירוק ואמור להגיש דוח ראשוני בתוך 30 יום  מונו גם כונסי נכסים למניות אי.די.בי. בדיסקונט השקעות ולנכסים נוספים שלה. אלשטיין יאבד 3 מיליארד שקל שהשקיע בקבוצה."

עדכון 29.9.20: נתי טוקר מדה-מרקר פרסם כאן טור עם הכותרת הבאה: "ממתחרים אגרסיביים לשותפים: האם עסקת HOT־סלקום מאיימת על התחרות? החשש: שילוב הכוחות בין HOT לסלקום – ככוח נגדי למונופול בזק – יפגע בכל צרכני התקשורת."

עדכון 21.4.21: אבישי גרינצייג פרסם כאן ב"גלובס" את הידיעה הבאה: "השוק הסיטונאי: נדחתה בקשת בזק לבטל קנס בסך כ-11 מיליון שקל.
ביהמ"ש דחה את עתירת בזק לביטול החלטת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, נתי כהן, מדצמבר 2018 להטיל עליה קנס בסך למעלה מ-11 מיליון שקל בגין הפרת מחויבותה לביצוע רפורמת השוק הסיטונאי • פסק הדין מתניע מחדש תובענה ייצוגית נגד בזק בסך 556 מיליון שקל שהוגשה עוד בנובמבר 2015."

פסק הדין המלא מבית משפט המחוזי, שעוסק בקנס על בזק בענייני "טלפוניה סיטונאית" (רק "טלפוניה סיטונאית", רפורמה מיותרת שלא מתממשת בגלל היעדר ביקוש וצורך, לא נוגע לכל "השוק הסיטונאי" - שכן הצליח והקנס ניתן רק בהתייחס לתקופה של 31.7.18 עד ל-10.12.18. שר התקשורת בתקופה זו היה איוב קרא. שום קשר לנתניהו), נמצא כאן, למתעניינים.