אחרי למעלה משנתיים בהן ה"קליקה" עבדה על תכנית, שמטרתה להפוך את סלקום\IBC למונופול בתחום פריסת הסיבים בישראל, בזק מנחיתה היום מהלומה על התכנית הזו והופכת את "מתווה הסיבים" של השר יועז הנדל לבדיחה, כי היה אפשר לבצע מה שבזק החליטה היום  - גם בפריפריה ובספר בלי המתווה. זו בשורה חשובה ביותר לציבור בישראל.
עדכונים בתחתית הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 15.9.20, 13:10

ניתוח: ההודעה החשובה ביותר של בזק היום (כאן), משנה את כל מה שידענו וחשבנו על נושא פריסת הסיבים בישראל.

להלן עיקרי התובנות העולות מההכרזה החשובה ביותר הזו:

• בזק תוכל להתחיל לפרוס סיבים לבתים בטווח הזמן הדי קרוב וזה יימשך עד כ-5 שנים, אבל ההתחלה המסיבית תהיה ב-2021. 
• בזק לא צריכה להמתין לחקיקה ולתיקון הרישיון שלה כדי להתחיל בפריסה. משרד התקשורת יעלים עין מתחילת הפריסה שלה, כמו שהעלים עין בשנים האחרונות מהפריסה של סלקום ופרטנר ללא רישיון. זו גם בשורה חשובה ביותר לשוק. זאת, כי בזק עד היום הקפידה לא לחרוג מהחוק ומהתנאים ברישיון שלה. אם בזק קיבלה "אור ירוק" כזה ממשרד התקשורת (וככל הידוע לי אכן קיבלה) - זה שינוי משמעותי במהירות פריסת הסיבים של בזק.
• התכנית של בזק הופכת את כל "מתווה הסיבים" של יועז הנדל, שמשרד התקשורת בזבז עליו שנתיים - לבדיחה. אין שום צורך ב"קרן אוניברסלית" לעידוד הפריסה בפריפריה ובספר, אם ממילא בזק פורסת בכל הארץ, כולל בפריפריה ובספר. סתם בזבזנו שנתיים - על כלום. ממילא כל הרעיון הזה של "קרן אוניברסלית" הוא רעיון דפוק ומאוד בעייתי למימוש. 
• בזק ויתרה על השדרוג דרך G.fast (החלטה יוצאת דופן בתחום לחברות הבזק בעולם), ותחבר ישר סיבים לבתים ברוחבי פס של מעל ל-1 גיגה. כמה מאות אלפי לקוחות יקבלו בחודשים הבאים הצעה מבזק להתחבר ב-35B, כלומר ברוחב פס של עד 200 מגה. כל השאר, כ-1.6 מיליון לקוחות, יקבלו בחודשים ובשנים הקרובות הצעה להתחברות בסיבים במעל ל-1 גיגה. יש למה להמתין.
• בזק ויתרה על התנאי של אישור "ביטול ההפרדה המבנית", כתנאי מקדים לפריסת סיבים ארצית. הנושא עומד בפני הכרעה בבג"ץ וכנראה בזק הגיעה למסקנה, במיוחד אחרי הדו"ח וההחלטה של צמרת משרד התקשורת בנושא זה, שהבג"ץ לא יביא לה כל פתרון בנושא, ולכן ויתרה על התנאי הזה. המשמעות: ויתור גם על "נכס המס" הנובע לבזק, מה שהיה מתוכנן מול מס הכנסה, כחלק מביטול ההפרדה המבנית בינה לבין YES (סיפורי "תיק 4000"....). כנראה, שהנושא של פריסת הסיבים אצל הבעלים החדשים של בזק - הפך לנושא יותר חשוב מסוגיית "ההפרדה המבנית".
• בזק גם ויתרה על מימוש מידי של ההפרדה בין ספק תשתית לספק אינטרנט ומסתפקת בהבטחה בע"פ לא ברורה בעניין זה (כאילו שכחה את ההבטחות של "ועדת חייק" והשר כחלון מתחילת העשור הקודם, שאם יהיה "שוק סיטונאי" פעיל היא תקבל בתמורה הורדה של "ההפרדה המבנית", קודם כל בינה לבין YES, מה שלא קרה והמדינה מתכחשת כיום להבטחה הזו, כעולה מהדיונים בבג"ץ בנושא זה). 
• מתחרותיה של בזק (IBC\ סלקום, פרטנר והוט) תוכלנה לרכב על בזק "בשוק הסיטונאי", הסדר שנשאר גם על הסיבים של בזק. יחד עם זאת, פריסת סיבים מתחרה על ידם, לאותם בתים, שבזק תפרוס אליהם - במקביל, תהפוך ללא כדאית (אין ROI). כך, שכל התכניות של "הקליקה" ביחד עם צמרת המשרד ובראשה השר יועז הנדל, תכנית, שחשפנו בשנתיים האחרונות - הולכות ישר לפח (בהנחה,שבזק אכן תממש את התכנית שלה, כפי שפורסמה היום).  
• התכנית של בזק מטפלת בבעיה הכי חמורה של פריסת סיבים בישראל: פריסה כפולה של סיבים עד ליד הבתים, שזה מעל ל-90% מההוצאות של פריסת סיבים לבתים (ראה בתצלום כאן). כבר כיום, מעל ל-40% מהפריסה בארץ היא כפולה, משולשת, מרובעת ומחומשת (כלומר: יש בתים, שמגיעים עד ליד הבניין 5 מערכות סיבים במקביל: בזק, IBC, סלקום, פרטנר הוט. כרגע לבניין עצמו נכנסות 3 חברות תשתית: IBC, סלקום, פרטנר). כל זה יהפוך למיותר. 
• יודגש, שההודעה של בזק מאוד חשובה ומהווה בשורה חיובית ענקית לשוק. במרכזה, זו תכנית, שתפקידה הראשי לטרפד את התכנית (שחשפנו) של יועז הנדל (שכולה נועדה לתמוך במתחרותיה בדגש על סלקום \ IBC), בכך, שבזק הודיעה, שתפרוס גם בפריפריה ובספר.
• בהודעת בזק היא מדברת בברור על : "...לרשת סיבים אופטיים מתקדמת המאפשרת קצבי אינטרנט אולטרה מהירים". "...למובילה עולמית בתחום תשתיות התקשורת." "היקף הפרישה יהיה הרחב והמהיר ביותר ביחס לכל חברת תקשורת אחרת בעולם" וזה נכון. כי בכל העולם, חברות הבזק עברו לפריסה של סיבים עם G.fast, כאן בזק החליטה לשנות את התכנית להגדרות של המשרד ולדלג על השלב הזה. גם זו בשורה עצומה (וכמובן יקרה ביותר, מבחינת ההשקעות של בזק). כלומר: בעלי בזק "לא עושים חשבון לכסף" בעניין זה, כי אחרת היו מתעקשים על G.fast. זו החלטה, שיש לה מחיר כלכלי מאוד משמעותי וכנראה, הבעלים האמריקאים של בזק, מוכנים לשים את הכסף על זה, וזה לטובת כל עם ישראל ושוק התקשורת הישראלי.
• שלא יהיה ספק, בזק הודיעה, שתגייס עוד כוח אדם מקצועי לטובת פריסת הסיבים לבתים. אין ספק, שמבין החברות הפורסות סיבים לבתים, לבזק יש את כוח האדם המתאים להתמודד עם המשימה הזו וגם לתחזק רשת של סיבים כל כך ענקית (עשרות אלפי קילומטרים של סיבים), מה שאין למתחרותיה.
• תכנית הכניסה של הוט ל- סלקום \ IBC (כמפורט בהודעת סלקום לבורסה כאן), מעבר לשלל הבעיות החוקיות והרגולטוריות שיש במהלך הזה, נראה שהמדובר כאן בהימור לא מוצלח של הוט ו"זריקת כסף באוויר" (או יותר נכון: קבירתו באדמה). כנראה זו שוב "עבודה מאחרי הקלעים" של הקליקה של סלקום. שוב סלקום עובדת על כולם בעיניים, ועושה כסף מטפשותם של אחרים (כמו שיצאה ברווח מרכישת IBC, תוצאה לא הגיונית - אבל אלו עובדות החיים, כשבפועל את הכסף לרכישה של IBC סיפקה תש"י). 
• גם פרטנר נדפקת מהתכנית הזו. מפורט כאן. הזהרתי אותה וכמה פעמים, שוב ושוב, שזה מה שיקרה, כשמשחקים במגרש הלא נכון, נגד האינטרסים הכלכליים של "הקליקה" וחושבים שצפצוף על החוק ופריסה של סיבים ושירותים ללא רישיון ונגד חוקי המדינה - זה Cool. המשחק של ה-Cool הזה הולך להגמר. זאת, בתוצאה שלא צפויה בתחזיות של קבוצת פרטנר. 
• סביר להניח, ששר התקשורת יועז הנדל ירצה לזקוף בספין משלו, את ההודעה של בזק לזכותו ולזכות "המתווה שלו". אין צורך להאמין לו. אין לו שום קשר להחלטות בזק. כלום מכלום (למרות הברכה, שבזק הכניסה בהודעתה, מתוך נימוס טבעי של חברה מפוקחת - לשר המפקח). השר או מנכ"ל משרד התקשורת יכלו לתת אישור לבזק לפרוס סיבים, בלי שום מתווה. פשוט. סתם משכו זאת שנתיים (שנה וחצי הלכו לאיבוד בגלל עבודת הצוות הבין-משרדי), רק בגלל הצורך לענות על הרצון והצרכים של "הקליקה" בסלקום ו"הקליקה" במשרד התקשורת. 

עדכון 16.9.20:
א. בראיון "מלטף" כאן ב"מעריב", אכן שר התקשורת יועז הנדל כבר "מנכס לעצמו" את ההחלטה של בזק, בעוד שהמציאות היא ברורה: שהוא זה שעיכב את האישור לבזק, מיומו הראשון בתפקיד ועד החלטת הממשלה. לא היה צורך בהחלטת ממשלה, כדי לאשר לבזק לפרוס סיבים. זה היה בסמכותו ואף בסמכות המנכ"ל של המשרד לעשות כך, ע"י עדכון זעיר ברישיון וב"תיק השירות" של בזק. זה הכל. 

ב. שלמה פילבר ("עד המדינה") צייץ היום בטוויטר בהקשר של ההתפתחויות החדשות בשוק הסיבים לבתים כדלהלן: "שוב פעם הוכח שכשהמדינה מתערבת בכוח, הכל מסתבך. כי אין למדינה באמת כוח להנדס ולנהל שוק פרטי (כמו שוק התקשורת). שנים המשרדים מתכננים, ואז השוק טורף את הקלפים. צריך לאמץ רגולציית מאקרו רכה - כזו שנותנת ודאות רגולטורית ואופק - והשוק יסתדר מעצמו באופן אופטימלי - זו הכלכלה האמיתית."

עדכון 19.9.20: הגבתי על השימוע לגבי הצעת החוק של משרד התקשורת בנושא "מתווה הסיבים" (הצעת החוק - כאן). התגובה שלי נמצאת באתר הצעת החוק (באתר החקיקה הממשלתית) וכן בתצלום כאן - למתעניינים. 

עדכון 21.9.20: מתברר שלמנכ"לית משרד התקשורת יש זמן להיפגש עם בעלי העניין (סלקום\IBC והוט), אבל לא עם נציגי ציבור. כך עולה מכתבה של גד פרץ בגלובס - כאן, שפורסמה תחת הכותרת: "על רקע עסקת הוט IBC: חובות פריסת הסיבים של החברות ייבחנו מחדש. במשרד התקשורת מעוניינים שמיזם הסיבים האופטיים IBC ישלים את הפריסה של בזק כדי ליצור כיסוי מלא של הסיבים גם בפריפריה." כלומר: המנכ"לית מנסה כעת לחלץ את התכנית הכושלת של השר ושלה, לבניית מפלגה על בסיס סלקום \ IBC מהשלכות התכנית המפתיעה של בזק לפריסת סיבים בכל מקום. 

עדכון 17.2.21: גד פרץ מ"גלובס" מדווח כאן (כותרת בלבד): "נדחית העתירה של בזק לביטול ההפרדה המבנית.
בג"ץ הציע לבזק למשוך את העתירה או לקבל פסק דין • דחיית העתירה משאירה בידי משרד התקשורת פתח רחב לשיקול דעת כיצד לטפל בעתיד בסוגיית ההפרדה."