בלעדי: פרסום רשמי של מסמכי "השוק הסיטונאי" חשף את התחמון של משרד התקשורת: לקחו מסמכים מ-2012 והלבישו להם את תאריכי 2014 וחשבו שהקוראים לא ירגישו. חשיפה: למה משתמשים בנתונים ובמודלים כלכליים ישנים ל"שוק הסיטונאי" ואת מי זה משרת?
מאת: אבי וייס, 21.1.14, 09:30

את סוגיית "השוק הסיטונאי" ניתחתי בשבוע שעבר בהרחבה כאן. לאחר שאני (וגם עיתונאים אחרים, למשל בגלובס), תקפו בחריפות את משרד התקשורת, שהוא מסתיר מהציבור את מסמכי השימוע (ומדליף אותם, משום מה, לעיתון אחד), ואז העלה אמש משרד התקשורת לאתר המשרד, די בשקט, את מסמכי השימוע ששנשלחו (כרגיל) לבעלי ההון, הכוח והמקורבים.

המסמך המרכזי בשימוע מצוי כאן. לכן, ביקשתי מאיש מקצוע נוסף ובלתי תלוי בי, לעיין במסמכים הללו, כדי לבדוק, פעם נוספת, אם דייקתי בניתוח שלי לגבי השימוע הזה לגבי ה"שוק הסיטונאי". המומחה חזר אלי חיש מהר עם הפתעה ואמר לי: "אין לך מושג כמה המצב חמור יותר ממה שתארת. המסמך המרכזי שעליו מבוסס כל 'השוק הסיטונאי', הניתוח של חברת הייעוץ פרונטיר, נדמה, על פניו, שהוא תוחמן, בעיקר בכל הנוגע לתקפות הנתונים".  

כנראה, אחרי שמתחמנים את ועדת הכלכלה של הכנסת, כפי שחשפתי בהרחבה כאן, נראה שאפשר להמשיך בקו הזה ו"לעבוד על כולם", גם בקנה מידה כלכלי ענק, דוגמת "השוק הסיטונאי". 

אכן, באופן מדהים וחובבני, התחמון הזה פשוט נעשה ברשלנות. המסמך של פרונטיר מצוי באתר המשרד כאן, ובמקרה והוא ייעלם מהאתר ויתוחמן (דהיינו: ישופץ) שוב, הוא מצוי להורדה מכאן.

המסמך הזה של פרונטיר שימש כבסיס ל: 1) מכתב סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות במשותף עם פרופ' ראובן גרונאו המצוי כאן, 2) מכתב שר התקשורת גלעד ארדן המצוי כאן, 3) מסמך "תיק השירות" של "השוק הסיטונאי" המצוי כאן, 4) מסמך מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, המצוי כאן, ו- 5) מסמך הסיכום המצוי כאן.
דהיינו: כל המסמכים, שעליהם מבוסס "השוק הסיטונאי", מצטטים את הנתונים של דו"ח פרונטיר ומצטטים אותם כבסיס לכל ההחלטות, שהתקבלו וכל המסמכים של בעלי התפקידים במשרד, שנכתבו והוחלטו בעקבות נתונים אלו. 

מי שיעיין במסמך של פרונטיר (בין באתר ובין אם יוריד אותו מהלינק, שסיפקתי בפסקה הקודמת), וישים לב לתאריכים השונים בדפי המסמך, יבין למה אני מתכוון במונח "תחמון", לאור הגילוי של המומחה שעזר לי בבדיקת המסמכים. פשוט, המסמך הזה נכתב ב-2012 ומאז לא עבר עדכון. השוק השתנה, המודלים הכלכליים השתנו, מחירי הציוד השתנו, מחירי השירותים השתנו, תנאי השוק והתחרות השתנו (בעיקר עקב כניסת מתחרים חדשים הרוצים להכנס לשוק הקווי, דוגמת גולן טלקום וכניסת IBC לתמונה, כשב-2012 בכלל לא היה שם כזה של חברה - IBC).

אגב, זו בדיוק הסיבה מדוע משרד התקשורת, די בהיחבא, ביקש לאחרונה "פטור ממכרז" לפרונטיר, כפי שחשפנו כאן, כדי לבדוק ועד סוף השנה הבאה (2015), (בין היתר) את: 1) עלות ההון של חברת בזק. 2) פיתוח המודל ההנדסי והכלכלי של Bitstream Access. 

דהיינו: גם לפי משרד התקשורת עצמו, במסמך חסוי, שהגיש לוועדת "הפטור ממכרז" אותו חשפנו, הנושאים הכי מרכזיים לקביעת "השוק הסיטונאי" טרם נבדקו. אז איך עושים שימוע כעת, ל"שוק הסיטונאי" בלי נתונים עדכניים ונכונים?? התשובה ברורה: מתחמנים את התאריכים של המסמך של פרונטיר, כאילו זה נכתב בינואר 2014 ולא ב-2012. הבעיה, שזה שתחמן, לא שם לב ושכח להחליף את התאריכים, בחלק ניכר מהעמודים...

לכן, פניתי למשרד התקשורת ושאלתי:
"אודה למתן מענה מהיר לשאלה הבאה: באתר משרד התקשורת כאן: פורסם המסמך של פרונטיר, שהוא הבסיס הכלכלי והחישובי לכל רעיון "השוק הסיטונאי".
בדף הראשון כתוב שהמסמך מינואר 2014, כך גם בכותרת של עמוד 3, אולם, לפתע בעמוד 4 התאריך הוא נובמבר 2012, וכך לאורך כל עמודי המסמך. חלק מהעמודים הם עם כותרת מינואר 2014 וחלק עם כותרת תאריך של נובמבר 2012.
בעיון מדוקדק בתוכן של המסמך עצמו, לכל אורכו, ניכר, שהנתונים (כולם, ללא יוצא מן הכלל, כולל הטבלאות), הם מנובמבר 2012 והבסיס הכלכלי לחישוב – TSLRIC גם הוא מ-2012 ואף קודם לכן. יש במסמך טבלה מסכמת, שהכותרת שלה הוחלפה ל-2014 וגם במשפט הסיכום הוכנס 2014. אולם, הנתונים הם למעשה של 2012 ומצויין במפורש במכתב נפרד (ראה כאן עמוד 6 מתחת לטבלת המחירים, שלמרות שבראשה כתוב שזה מ-2014) שאלו הם למעשה נתונים של 2012, ושיש לעדכן את הנתונים ל- 2014. כך גם במשפט הסיכום כאן בעמוד 17, כתוב שהנתונים הם מ-2012. 
למי היה אינטרסים להסתיר, שכל הנתונים עליהם "השוק הסיטונאי" מתבססים הם מ-2012 ואינם מעודכנים, אך שכח לטשטש את העקבות לכך, במסמך המרכזי שעליו 'השוק הסיטונאי' מתבסס?"

את תשובת משרד התקשורת טרם קיבלתי. אם אקבל, אפרסם.

סוגיית המודל הכלכלי לחישובי פרונטיר
לא רק הנתונים של "השוק הסיטונאי" ישנים ולא בתוקף, תוך ניסיון מגושם ומגוחך להסתיר זאת, גם המודל הכלכלי, שלפיו פרונטיר עבדה, שהוכתב לה במפורש ע"י משרד התקשורת, שגוי ומיושן.

המודל הכלכלי השגוי קרוי TSLRIC. את השם של המודל הנכון ומה ההבדלים בינו לבין המודל השגוי הזה, כבר הסברתי כמה פעמים במאמרים נוקבים, שכתבתי בעניין חישוב הקש"ג הסלולר והקש"ג הקווי. לא אחזור על זה, כי מדובר בנושאים קשים להבנה, למי שאינו כלכלן ,או רואה חשבון, או עו"ד, עם תואר מתקדם וניסיון בעיסוק בתחום הכלכלי - רגולטורי הזה.

אולם, יש כאן שאלה אחת שקל יחסית לענות עליה. השאלה היא: למה הוכנס במודלים הכלכליים של פרונטיר חישוב כלכלי מיושן ושגוי? לזה יש תשובה מאוד פשוטה וברורה: תראו מה עשו בכירים במשרד התקשורת, אך לפני כשנה, כשפרשו מהמשרד ללא צינון. בקרוב, אחשוף פרשייה נוספת באותו נושא בדיוק, הנדונה כעת בבג"ץ. שם מסתתרת התשובה. בניירת הרבה שהונחה בפני הבג"ץ. בנוסף, יש פרשייה עדכנית וטרייה, שראשי המשרד מתאמצים להסתיר אותה, שמטעמי "הגנת הפרטיות" אני נמנע מלחשוף אותה, ושקשורה במישרין לשאלה שנשאלה בתחילת הפסקה.

באופן יותר מפורש ולא משתמע לשתי פנים, פרופ' ירון זליכה אמר וגם כתב בכמה ספרים ובעשרות מאמרים, מתוך היכרות אישית שלו עם הבכירים במנגנון הממשלתי, שהוא נתקל בהם (עד עצם היום הזה), כך: "יש בכירים במנגנון הממשלתי, יותר מדי בכירים, שכל מה שמעסיק אותם זה: מה יהיה התפקיד הבא שלהם, כשהם יסיימו את התפקיד הנוכחי שלהם בממשלה. באופן לא מפתיע, נמצא, שהם עובדים לאחר פרישתם אצל בעל ההון, שאת העסק שלו הם אמורים לבדוק, או לפקח, או שיש להם השפעה עליו, בהחלטותיהם, בעת מילוי תפקידים בשירות הציבורי. הימנעות ממעשה או מעשה שלטוני שגוי, שיש לו מניעים זרים נסתרים ולא משרת את האינטרס הציבורי, זו בעיני שחיתות. זה מרכז השחיתות במדינת ישראל". אין לי מה להוסיף על דבריו הברורים והנוקבים של פרופ' ירון זליכה. 

כך, המסמך המרכזי הזה, כמו אלו שעוסקים בו במשרד, מהשר גלעד ארדן ומטה, שאין להם, כפי מה שנראה כאן, "מושג ירוק" במה הם עוסקים, משמש להם ככסת"ח, כאילו מישהו מקצועי מבריטניה (פרונטיר), סיפק להם ניתוח עדכני ומקצועי של נתונים, כבסיס ל"שוק הסיטונאי". זאת, בזמן, שמי שקבע את מודל הבדיקה הכלכלי, זה אותו אדם או אנשים, שחושב\ים אולי על מקום העבודה הבא, ולא על נכונות הבדיקה והאינטרס הציבורי העומד מאחוריה. לכן, גם השימוע הזה לא הופנה לציבור ולנציגיו המוסמכים, והוסתר במשך כשבוע מהעיתונאים (למעט אחד, שבספק אם הבין את מה שעולה מהמסמכים שקיבל). מכאן, שכל הניתוחים הכלכליים, שפורסמו במקומות רבים ביומיים האחרונים, על ההפסדים הצפויים כביכול לבזק, עקב "השוק הסיטונאי", אין להם "ידיים ורגליים". זאת, כי הם מבוססים על מודלים כלכליים ישנים ושגויים וחישובים כלכליים שפג תוקפם, ממזמן, וליתר דיוק, כבר בנובמבר 2012.