הוואקום, שיצר משרד התקשורת בתחום הצרכנות והאכיפה, הוביל לכך, שהטיפול והאיום הממשי על חברות התקשורת (מבחינת אכיפת הזכויות הצרכניות) עבר למשרד הכלכלה - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שמבצעת את תפקידה כראוי, ביעילות, בשקיפות, בנחרצות ולטובת הציבור.
מאת:
אבי וייס, 7.5.18, 11:47
בשבוע שעבר אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת שינויי בצו התקשורת, שמגדיל את סמכויות האכיפה של משרד התקשורת מול חברות התקשורת.
הפרוטוקול המלא של הדיון, כפי שפורסם ע"י ועדת הכלכלה של הכנסת
מצוי כאן - למתעניינים. את משרד התקשורת ייצג בדיון הסמנכ"ל הבכיר החדש,
שמונה אך לאחרונה -
איתן כסיף (בתמונה משמאל), שנבחר לתפקיד מנהל מינהל וסמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. בכך הוא החליף את
שמילה מימון (כעת משנה למנכ"ל וראש מינהל ההנדסה), מי שעמד בראש יחידת הפיקוח והאכיפה במשרד מתחילת העשור הנוכחי והביא להרס מוחלט של היחידה הזו.
החלק המעניין בדיון היה הספין של
איתן כסיף על חברי ועדת הכלכלה, ואביא אותו כאן במלואו, כפי שדווח בפרוטוקול (בתגובה לדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ
איתן כבל, להגביר את האכיפה הצרכנית של המשרד מול חברות התקשורת): "
סמנכ"ל הפיקוח כסיף עדכן עוד כי מאז 2012, אז נכנסה לתוקף האפשרות להטיל עיצומים כספיים על חברות התקשורת, הוטלו עיצומים בסכום כולל של 28 מיליון שקלים, כאשר 64% מתוכם הוטלו על חברת בזק. היו"ר כבל אמר בסיכום הדיון כי כששומעים על הסכומים האלה לעיתים ניתן להניח, שמדובר בהמון כסף, אבל, למעשה, שהעיצומים מוטלים על חברות, שההכנסות שלהן נאמדות במיליארדים - יש חשש, שהפרת החוק תשתלם. הוא שב והבהיר כי אין בכוונת הוועדה לאפשר את המצב של הפרה משתלמת ודרש ממשרד התקשורת לפעול בעניין".
כמה עובדות, שח"כ איתן כבל לא קיבל מאיתן כסיף:
- היכולת להטיל עיצומים כספיים במשרד התקשורת קיימת כבר עשרות שנים (מאז הקמת המשרד) ועיצומים הוטלו בעשורים הקודמים לא פחות ממה שיש בעשור הנוכחי. אולם, רק ב-2012 הסמכויות הללו הורחבו וניתנה האפשרות להטיל כמה סוגים של עיצומים כספיים (קנסות) והוגדרו טוב יותר הסמכויות להטלת קנסות, בין המנכ"ל לסמנכ"ל הבכיר. בשנים 2012 עד היום עודכנו החוקים והתקנות הנוגעים להטלת קנסות ושאר סנקציות ע"י משרד התקשורת, אבל המשרד לא עשה הרבה, מלבד לשנות ולעדכן את החוקים והתקנות ללא הרף (למה? זה בסעיפים הבאים) ולפזר ספינים בלי סוף.
- עובדה: עד היום, בשנת 2018 משרד התקשורת הטיל רק קנס אחד בסכום לא משמעותי, על חברת סאטלינק תקשורת (בנושא אי דיווח על "העברת שליטה", נושא לא צרכני בכלל). הנושא הזה מקומו הנכון הוא במסגרת חקירת "תיק 4000", שכן מדובר בהפרת החוק ברורה ע"י שאול אלוביץ', ב"עצימת עין" וחיפוי של שלמה פילבר, "עד המדינה".
- בשנת 2017 משרד התקשורת הטיל רק 5 קנסות בסכומים לא משמעותיים (על פלאפון ב-19.12, בזק בינלאומי - 28.11, סלקום - 5.9, הוט מובייל - 20.6, פרטנר - 25.1).
- הקנסות המשמעותיים, שדיווח עליהם איתן כסיף לוועדה, הוטלו בשנים קודם לכן, בעיקר על בזק והחברות האחיות בקבוצת בזק ממניעים די מוזרים (כלומר: להסוות את הסיוע של שלמה פילבר לקבוצת בזק), בתרגילים בלתי חוקיים, שחשפנו בהרחבה בזמנו (והם גם מהווים חלק מ"תיק 4000"). להתגאות ב"הישג הזה" בפני ועדת הכלכלה דווקא כעת, כשהחקירה הפלילית עדיין בעיצומה - זה קצת לא לעניין (בלשון המעטה). אם לא די בכך, איתן כסיף "שכח" לדווח לוועדת הכלכלה על "הקנס" של 28 מיליון ש"ח שלא שולם עדיין ע"י גולן טלקום, בגין פירוק רשת האנטנות שלה.....
- רק לשם השוואה, בתקופה הזו (שנת 2017 עד סוף רבעון ראשון 2018), יחידת הפיקוח ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שיש לה אותו סדר גודל של עובדים כמו ביחידת הפיקוח במשרד התקשורת, הטילה עד 12.3.18 לא פחות מ-254 קנסות (!) וחברות התקשורת נמצאות ברשימה הארוכה המרוכזת, שהרשות להגנת הצרכן פרסמה כאן. לא פלא, שהרשות יצאה בקמפיין פרסומי בכל אמצעי התקשורת בנושא זה, תחת הכותרת: "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נאבקת גם בחברות התקשורת". הכותרת הנכונה לעניות דעתי אמורה הייתה להיות: "רק הרשות להגנת הצרכן נאבקת בחברות התקשורת"...
- אם לא בכך, הרשות להגנת הצרכן לא רק שהטילה 254 קנסות (מול 6 קנסות של משרד התקשורת באותה תקופה), היא גם הגישה ב-2017 עשרות רבות של כתבי אישום פליליים, מעל ל-400 "התראות" ועוד קרוב ל-100 "הליכים מנהליים".
- משרד התקשורת, שיש לו סמכויות יותר רחבות מהרשות, הגיש באותה תקופה אפס תיקים פליליים, אפס התראות ואפס הליכים מנהליים.
- למשרד התקשורת יש גם סמכויות ייחודיות, שאין לרשות, למשל, בתחום הרישיונות, להטיל סנקציות מגוונות, שבקצה העליון יש אפשרות להשעות, לצמצם ואף לבטל רישיון תקשורת. בכל התחומים הללו: אפס עשייה ואכיפה.
- למשרד התקשורת יש כלי אכיפה ייחודי נוסף שקשור לרישיון של חברות התקשורת וזה: "חילוט ערבות", במקרה של הפרות משמעותיות של התנאים ברישיון. השימוש בכלי האכיפה הזו נעשה רק פעמיים בעשורים האחרונים: פעם אחת כנגד בזק בעשור הקודם ופעם אחת כנגד גולן טלקום בעשור הנוכחי, במהלך שתקוע בבג"ץ זמן רב (כאמור לעיל), כך שגולן טלקום טרם שילמה את הקנס (שהוא השלמת הערבות המחולטת ע"י המשרד, בגין הפרה יסודית של תנאי הרישיון שלה).
- בנוסף, למשרד התקשורת כלי פיקוח ואכיפה ייחודיים ומגוונים על פי תקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון), לרבות: פשיטות פתע, תפיסת מסמכים, תפיסת ציוד, קבלת דיווחים, חקירה, וכיו"ב. השימוש בכלים הללו בעשור הנוכחי: קרוב לאפס.
- הסמכויות בתחום הפלילי במשרד התקשורת מאוד נרחבות והן כוללות עבירות רבות (מעל ל-20 עבירות פליליות) לרבות עבירות של עד 3 שנות מאסר ועוד סנקציות כבדות, למשל עבירת ניהול עסק ללא רישיון תקשורת, עבירה שבצידה 3 שנות מאסר. למה לא נפתחו שום תיקים פליליים בתחום הזה, למרות שיש עשרות חברות לרבות חברות תקשורת המפעילות שירותי תקשורת ללא רישיון? זה די ברור: שר התקשורת בעצמו, עם ראשי המשרד, היו בהשקת השירותים הללו ללא רישיון, כך, שהם לכאורה "שותפים לפשע".
הרשות להגנת הצרכן מקבלת כמות תלונות שנתית די קרובה לזו שמשרד התקשורת מקבל (הרשות קיבלה ב-2017 כ-5,500 תלונות, משרד התקשורת
קיבל כ-7,300 תלונות). אולם,
ההבדלים בתפוקות בין 2 היחידות הללו הם פשוט מדהימים.
סקירה מלאה אודות הרשות (איך היא קמה, מה סמכויותיה, מה המבנה הארגוני שלה, לאן היא מתפתחת ומה היא עושה) -
נמצאת כאן, בדו"ח מעמיק, שהוכן ע"י יחידת המחקר והמידע של הכנסת במחצית 2013.
מאז, הרשות התפתחה והתקדמה, ולמעשה,
תפסה את המקום של משרד התקשורת בתחומי האכיפה הצרכניים על חברות התקשורת. הדו"ח המסכם את פעילות הרשות ל-2017
נמצא כאן - למתעניינים, וסיכום הפעילות של הרשות מול חברות הסלולר ב-2017 עד סוף רבעון ראשון 2018
נמצא כאן - למתעניינים, עם נתונים
מאוד מרתקים, כולל הנתון, שבתקופה זו הרשות הטילה על חברות הסלולר
קנסות ב-12 מיליון ש"ח.
את הפעילות החשובה והענפה הזו מובילה
אניטה יצחק, (בתמונה
משמאל), סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות (קרדיט תמונה: שאולי לנדנר).
כך, ב-5 השנים האחרונות המחוקקים שינו לפחות 6 פעמים אם לא יותר את החוקים לגבי סמכויות האכיפה של משרד התקשורת. השינוי לפני האחרון (שעבר בוועדת הכלכלה כאמור לעיל בשבוע החולף), נוגע
לאכיפה בענייני היבואנים של ציוד תקשורת. זה הוביל עד כה
לקרוב לאפס אכיפה, כפי שציינו למעלה, במיוחד כשראשי משרד התקשורת (שרים, מנכ"לים ומ"מ מנכ"ל)
היו שותפים פעילים בהפרות החוק ובצפצוף על הצרכנים.
המקרה הכי בולט של "צפצוף על הצרכנים", מלווה במעשיים החשודים בפלילים (שטרם נחקרו, כי המוביל הראשי של ההחלטות הללו הפך ל"עד מדינה"), הוא צמצום שעות הפעילות של מוקדי השירות של חברות הסלולר.
גם אחרי שחשפנו את המעשה החמור הזה, ההחלטה הזו לא תוקנה, ע"י הנהלת משרד התקשורת שלא הייתה נגועה בהחלטה הפלילית הזו (ובמיוחד הכוונה לשר
איוב קרא).
הנושא של "שעות הפעלת מוקדי חברות הסלולר" נסקר על ידנו בהרחבה, למשל:
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן. היו עשרות מקרים לא פחות חמורים של צפצוף ראשי המשרד על הצרכנים והאינטרסים הצרכניים בעשור הנוכחי, אולם הסיפור של שעות הפעלת המוקד פשוט היה
מתועד היטב ומוכח מעל לכל צל של ספק סביר, כיצד התקבלו ההחלטות בצמרת משרד התקשורת
כנגד האינטרסים הצרכניים,
תוך שירות הצרכים הכלכליים והעסקיים של בעלי ומנהלי חברות התקשורת.
מול הכאוס של פעילות משרד התקשורת, יש את הפעלתנות של משרד הכלכלה - היחידה לאכיפה ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, יחידה, שראתה לפני מספר שנים את הוואקום במשרד התקשורת
והחלה להטיל קנסות בקצב על חברות התקשורת, ולפרסם דוחו"ת מאוד מרשימים על מחדלי הצרכנות של חברות התקשורת (לא כמו
הדו"חות המפוברקים של
שמילה מימון), ו
האתר של הרשות הזו שקוף לצרכנים, ידידותי ומלא מידע צרכני (מה שאין באתר משרד התקשורת) ואין בו "טריקים למניעת הגשת תלונות" (
כמו באתר משרד התקשורת).
בין המובילים את הפעילות הנמרצת הזו ברשות נמצאים: עו"ד
מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, וכן
ענת בן עזרא דוקן, (בתמונה משמאל), סמנכ״לית אסדרה מינהל ואירגון [קרדיט צילום: שאולי לנדנר], שהיא גם אחראית על מערך פניות הציבור לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
יחי ההבדל הקטן - של
מי שעושה מלאכתו נאמנה על פי החוק וצרכי הציבור ולבין מי
שעובד עבור חברות התקשורת (במקום עבור הציבור) ומפריח כל הזמן ספינים על הציבור, כלי התקשורת וחברי הכנסת.
כך, אחרי הישגים עלובים כאלה בפעילות הצרכנית של משרד התקשורת (משרד שזה עיקר ייעודו), אפשר לצאת
ולחגוג באילת ולסגור את המשרד (בפני הציבור)...
האם יש סיכוי, שהמנכ"ל החדש והטרי של משרד התקשורת (
נתי כהן) יתקן את הכאוס הזה? נעקב ונדווח לקוראינו מקרוב.