חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל
 מאת: אבי וייס, 24.4.18, 22:30
 
חשיפת ההונאה והספין על הציבור, האוצר, מליאת הממשלה, ועדת הכלכלה של הכנסת ומליאת הכנסת, בעניין ייבוא  אישי של מוצרי תקשורת, שיש בהם רכיבים אלחוטיים. חשיפת המניעים להתעללות הזו בציבור, שמובילה להתייקרות המוצרים הללו בארץ מול מחיריהם בעולם. חשיפת כל מה שלא רוצים שתדעו, וההיבטים הפליליים (לכאורה ולא לכאורה) מאחורי המהלך השקרי, מה שמשאיר את מחירי מוצרי הייבוא ללא שינוי ועם הגבלות ייבוא חדשות. כלומר: המצב נהיה יותר גרוע. מה לא נכלל בצו הכביכול חדש? – רחפנים, מצלמות אבטחה ל"בית חכם" ועוד.
 
שר האוצר משה כחלון וצוותו והשר איוב קרא (בתמונה משמאל) וצמרת משרד התקשורת, הכריזו מעל לכל במה, בהודעות רבות לציבור ובמסיבת עיתונאים, שהוקדשה רק לנושא זה (ושפורסמה, ללא כל בדיקה של העיתונות, ע"י כל כלי התקשורת, למעט אחד), אודות "מהפכה" בתחום אישורי הייבוא.

ל"מהפכה" הזו קדמו כתבות רבות וחריפות שפרסמנו (וגם פורסמו בשנים האחרונות בעיתונות הכללית), תלונות של לשכת המסחר וגופים עסקיים נוספים וכן דו"ח חריף ביותר ונוקב של הרשות להגבלים עסקיים כנגד משרד התקשורת (כאן וכאן). 
 
זו מהפכה, שנועדה להוזיל את המוצרים המיובאים לישראל (גם ע"י יבואנים וגם ע"י אנשים פרטיים), להסיר חסמים מיותרים מהמשק, ליצור תחרות בריאה ולפשט את הרגולציה הכבדה, שהייתה בתחום הייבוא. הובטח בפרסומים הללו, שבאופן מידי ישוחררו כ-40% מהפריטים הקיימים מהצורך באישורי ייבוא עבורם ממשרד התקשורת. לא צוין בשום פרסום של משרד האוצר או של משרד התקשורת, איך סופרים את האחוזים הללו (מיד תבינו למה).
 
לאחר שהספין הזה שוחרר לאוויר לפני למעלה מחצי שנה ועבר את כל ההליכים (של אישורים, לרבות אישור הממשלה, ועדת הכלכלה של הכנסת ומליאת הכנסת ב-3 קריאות), "המהפכה" הזו "יצאה לדרך". רק 2 כלי תקשורת לא "נפלו בפח". אתר זה ואתר "דבר ראשון", שבו פרסם הכתב הכלכלי של העיתון, ארז רביב, את כל האמת שהוא גילה, על הספין השקרי הזה.
 
הספין הזה נחשף במלא מערומיו - במקרה. מספר מצומצם של כתבים גילו באקראי, שפורסם שימוע סודי ע"י משרד התקשורת, שימוע, שניתן זמן מאוד קצר להגיב עליו (והזמן הזה כבר עבר...). המדובר במסמך, שבו פורסמה רשימת הפריטים המשוחררים מאישורי יבוא ע"י משרד התקשורת, מסמך בחתימת שר התקשורת איוב קרא. כלומר: הרשימה הזו היא היישום המעשי של "המהפכה", בכל הנוגע לייבוא אישי של מוצרי תקשורת לישראל (ליבואנים נקבעו הסדרים חוקיים אחרים, שטרם יצאו לפועל, ונעסוק בהם בעתיד, אם יתממשו, במאמר נפרד).
 
כפי שנחשף חיש מהר (ועיקר החשיפה מצויה בכתבה של ארז רביב מ"דבר ראשון"), מדובר ב"ישראבלוף" אחד ענקי, מלווה באוסף שקרים מדהים. כאן, נחשוף את כל מה שלא רוצים שתדעו, ומהם ההיבטים הפליליים (לכאורה ולא לכאורה), שיש מאחורי המהלך השקרי הזה, מה שמשאיר את המחירים של מוצרי הייבוא ללא כל שינוי ועם הגבלות ייבוא חדשות. כלומר: המצב נהיה יותר גרוע, ממה שהיה לפני "הרפורמה", שיזם משרד האוצר, כי המהלך הזה הוביל להגבלות חדשות על הייבוא של מוצרים, שיש בהם רכיבי תקשורת אלחוטית (וזה קיים כמעט בכל רכיב אלקטרוני הקיים במוצרים שבידי תושבי העולם המערבי וגם בישראל).
 
לכן, שלחתי ביום 10.4.18 את השאלות הדחופות והנוקבות הבאות, לצמרת משרד התקשורת:
"1. שר התקשורת איוב קרא עומד לחתום על הצו המצ"ב בקובץ DOC, שנמצא בשימוע קצר, שלא פורסם בשום מקום (די ברור למה), צו, שבו יש רשימה של "פטור למכשירים אלחוטיים ביבוא אישי או משפחתי", בהמשך לחקיקה האחרונה בכנסת ובהמשך ל"הכרזת מהפכת האישורים – הורדת החסמים ביבוא" ע"י השר איוב קרא.
2. הבעיה: כמעט כל הפריטים ברשימה כביכול החדשה הזו, היו משוחררים מקבלת אישורים ממשרד התקשורת עוד מימיו של השר אריאל אטיאס (כאן) והם מפורסמים באתר המכס ובאתר משרד הכלכלה (מצ"ב צילום [נמצא בנספח ג' בתחתית המאמר], שגם הוא לא מועדכן בשינויים, שהיו במהלך 2017, ראה מכתבו של נתי שוברט כאן מ-5.9.17, מכתבו של נתי שוברט כאן מ-6.9.17 והצו הקודם מ-27.8.17), פריטים, שמזה שנים מוגדרים כ"פטורים מאישור", ולפי העדכונים בחתימת ידו של נתי שוברט, הם הותרו כבר ב-2017 בייבוא של עד 5 פריטים, בדיוק כמו שכתוב בצו החדש - כביכול, בחתימת השר איוב קרא.
3. מה זה ה"ישראבלוף" הזה??
4. מי אחראי להונאה הענקית הזו, בחתימת ידו של השר איוב קרא, של הכנסת (כולל ועדת הכלכלה של הכנסת), הממשלה, משרד האוצר, משרד הכלכלה והציבור בישראל?".
 
תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. אם אקבל תגובה, אעדכן בהתאם. אין צורך להיות במתח, די ברור למה לא אקבל תגובה על החשיפה הזו (שחלקה כבר נחשף בצורה מאוד ברורה ונוקבת, אצל ארז רביב).
 
חשוב להדגיש בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: הרשימה, שהייתה בחוק ההסדרים במשק, שיזם שר האוצר, ושאושרה בממשלה ובוועדת הכלכלה של הכנסת, הייתה רשימה, שהכין משרד התקשורת. איש לא בדק אותה (בספק אם יש מישהו באוצר, שמבין בתחום הזה). העובדה, שמשרד התקשורת כעת מרשה לעצמו לסגת מהרשימה של עצמו, שנעשתה ביחד עם האוצר, ב-3 פריטים חשובים, רק ממחישה את הכאוס הרגולטורי, על סף הפלילי, כמפורט בנספח ב'. הכל נעשה ללא הסברים מניחים את הדעת, ללא שום נתונים (של היקף היבוא של אותם פריטים בכל שנה בשנים האחרונות, אילו הפרעות יש ולמי מכל פריט וכיו"ב).
 
רשימת 19 הפריטים, שהשר איוב קרא משחרר כביכול כעת מאישורי ייבוא, נמצאים בנספח א' בהמשך המאמר, לרבות רשימת פריטים, שלא נמצאים ברשימה ומאוד פופולריים בייבוא אישי (דוגמת רחפנים), כולל פירוט מי שיחרר את המוצרים הללו ומתי, מהצורך באישורי ייבוא (זה לא השר איוב קרא, זה השר אריאל אטיאס [בתמונה משמאל] ב-2008).
 
בנוסף, ברשימה "הטרייה" של השר איוב קרא, יש כמה פריטים, שמעולם לא נזקקו לאישורי ייבוא ממשרד התקשורת ביבוא אישי (וגם יש כמעט אפס של ייבוא אישי שלהם, מטעמים רבים), ושהציבור רוכש את אותם פריטים רק מהיבואנים ומהחנויות המתאימות, דוגמת: מדפסות, סורקים, צגי מחשב, מכשירי טלוויזיה, מקלטי רדיו, מצלמות ועוד. אלה ברובם פריטים, שבעבר (וגם בחלקם גם כיום) לא היו בהם רכיבים אלחוטיים משדרים. כך, שממילא לא נזקקו לאישור ממשרד התקשורת.
 
מי שמבין מעט את תחום התקשורת האלחוטית, די ברור לו, שאין שום הפרעות מהמוצרים האסורים בייבוא ללא אישור ממשרד התקשורת. פשוט אין הפרעות,  מהסיבה המאוד פשוטה: כל הזמן נכנסים מכשירים כאלה ללא אישורים לבתים בישראל, בהברחות במזוודות של הציבור וכן באי רישום על האריזה של המוצרים הנרכשים בחו"ל ע"י תושבי ישראל והמיובאים על ידם, שהתכולה של האריזה מכילה רכיבי אלחוט טעוני אישור.

יש ספקים רבים בעולם (לרבות בפורטלי הסחר האלקטרוני הגדולים בעולם), שמכירים את הצורך למחוק את הנתונים הללו מהמשלוחים, שהם שולחים למזמינים של המוצרים הללו - מישראל.
 
חלק לא קטן מהמוצרים "האסורים" הללו נכנסו ונכנסים לבתים בישראל בכמויות ענקיות, ואין שום ממצאים מתועדים כלשהם, של הפרעות מהמכשירים המוברחים הללו לאיש, או לאיזה גוף כלשהו בישראל, לרבות לא לכוחות הביטחון למיניהם.
 
מיד נחשוף למי זה כן מפריע. לא מה שאתם חושבים או קוראים בהודעות משרד התקשורת. 
 
אז למה מתעללים באזרחים ומביאים לייקור היבוא של מוצרים המכילים רכיבי תקשורת לציבור הכללי, שלא מבריח מוצרים, שרכש בטיול בחו"ל, או מרמה בהזמנת מוצרי אלחוט מאתרי מסחר אלקטרוני מחו"ל?
היות ועסקנו בזה בעשרות כתבות, נביא כאן את העיקר בתמצית. הרחבה מצויה עם הפרטים החשובים (והדי מזעזעים) בנספח ב', בהמשך הכתבה.

במשרד התקשורת היו 2 יחידות, שעסקו באישורי ייבוא: יחידה לציוד תקשורת קווי ויחידה לתחום תקשורת אלחוטית (וסלולרית). הבעיות מתרכזות (גם אחרי האיחוד של שתי היחידות הללו, באגף הרישוי, שנולד בינואר 2017), רק בתחום הייבוא האלחוטי. בנספח ב' מוסבר בהרחבה למה, עם חשיפת כל ההיבטים הפליליים (לכאורה) של כל המהלכים, שנעשו ונעשים ביחידה הזו.
 
בקצרה: כל האיסורים של ייבוא מוצרי אלחוט לישראל נולדו כדי לשרת 3 מטרות בלבד (פירוט נרחב בהמשך הכתבה בנספח ב'):

1. להגן על האינטרסים הכלכליים של קבוצת בזק (לרבות קבוצת יורוקום, שנמצאת ממש כעת בצרות ובמהלך של פירוק בהחלטת בית המשפט). מה שמצביע על כך, ששלמה פילבר לא היה ראשון או יחיד במהלכים רגולטוריים פליליים (הוא הודה במעשיו והפך ל"עד מדינה". כך שאין לי צורך לכתוב "לכאורה" לפני המילה "פליליים"), מהלכים, הוראות, צווים ותקנות, שנועדו לסייע לאינטרסים של הכלכליים של בעלי בזק. 
2. לקבל שוחד (לכאורה). חשפתי במהלך העשור האחרון 3 מסלולים נפרדים של שוחד (מעבר לתופעת ה"מאכרים", שגם הם שילמו שוחד, בהתאם לצורך), כדי לזרז קבלת אישורים מהמשרד לשחרור מוצרי תקשורת מהמכס. לא נערכה שום חקירה, למרות שהממצאים והמסמכים, שסופקו ליועמ"ש היו ברורים לחלוטין. מה שמוכיח את הטענה של אלה הטוענים, ש"אם זה לא מוביל לביבי, אז לא חוקרים".
3. שמירה על האינטרסים האישיים של עובדי היחידה. כלומר: הדאגה של העובדים הללו להצדקת עצם קיומם (כי בלי איסורים, הם הופכים למיותרים). השיטה הזו נועדה לשמר את היכולת לבניית מסלולי קידום אישיים לעובדים, כי כל הזמן יש צורך להגדיל את מצבת העובדים ולמנות עוד מנהלים ותת-יחידות חדשות, כדי לטפל בכמויות ההולכות וגדלות של אישורים (מדובר באלפי אישורים לחודש). העניין הזה גם נחשף במסגרת החשיפות שלנו אודות מהלכי "השינוי הארגוני" המפוברקים.

 מה עם האינטרסים של הציבור?
אין דבר כזה (במיוחד בתחום הזה).
ההונאה של הציבור, האוצר, הממשלה והכנסת הייתה מושלמת, אם לא היה נחשף הצו הסודי של השר איוב קרא, שכולו "ישראבלוף" אחד ענק. זו המציאות, שלא רוצים שתדעו.
 
נספח א':
ההונאה: רשימת 19 הפריטים המשוחררים כעת בצו כביכול חדש, של השר איוב קרא, אבל בפועל מזמן לא נדרש לגביהם (לכל ה-19 פריטים) אישור לייבוא:
 

מס'	הפריט	מי שחרר את הפריט מהצורך באישור?	מתי זה קרה?
1	ציוד היקפי למחשב (עכבר, מקלדת או רמקול)	השר אריאל אטיאס	2008
2	צג מחשב	לא נדרש אישור
3	מדפסת	לא נדרש אישור
4	סורק מסמכים	לא נדרש אישור
5	מקרן וידאו ביתי או משרדי (Projector)	לא נדרש אישור
6	מזרים וידאו (Streamer)	נתי שוברט	2017
7	קונסולת משחק (Gaming console)	לא נדרש אישור
8	קורא ספרים אלקטרוני (e- book)	נתי שוברט	2017
9	מחשב לוח (Tablet)	אריאל אטיאס	2008
10	מחשב כף יד	אריאל אטיאס	2008
11	מחשב נייד או מחשב נישא	אריאל אטיאס	2008
12	מחשב שולחן (Desktop)	אריאל אטיאס	2008
13	ממיר לקליטת שידורי טלוויזיה לציבור (TV receiver set-top box)	נתי שוברט	2017
14	מקלט טלוויזיה	לא נדרש אישור
15	מקלט רדיו	לא נדרש אישור
16	חלפים למכשיר טלפון סלולרי	לא נדרש אישור
17	שעון יד, שאינו ציוד קצה רט"ן כהגדרתו בצו התקשורת	לא נדרש אישור
18	דיבורית לרכב	אריאל אטיאס	2008
19	מצלמה, למעט מצלמת אבטחה	לא נדרש אישור

מה לא נכלל (משום מה) בצו החדש של משרד התקשורת ונשאר במצב של צורך באישור פרטני לייבוא (בתוכם יש 3 פריטים פופולריים, שהובטחו לפטור מאישור ייבוא ע"י משרד האוצר, והוצאו מהרשימה ע"י משרד התקשורת לאחר החקיקה):

• רחפנים מכל סוג (אלה רוב האישורים המתעכבים במשרד התקשורת. מדובר באלפי פריטים מיובאים לשנה).
• רובוטים מכל סוג (בעלי רכיבי אלחוט). נושא שהחל להיות פופולרי בעולם וגם מתחיל להיות פופולרי בישראל (רובוטים למטרות רבות, כולל לצרכי עזרה והשגחה על קשישים וחולים, צעצועים לילדים ולמטרות מגוונות נוספות).
• טכנולוגיות חדשות. כאן נבלמים כל החידושים הטכנולוגיים, שמפותחים בישראל כמו גם בעולם. דוגמה ממש טרייה: מכשירי שיקוף במחירים זולים, שנאסר הייבוא האישי שלהם לישראל ע"י משרד התקשורת.
• מצלמות אבטחה: כולל כל המוצרים של "בית חכם", שיש בהם מצלמות אבטחה מבוססות אלחוט. מדובר בלהיט התופס תאוצה בכל העולם וגם בישראל, בגלל הדחיפה של אמזון, גוגל, אפל וחברות רבות נוספות, לסוג הזה של "מוצרים חכמים" לבית החכם בגישת ה-Personal Assistant, עם תמיכה בזיהוי קולי ותקשורת אלחוטית עם מוצרים חכמים נוספים וסנסורים שמתקינים בבית. זה די ברור, שאי השחרור של מצלמות אבטחה ביתיות מרישוי ע"י משרד התקשורת, נועד להגן (בעיקר) על שירות "בית חכם" - Bhome הדי מוצלח ופופולרי של בזק.
• אוזניות אלחוטיות (הובטחו לשחרור בהחלטת הממשלה ובתהליך החקיקה). גם כאן ברור לכל, שאוזניות אלחוטיות לא יכולות לגרום לשום הפרעה, וזה בדיוק כמו האיסור הוותיק משנות ה-90 של המאה הקודמת על טלפונים אלחוטיים (ראה פירוט בהמשך). זה לא מפתיע, שלבזק (וליורוקום) יש קו שיווק ומכירה של מוצרי אוזניות אלחוטיות שנמכר די בהצלחה, מזה שנים, בשוק, ותחרות מייבוא פרטי יכולה לפגוע בהצלחה הזו...  
• מאריכי טווח ביתיים ל-WiFi (הובטחו לשחרור בהחלטת הממשלה ובתהליך החקיקה). גם כאן ברור לחלוטין, שזה נועד להגן על קבוצת יורוקום-בזק, שמובילה בתחום, כולל האיסור על ייבוא מאריכי טווח בטכנולוגיית ,HomePlug שהם חלק מאותה משפחה של מאריכי טווח ביתיים, שיורוקום ובזק ממשיכים למכור, מעל ל-3 שנים אחרי הטלת האיסור... הכל, כנראה, מהמלאי הבלתי מוגבל שיש להן (הסבר לתופעה הייחודית ועל גבול הפלילית הזו - בהמשך הכתבה)...
• נתבים מכל סוג (למרות שנתבים ומודמים שוחררו מהצורך באישורים ע"י נתי שוברט לאחר שימוע שנערך ב-2016 (מי שהיה סמנכ"ל בכיר לספקטרום ורישוי תדרים והמוסמך על פי חוק והתקנות לספק אישורי ייבוא מטעם משרד התקשורת) כבר ב-2017 והובטחו לשחרור בהחלטת הממשלה ובתהליך החקיקה האחרון). כעת, האינטרסים של הגנה על יורוקום וקבוצת בזק גברו על כל שיקול אחר והן (יורוקום וקבוצת בזק) מוכרות נתבים מכל הסוגים ובכמויות, גם עם עוצמות שידור בתחום ה-5 גיגהרץ, וגם בליווי "מאריכי טווח ביתיים" מכל הסוגים והטכנולוגיות, ללא כל בעיה. הרגולציה בישראל (לפי גרסת משרד התקשורת), חלה רק על המתחרים בבזק... וזה מוביל אותנו היישר לנספח הבא העוסק בדיוק בנושא הזה.

נספח ב'
הסיבות המרכזיות להתעללות בציבור וביבואנים, שמייבאים לישראל ציוד שיש בו רכיבים אלחוטיים כלשהם.
א. רקע קצר:
בשנות ה-70 של המאה הקודמת, לאחר הפרדת בזק ממשרד התקשורת ומרשות החברות הממשלתיות, ותחילת תהליכי פתיחת תחומי הפעילות של בזק לתחרות, החלו להתעצב הנהלים, התקנות והחוקים, שתקפים ברובם ככולם עד היום. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת קמו ועוצבו 2 יחידות במשרד התקשורת העוסקות במתן אישורים לייבוא של ציוד תקשורת מכל הסוגים: 1) יחידה לתחום האלחוט והסלולר, שהייתה חלק מאגף בכיר ספקטרום ורישוי תדרים ו- 2) יחידה לתחום הקווי, שהייתה חלק מאגף בכיר הנדסה ורישוי.
 
2 היחידות עשו אז פחות או יותר את אותו דבר: התעללו בציבור בכלל וביבואני הציוד לעולם התקשורת בפרט. למה? הסבר בהמשך, אין לזה שום קשר ישיר או עקיף למטרות המוצהרות של החקיקה, התקנות והנהלים, כגון: "הגנה על רשתות התקשורת מפני הפרעות מציוד לא מתאים" והגנה על התדרים, שבשימוש צה"ל ושאר כוחות הביטחון.
 
אולם, באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, ביחידת אישורי הציוד הקווי חל מהפך אדיר, שנולד כתוצאה מחשד לשוחד בקנה מידה נרחב, שהיה ביחידה זו, ועוד תופעות שליליות, מה שהביא להחלפת כמעט כל עובדי ומנהלי היחידה. ומאז: הכל פשוט הפך לנורמלי, זורם ותקין לחלוטין. כלומר, מתן שירות לציבור במלא מובן המילה, עם פתיחות מכסימלית וטיפול מהיר ביותר בכל בקשה. ממש "שירות עם כל הלב", של עובדי ציבור מסורים (לשניים מהם, שפרשות לגמלאות, הענקתי צל"ש: חיים סחרוביץ מנהל היחידה ומדלן תיאודורסקו, שעבדה ביחידה זו ופרשה לגמלאות במקביל לבוס שלה, שראו רק את טובת הציבור מול עיניהם. כמעט כל הציוד המיובא ביבוא אישי לתשתיות קוויות בכלל לא נדרש לאישורים וליבואנים נקבעו מסלולים מהירים של אישורים.
 
הכל היה טוב ומוצלח ביחידה הזו, עד שהיחידה נעלמה ונבלעה באגף הרישוי החדש בינואר 2017, תחת ניהולו של מנהל חדש בשם גדעון שטרית (בתמונה משמאל), שקיבל משמילה מימון ידידו (שהתקדם למשנה למנכ"ל ואח"כ למנכ"ל בפועל עד לפני כשבועיים), את הקידום ואת היחידה החדשה הזו, שנבנתה על חורבות 2 היחידות הרישוי הקיימות. זאת, כפי שהוצהר ע"י השר והמנכ"ל דאז, כדי לפתור את בעיות הייבוא, בעיות, שהיו רק ביחידה העוסקת בייבוא האלחוטי. 
 
ביחידה של אישורי ייבוא של ציוד אלחוטי, למרות חשיפת 3 פרשיות של חשד לשוחד (במפורט בהמשך), שום דבר לא התקדם במשך השנים, מאז הקמת היחידה. להיפך, זמן קצר אחרי הקמת אגף הרישוי החדש והמאוחד בינואר 2017, האגף הזה התמוטט די מהר ואיש מהציבור כבר לא קיבל שירות מתקבל על הדעת, לא בתחום הקווי ובוודאי לא בתחום האלחוטי והסלולרי, במיוחד כשהיקף היבוא לארץ של ציוד תקשורת טעון אישור "המריא לשחקים", ובמיוחד בסוגי פריטים חדשים דוגמת רחפנים.
 
באגף החדש נעשו כמה מהלכים להגברת ההתעללות בציבור:
1) שעות קבלת קהל ושעות מענה הטלפוני לקהל קוצצו לחצי.
2) היחידה מוקמה בקומה, שאין אליה גישה לציבור (במגדל שלום), כי צריך לרדת בקומה מעל או מתחת לקומת היחידה ולטפס או לרדת במדרגות החירום אליה.
3) קבלת הקהל בוצעה במסדרון ליד השירותים ובעמידה (!).
4) פורסם אי מייל לפניות ליחידה (שלא פעל, גם הפקס לא תמיד פעל ולרוב הוא מקולקל. די ברור למה).
5) מנגנון התלונות על התפקוד של היחידה, כלל מנגנון חדיש להשמדת התלונות של הפונים: התלונות נשלחו לכתובת מייל של עובד, שפוטר לפני כשנתיים ושלא קיים יותר במערכת המיילים של המשרד (זה המייל של המנמ"ר הקודם, ש"פוטר בהפתעה", רק משום שהעלה רעיונות מוזרים ביותר, למחשב את יחידת הרישוי וגם את יחידת התלונות של המשרד, מה שהיה חושף מיד את כל ה"ישראבלופים" של היחידות הללו. זו גם הסיבה, שיחידת הרישוי האלחוטי לא מחוברת עד היום למערכת המחשוב של המכס בשם "מסלול", למרות החלטות ממשלה המחייבות לחבר את היחידה הזו עם מערכת "מסלול". כשהכל חשאי ולא ממוחשב ולא מחובר לשום מערכת מחשוב חיצונית, אפשר לבצע את כל התעלולים על חשבון הציבור, לכאורה בשקט....
6) נשכרה חברת שמירה כדי שתציב שומרים, שיגנו על עובדי היחידה בזמן עבודתם, מפני התקפי הזעם וההתקפות מילוליות של הבאים לקבל שירות מהיחידה הזו (ולא נענים).
 
כל המתואר כאן זה לא אוסף של בדיחות ל-1 באפריל. זו המציאות, שמתועדת היטב, גם בפורטל מיוחד, שנפתח בפייסבוק ע"י "הנפגעים" מ"הטיפול המסור" של יחידה זו בציבור. לאחרונה, סמנכ"לית למנהל החדשה במשרד התקשורת, החלה לטפל בפתרון הבעיות של המיקום הפיזי של היחידה ובמיקום מתן השירות לקהל, כי החרפה הזו פשוט עברה כל גבול.
 
במציאות, שאנו חושפים, גם לפי המאמר של ארז רביב, התנהלות אישורי הייבוא בתחום האלחוט לא השתנתה במילימטר ב-20 שנה האחרונות (!) ביחידה הספציפית הזו, למרות שהפכה להיות חלק מאגף חדש (אגף רישוי), שהוקם בהשקעה ענקית, רק כדי לפתור את בעיית היבוא האלחוטי (והאגף הכושל הזה בלע לתוכו את גם יחידת היבוא הקווי, שתיפקדה מצוין ולשביעות הרצון של כולם, עד מועד האיחוד עם יחידת הרישוי האלחוטי באגף חדש וכושל).  
 
אני מקבל עשרות תלונות בשנה מיבואנים וגם מאנשים פרטיים, עם סיפורים ההופכים עם הזמן להיות גרועים פי כמה, כל שנה, אודות יחידת הרישוי האלחוטי. בעשור האחרון היו לי 2 מקרים, שבהם היבואנים הסכימו להיחשף עם שמם ותלונתם המפורטת. בדיעבד, זו הייתה פשוט קטסטרופה (מבחינתם), כי לאחר הפרסום, משרד התקשורת, במקום לפתור להם את הבעיה, התנקם בהם. כך, הם הפסידו את העסקאות שלהם וגם נכנסו ל"רשימה שחורה".
 
לכן, מזה קרוב ל-4 שנים אני לא מבקש מהמתלוננים הרבים אצלי, לחשוף את שמם, כי זה פשוט חסר תועלת ורק יפגע בהם. לכולם, אני נותן אותה תשובה: אם הייבוא חשוב לכם ואתם לא מוכנים לשלם שוחד או לקחת "מאכר", אז קחו עורך דין רציני (ויש כאלה), שמתמחה בנושא והוא ישחרר לכם את המוצר או המוצרים, שנתקעו במכס, רק בגלל שרירות הלב של עובדי משרד התקשורת.
 
זה בדיוק הסיפור העצוב, שאני מלווה אותו שנים רבות, ושנמשך כבר כמעט 2 עשורים. עבורי, התלונות של היבואנים, שאני כל הזמן מקבל, אלו חדשות ישנות מאוד...
 
משרד התקשורת שיקר ומשקר מאז ועד היום, למה צריכים אישורים ובדיקות, מה שקיים רק בארצות הדיקטטוריות. אין דבר כזה לאנשים פרטיים, וליבואנים - הרגולציה פועלת בכל העולם בשיטת ה"אמון", שיטה, שרק כעת מתחילה להיכנס כאן אצלנ, בגלל החקיקה, שהוביל משרד האוצר, באיחור של כ-2 עשורים וגם באופן חלקי, לגבי חלק מהמוצרים.
 
ההצהרות האחרונות של הסמנכ"ל הבכיר החדש לאכיפה, איתן כסיף, בעניין הגברת הפיקוח על היבואנים (ההודעה המקורית של המשרד – כאן), היא בבחינת בדיחה עצובה וספין נוסף על הציבור, לנוכח המתרחש במשרד התקשורת עצמו. בנוסף, בהודעה ההזויה הזו מצוין שנתבים שוחררו מהצורך באישורי יבוא, מה שלא נכון (ראה בנספח א')... 
 
ב. אז למה במשרד התקשורת מתעללים בציבור כל היבואנים בנושא ייבוא מוצרי אלחוט?
מ-3 סיבות עיקריות, שכתבתי עליהן המון פעמים וכאן אחזור על זה רק עם הפרטים המרכזיים:

1. להגן על האינטרסים של קבוצת בזק.
אני זוכר היטב איך התחלתי לטפל בבעיה הזו, כשהחלה התופעה של ייבוא מסיבי והברחות של טלפונים ביתיים אלחוטיים, שהיו באופנה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. המשרד אסר לייבא טלפונים אלחוטיים, שעבדו בתדרים האמריקאים. הנימוקים השקריים היו ונשארו מאז ועד היום. אז שאלתי את ראשי המשרד: עשרות אלפי טלפונים בתקן האמריקאי הוברחו לישראל במזוודות של הנוסעים לחו"ל החוזרים עם מה שרכשו בחו"ל מבלי להצהיר על זה במכס, ועוד עשרות אלפים של טלפונים אלחוטיים הוברחו דרך היבוא בדואר, שלא נרשם על קופסת המשלוח של הטלפון, שהוא עובד בתדרים האסורים ע"י משרד התקשורת. אותם תרגילים הקיימים גם כיום ובהיקפים גדולים פי כמה. אז למי בדיוק נגרמו הפרעות, מעשרות הרבות של אלפי הטלפונים הללו, שהוברחו לישראל? ביקשתי שיראו לי מדידה אחת של הפרעה, שהטלפונים האסורים הללו עשו למישהו בישראל, כולל לצבא.
 
איש לא הציג לי אז נתונים, כי אין. גם היום אין. פשוט אין. אין דבר כזה וגם זה לא יכול להיות (מבחינה פיזיקלית).
 
זה לא הגיוני, שטלפונים אלחוטיים ביתיים, שהטובים שבהם משדרים למרחק של 15 עד 20 מטרים, לכל היותר, אפילו אם יגיעו לטווח של 30 מטרים, יפריעו למישהו. אין דבר כזה בעולם התקשורת. אולם, היה ויש עדיין רצון להגן על האינטרסים של קבוצת בזק, שמכירת טלפונים אלחוטיים הייתה אז מקור הכנסה יפה עבורה.
 
אלה אותם אנשים במשרד, שאסרו אז (ועד היום) על ייבוא טלפונים ביתיים אלחוטיים, שאסרו על יבוא האייפון (זו לא בדיחה), עד שקמה צעקה ענקית והשר ביטל זאת, וכעת בדיוק אותם אנשים במשרד התקשורת, הצליחו להוציא מהרשימה של השר את 3 פריטים, שהוכנסו לרשימה של משרד האוצר בניגוד לדעתם (ראה פירוט לעיל בנספח א').
 
כך, אותם מנהלים ופקידים, אסרו על השימוש בתדרי ה-5 גיגהרץ החופשיים ל-WiFi מחוץ למבנים (Outdoor), אסרו על שימוש בתדרי ה-5.8 גיגהרץ החופשיים לכל מטרה, כיום תחום  זה משמש מוצרים רבים, למשל, רחפנים, אסרו על שימוש ב-WiFi כשירות ע"י חברות הסלולר ולא שחררו את תחום ה-60 גיגהרץ (שהוא תחום חופשי לכל מטרה ושום גוף בישראל לא משתמש בתחום הזה), לשימוש של שירותי פס רחב אלחוטי, לשימושים מגוונים.
 
כל האיסורים הללו נולדו וקיימים עד היום, כדי שלא תיווצר תחרות לאינטרסים הכלכליים של בזק בחיבורי רחבי פס עוקפים מהאוויר לבתים ולעסקים. כך, האיסורים הללו תקפים כבר יותר מ-2 עשורים ושום רפורמה לא שינתה מאומה בתחומים הללו. קשה להאמין, אבל אלו העובדות הכתובות והמתועדות.
 
אם לא די בכך, יום בהיר אחד (בתקופת אבי ברגר כמנכ"ל), החליטו באותה יחידת רישוי אלחוטי, לאסור את השימוש בטכנולוגיית HomePlug (מוצר ממשפחת "מאריכי הטווח ל-WiFi"), למרות שהמוצרים הללו לא משדרים מאומה לאוויר, אלא מעבירים את האות של ה-WiFi והאתרנט על חוטי החשמל בתוך הבית.
 
כך, סלקום "נדפקה" בהשקת שירות סלקוםtv שלה, כי תכננה לספק שירות של "ריבוי טלוויזיות" בבית, טלוויזיות המחוברות על רשת החשמל הביתית, במקום הצורך לספק ממיר נפרד לכל טלוויזיה בכל חדר, בעלות נוספת ובהתקנה נוספת ללקוחות על כל ממיר. בזק וגם יורוקום, מאותה קבוצה, המשיכו למכור מוצרי HomePlug וממשיכים בכך עד היום, והטיעון של המשרד היה בזמנו, שהאיסור החדש חל רק על מוצרים חדשים, ולא על אלה שכבר נמצאים במחסן של היבואן (כלומר: בזק ויורוקום). "ישראבלוף" במיטבו, שנמשך מעל 3 שנים (ראה גם לעיל בנספח א') ושלא עבר שום "מהפכה"...
 
2. לקבל שוחד.
לא מדובר בדבר תיאורטי, או "האשמה מצוצה מהאוויר או מהדמיון". השיטה כוללת כאן 2 מנגנוני פעולה מרכזיים:
 
1) "מאכרים", שהתמחו בשחרור מהיר של מוצרים מהמכס וקבלת אישורים מהירים מהיחידה הזו במשרד התקשורת.
 
2) מנגנוני גביית שוחד - ישירות ע"י עובדי היחידה ואנשים הקשורים אליהם ישירות, בקשרים משפחתיים או חבריים.

ראה למשל כאן ובמאמר: "החשיפה (כביכול) על חשד לשוחד במשרד התקשורת אינה חדשה ואינה יחידה".
 
ליוויתי בעשור האחרון 3 פרשות של חשד (לכאורה) של גביית שוחד, ב-3 מנגנונים נפרדים זה מזה, שהופעלו ע"י 3 קבוצות שונות, מסלולים שונים, שבמשך כמה שנים פעלו במקביל. היות והן תוארו בהרחבה על ידי בכתבות רבות, אחזור עליהן כאן בקצרה:

• מנגנון, שפעל בלשכת הסמנכ"ל הבכיר לספקטרום ורישוי תדרים דאז (נתי שוברט, בתמונה משמאל), כשלא ברורה מה מידת מעורבותו בנושא (כי זה לא נחקר), מנגנון מאוד יעיל ופורה, שהופעל ע"י ראש הלשכה שלו. המנגנון הזה כלל 3 אנשים, שעסקו בכך כעיסוק עיקרי, כי זרם כאן די הרבה כסף. זה כלל גם פורטל באינטרנט, שפרסם את השירות הזה ברבים וגם סיפק קבלות רשמיות למי ששילם את השוחד (כ-אלף עד 1,500 ₪ לאישור לא מסובך, כשמובטח בפרסומות, שהאישור למכס יסופק תוך 24 שעות, מרגע התשלום). העברתי ליועמ"ש את כל הפרטים על המנגנון הזה (כולל מסמכים, צילומים, עדויות, המון חומר) ומאומה לא קרה. זה מוסבר בהמשך למה. אם לא די בחשיפות שלנו, בדה-מרקר נחשפו מסמכים רבים נוספים ומאוד ברורים, על מנגנון גביית השוחד הזה, וגם חשיפת דה-מרקר לא שינתה את המציאות העגומה, שנחשפה גם על ידם. יתרה מכך, המנגנון המושחת והמצליח הזה (בגלל העיכובים הבלתי נסבלים של שחרור ייבוא מהמכס, שדחפו אנשים לשלם שוחד), החל לבצע עם השנים פעילויות בלתי חוקיות ורווחיות נוספות רבות כולל: 1) הפצת כרטיסי חיוג, שחוקיותם מוטלת בספק (כי המחייג היה חסוי במנגנון הסתרה מיוחד), לחיוג לשירותי פרימיום מסוגים שונים, חלק מהם לגיטימיים למחצה, או על גבול הלגיטימיות ושאת חלק מהם (והרווחיים ביותר) אפשר לסווג תחת הכותרת הצנועה: "שירותים בלתי מוסריים". הפצת כרטיסי החיוג הללו נעשתה בשיטת "הפירמידה" והמיזם הזה הרוויח היטב במשך כמה שנים, עד כי היה לו מספיק כסף להשקיע בתעלול המובא בסעיף הבא, בעלות של מאות אלפי ₪, תעלול, שנולד כאשר שלמה פילבר נכנס לתפקיד המנכ"ל, והחליט לחסל את "הפירמידה" הזו. ההחלטה של פילבר "לחסל את הפירמידה" לא נולדה בגלל אי חוקיותה (כפי שטען), ולא בגלל שהמנגנון הזה הופעל מתוך משרד התקשורת עצמו, אלא בגלל שמי שנהנה מהרווחים של השיחות המפוקפקות הללו, היו מתחרותיה של בזק, ובזמנו 012 סמייל הייתה בין המרוויחות הגדולות מהצלחת השירותים הללו. שלמה פילבר, גם בנושא הזה, עבד פשוט עבור האינטרסים של קבוצת בזק. 2) תכנון וביצוע של שליחת כ-10 מיליון SMS מזויפים, כביכול בשם של חברות הסלולר, לכל מנויי הסלולר בישראל (מרשימות הלקוחות, שנגנבו \ נלקחו מחברות הסלולר), בהודעה מזויפת, שנועדה להכשיל את הרפורמה, שהוביל המנכ"ל דאז, שלמה פילבר, בעניין שירותי הפרימיום הטלפוניים. הצלחתי לעלות על הפעילות הזו ממש בתחילתה והיא נעצרה אחרי שנשלחו כבר כ-800 אלף SMS מזויפים, מתוך ה-10 מיליון מסרונים, שהיו בתהליכי משלוח לכל תושבי ישראל המחזיקים במכשירי סלולר. מאומה לא נחקר ולא נבדק אחרי חשיפת השערורייה הזו. בהמשך יובן למה. 3) תכנון, הפקה, ביצוע והפצה של אפליקציה סלולרית, שהפכה למצליחה ("שועל הקלטות"), בנושא, שהיה אז מאוד פופולרי במשרד התקשורת: להקליט בסתר אחד את השני... האפליקציה הזו הפכה מהר מאוד ללהיט בציבור הרחב ולמקור הכנסה חדש ל"מיזם", שהתנהל בלשכה של ראש אגף הספקטרום. לכל הפעילויות הללו, קראתי אז בשם "האקסלרטור של פילבר ושוברט", בגלל ריבוי היוזמות, שהתפתחו והתנהלו מהמשרד הזה במשרד התקשורת. מאומה לא נחקר אחרי כל החומר שהיועמ"ש קיבל (ולא רק ממני). הסיבה לכך די מדהימה: ראש הלשכה של סמנכ"ל הספקטרום דאז טענה, שהיא קיבלה "אישור לעבודה נוספת" ממנהלי המשרד (אישור, שרק נש"מ מוסמכת לספק לעובדי מדינה). זה היה נכון ואם היו צריכים לחקור את זה לעומק, סביר היה להניח, שכל ראשי משרד התקשורת היו אמורים לעוף לכלא יחד עמה. כך, "קליקת הפרקליטים" הופעלה, כדי "לטייח" את העניין והסיום של הפרשה הזו היה גריסתה ע"י שמילה מימון. כל המנגנון הזה, שהפעיל כמה מיזמים במקביל, למעשה, פורק. זה נגמר בהשעיה זמנית של ראש הלשכה ובהורדתה בתפקיד. כך, הכל טואטא ו"נגרס במגרסה של שמילה". שום חקירה פלילית לא נפתחה אחרי כל כך הרבה פעילויות בלתי חוקיות. פשוט מדהים.
• מנגנון מקביל, שהופעל ע"י עובדת אחרת בתחום אישורי היבוא באגף הספקטרום, באופן בלתי תלוי ב"אקסלרטור" מהסעיף הקודם. העניין הזה נגנז מהר, כי העובד, שחשף את המידע המפליל, עבר "תרגיל" פנימי ע"י צמרת המשרד, מה ששכנע אותו לחזור בו ממה שאמר ומסר. כך, היועמ"ש ונש"מ "סגרו את התיק" ללא כל בדיקה, ממש מהר.
• מנגנון נוסף ובלתי תלוי פעל במסגרת חברה עסקית, שהייתה אז די מצליחה בעולם התקשורת, בעיקר בעולם שירותי ערך מוסף בסלולר, חברה, שהפעילה שירותים רבים ללא רישיון ובעצימת עין מתמשכת של ראשי משרד התקשורת, חברה, שהייתה קשורה, כנראה, ל"אקסלרטור", למשל, בעניין הפצת "כרטיסי החיוג" (כמוזכר לעיל). בראש המנגנון הזה עמד עבריין בכיר ביותר, מצמרת הפשע בישראל, ובאורח פלא, לאחר שחשפתי את המנגנון הזה (כלומר: לאחר ששלחתי שאלות ראשוניות למשרד התקשורת), קיבלתי תוך פחות מיום, לאחר משלוח השאלות שלי למשרד, "צו איסור פרסום" אישי וגורף על הכל, משופט מבית המשפט בראשון לציון (מקום מגורי). זה היה לפני כ-3 שנים. צו איסור הפרסום הגורף הזה עדיין תקף גם כיום ואני ממשיך לכבד אותו ולא הצלחתי להסיר אותו עד רגע זה. כך, שאין לי אפשרות מעשית לרמוז מאומה, בעניין חמור זה. תזכורת קטנה: בפרשה לא פחות חמורה במשרד התקשורת, שכיניתי אותה בזמנו בשם "הפרשה הסודית", צו איסור הפרסום, שהוטל עלי, נמשך למעלה מ-4 שנים. גם אחרי השחרור של פסק הדין בערר ב"פרשה הסודית" מצו החיסיון, עדיין נשארו חלקים ב"פרשה הסודית" הזו חסויים לעולמים מידיעת הציבור, על פי החלטת בית המשפט, למשל: השמות המלאים של כל המעורבים בפרשה וההאשמות הפליליות שהוטחו כנגד מי מהמעורבים בה (ושלא נחקרו כלל בחשדות הללו). זה לא יהיה מפתיע, שנציין כאן שחלק מהמעורבים ב"פרשה הסודית", שהחלה בתחילת העשור, מעורבים גם בפרשה היחסית החדשה (שמתחברת לאגף הרישוי), שעדיין נמצאת תחת צו חיסיון. פשוט מדהים.

3. לשמור על קיומה של היחידה וכוחה ולקדם את אנשיה.
אם פותחים את הייבוא לישראל באופן חופשי, אז עובדי היחידה הזו הופכים מיותרים. לכן, השמירה על המנגנונים של האיסורים והוספת דרישות חדשות כל הזמן לציבור, שימרו ומשמרים עד היום את היכולת של היחידה הזו לגדול, ליצור עוד תפקידים, עוד מנהלים, ופותחים בכך עוד אפשרויות להתקדם בדרגות. הדאגה לציבור בכלל לא קיימת בצורת החשיבה הזו, שקיבלה כל השנים וגם כיום, גיבוי מלא מראשי משרד התקשורת.
 
כל מהנדס, שגויס ליחידה הזו, שניסה להקל או שניסה לערער על השיטה הקיימת, סולק די מהר. פרסמתי כמה כתבות מאוד חריפות בנושא, כולל כתבה, שבה המלצתי להטיל קנסות אישיים על שמילה מימון וגדעון שטרית, על כל איחור במתן אישורי ייבוא... זה לא הזיז הרבה לאיש.
 
אולם, אנשי האוצר. לפי החשיפה של ארז רביב, הם כן ידעו על תופעת "המאכרים" וההיקפי השוחד המסיבי (גם הם קראו את החשיפות שלי...), ולכן ביקשו להקל על הייבוא באופן דרסטי. כך, שלא יהיה על מה לשלם שוחד ולא יהיה צורך ב"מאכרים". אולם, גם אנשי האוצר ואחריהם מליאת הממשלה, ועדת הכלכלה של הכנסת ומליאת הכנסת, נפלו בפח של התרגילים, של אלה שיצרו את המנגנונים הפליליים והאנטי ציבוריים הללו.
 
כאמור, האוצר קיבל ממשרד התקשורת, בעקבות הלחץ, שהפעיל משרד האוצר, לקראת הכנת "חוק ההסדרים במשק" ל-2019, רשימה של 22 פריטים, שישוחררו מאישורי ייבוא בצו בחתימת השר, אחרי האישור של הכנסת לרפורמה בייבוא, שיזם האוצר. האוצר פרסם, שמדובר בשחרור מסיבי של פריטים מאישור ייבוא ומשרד התקשורת חזר על הספין השקרי הזה, שכל כלי התקשורת (למעט אחד - "דבר ראשון") פרסמו.
 
אולם, באוצר לא ידעו, שהרשימה, שהם קיבלו ממשרד התקשורת, כוללת 19 פריטים, שמזה שנים לא חייבים באישורים ו-3 פריטים חדשים (אוזניות, מאריכי טווח ונתבים). ברגע שנגמרה החקיקה, הוסר הלחץ על משרד התקשורת ונערכה "מסיבת עיתונאים" של ראשי משרד התקשורת, להציג את "המהפכה", 3 הפריטים החדשים הללו מהרשימה של ה-22 פריטים, פשוט הוסרו מהרשימה בנימוקים שקריים (כפי שנחשף ע"י  ארז רביב), וכך הגענו לרשימה המעודכנת של 19 פריטים, שאין בה שום דבר חדש. כלומר: ראשי משרד התקשורת מכרו לכולם רשימה מזויפת של 19 פריטים, שלא טעונים אישור, פריטים שלא דרשו גם קודם לכן אישורי ייבוא. "ישראבלוף" במיטבו.

ומי משלם על כך? רק הציבור. כי העלויות של שחרור המוצרים הללו עולה כסף. המון כסף.  זה בא מכיסכם, קוראים יקרים.
 
נספח ג'
צילום מאתר משרד הכלכלה, אודות ההנחיות לייבוא פרטי וע"י יבואנים, של מוצרי תקשורת, מה משוחרר מאישורים של משרד התקשורת מזה שנים (הדף הזה היה קיים באתר משרד הכלכלה מזה כמה שנים טובות). למעשה, הפריטים הללו שוחררו ע"י השר אריאל אטיאס ברפורמה מקיפה, שהוא יזם לפני כעשור (ונתי שוברט הוסיף על זה עוד 3 פרטים ב-2017) וכעת, השר איוב קרא ממחזר את הרשימה הזו ללא כל בושה (בהבדל קטן אחד מהשר לשעבר אטיאס: הגדלת כמות הפריטים המותרת לייבוא אישי ליחיד\משפחה, מה שהוגדל כבר ע"י נתי שוברט ב-2017). כל זה נעשה בהנחה, שהציבור לא יזכור מה השר אריאל אטיאס (ב-2008) ונתי שוברט (ב-2017) שחררו מהצורך באישורים.

 
שורה תחתונה:
רק אם יסלקו מתפקידם את כל אלה, שהמציאו את השיטה הזו ושיכללו אותה במשך השנים, והפכו אותה למנגנון של התעללות מתמשכת באזרחים, ויסולקו כל אלה, שנתנו לזה גיבוי וחיפוי, יש סיכוי מתקבל על הדעת, שהכאוס הזה ייפתר בצורה מלאה.
 
כרגע נראה, שמשרד התקשורת הצליח "לעבוד על כולם" ולהציג "מהפכה" שאין בה כלום. ממש כלום (לפחות בתחום הייבוא האישי). אתם, קוראים יקרים, תשלמו מכיסכם את המחיר של מוצרי היבוא הללו. אתם משלמים ותשלמו יותר, רק בגלל כמה פקידים במשרד התקשורת, שפועלים בשיטה שאין בשום מדינה בעולם הנאור, פקידים המקבלים גיבוי מלמעלה (מהשר) ועד למטה מאחרון המנהלים, למעשיהם הנפסדים והאנטי ציבוריים, שנמשכים שנים, באין מפריע.