"הרמת מסך" מעל תהליך התיאומים עם צמרת בזק (ובמיוחד עם מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, שכעת עדיין במעצר) ולא ע"י שלמה פילבר (או העוזרת שלו). יותר מדי שאלות עדיין בלי תשובות, לגבי שמילה מימון, שכיום משמש כמנכ"ל בפועל של משרד התקשורת.
מאת: אבי וייס, 22.2.18, 07:30

בלעדי: אני אישית הזהרתי ויותר מפעם אחת את שר התקשורת הנוכחי איוב קרא מפני המינוי של שמילה מימון (בתמונה משמאל) לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת בפועל, בו הוא משמש כיום.

זה מפורט בהרחבה ב-2 כתבות, שלא מותירות ספק במה מדובר: "למה לא להאריך את כהונת שמילה מימון כממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת?", ו"למה שר התקשורת מעוניין להאריך את כהונת שמילה מימון כמנכ"ל בפועל?".

ציינתי במאמרים הללו במפורש, ששמילה מימון קשור לפרשה, שכבר נחקרה (ולא עד תומה), פרשה שכיום מכונה בשם "תיק 4000", אבל זה בפועל 2 תיקים נפרדים בלוחות זמנים שונים ועם מעורבים, שחלקם זהים וחלקם בכלל לא (למה? הסברים כאן) וגם פירטתי במה הוא עשוי או עלול להיחקר. השר לא השיב לי וגם לא התייחס לניתוחים שלי.

לכן, אני "מרים כאן את המסך" מאחת הפרשיות, שלא חשפתי עד כה (יש לי עוד "בקנה"), וזו המעורבות האישית של שמילה מימון בתקופה שבה היה סמנכ"ל בכיר ואח"כ משנה למנכ"ל, בקשרים ההדוקים, שבנה יחד עימו, שלמה פילבר (המנכ"ל) עם צמרת בזק. לשמילה מימון היה תפקיד חשוב בתהליכים הללו, למרות שלא היה באותה עת מנכ"ל וגם הטיפול בבזק לא היה אמור להיות נחלתו הבלעדית (מבחינת חלוקת סמכויות בתוך המשרד, כנגזרת מחוק התקשורת ותקנותיו, באותה תקופה). 

לכן, שלחתי את השאלה הדחופה הבאה לשר התקשרות איוב קרא, לנש"מ ולצמרת משרד התקשורת:
"על פי היומן האישי של שמילה מימון (כאן), הוא נפגש בתחילת 2017 כמה פעמים עם סטלה הנדלר (מנכ"לית בזק) (למשל ב-6.3.17 וב-21.5.17 וגם כמה פעמים עם מנכ"ל פלאפון (מקבוצת בזק).
אחת הפגישות ממש מעוררת עניין וזו הפגישה הלילית שלו עם סטלה הנדלר במודיעין (בעיר מודיעין, לא במשרדים הרשמיים של משרד התקשורת) ב-7.2.17.
למה שמילה מימון (שלא היה אז מנכ"ל), נפגש לבדו עם סטלה הנדלר בלילה במודיעין? יש איזה הסבר סביר לתופעה החמורה הזו? מתי עוד הוא נפגש איתה בסתר?
כ"כ, ניכר מהיומן, שאת חלק מזמנו שמילה מימון מבלה בחופשות (וקצת ימי מחלה), וכאשר הוא לא בחופשה (או מחלה), הוא נפגש (מעבר לישיבות הפנימיות ההכרחיות) רק עם "בעלי עניין" (כלומר: בכירי חברות התקשורת), זאת, במקום להיפגש קודם כל עם הציבור ונציגיו המוסמכים, אלה המממנים מכיסם את המשכורת, הרכב, הנהג, הלשכה, ושאר התנאים הנלווים למעמדו?
אודה לתגובה דחופה".

תגובה לא הצלחתי לקבל. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. אין מה להיות במתח, הסיכויים שאקבל תגובה, הם כמו הסיכויים שאסע כעת לנתב"ג ואקח טיסה ישירה לשמש. (בכלל לא מסוכן אם אטוס לשם בלילה!). 

בהערת אגב, אני חייב לציין לשבח את הממונה על חוק חופש המידע במשרד התקשורת, מוניר קזמל, שהעביר (כאן) את יומניו של שמילה מימון לעו"ד אלעד מן, מעמותת "הצלחה" - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.

הנה הפגישה הזו ב-7.2.17 מהיומן של שמילה מימון:


"הפגישה הלילית" הזו עם סטלה הנדלר ב-7.2.17, ועוד 2 פגישות במשרדים עימה בתחילת 2017 (זו התקופה הקריטית, שנחקרה ונחקרת), לא היו יוצאות דופן. מסתבר, שאחרי שהחקירות של הרשות לניירות ערך הפכו לגלויות במחצית 2017 והלאה, שכשצמרת בזק כבר בילתה בחקירות ובמעצרים, הפגישות הללו נפסקו.

אולם, מוניר קזמל העביר לעו"ד אלעד מן גם את היומן של שמילה מימון למחצית השנייה של 2016 (כאן), זו גם כן תקופה קריטית לתקופה הנחקרת כעת.

ביומן של מחצית שנייה של 2016 קיים בדיוק את אותו דפוס התנהגות של שמילה מימון (כפי שיש ביומן של 2017), לא מעט חופשות, מחלות ועניינים פרטיים, ובאמצע המון עיסוקים המתרכזים סביב קבוצת בזק...

בתקופת המחצית השנייה של 2016 (מאפריל 2016 עד דצמבר 2016 ותחילת ינואר 2017), קויימו על ידו עשרות מפגשים עם צמרת בזק ובכלל זה מפגשים ישירים של שמילה עם סטלה הנדלר, למשל ב-21.8.16, ו-3.1.17. זאת, מלבד ביקורי עבודה בבזק ובמקומות נוספים, שכנראה גם בהם נפגש עימה.

רק בתקופת השנה שבין מחצית 2016 ועד מחצית 2017 שמילה מימון נפגש אישית עם סטלה הנדלר מנכ"לית בזק לא פחות מ-5 פעמים (כולל הפגישה הלילית במודיעין), יותר מהפגישות שלו עם כל מנכ"ל אחר בשוק התקשורת. זאת, למרות ששמילה מימון לא היה מנכ"ל משרד התקשורת באותה עת ועיקר עיסוקיו היו אמורים להיות סביב הדאגה לצרכנים ולקיום חוקי התקשורת בישראל. 

אם לא די בכך, היו לא מעט פעילויות מאוד מוזרות הקשורות לשמילה מימון סביב הפרשה הזו ואציין כאן רק כמה נקודות בולטות:

• שמילה מימון קיים (ביחד עם תמי לשם) "שימוע" לעוזרת המנכ"ל עדי קאהן גונן (בתמונה משמאל), על פי הסיכום של תנאי השחרור שלה בחקירה הראשונה (של הרשות לניירות ערך). השימוע הזה היה בבחינת הפרת צו של בית המשפט וגם הטעיית בית המשפט. זאת, כי ההחלטה שהיא תישאר במשרד התקשורת ותעבור לעבוד באגף הדואר, לא קויימה. הפרשה החמורה הזו טרם טופלה והיא מפורטת כאן. 
• אותה עדי קאהן גונן, שנעלמה ממשרד התקשורת לאחר "השימוע" ששמילה ערך לה, צצה לפתע במשרד לשיוויון חברתי ב"רשות לקידום מעמד האישה", עם התקן והמשכורת שלה ממשרד התקשורת, באישור אישי של שמילה מימון, כפי שחשפנו כאן.  
• שמילה מימון עמד בראש הצוות במשרד התקשורת, שהכין את התשובות לדו"ח מבקר המדינה (שפורסם במחצית 2017, במקביל לפתיחת החקירה של הרשות לניירות ערך). כלומר: הוא ידע במדויק מה אומר מבקר המדינה על כל הפעילויות התמוהות ואולי גם הבלתי חוקית של שלמה פילבר, וכל מה ששמילה עשה באותה חצי שנה זה היה להכין לשלמה פילבר את "קו ההגנה" שלו מול מבקר המדינה. כלומר, "אין מצב", ששמילה מימון לא היה מעורב אישית בכל ההחלטות והמהלכים של שלמה פילבר לאורך כל הזמן. תכיפות הפגישות ביניהם (עפ"ינ היומנים) לא יכולה להשאיר כל ספק בעניין זה. 
• על חלקו של שמילה מימון במועצת הכבלים והלוויין (גם כמ"מ יו"ר המועצה וגם כחבר בכיר מן המניין במועצה) וחלקו בהחלטות המועצה לתת הטבות של מיליארדים לקבוצת בזק-Yes - אפשר לכתוב ספר שלם, כולל על חלקן של ד"ר יפעת בן חי-שגב (היו"ר שהחליפה אותו) ותמי לשם (שהייתה חברת מועצה באותה עת), ספר על כל החלטות המדהימות הללו ואיך הן "בושלו" בשנים 2010 עד מחצית 2017. כרגע, אסתפק בהפנייה לכתבה כאן. 
• שמילה מימון עמד בראש צוות מאוד מוזר במשרד התקשורת ("בזק צוות הדדיות"), וכדי שלא תחשבו שאני מדמיין, אז הנה התצלום לקיומו של הצוות הזה מתוך היומן של שמילה ל-2017:
• 
• ב-2.1.17 שמילה עסק אישית בנושא "ההפרדה התאגידית של בזק" (זו אחת מ"ראיות הזהב" של הרשות לניירות ערך ושל המשטרה, שמוכיחה, שבזק קיבלה עזרה ששווה המון כסף, מצמרת משרד התקשורת). וכדי שלא תחשבו שאני מדמיין, אז הנה הפעילות הזו מהיומן של שמילה מ-2.1.17:

לסיכום:
הסעיפים, שהבאתי כאן, הם רק פסיק אחד קטן מכלל הנושאים שחשפתי (או אחשוף בקרוב) בעניינים הנוגעים למנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, שמילה מימון. כבר חשפתי, שכמעט כל החלטותיו בשנים האחרונות היו ללא כל סמכות חוקית ודינן להתבטל (ראה בכתבה: "ראיית הזהב": רוב החלטות משרד התקשורת הן בלתי חוקיות ודינן להתבטל").

עד לאחרונה, לא הקשיבו ולא התייחסו לחשיפות המרובות הללו, שלי ושל כתבים, שמבינים בתחום, דוגמת גדי פרץ מגלובס. אולם, נראה שכעת ה"גלגל התהפך", כמפורט: כאן, כאן וכאן.

הרבה אנשים לא ישנים עכשיו טוב בלילה בגלל מה ששלמה פילבר "מזמר" לחוקרי להב 433 של משטרת ישראל. הוא התחמק מעונש תמורת היותו "עד מדינה", אבל ישלם קשות בקריירה שלו ובשם שלו. מדהים, עצוב ומקומם, שכך נראה משרד התקשורת הישראלי ב-2018. 

למה זה קורה, כשכל האזהרות היו מונחות על השולחן? 
כי אפשר לצפצף על החוק, לבצע ספינים על הציבור ולהחליט החלטות חשובות בעולם התקשורת, ללא כל שקיפות, ללא כל שימוע אמיתי וללא התחשבות בצרכי הציבור ובמה שקורה בעולם המערבי או בכלל.

זה יכול להתרחש רק במקום בו אלה, שמקבלים את ההחלטות, שוכחים עבור מה הם מקבלים משכורת וסמכויות. אז כדי שניזכר עבור מה עובדי המדינה מקבלים משכורת, רכב צמוד וסמכויות לקבל החלטות, צילמתי את הסעיף הכי חשוב בחוק שירות המדינה והנה הצילום נמצא כאן ומדבר בעד עצמו:


אם היו מקשיבים לי בזמן, כל אלה, שלא ישנים כעת בלילה וממתינים להפתעות (וגם מתייעצים עם עורכי דין, לכל צרה שלא תהיה), לא היו מגיעים למצב האומלל והחמור הזה, שלא היה מעולם במשרד התקשורת הישראלי. חטא היהירות וההסתמכות על "החסינות" מ"קליקת הפרקליטים" סינוורה את עיניהם ואת שיקול דעתם. הם הפכו "לעובדים על הציבור" במקום "עובדי ציבור".
המשך יבוא ודי בקרוב. 

עדכון 22.2.18, 07:35: ברגע שהכתבה עלתה לאוויר, האתר, שבו היו היומנים של שמילה, נעלם מהרשת, כך, שהלינקים למסמכים הללו כרגע לא עובדים. אולם, החלקים החשובים ביומנים הללו מובאים בתצלומים בכתבה כאן למעלה.

עדכון 26.2.18, 18:00: האתר עם היומנים של שמילה מימון חזר לאוויר וניתן לגשת אליהם כרגע.