פיפלביז - פלטפורמת השקעות המונים, שעברה לדרכי הגיוס של המחר, על פי החקיקה החדשה (הפלטפורמה הראשונה בישראל), משתפת פעולה עם TLV Generator, כדי לאפשר למיזמים גם בתחילת דרכם (וללא MVP), לקבל מימון למיזם במסלול החדשני של "מימון המונים". כיצד מצטרפים למהפכת ה-Crowdfunding הישראלית החדישה?
מאת: אבי וייס, 10.4.18, 09:30

את התכנון של היוזמה החדשה של פיפלביז בשת"פ TLV-Generator חשפנו כבר כאן וכאן. כאן נחשוף נציג את פרטי המסלול החדש הזה לגיוס הון, שהחל בישראל בתחום "מימון המונים" על פי החוק החדש, כשפיפלביז היא הראשונה שקיבלה אישור הרשות לניירות ערך להפעיל את המסלול החדשני והמלהיב הזה ליזמים. כ"כ נציג את החידושים הטריים ביותר בתחום גיוס הון למיזמים. 

תחום השקעות ההמונים (Equity Crowdfunding), מסמן עצמו כאחד מאפיקי הגיוס המובילים של המחר. בעקבות הצלחות של השוק הזה בעולם, ישראל נכנסה לרשימת המדינות, שהעמידו רגולציה לתמיכה ב"השקעות המונים", תחת פיקוח הרשות לניירות ערך. שנת 2018 היא השנה הראשונה בה מתבצעות השקעות בתחום זה ובשיטה זו בישראל, בהובלת חברת פיפלביז, "רכז השקעה" מאושר ראשון בישראל. 

עו״ד אורן שרון (בתמונה משמאל), ממשרד עורכי הדין המוביל ש. פרידמן - מנותני החסות של תוכנית הגנרטור, הוא מומחה ומנוסה בתחום של מימון לסטארטאפים: "סבבי הגיוס של הסטארטאפים מתחלקים לשלבים, כשבכל שלב ניתן להצביע על מצב הפיתוח של המיזם ובהתאם לכך גם המשקיעים, כל סוגי המשקיעים, מחשבים את רמת השקעתם ורמת הסיכון.

מבחינת אופציות מימון למיזמים, יש לא מעט אופציות והמוכרות הן:
א. הון עצמי.
ב. איתור כסף בגישת ה.FFF -  זה בד"כ מיועד לממן הוצאות ראשוניות בתחילת הדרך.
ג. מקורות ממשלתיים. המוכרים ביותר אלה 'מענקי מדען' ו'תכנית 2020. '
ד. משקיעים לפי סוגים: ,VC אנג'לים (שמשקיעים עד רמת מאות אלפי דולרים), השקעות מארגונים גדולים, קרן השקעות.
ה. הלוואות. כיום, מאוד מקובלת 'הלוואה המירה למניות', שפופולרית יותר מהשקעה ישירה תמורת מניות בעיקר מארה"ב.
ו. האפשרות החדשה, שקיימת מאז 2014 ופחות מוכרת ליזמים ולמשקיעים בארץ, נקראת :SAFE )ר"ת: :(Simple Agreement For Equity שבה מדובר על השקעה בדר"כ לא גדולה, שמבוצעת במסגרת  הליך מהיר, שבה יש הבטחה, שבסבב הגיוס הבא, המשקיעים יקבלו את חלקם בהתאם לתנאי ההמרה המצוינים בהסכם. מדובר בהסכם  קצר של כ-4 עמודים, עם מו"מ מהיר להשקעה וההשקעה ניתנת בשלב הראשון ללא אחזקות, רק עם הבטחה למניות בעתיד. 

מימון המונים נחלק לשני סוגים עיקריים:
א. מימון (המונים) כנגד  מניות (equity crowdfunding)
ב.  מימון (המונים) כנגד 'מתנות' (Rewards) ללא הקניית זכויות למשקיע בחברה.
ישנן גם פלטפורמות למימון המונים למטרות פילנטרופיות, כנגד הגשמת מטרה כזו או אחרת או תעודת הוקרה. 

אחת השאלות, שיזמים שואלים היא: כיצד להעריך את שווי החברה, לפני ו/או  הכסף. אין כאן 'כללי ברזל', משום שלרוב מדובר בחברות מתחילות ללא מכירות או נכסים משמעותיים. השווי נקבע בדר"כ כתוצאה ממשא ומתן של מייסדי החברה מול המשקיעים. ישנם כלי עזר מקוונים המסייעים בהערכת שווי (גם עבור סטארטאפים בראשית דרכם).

טרם הפנייה למשקיעים יש להכין את מצגת למשקיעים (one pager / executive summary) וכן יש לתת את הדעת לשימושים שבכוונת החברה לעשות עם הכסף כפי שברצונה להציגם למשקיעים הפוטנציאליים (אשר לרוב יתעניינו בכך בשלב מוקדם של המשא ומתן).

על מנת להציג למשקיעים את התפלגות האחזקות בהון המניות של החברה נהוג לערוך טבלת הון (cap table) במסגרתה מציינת החברה מי בעלי המניות הקיימים במועד הרלוונטי, למי הובטחו מניות או זכויות אחרות בחברה, מה היקף האופציות לעובדים שבכוונת החברה להעניק וכיו"ב".  

הגר טלמור, (בתמונה משמאל), מנהלת קשרי יזמים מחברת פיפלביז, פלטפורמת "מימון ההמונים" המבוססת ביותר בישראל, והראשונה לקבל את אישורה של רשות ניירות הערך כ"רכזת הצעות להשקעות המונים תמורת מניות": "אנו חברה המנהלת פלטפורמה למימון המונים. אנו עוברים ממש כעת לפלטפורמה חדשה לפי החוק החדש, ויצאנו כעת לדרך.

בעולם, הגידול החזק והמשמעותי ביותר בתחום המימון למיזמים הוא תחום 'מימון ההמונים'. ב-2017 ההשקעות ב'מימון המונים' היו גדולות יותר מהיקף ההשקעות של VC ואנג'לים גם יחד.

גיוס ממוצע במימון המונים הוא בסביבות ה-600 אלף דולרים (בארה"ב וגם בישראל). בישראל, נולדו כמה פלטפורמות למימון המונים, שפעלו לפי החוק הקודם, שעדיין בתוקף למי שמעוניין להמשיך בשיטה הישנה. מה שהתחדש זה שעבר בכנסת חוק להשקעות המונים ובהמשך פורסמו התקנות של רשות ניירות הערך והרשות היא הנותנת את הרישיון כמו שאנו קיבלנו. 

העיקרון המרכזי בשיטה החדשה: שלא דנים עם המשקיעים על השקעתם ועל הערך - השווי של המיזם. את זה הפלטפורמה מבצעת מול היזמים טרם עליית הקמפיין לאוויר. אנו הראשונים לעלות לאוויר לאור החוק החדש והתקנות, מה שמאפשר בפעם הראשונה בישראל, את הנקודות הבאות:

• מספר לא מוגבל של משקיעים ובעלי מניות. קודם, לפי החוק הישן, הייתה מגבלה של עד 35 'מציעים' - 'משקיעים מאושרים \ כשירים' ועד 50 בעלי מניות. כאן אין מגבלות כאלו.
• גיוס של עד 4 עד 6 מיליון ש"ח, פעם בשנה. 4 מיליון ש"ח גיוס זו התקרה למשקיעים כלשהם. אם רוצים לגייס מעל הסכום הזה, יש לפנות ולקבל אישור מ'הרשות לחדשנות' או מ'מעו"פ' על הרעיון ואז אפשר לגייס עד 5 מיליון ש"ח. אם רוצים להגיע עד 6 מיליון ש"ח בגיוס, יש צורך ב'משקיע מוביל', שזה אותו סוג של 'משקיע כשיר' המוכר לנו מהחוק הקודם. זה משקיע, שלוקח מינימום של 10% מההשקעה על עצמו ולכן זה נותן יותר אמון בהשקעה לכל המשקיעים האחרים, ולכן הסכום האפשרי לגיוס הוא יותר גבוה. 
• משקיע יחיד מוגבל לפי שווי ההכנסות שלו בד"כ עד 20 אלף ש"ח להשקעה ועד 100 אלף ש"ח השקעה כוללת שלו לשנה. מעל 100 אלף ש"ח השקעה בשנה, זה מיועד ל'משקיע כשיר', שיכול להיות 'משקיע מוביל' בהשקעה ספציפית, או לאנג'לים מוכרים, שיש להם ניסיון בהשקעות ומקורות עצמיים להשקעה. 
• יודגש, שהגיוס במימון המונים לא מוגבל למשקיעים כשירים או אנג'לים. כל אדם בישראל או בכל מקום בעולם יכול להשקיע בפלטפורמת מימון ההמונים החדשה. היתרון, שהמשקיעים כאן הם משקיעים שקטים, שאין להם ייצוג בדירקטוריון. לעומת זאת, יש כאן קהילה וזה כוח שיווקי וכלכלי עצום המשרת את המיזם.
• על פי החקיקה החדשה, אנו משמשים כ'רכז הצעה', שהמשמעות של זה כלפי היזמים והמשקיעים היא, שאנו מבצעים את 'בדיקות הנאותות' למיזם ואנו אחראים על עמידה בתנאי החוק והתקנות ולקשר עם המשקיעים. לכן, הקמנו במערכת שלנו פלטפורמה של שמירת הקשר בין המיזם למשקיעים והיזמים יכולים להשתמש בפלטפורמה הזו כחלק מהשירותים, שאנו נותנים להם לאורך כל חיי המיזם. 

התחום, שנכנסו אליו, הוא תחום חדש לחלוטין בישראל ולא דומה  לגישה הקיימת בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם, בתחום מימון המונים תמורת אחזקות. לכן, אנו נלמד יחד עם השוק כיצד התחום הזה מתנהג.

תחום נוסף, שנרצה לפתח בהמשך הדרך, הוא תחום של 'שוק משני', שמספק פלטפורמה לאלה שיש להם כבר אחזקות ביד. כך, שיוכלו לסחור בהן, בלי תלות ביזמים. בעולם, התחום הזה מתפתח יפה ונרצה לפתח אותו גם כאן וזה דורש אישור ספציפי מרשות ניירות הערך ואנו עובדים על זה ממש כעת.

עד היום, מאז שהתחלנו עם הפלטפורמה של פיפלביז, על פי החוק הקודם, בינואר 2015, גייסנו הון ל-22 חברות בהשקעה כוללת של מעל ל-22 מיליון ש"ח. פיפלביז פיתחה תשתית משפטית וטכנולוגית המאפשרת את החיבור האופטימלי בין יזמים לבין משקיעים, כאשר כלל הזדמנויות ההשקעה בפלטפורמה עוברות תהליך מיון, סינון ובדיקה לפני שהן נחשפות למשקיעים בפלטפורמה המקוונת.

סביב הפלטפורמה צמחה קהילה של יזמים ומשקיעים המונה נכון להיום מעל ל-5,000 משקיעים ויזמים ואתר האינטרנט זוכה לביקורים של מעל ל-60,000 איש בחודש. החברה מקדמת את הקהילה, שהתפתחה סביבה, בעזרת כנסים והרצאות, ליווי צמוד וחשיפה להזדמנויות השקעה חדשות, בכל אפיקי השיווק והפרסום ובשת"פים עם גופים רבים בשוק".

המצגת המלאה של פיפלביז נמצאת כאן להורדה - למתעניינים. 

אריאלה סוויד, (בתמונה משמאל), מנכ"לית TLV-Generator הממוקם ב-Urban Place: "השת"פ של הגנרטור עם פיפלביז יכול להביא מיזמים משלב הרעיון וללא MVP, לסטארטאפ ממומן, עם קבוצת עוקבים נלהבת ומחויבת, ועם MVP ומימון בתוך 6 חודשים בלבד. התכנית הרגילה של הגנרטור היא חודש לפרוטוטייפ וס"ה 3 חודשים ל-MVP.

שיתוף הפעולה של הגנרטור עם חברת פיפלביז הוא כזה, שבמסגרתו תוכלנה חברות הפורטפוליו של הגנרטור לבחון את התאמת המיזם שלהן ל'קמפיין השקעת ההמונים' אפילו בטרם יש בידיהן מוצר. זה נועד לחסוך חודשים רבים של מאמץ ועי"כ להמנע מעלויות משמעותיות וכישלונות בפיתוח ובגיוס ההון.
 
תוכנית הגנרטור היא הראשונה לכלול, לצד הכשרה ומנטורינג, רשת שותפים מן השורה הראשונה וחלל משרדי, גם פיתוח מוצר ברמת פרודקשן. היות שהתוכנית משולמת ממקורותיהם של היזמים עצמם, חשוב מאוד להציג בפני חברות הפורטפוליו של הגנרטור נתיבים להשקעה חיצונית במימון המונים.

עד עתה, מוצר ומשתמשים היו תנאי יסוד ומקדים לקמפיין השקעות המונים בארץ ובחו"ל, ולמעשה, לכל השקעה מכל מקור. זה מכשול ענק ליזמים. TLV Generator משנה זאת: במסגרת השת״פ עם פיפלביז ניתן יהיה לבדוק את התאמת הסטארטאפ לקמפיין בתום החודש הראשון של תוכנית הגנרטור. המיון יבוסס על קבלה לתוכנית הגנרטור, ועל האבטיפוס הפונקציונלי, שיפותח על תשתית הגנרטור בחודש הראשון. לאחר אישור פיפלביז, יפותח עבור היזם המוצר המלא לקראת קמפיין השקעות ההמונים, שיערך עם השקתו.
 
התהליך הוא חסכוני. לא צריך לסכן סכום נוסף מעבר לעלות 'תוכנית האבטיפוס', לפני שבטוחים, שקמפיין השקעות המונים, שצפוי לגייס פי כמה מעלות התוכנית המלאה, אכן יתקיים. באשר לזמן, שחשוב אפילו יותר לסטארטאפים צעירים, הגנרטור יכול להביא אותם משלב הרעיון לסטארטאפ ממומן, עם קבוצת עוקבים נלהבת ומחויבת, בתוך 6 חודשים בלבד. שום דבר בשוק לא משתווה לזה. הגנרטור אינו לוקח מניות. אין גם צורך בשותף טכנולוגי בשלב הראשוני.
ההרשמה פתוחה באתר והתכנית של הגנרטור נבנית פרטנית וספציפית לכל מיזם".