פטנט חדש לעקוף את הצורך בקיום מכרזים: כל גוף ממלכתי וממשלתי מכריז על עצמו, שהוא חלק מרשת החירום הלאומית ורוכש מכשירי קשר לשומרים ולמאבטחים אצלו בלי מכרז, מכשירי קשר יקרים פי 4 ממחיר מכשירים, שהיה יכול לקבל במכרז. 
מאת: אבי וייס, 2.1.15, 09:15

מיכל עבאדי-בויאנג'ו (בתמונה), החשבת הכללית באוצר, נתנה את ידה וחתימתה לתרגיל שערורייתי חדש במסגרת "פירמידת הפטורים ממכרזים". עד לאחרונה, מי שנתן לה את הגיבוי לכל התרגילים הללו, היה השר, יאיר לפיד. את הנזקים והנורמות הפסולות, שהוא יצר בקדנציה הקצרה שלו כשר אוצר, נרגיש (בכיסנו) עוד שנים רבות. 

ההכרזה על הגופים, שייכללו במסגרת מה שמכונה "רשת חירום לאומית", כבר הוצגה ונותחה על ידי בהרחבה כמה וכמה פעמים (למשל כאן , כאן, וכאן). בהכרזה הכתובה והמאושרת, "רשת חירום לאומית" כוללת את: משטרת ישראל, פיקוד העורף - צה"ל, שירותי הכבאות וההצלה, מד"א והמשרד להגנת הסביבה (למה? ככה! - כאן). זהו. 

התכנית הראשונית בהחלטה, שנוגעת לרשת זו, דיברה על הוצאה של כ-150 מיליון ש"ח ל-4 שנים, אולם, במציאות ההוצאה הזו התנפחה ומתנפחת ל-1.12 מיליארד ש"ח...הכל ב"פטורים ממכרזים", עם נימוקים "מצוצים מהאצבע" ומגובים בניירת בשיטת הפירמידה, ע"י היועצים המתאימים (שנבחרו, כמובן, בלי כל מכרז..).

למה המחיר של המערכת הזו כל כך התנפח? בעיקר כי מכשירי הקשר הללו  בפטור ממכרז מאוד יקרים ועולים בממוצע פי 4 ויותר ממכשירים מתחרים הקיימים בעולם. זה בדיוק כמו העיקרון של המדפסות (וגם מוצרים נוספים הקיימים בשוק הצרכני). מוכרים לך מדפסת מאוד בזול ואז בכל שנות חיי המדפסת אתה משלם ביוקר על הדיו. כך גם בעולם התקשורת: מוכרים לך רשת קשר יחסית בזול, אבל תשלם כל זמן חיי הרשת ביוקר, ממש ביוקר, על מכשירי הקשר הפועלים ברשת הזו. עד היום, נרכשו מעל ל- 18 אלף (!) מכשירי קשר ל"רשת חרום לאומית", במאות מיליוני ש"ח, ו"עוד היד נטויה".

ההמשך הטבעי של ההפקרות בשימוש בכספי משלמי המיסים היה בכנסת ישראל. חשפנו כאן, כיצד כנסת ישראל התחמקה מהצורך במכרז ורכשה מכשירי קשר לשומרים ולסדרנים במשכן הכנסת, כאילו הכנסת היא חלק מרשת החירום הלאומית. אתם יכולים לקרוא את הנימוק המתחמק, שהכנסת השיבה במענה לשאלותיי, למה סדרני ומאבטחי הכנסת צריכים את מכשירי הקשר הכי יקרים בעולם, כאילו הם חלק מרשת החירום הלאומית. לא ברור לי עד רגע זה, איזה מבצעי חירום והצלת נפשות יש (או צפויים שיהיו) בתוך הכנסת, שצריך שתתבצע בהם הפעלת כוחות פנימיים ברחבי משכן הכנסת, ברשת מבצעית מוצפנת ויקרה ביותר, שיחזיקו בידיהם כמה מעובדי משכן הכנסת ושומריו. 

אז אם מערכת הרכש של הכנסת יכולה להחליט לעצמה, שהיא חלק מרשת החירום הלאומית, אזי זה שימש כ"סמן ימני" לשאר משרדי הממשלה להחליט בדיוק אותו דבר. למה לעשות מכרז, כשאתה יכול ב"משיכת קולמוס" להפוך כל מאבטח, שומר או וסדרן ל"לוחם ימ"מ" או ל"לוחם אש"? 

לא הופתענו כשנתקלנו בפטור החדש של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שביקש וקיבל אישור החשכ"ל לפטור ממכרז לרכישת מכשירי קשר של רשת החירום הלאומית. לכן, פניתי למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ושאלתי:
"לאחרונה משרד הרווחה הוציא פטור ממכרז לרכישת מכשירי קשר של חברה אחת. מדוע לא נערך מכרז? מכשירים עם תדרים צרובים של גורמי החירום וההצלה יש מכמה יצרנים! כ"כ, מדוע משרד הרווחה צריך בכלל מכשירים כאלה? הרי המשרד לא נכלל בהחלטת הממשלה בעניין 'גורמי חירום'?"

להלן מענה משרד הרווחה לפנייתי:
"לגבי מכשירי הקשר- אין מכרז מרכזי של החשב הכללי עבור כל משרדי הממשלה, וכל משרד צריך לבצע את ההתקשרות בעצמו בהתאם לחוק ולתקנות. ההתקשרות אושרה על פי הנהלים לאחר שפורסמה כחוק באתר האינטרנט של החשב הכללי ולא היו הסתייגויות לביצוע ההתקשרות". 
 
אז עכשיו הכל ברור. נשארה פתוחה רק שאלה אחת: מי יגן על כספי משלמי המיסים ויאכוף את החוק ותקנותיו, אם אלה המופקדים על עליו נוהגים בהפקרות מוחלטת? המשך יבוא (בקרוב). בבור הכספי הזה של "רשת חירום לאומית", עוד לא הגענו לקרקעית...