אם תתממש הכוונה של שר התקשורת איוב קרא להאריך את כהונתו של שמילה מימון כממלא מקום המנכ"ל לעוד 3 חודשים (החל מ-17.1.18), זה יהיה המשך הכאוס והשקיעה בשוק התקשורת הישראלי, בנוסף ל"ניגודי העניינים" החריפים של שמילה מימון, שלא מטופלים. חשיפת "ניגוד עניינים" טרי של שמילה בתחום הטיפול בקבוצת בזק. 
מאת: אבי וייס, 15.1.18, 11:54

על פי פרסום בכלכליסט (כאן) נציבות שירות המדינה הודיעה לשר התקשורת איוב קרא, כי לאור בקשתו, היא הסכימה להאריך את כהונתו של מימון שמילה (בתמונה משמאל), כממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת ב-3 חודשים נוספים (אחרי שההארכה הקודמת תסתיים ב-16.1.18). זאת, לאחר שקיבלה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט.

לשר איוב קרא היו לפחות 4 חלופות לפתרון הבעיה הזו: 1) למנות אדם אחר כשיר מתוך המשרד, למשל את סמנכ"ל בכיר חיים גרון, שכבר היה בעברו מ"מ מנכ"ל לתקופה קצרה. 2) להביא לתקופה קצובה אחד מהמנכ"לים לשעבר של משרד התקשורת (יש כמה טובים). 3) לפנות את שלמה פילבר (המנכ"ל בנבצרות) מתקן המנכ"ל (לתקן פנוי כלשהו) ולמנות מנכ"ל חדש וראוי למשרד התקשורת. 4) לפזר את סמכויות המנכ"ל לתקופה קצובה בין כמה סמנכ"לים בכירים במשרד. אגב, הכוונה של השר להפוך בחזרה את נתי שוברט לסמנכ"ל בכיר, היא רעיון רע מאוד. 

הבחירה בחלופה של הארכת כהונת מימון שמילה כמנכ"ל בפועל של המשרד לעוד 3 חודשים, משמעותה, שהשר איוב קרא הוא שותף מלא לכאוס ולשקיעת שוק התקשורת (גם בכל קנה מידה השווואתי עולמי), כאוס אותו מוביל שמילה מימון (כמו שעשה בכל המקרים הקודמים בהם היה מ"מ מנכ"ל ומ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין).

יתרה מכך, שמילה מימון היה ועודנו שקוע ב-2 "ניגודי עניינים" חמורים. את הניגוד החדש והטרי (יחסית) אנו חושפים כאן לראשונה בשאלה, ששלחנו ביום 9.1.18 לצמרת משרד התקשורת לרבות לשר איוב קרא: 
"אודה למענה על השאלות הבאות:
1. האם נכון ששמילה מימון נחקר בפרשת "אלוביץ'-בזק-YES-פילבר" ע"י הרשות לניירות ערך?
2. אם כן, האם שר התקשורת (איוב  קרא) יודע מכך?
3. אם כן, האם לא היה נכון, ששמילה מימון היה נמנע מלעסוק בעניינים הנוגעים לקבוצת בזק, שכן הוא עשוי להיות עד (של ההגנה או התביעה, זה לא משנה) בפרשה הזו?
4. אם כן, האם נעשה איזה תהליך של התייעצות עם היועמ"ש או מי מאנשיו, כדי לבדוק את "ניגוד העניינים", שיכול היה להיווצר כאן?"

תגובה לא קיבלנו (כרגיל במשרד התקשורת, בניצוחו של שמילה מימון, שבניגוד לחוק, בניגוד להנחיות היועמ"ש ובניגוד להנחיות נש"מ, הנחה את הדוברות של המשרד לא להגיב ולא להשיב לנו - על שום שאלה). בכל אופן, ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם. 

יצויין, ששמילה מימון, מהרגע שנכנס לתפקיד מ"מ המנכ"ל, החל "להיטפל" לקבוצת בזק ובכלל זה:
1) הטלת קנסות, שנראים מפוברקים על בזק, בזק -בינלאומי ופלאפון. מאז ששמילה חזר להיות מ"מ המנכ"ל, קבוצת בזק מקבלת ממנו קנסות, בלי הפסק... לגבי נושא "האפלייה באכיפה" מצד שמילה מימון (בהיותו שנים רבות בתפקיד סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, תפקיד אותו הוא ממלא גם כיום) יש באתר זה חשיפות רבות (כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן) (המאמר, שמסכם את החשיפות המרכזיות, נמצא כאן), ונדמה, שהתהליך הזה ששמילה מימון המציא, הוא בלתי נגמר. אגב, יש עוד חשיפות בדרך (לא משעמם בתחום הזה). 
2) החלטה שמוחבאת וכעת נידונה בבית הדין לעבודה בת"א ובבג"ץ, לאפשר לקבלני סלקום ופרטנר להיכנס לתעלות של בזק ללא הסכמת בזק ולא באמצעות עובדי בזק. אם לא די בכך, שמילה מימון הטעה את הכנסת (ולא רק את הכנסת) ואת כלי התקשורת, כאילו ההחלטה הזו שלו, שהתקבלה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק היא הצלחה, בעוד שמדובר בכישלון מחפיר. 
3) סיוע לחברות הסלולר במספר צורות תוך פגיעה בצרכנים ובכל נורמה ציבורית המצופה מ"עובד ציבור" ולא מ"עובד על הציבור" (מפורט למשל כאן וגם כאן וכאן). בנוסף, הוביל את השר להשקת שירותים ללא רישיון של מתחרותיה של קבוצת בזק (אולי כדי "לרכוש חסינות" נוספת, מעבר ל"חסינות" הזמנית שיש לו, מ"קליקת הפרקליטים"). 

בנוסף, יש עוד צרות סביב שמילה מימון ובכלל זה (רק הדברים הכי בולטים, שיש להם היבטים פליליים ו\או ציבוריים חמורים, ולא נושאים בתחום המשמעתי, התיפקודי והאתי, כמפורט למשל כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן): 

• ניגוד עניינים בנוגע למועצת הכבלים והלוויין ומועורבות אישית בתרגילים של "המכרז הכושל של הפקת ערוץ הכנסת" ואי מתן הרישיון לשידורי חדשות ל"ערוץ 20". לשמילה מימון (כעת מנכ"ל בפועל של משרד התקשורת ועד לא מכבר חבר מועצת הכבלים והלוויין ולפני כן מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין), אסור היה לשבת (מהחצי השני של 2016) במועצת הכבלים והלוויין. הוא ויו"ר המועצה הסתירו זאת מחברי ועדת המכרזים, ושמילה מימון היה שותף מלא לתרגילים לקראת ההצבעה הראשונה (סה"כ היו 3 הצבעות בוועדת המכרזים, שהיא גם מועצת הכבלים והלוויין, בשניים הראשונים נבחר שוב ושוב כזוכה "ערוץ 20" ובהצבעה השלישית הבחירה הזו נפסלה וטרם נבחר זוכה אחר). לאחר שחשפתי את מסמך ניגוד העניינים של שמילה מימון, הוא נאלץ לפרוש מהמועצה ולא השתתף בהצבעה השנייה וגם לא בשלישית, אבל זה לא יכול "לטהר אותו" מההצבעה הראשונה ומכל מה שקדם לה. הסתרת "ניגודי עניינים" במועצת הכבלים והלוויין היא עבירה פלילית לפי סעיף 6לז(ב) +6ג בחוק התקשורת. 
• שמילה מימון היה שותף מלא וצמוד לשלמה פילבר בשנתיים האחרונות בכל הספינים שלו בענייני בזק (שבגללם שלמה פילבר יושב כעת בבית בחצי משכורת). זו אחת הסיבות בגללה הוא קיבל קידום להיות משנה למנכ"ל. כך, כל הקריירה שלו במשרד התקשורת התנהלה, החל מהיום בו מנכ"ל המשרד לשעבר (עדן בר-טל) לקח קצין אנונימי מצה"ל (שבמקרה היה חבר שלו), והפך אותו לסמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת ללא כל רקע מתאים בתחום זה. זו פעם רביעית, ששמילה מימון מקבל תפקיד של מ"מ (פעמיים היה מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת ופעם אחת מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין). כבר מתחילת תפקידו כמ"מ, חשפנו כאן את מאפייני התפקוד שלו: צפצוף על כל חוק ונורמה, התעלמות מוחלטת מצרכי הציבור ומתלונות אזרחים (לא היסס לגרוס אלפי תלונות אזרחים ללא כל טיפול), ומינוי מקורבים (כמו חברים ממקום מגוריו) לבעלי תפקידים במשרד ו\או קבלנים של המשרד. החשיפה המלאה של הפרשיות הללו מצויה כאן וכאן. באתר Telecom News יש הרבה מאמרים החושפים פעם אחרי פעם את כל הספינים והטיוחים הקשורים בשמילה מימון. ע"ס הנ"ל, הוא לא האדם במשרד התקשורת, שראוי לקבל את התפקיד של מ"מ מנכ"ל. יש לו גם כמה בעיות (כולל ניגודי עניינים) שטרם נפתרו.
• שמילה מימון, גם בעת היותו מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין וגם בתקופת היותו חבר מרכזי ומוביל במועצת הכבלים והלוויין, היה שותף לכל המהלכים שטרם נחקרו, בענין הסיוע, שמועצת הכבלים והלוויין בראשות היו"ר נתנה לשאול אלוביץ' (מפורט כאן), נושא, שלא נחקר כלל במסגרת פרשת בזק-YES-אלוביץ'-פילבר. מדובר בסיוע בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח לפחות, שיצא מכיס הציבור ולקוחות קבוצת בזק לכיוון הלא נכון, תוך הפרות חוק בקנה מידה אדיר (עשרות מונים יותר חמור, ממה שנחקר (או לא נחקר עדיין) סביב שלמה פילבר). 
• הפר צו (לכאורה) של בית משפט בפרשת בזק בעניינה של עוזרת המנכ"ל, עדי קאהן גונן. 
• מתקיימת חקירה, שטרם הסתיימה (למיטב הידוע לי) בעניין התחזותו (לכאורה) כיו"ר "הוועדה המייעצת" ופברוק (לכאורה) של מינויו ע"י השר לתפקיד זה. המדובר בפרשה חמורה המתוארת בהרחבה כאן וכאן, למתעניינים. פרטי ההחלטות של היועמ"ש (היועץ המשפטי לממשלה) על עריכת חקירה בעניין זה מצ"ב כאן - למתעניינים. 

לסיכום
בישראל, יש 2 מדינות, שאין ביניהן כל קשר: 1) מדינת ההייטק הפורחת - ראה הדו"ח הטרי של IVC לסיכום שנת 2017, שהייתה שנת שיא בעולם היזמות הישראל, ו-2) "מדינת כאוס ורפובליקת בננות", שבמרכזה מצוי משרד התקשורת הישראלי. כל עוד שמילה מימון הוא מנכ"ל בפועל של המשרד הזה, נישאר בביצה הטובענית בה אנו מצויים. 

בהערת אגב נוסיף, שבימים האחרונים עלה לאוויר אתר שנועד לדחוק במשרד התקשורת להקשיב לצרכנים (שזה בדיוק תפקידו של המשרד, אבל זה נשכח שם בעשור האחרון...): Telecom Petition. מומלץ להצטרף לאחת העצומות שיש כבר באתר (לקטר בלי לקחת אחריות ולהשתתף - השנוי לא יקרה מעצמו...).